פסקי דין על מחמוד מחמד מחמוד רדואן | פסקי דין על יור הועדה המחוזית

5305/12 תיק     12/02/2014




תיק 5305/12 מחמוד מחמד מחמוד רדואן נ' יור הועדה המחוזית




בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

מחמוד מחמד מחמוד רדואן

המבקש
נ ג ד

יור הועדה המחוזית


המשיב
החלטה

בפני
בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי עפ"י סע' 238 (12) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), אשר הוגשה ביום 1.1.14.

עובדות
1. ביום 8.5.11 הוצא על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים צו הריסה מנהלי למבנה נשוא הדיון שהוקם על מקרקעין המזוהים בקורדינטות 215665/627090 באזור ואלג'ה (להלן: "המבנה" או "הבניין" או "הנכס").

2. ביום 17.9.13 לאחר שמיעת ראיות וטענות, ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת לארי בבלי הדוחה את הבקשה לביטול הצו.

3. כפי שעולה מההחלטה מיום 17.9.13, מדובר בבקשה נשוא הצו דנא הזהה בכל פרטיה לבקשות בתיקי ב"ש אשר נדונו ונדחו על ידי כב' השופטת לארי בבלי ובסופו של יום נדונו גם בערכאת ערעור ע"י כב' ביהמ"ש המחוזי בירושלים. במסגרת הדיונים בע"פ 49732-09-12, ע"פ 49772-09-12, ע"פ 49746-09-12, ע"פ 17232-10-12 וע"פ 19298-10-12 נדחו הערעורים וצו ההריסה המנהלי אושר.

בסופו של יום נקבע בהחלטת כב' השופטת לארי בבלי כי מניין 30 הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.11.13.
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12
4. בבקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה המנהלי מיום 1.12.13 נטען כי לפעולת ההריסה דרוש ליווי צה"ל, אולם, חרף תיאום לביצוע הצו ביום 28.11.13 לא עלה בידי שלטונות צה"ל כדי לסייע בעניין ומבצע ההריסה בוטל. לבקשה (אשר לא נתמכה בתצהיר) צורף מכתב מאת סגן קמב"צ עציון, מר יונתן בלוקה, המתאר את הנסיבות המחייבות תגבור כוחות אוגדתיים כדי להתמודד עם האפשרות לתגובות עויינות בעלות אופי לאומני, עקב עצם ביצוע צו ההריסה.
כמו כן, צויין כי ב"כ המשיב לא הביע עמדה בעניין משום שישב שבעה על אחיו המנוח באותה עת.

5. ביום 28.11.13 ניתנה החלטה להארכת מועד לביצוע הצו, כך שמנין הימים החל ביום 1.12.13. יש לציין כי הבקשה הוגשה ביום 28.11.13 והובאה בפני
מותב זה באותו יום בטרם החתימה המזכירות כמקובל ולכן קיימת חותמת "1.12.13".

6. ביום 31.12.13 הוגשה בקשה נוספת (אשר לא נתמכה בתצהיר) למתן אורכה לביצוע צו הריסה מנהלי (כאשר הבקשה נושאת חותמת "1.1.14") בה צויינה התנגדות ב"כ המשיב, עו"ד פלג. באותו יום הוגשה התנגדות מנומקת לבקשה. לאחר הזמנת תגובת המבקשת נקבע דיון ליום 23.1.14. העילה להגשת הבקשה הינה קושי לביצוע הצו בשל תנאי מזג האוויר אשר פקדו את האזור. במכתב מאת סגן קורל בשרי, מיום כ"ו בטבת תשע"ד (29.12.13), לא הוזכרו תנאי מזג האוויר אשר כבר לא היו קיימים באותה עת, אלא נכתבו שיקולים מבצעיים אחרים אשר לא פורטו.

מסגרת הדיון:
כל בקשה ביחס לצו הריסה מנהלי מוגשת בהתאם לתקנות התכנון והבניה וסדרי הדין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי התש"ע – 2010. על-פי תקנה 2(א)(2), כל בקשה להארכת מועד לביצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס בתוספת השניה, עד שבעה ימים לפני ביצוע הצו (הדגשה שלי, פ.ש).

