פסקי דין על עו"ד קוסטה בשארה | פסקי דין על סעיד סאלם | פסקי דין על ראגדה סאלם |

64093-10/13 תאמ     14/02/2014




תאמ 64093-10/13 עו"ד קוסטה בשארה נ' סעיד סאלם, ראגדה סאלם








בית משפט השלום בטבריה



תא"מ 64093-10-13 סאלם ואח' נ' ח'ליליה ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
3

בפני

כב' הרשמת
ברכה לכמן


מבקש

עו"ד קוסטה בשארה


נגד

משיבים
1. סעיד סאלם
2.
ראגדה סאלם


החלטה

המשיבים הגישו תביעה נזיקית כנגד המבקש ואח' בסך 75,000 ₪, בטענה שבמסגרת ייצוג ע"י המבקש את מר אסכנדר חדאד, זוכה בתיק הוצאה לפועל 10-99921-99-5, שנפתח כנגד משיב 1, בלש והתחקה אחר המשיבים באופן שצילם את מקום מגורי המשיבים וכלי הרכב אשר חנו בבית המגורים. בהסתמך על ממצאי החקירה, נקט המבקש בהליכי הוצאה לפועל כנגד צד שלישי. בשל פעולות המבקש, לטענת המשיבים, התערערו יחסיהם עם חברים ובני משפחה ונגרמה להם עוגמת נפש רבה.

לצד כתב ההגנה, הגיש המבקש בקשה להורות למשיב 1 (להלן: "המשיב") להפקיד ערובה כספית להבטחת הוצאות המבקש בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

לטענת המבקש, המשיב הינו חייב מוגבל באמצעים ומתנהלים כנגדו עשרות תיקים בלשכות ההוצאה לפועל ביתרת חובה כוללת של עשרות מיליוני שקלים, בעוד הוא מתגורר בוילה ונוסע ברכבי יוקרה. לעניין סיכויי התביעה, נטען כי
התביעה מחוסרת עילה. פעולות המבקש, צילום מרשות הרבים, אין בהן כדי לפגוע בפרטיות המשיבים ו/או בני משפחתם.

המשיבים, בתשובתם, טוענים כי התביעה מתבססת על הוראת סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, האוסר על בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת ולא על הוראת סעיף 2(3) לחוק הפרטיות הקובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות. לטענת המשיבים, פעולות המבקש אינן חלק מתפקידו כעורך דין. המשיבים מוסיפים, שמאחר ולא נטען דבר כנגד מצבה הכלכלי של משיבה 2, מצבה הכלכלי איתן ואין כל חשש שמהמבקש לא יוכל להיפרע ממנה בבוא היום.

דיון והכרעה


המסגרת המשפטית לבקשה קבועה בתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984,
שמטרתה להבטיח את הוצאות הנתבע, להלן לשונה:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

התקנה מקנה שיקול דעת לבית המשפט בהפעלתה,
ובשורה של פסקי דין נקבעו הכללים שיש לבחון בעניינה. אני מפנה לע"א 2877/92

סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ובניה ופרי הארץ

פ"ד מז
(3) 846, בו נקבע שיעשה שימוש בתקנה, במתינות ובסבירות, כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים, עם זאת, אין הכוונה להגביל את יכולת הגישה לבית המשפט למחוסרי יכולת כלכלית. וכך נאמר:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על-כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול-דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות..." .

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, השתכנעתי כי סיכויי התביעה בתיק זה נמוכים. עיקרה של
התביעה, מתבססת על צילומים שצילם המבקש את בית המגורים של המשיבים וכלי הרכב שחנו בסמוך לבית המגורים. לטענת המשיבים, הפר המבקש את הוראת סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות האוסר על "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת".

במקרה זה, אני סבורה כי אין מדובר בבילוש אחרי אדם, אלא מדובר בצילום בית מגורים וכלי רכב שחנו בבית המגורים. עסקינן בצילום עצמים במרחב, בית ומכונית, ולא מצאתי כי מדובר בהתחקות אחר בני אדם ו/או צילום בני אדם.
באשר לתוכנם של הצילומים, בית ורכבים, האם יש בהם כדי לפגוע בפרטיות המשיבים, יפים לענייננו הדברים הבאים שנפסקו בע"א 1697/11 א גוטסמן אדריכלות בע"מ נגד אריה ורדי (פורסם ביום 23/1/13):


"דין שונה חל על הדמיות חוץ הבית. ברגיל, חזיתו של בית חשופה לעוברי אורח. היא מצויה ב"עין הציבור". על כן, ככל שחזיתו של בית גלויה מן הרחוב, ברי כי הצגת תמונתה או הדמייתה לא תקים כל פגיעה בפרטיות (ראו גם
ת"א (מחוזי י-ם) 7236/05
לוין נ' אבני רביד, פסקה 14 [פורסם בנבו] (15.5.2006)). הזכות לפרטיות אינה נפרשת על מידע שכבר היה מצוי בחזקתו של הציבור, ולפיכך, כאשר מידע מסוים נמצא ממילא במרחב הציבורי – יש מקום לדעה שלפיה הזכות לפרטיות כלל אינה נפגעת..."

נוכח ההלכה שנפסקה לעיל, אני סבורה שסיכויי התביעה קלושים.

באשר למצבו הכלכלי של המבקש, אין חולק כי למשיב חובות בגובה של עשרות מיליוני שקלים והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ובכך הונחה תשתית ראייתית מספקת לטענה, שהמבקש עלול להתקשות, בלשון המעטה, לגבות את הוצאותיו, אם וכאשר תדחה התביעה.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והבאתי בחשבון את מצבו הכלכלי של המשיב, מתקבלת הבקשה ואני מורה למשיב להפקיד בקופת בית המשפט סכום כספי בסך של 15,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום כתנאי להמשך ההליך.

אני מחייבת את המשיב לשלם למבקש את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ד, 14 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 64093-10/13 עו"ד קוסטה בשארה נ' סעיד סאלם, ראגדה סאלם (פורסם ב-ֽ 14/02/2014)