פסקי דין על בשארה אנדראוס | פסקי דין על מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ

34935-07/13 תצ     27/01/2014




תצ 34935-07/13 בשארה אנדראוס נ' מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


27 ינואר 2014

ת"צ 34935-07-13 אנדראוס נ' מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ




בפני

השופטת דיתה פרוז'ינין
– נשיאה
נציגת עובדים – גב' שלומית שמש
נציג מעבידים – מר אליעזר יערי


בשארה אנדראוס
המבקש


ע"י ב"כ עו"ד שפיק רפול


נ ג ד


מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ
המשיב


ע"י ב"כ עו"ד עדו אורלינסקי
, טוני ימין
, אלעד איזנברג


החלטה

1.
לפני בקשת המשיב להורות על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית שהגיש המבקש על הסף בשל היעדר סמכות עניינית, ובשל כך שלמבקש אין עילת תביעה אישית.

2.
וזו השתלשלות העניינים אשר הובילה להגשתה של הבקשה:
א.
המבקש הגיש בקשה לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית. לטענתו המשיב אינו מקבל לשורותיו שחקנים/מאמנים ערבים כחלק ממדיניותו, ולפיכך מדובר באפליה מכוחם של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 וחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000 (להלן - חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים).
ב.
ביום 18.7.13 ניתנה החלטה כי על המבקש להודיע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ואם לא, מדוע הוא סבור כי קיימת סמכות עניינית לבית דין זה לדון בתובענה.
ג.
ביום 21.7.13 הוגשה הבהרת המבקש, ובה אישר המבקש כי לא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין המשיב או בין מי מחברי הקבוצה למשיב. המבקש חזר ואמר כי המשיב מסרב באופן קטגורי להעסיק ערבים ככלל. מהות העניין היא פגיעה בעצם אפשרות העסקתם של ערבים בשורות המשיב, ולפיכך, קמה סמכותו העניינית של בית הדין. באשר לטענה בדבר סמכותו של בית הדין לדון בעילה מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים טוען המשיב כי לבית הדין סמכות להוציא עילה מגדר התובענה הייצוגית.
ד.
לנוכח הודעת המבקש הנ"ל, ניתנה החלטה המורה למשיב להגיש את תגובתו לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (החלטה מיום 8.9.13). בעקבות החלטה זו הגיש המשיב בקשה לסילוק על הסף, היא הבקשה מושא החלטתנו זו.

3.
טוען המשיב כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה, והמבקש אף לא ניסה להתקבל לעבודה אצל המשיב. משכך, לא קמה לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתובענה ולמבקש לא קמה עילת תביעה אישית נגד המשיב, ומטעם זה יש לדון בבקשתו עוד בטרם תידון הבקשה למתן היתר להגשת התובענה. מוסיף המשיב כי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים אינו בא בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין ועל כן אין מקום לדון אף בעילה זו.

4.
המבקש טוען מנגד כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מקנה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לדון בעילות הנובעות מכוחו. לפיכך, קמה סמכות ייחודית לבית הדין לדון בתובענה דנן העוסקת בעילות הנובעות מכוחו. כמו כן, בית הדין רשאי להוציא מגדרו של הדיון עילה מהעילות הנטענות שאין מקומה בבית דין זה. מכל מקום, דרך המלך, וכך גם נהגה הפסיקה, לדון תחילה בבקשה ולא לסלקה על הסף.

5.
הלכה פסוקה היא כי אין מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית. וכך קבע בית המשפט העליון :
"הלכה פסוקה היא כי בכל הנוגע לתובענה ייצוגית, אין לדון בנפרד בסילוק על הסף של התובענה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, מפני שבחינת השאלה האם קיימת עילת תביעה נערכת בכל מקרה במסגרת הדיון באישור התובענה כייצוגית (ראו למשל: רע"א 8268/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001); רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, פס' 4 (לא פורסם, 13.8.2007)). לפיכך, אין מקום לדון כעת בשאלה האם יש לסלק על הסף את כתב התביעה בשל ש'אין הכתב מראה עילת תביעה' (תק' 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי)" (רע"א (עליון) 7096/11 עופר קומם ואח' נגד
שמואל רוזובסקי ואח', ניתן ביום 28.8.12, ההדגשה הוספה- ד.פ.)

לנוכח הלכה זו של בית המשפט העליון, ובשל אופיה המיוחד התובענה הייצוגית, ובצורך במתן היתר להגישה, אין מקום לקיים הליך נפרד שבו תידון הבקשה למחיקה על סף. אכן השאלה אם מדובר אכן בתובע ייצוגי, לנוכח העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים כי התובע או איש מחברי הקבוצה לא פנו מעולם למשיבה ולא ביקשו לעבוד בשורותיה, הינה שאלה נכבדה, ואולם שאלה זו תתברר במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וכחלק מהדיון בשאלה האם התקיימו בענייננו התנאים הנדרשים לצורך אישורה. נדגיש, הטענה שהועלתה ברע"א 7096/11 הנ"ל היתה של היעדר עילה, ואף על פי כן לא נפסק כי יש לדון בבקשה למחיקה על הסף בנפרד.
לכך יש להוסיף כי גדרי הסמכות העניינית של בתי הדין לעבודה הורחבו לעיתים ובנסיבות המתאימות גם למקרים שבהם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים (ראו למשל
עע (ארצי)) 1154/02

קשוע

עבד

אלרחמן

ואח' -


וסים

חליל

קאסם

ואח',
ניתן

ביום
21.10.03
; סקכ (ארצי)
/09 "
52 סאוט

אלעאמל
" -
להגנת

זכויות

העובדים

ואח

-
'
שר

התעשיה

המסחר

והתעסוקה

ואח
'
ניתן

ביום
3.1.12
). לפיכך יש לדון גם בשאלה זו במסגרת הבקשה למתן היתר להגשת התובענה הייצוגית.


6.
המשיב ציין עוד בבקשתו את ההחלטה שניתנה ברעא (עליון) 10227/06 משה בובליל
ואח' נגד
עו"ד חיים אינדיג ואח', ניתן ביום 5.2.07, להלן – עניין בובליל) בה קבע בית המשפט העליון כי:
"יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית".

ההלכה שנקבעה ברע"א 7-96/11 הינה מאוחרת וגורפת. על כן יש להעדיפה על פני הלכות קודמות. יתר על כן, גם
אם נתבסס על ההלכה שנקבעה בעניין בובליל, תעמוד מסקנתנו בעינה, שכן לא התמלאו בענייננו שני התנאים המצטברים הנדרשים על פיה. המשיב לא הוכיח, ולו לכאורה, כי
הגשת תגובה לבקשה כרוכה בהשקעת משאבים בלתי סבירים, ולא כך עולה מן הטענות המועלות בתובענה הייצוגית. העלאת טענות בעלמא אין בה כדי לעמוד בדרישות פסק הדין בעניין בובליל .



לפיכך תידון הבקשה לסילוק על הסף יחד עם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

המשיב יגיש את תגובתו לבקשה לאישור התובענה כייצוגית תוך 30 יום.


דיון מוקדם בשתי הבקשות יתקיים ביום 20.3.2014 בשעה 13:30.


הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון
כאשר תינתן החלטה בשתי הבקשות, ובהתאם לתוצאה.


ניתנה היום,
27 ינואר 2014, כ"ו שבט תשע"ד, בהעדר הצדדים.


"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".








נציג ציבור

נציג ציבור

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד


















תצ בית דין אזורי לעבודה 34935-07/13 בשארה אנדראוס נ' מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/01/2014)