על-פי תקנה 2(ב) יש לצרף את כל תיעוד ההליכים עד הגשת הבקשה, לרבות החלטות ופסקי דין שיפוטיים. על-פי תקנה 2(ג) יש לתמוך את הבקשה בתצהיר.
יחד עם זאת, יש לציין כי לרוב נוסח התקנות מתייחס למצב של הגשת התנגדות ביצוע הצו או לחילופין הארכת מועד לביצוע הצו, כאשר בקשה זו מוגשת על ידי בעל הנכס. הראיה לכך הינה כי כל התייחסות למהות הבקשה קשורה לאפשרות לקבלת היתר. כמו כן, החובה להמציא את הבקשה לוועדה המקומית שהיושב ראש שלה נתן את הצו ואם ניתן הצו לפי סע' 238א' כבמקרה דנן, יש להמציא את הבקשה לוועדה שהיו"ר שלה או מי שהסמיכו לכך, נתן את הצו.
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

תקנה 3 מבהירה את המסגרת הדיונית לעניין בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע הצו. משמעות הדבר הינה כי מדובר בבקשה מטעם בעל הנכס או בעל עניין בנכס.

תקנה 4(א) מחייבת צירוף תגובת המשיב לבקשה, כאשר תקנה 4(ג) מנוסחת כצפי לקיום דיון בביטול צו או עיכוב ביצוע, כאשר מועד ביצוע הצו הוקדם.

טענות המשיב:
1. שתי הבקשות אשר הגישה המבקשת אינן עומדות בדרישות החוק לכן אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בבקשה להארכת מועד לביצוע הצו.

2. ב"כ המשיב טען באריכות ובאופן מפורט כי הבקשה להארכת מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי אשר הוגשה ב 28.11.13 לא תאמה את התקנות באופן שלא נתמכה בתצהיר ולא צורפה תגובת ב"כ המשיב, כאשר לא ניתנה הזדמנת נאותה למתן תגובה נוכח הנסיבות.

3. הבקשות הוגשו לאחר חלוף המועד להגשתן, באיחור של 7 ימים, אולם, לא הוגשה כל הודעת ערעור בעניין.

4. לגבי הבקשה מיום 31.12.13 (חותמת "נתקבל" מ 1.1.14), קיימים אותם ליקויים, למעט רישום התנגדות ב"כ המשיב. מועד הגשת הבקשה היה פחות משבעה ימים לפני מועד ביצוע הצו ואין הבקשה נתמכת בתצהיר. עקב הגשת התנגדות מפורטת, נקבע מועד דיון ליום 23.1.14.

5. ב"כ המשיב מצין את הרקע להתקנת התקנות נוכח פס"ד בית משפט המחוזי בירושלים, ע"א 2514/08 אל אערג' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח' (פורסם במאגרי מידע), שם דובר בתביעה לפיצוי כספי בגין הריסת מבנה שלא כדין. בסיכומו של דבר, על מנת להאריך תקופה קצובה לביצוע צו הריסה עפ"י סע' 238א(ט), מדובר במצב חריג לכלל בסע' 11 לפס"ד אל אערג', כאמור, קיים פירוט להלכות הקשורות לעניין עם הדגש על הדרוש מבחינה עובדתית כדי להאריך מועד לביצוע הצו, כאשר המבקשת הינה המדינה או החתום על הצו.
משמעות הדבר, על פי שיטת ב"כ המשיב הינה, כי על בית המשפט להקפיד על כך כי יפורטו בפני
ו נסיבות כבדות משקל המקיימות את האינטרס הציבורי והאם הינו גובר על אינטרס הפרט בעניין.
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

6. אין לקבל את הבקשה בעניין דנן מבלי לקבוע כי הגשתה באיחור רב, למעשה יום לאחר תום התקופה של 30 הימים, בהתאם להחלטה מיום 28.11.13, אלא אם כן קיימת עילה מוצדקת לכך. על אחת כמה וכמה אין לקבל בקשות המוגשות שלא בהתאם לתקנות אשר הותקנו כדי לקיים "הליך ראוי" עבור כל הצדדים בהליך מתן צו הריסה מנהלי.
בעניין הגשת הבקשה בעניין דנן, מעבר לתקופה הקבועה בתקנות, ב"כ המשיב מפנה להמ' 8/63 ה.ל.פ.א. בע"מ נ' פרסום אפרוני בע"מפד"ייז 961, שם נקבע ע"י בית משפט העליון כי לא ניתן להאריך מועד להגשת בקשת רשות עפ"י ערעור שכבר נדון ונמחק, קל וחומר, אם הבקשה הוגשה מעבר למועד הקבוע, לבקשה אין זכות קיום.

7. ב"כ המשיב העלה את הטענה לפיה, המבנה נשוא הבקשה ממוקם מעבר לגדר, לפיכך, איש לא יעלה בדעתו להרוס בתים מעבר לגדר הביטחון.

8. למדינה יש הרבה כוח לכן עליה לנהוג בריסון, המדינה לא ממלא אחר מצוות החוק.

9. לא היה בידי ב"כ המבקשת כדי להסביר מדוע יש צורך בליווי צה"ל על מנת לבצע את צו ההריסה בשטח שיפוט עיריית ירושלים והמצוי בריבונות מדינת ישראל. יוער כי ממכתבי גורמים בצה"ל הינם מטעם אג"ם איו"ש, כלומר, אזור יהודה ושומרון, מקום בו לא חל משפט מדינת ישראל.

10. במהלך הדיון, ציין ב"כ המבקשת כי לאחר בירור, מתברר כי מדובר בתיאום עם צה"ל, כאשר ביצוע הצו הינו בליווי משמר הגבול מטעם משטרת ישראל. יודגש כי אין בפני
בית המשפט תימוכין לטענה זו.

טענות המבקשת:
1. מטבע הדברים, מקבלת המבקשת הודעת צה"ל אודות אי יכולתו להעניק לה ליווי צבאי לביצוע הצו ברגע האחרון.

2. הגשת הבקשה באיחור הינה עניין מזערי נוכח מכלול הנסיבות ויש טעם להארכת מועד להגשת הבקשה חרף אי עמידת הבקשה בתקנות.
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

3. לתשובת המבקשת צורף תצהיר המאמת את הנטען בבקשה ובתשובה.

4. קיימות נסיבות המצדיקות מתן הסעד המבוקש נוכח הנסיבות בשטח והקושי המבצעי לביצוע הצו.

5. ב"כ המבקש טען לראשונה את טענת הסמכות וכן את הטענות ביחס להגשת הבקשות רק בדיון מיום 23.1.2014. הטענות בנוגע להעדר יכולת המבקשת לפנות בבקשה להארכת מועד לאור הוראות החוק, לא הוזכרו בתגובתו אלא הועלו לראשונה בדיון הנוכחי. בתגובתו נכתב כי הוא מסכים לכך שבית המשפט מוסמך להאריך את המועד לביצוע הצו.

דיון
הבקשה הראשונה מיום 28.11.13
המבקשת הגישה את הבקשה ביום 28.11.2013 ובו ביום ניתנה החלטה להארכת מועד ביצוע הצו ליום 1.12.2013 כאשר מניין 30 הימים יחול מיום 1.12.2013. יתכן שהבקשה לא עמדה בתנאי התקנות, אולם, לא הוגש כל ערעור או לחילופין לא הוגשה בקשה לביטול ההחלטה נוכח אי עמידת הבקשה בתקנות. אי לכך, אין להתייחס לתקפות ההחלטה מיום 28.11.13, אשר עומדת כתקינה מבחינה משפטית בהעדר כל החלטה אחרת.

יש לציין כי יש ממש בטענות ב"כ המשיב ביחס למשמעות התקנות והחלתם על שני הצדדים. יחד עם זאת, מבירור בנוסח התקנות עולה כי הוראותיהן לכאורה מופנות למתנגדים לצו ההריסה המנהלי או לבקשה להארכת מועד לביצוע הצו, כאשר הכוונה לבעל הנכס נשוא הבקשה.

אין בכך כדי לפתור את המבקשת מתנאי הגשת כל בקשה הקשורה לצו הריסה מנהלי, דהיינו, תמיכת הבקשה בתצהיר, ציון עובדות המצדיקות את הסעד המבוקש והגשת הבקשה לא פחות מ- 7 ימים לפני תום התקופה לביצועו.

הסמכות למתן הארכת זמן להגשת הבקשה הינה בסמכות הכללית של בית המשפט להאריך מועדים להגשת בקשות החורגות ממועד הקצוב להגשה (כגון הגשת הודעת ערעור או כתבי טענות למיניהן).

במקרה דנן, קיים מצב אחר. על פי החלטה מיום 28.11.13, מניין 30 הימים לביצוע הצו חל מיום 1.12.13. משמעות הדבר היא כי ביום 30.12.13 חדל הצו מלהיות בר ביצוע.

בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

השאלה האם יש מקום להאריך מועד להגשת הבקשה בתקופה קצרה מ – 7 ימים לפני תום התקופה הינה עובדתית, כאשר למעשה הינה לגופו של עניין, היינו, האם קיימת הצדקה למתן הארכה המבוקשת לביצוע הצו. יש בכך כדי להאריך מועד לעצם הגשת הבקשה.

במקרה דנן, עולה כי תום התקופה לביצוע הצו היה ביום 30.12.13 בחצות. עצם הכנת הבקשה היה ביום 31.12.13, כאשר הגשתה עם חותמת בית המשפט היתה ביום 1.1.14.

יוער כי על פי החוק, מדובר במניין 30 ימים לביצוע הצו כמצויין בהחלטת כב' השופטת לארי בבלי בהחלטה מיום 17.9.13.

לא מדובר במצב של הארכת מועד להגשת הודעת ערעור, בקשת רשות להתגונן או אף בקשה להישפט על פי סע' 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), אלא המצב דומה יותר לסע' 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – מעצרים התשנ"ו – 1996) (להלן: "חוק המעצרים"), המתייחס לתקופת ערבויות כנגד שחרור עצור ומגבילה ל- 180 יום. ב"כ המשיב מפנה לבש"פ 962/01 רבינוביץ' נ' מדינת ישראל (מיום 12.3.01 כאשר היועמ"ש וינשטיין הופיע מטעם המבקש כסנגורו).
שם נאמר מפי כב' השופטת בייניש:

"לשונו של הסעיף היא ברורה וחד משמעית. נקבע בו כי יש לבית המשפט סמכות להאריך את תקופת הערובה ואת תנאי השחרור בערובה בתוך תקופת הערובה. הסעיף דן אפוא בסמכויות הארכה לתקופה מוגבלת אשר קבע המחוקק. בית משפט זה כבר נתן דעתו לפרשנות הסעיף בהחלטתו של השופט ברק בבש"פ 78/91ועקנין נ' מדינת ישראל (2), בעמ' 129, אשר קבע:
"דעתי היא, כי עם תום 180 הימים מתום שחרורו בערובה, ומשלא הוגש כתב אישום או הוארכה תקופת הערובה, מופטרים החשוד וערביו מערבותם, בלא צורך בפעילות משפטית כלשהי (הפטר 'אוטומטי')".
לפיכך המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת להאריך ערובה ותנאים לשחרור בתום המועד הקבוע בחוק (לעניין זה ראו בש"פ 3001/91 בינקין נ' שנהב (3)). למעשה, נוסח הסעיף מדגיש כי מדובר בהארכת התנאים, ולא בחידושם, ולעניין זה אף נקט המחוקק כפל לשון. לא זו בלבד שהמחוקק נקט את הביטוי "להאריך" את תקופת הערובה, והארכה היא תמיד, מעצם טיבה, בתוך תקופת התוקף של העניין נושא ההארכה אלא אף נאמר במפורש כי הארכה זו תיעשה "בתוך תקופת הערובה".
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

עפ"י סע' 58 לחוק המעצרים נקבע:
"58(א) הערובה ותנאי שחרור בעבורה יבוטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד חשוד תוך 180 יום; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה ... אם הוגשה בקשה באישור תובע".

התנאי המתלה למתן ארכה הינו הגשת הבקשה תוך תקופת הערובה ונקבע במספר פסקי דין בנוסף ל

פסק דין
רבינוביץ' כאמור, כי הארכה תיעשה "בתוך תקופת הערובה". משמע הדבר, בסיום התקופה הערובה בוטלה ולא ניתן להחיותה לאחר מכן (ראה: בש"פ 1760/01 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נה(ו);. לאור האמור, אין לבית המשפט שיקול דעת בעניין.

במקרה דנן, הבקשה המונחת בפני
י הוגשה כאשר הצו כבר לא היה בר ביצוע לפי סעיף 238א(ט) לחוק, הקובע ביצוע הצו תוך 30 יום ממתן הצו ובהתאם לתקנה 2(א)(2) לתקנות התכנון והבניה הקובעת כי הבקשה תוגש עד 7 ימים לפני מועד ביצוע הצו:
סעיף 238א(ט):
"בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב1)(3) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו 30 ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר, ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות זאת".

תקנה 2(א)(2):
"הבקשה להארכת מועד לביצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת השניה, עד שבעה ימים לפני מועד ביצוע הצו".
מאחר והבקשה הוגשה בחלוף תקופת 30 יום, אזי הצו כבר לא היה בר ביצוע בהתאם לחוק. לכן, מן הטעם הזה דין הבקשה להידחות בשל הגשתה לאחר תום התקופה המוקצבת לביצוע הצו. נכון הדבר כי מי מהצדדים לא טען ביחס למועד הגשת הבקשה אלא בהתייחסות להגשתה תוך 7 ימים לפני תום תקופת ה 30 יום, ואילו כך היה המצב, ניתן היה להתייחס לשאלה האם קיימים נימוקים למתן ארכה להגשת הבקשה חרף אי עמידת הבקשה בתנאי התקנות.
בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

לאור האמור, יש טעם להתייחס לטענת ב"כ המשיב לפיה הבקשה הוגשה פחות מ- 7 ימים לפני מועד ביצוע הצו בניגוד לתקנה 2(א)(2) לתקנות התכנון והבניה. על מנת להאריך מועד להגשת הבקשה, היה על המבקשת להעלות טענות של ממש להצדקת הגשת הבקשה באיחור. כאמור, טענות אלו בפני
עצמן יכולות היו להצדיק מתן הארכה המבוקשת. אולם, אין בנימוקי הבקשה אשר כן הוגשה הצדקה למתן הארכה לגופו של עניין.

לבקשה המקורית צורף מכתב לאקוני מטעם קצינת צה"ל מאיו"ש שאינו בסמכות שיפוט מחוז ירושלים, כי עקב "שיקולים מבצעיים נתקל בקושי בביצוע ההריסה". ממכתב זה עולה כי הצפי היה כי צה"ל יבצע את ההריסה. אם כן, קיימת שאלה של השתתפות צה"ל בביצוע צו הריסה בשטח בריבונות מדינת ישראל וההשלכה המשתמעת מכך. כמו כן, במכתב זה לא פורטו הקשיים הנטענים בו. הקצינה מציינת ללא פירוט את מזג האוויר. כאמור, המכתב הינו מיום כ"ו בטבת, 29.12.13, לא צויינו נסיבות מזג האוויר והשלגים אשר פקדו את אזורינו שבועיים לפני כן. יש להוסיף ולציין כי בעצם היתה בפועל תקופה לביצוע הצו מיום 1.11.13 ועד 29.12.13 ואין הסבר המניח את הדעת בעניין לאי ביצוע הצו.

ביום 7.1.14 הוגש תצהיר בתמיכת הבקשה ותשובת המבקשת להתנגדות. המצהיר הינו עובד עירייה כמפקח בניה ביחידה הארצית לפיקוח על הבניה מחוז ירושלים. הצהרתו נסמכת על עדות מפי השמועה. נכון כי בתצהיר בשלב הגשת הבקשה בפני
בית המשפט ניתן לכלול את הנאמר למצהיר. אולם, כאשר על בית המשפט לקבוע האם קיימת עילה מוצדקת למתן הסעד, יש להציג בפני
בית המשפט פירוט ביחס לקשיים האמורים במכתב קצין צה"ל שאינו בפני
בית המשפט. לא זו אף זו, מהנסיבות עולה כי במכתב אין צפי למועד בו ניתן יהא לבצע את הצו.

לאור האמור, ניתן לקבוע כי בשל דלות בפירוט הנסיבות אודות אי ביצוע הצו, והשאלה מדוע צה"ל מעורב בצווי הריסה בשטח המצוי בריבונות מדינת ישראל ולא מבוצע על ידי משטרת ישראל, לא די באמור בבקשה למתן הארכת מועד לביצוע הצו כדי להאריך את המועד, אילו הוגשה בתוך 7 הימים הקבועים בתקנות.

יש להוסיף ולציין כי לא מדובר בבקשה עפ"י סע' 207 לחוק הקובע סמכות לבית המשפט לעכב ביצוע צווי הריסה, זאת מאחר וכל עוד לא בוצעה הריסת המבנה, מטבע הדברים, קיימת סמכות לעכב ביצועו, זאת כדי למנוע מעשים בלתי הפיכים, כאשר עצם עבירת אי ציות לצו שיפוטי, נותרת (ר' בש"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניהאונו פ"ד נו(3) 4, זאת כאשר הנאשם אשר לא ביצע צו הריסה, נותר בר עונשין.

בפני
כבוד השופט פאול שטרק
תיק מס': 2011 / 5305
תאריך :2014/ 02/ 12

יש להבדיל מהמקרה דנן, כאשר קיימת על פי החוק תקופה מוגבלת לביצוע צו הריסה מנהלי. הטעם לכך הינו עצם מתן הצו, למנוע מצב בו קיימת עובדה מוגמרת בשטח. במקרה דנן, ברור כי המטרה לא הושגה נוכח הנסיבות.

סוף דבר:
בית המשפט לא מייחס חשיבות לטענה של ב"כ המשיב, לפיה, המבנה מצוי בשטח מעבר לגדר הביטחון, מאחר שמהדיון מיום 23.1.2014 עולה כי בין הצדדים אין מחלוקת שמדובר בשטח המצוי בריבונות מדינת ישראל במחוז ירושלים ואין לעובדה זאת נפקא מינה לעצם ביצוע הצו מבחינה משפטית או בפועל, לא כל שכן, בהעדר הנמקה מפורטת לאי ביצוע הצו מטעם הגורמים האחראיים לביצועו.
לאור האמור, דין הבקשה להידחות מהטעם שהוגשה לאחר תום תקופה בת 30 יום וצו ההריסה אינו בר ביצוע.
כמו כן, אילו הוגשה בטרם תום התקופה בת ה-30 יום ובפרט תוך 7 ימים כאמור, לא היתה קיימת הצדקה למתן הארכה המבוקשת משום שלגופו של עניין, אין הנמקה מספקת לאי ביצוע הצו בתקופה המוקצבת בחוק או צפי למועד נוסף בו ניתן יהיה לבצע את הצו.

הוצאות משפט:
עם סיום הדיון, ב"כ המשיב ביקש כי בית המשפט יפסוק הוצאות משפט בשל ההליך כולו. בית המשפט שקל את העניין והחליט לדחות את הבקשה. מדובר במבנה אשר חל נגדו צו מנהלי להריסתו. מדובר במבנה שלא נבנה כדין והיום עומד ללא היתר בניה. משמעות הדבר הינה כי המשיב הינו עבריין בניה ביודעין. אין בעובדה שההליך הנוכחי לא צלח להשליך על נקיטת אמצעים משפטיים אחרים להריסת המבנה.
מאחר שבפני
המבקשת עומדים אפיקים אחרים להריסת המבנה, אין לפסוק הוצאות בשלב זה. יתכן שיוחלט על הגשת כתב אישום בהתאם לחוק ביחס לבניה ללא היתר.
לאור האמור, הבקשה למתן הארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי נדחית.
כמו כן, הבקשה לפסיקת הוצאות משפט מטעם המשיב נדחית.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי ירושלים.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י"ב באדר התשע"ד 12/02/2014, בהעדר הצדדים.

___________________
פאול שטרק
, שופט








תיק בית משפט לעניינים מקומיים 5305/12 מחמוד מחמד מחמוד רדואן נ' יור הועדה המחוזית (פורסם ב-ֽ 12/02/2014)