פסקי דין על טישלר שרית ( ) | פסקי דין על יוסי חטיאל ( ) | פסקי דין על טלי פולק ( ) | פסקי דין על איילת כהן |

40653-05/12 א     10/02/2014




א 40653-05/12 טישלר שרית ( ) נ' יוסי חטיאל ( ), טלי פולק ( ), איילת כהן








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 40653-05-12 טישלר נ' חטיאל ואח'




תיק חיצוני:


בפני
כב' השופט ערפאת טאהא


התובעת
טישלר שרית
(ת.ז. 24006405)


נגד


הנתבעים
1. יוסי חטיאל
(ת.ז. 58293853)

2. טלי פולק
(ת.ז. 20395006)

3. איילת כהן
, עו"ד



החלטה


לפניי בקשת הנתבעים לדחיית הבאת ראיה עד תום פרשת התביעה.

1.
הראיה, אשר את חשיפתה מבקשים הנתבעים לדחות, היא הקלטה ותמליל הקלטה, אשר הנתבע 1 הקליט את גב' נטלי אידל, מי שלטענת הנתבעים הייתה חברתה הטובה של התובעת, לקחה חלק פעיל באירועים נשוא התביעה, והייתה מודעת לכל פרטי העסקה נשוא התביעה. לטענת הנתבעים, מדובר בראיה מכרעת בתיק, אשר יש בה כדי להשליך באופן ישיר על מהימנותה של התובעת, להוכיח את גרסת הנתבעים, ולהפריך את גרסת התובעת. לטענתם, מאחר שמדובר בנושא של מהימנות, הרי שבמידה שהראיה תיחשף לתובעת בטרם תיחקר על תצהירה, היא עלולה להכין את עצמה מבעוד מועד לשם התאמת גרסתה לנאמר בהקלטה, ויש בכך כדי לפגוע קשות בהגנתם. הנתבעים מפנים להלכת בית המשפט העליון בפרשת סויסה (

רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח ואח'

להלן: "
הלכת סוויסה

")
וטוענים, כי במקרה זה מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכה זו לדחיית חשיפת הראיה.





2.
בתגובתה לבקשה טענה התובעת, כי בקשת הנתבעים מבוססת על תקנה 119 לתקנות סד"א אשר עניינה ראייה לגביה נטען כי היא חסויה, ואולם אין זה המקרה, ודין הבקשה להידחות ולו מטעם זה בלבד. עוד טענה התובעת, כי בקשת הנתבעים למעשה נועדה לאפשר להם להגיש ראיות שלא בהתאם לסדר הבאת הראיות ושמיעת התיק, ובכך לחרוג מכללי סדר הדין. עוד טענה התובעת, כי אין להתיר כלל את הגשת הראיה, שכן על הראיה חל חיסיון מוחלט מכוח סעיפים 48 א' ו – ב' לפקודת הראיות, שכן גב' נטלי אידל עבדה כמתמחה ומשפטנית במשרדי עורכי הדין שייצגו את התובעת בעסקאות נשוא התביעה, ולמעשה ליוותה את התובעת בעניין המשפטי כמתמחה ועובדת משפטנית, ולא כחברה בלבד, כפי שמנסים הנתבעים לטעון. למצער טוענת התובעת, כי אם תותר הגשת הראיה, אין לדחות את הגשתה לאחר תום הבאת ראיות התביעה.

3.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

4.
תקנה 149 (ב)
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1983


(להלן: "
תקנות סד"א

")
קובעת, כי "לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". שלב קדם המשפט בתיק זה הסתיים, והושלמו ההליכים המקדמיים. מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי ביום 17.06.13, לבקשת בא כוח הנתבעים, הוארך המועד להשלמת הליכי קדם המשפט עד ליום 01.10.13. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 01.09.13 נדונו נושאים הקשורים בהליכים המקדמיים, ובאותה ישיבה אף התבקש על ידי בא כוח הנתבעים מתן צו מענה לשאלון המופנה לתובעת, ואולם הנתבעים לא העלו כל בקשה בנושא דחיית הבאת הראיה, ובאותה ישיבה נקבע התיק להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון הוכחות. בבקשתם לא העלו הנתבעים כל טענה, וממילא לא הוכח בפני
י, כי קיימים טעמים מיוחדים או כי ייגרם עיוות דין אם לא איעתר לבקשה. עולה, אם כן, כי דין הבקשה להידחות בשל השלב בו הוגשה.


5.
דין הבקשה להידחות אף לגופה. בהלכת סוויסה נקבע, כי "חזקה היא בתביעות...שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים...רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת...בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור, ייתן בית המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין..." (ר'

הלכת סוויסה

, פסקה 15 עמ' 527
לפסק הדין)
.

6.
בענייננו לא מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכת סוויסה, ואין זה המקרה בו ראוי לחרוג מהכלל האמור, ולהורות על דחיית חשיפתה של הראיה. גרסאותיהם של הצדדים נפרשו בכתבי התביעה וההגנה, המחלוקת התגבשה בכתבי הטענות, והתובעת אף הגישה תצהיר מטעמה בו כבר פרשה את גרסתה העובדתית במלואה. אין בבקשה כל נימוק המבסס חשש לשיבוש ראיות מצד התובעת, ועל כן לא מתקיימים במקרה זה התנאים המצדיקים חריגה מהכלל האמור ודחיית גילויה של ההקלטה נשוא הבקשה.

7.
באשר לטענת החיסיון

שהעלו הנתבעים, אכן מדובר לכאורה במסמך שנערך לצורך ההליך המשפטי המתנהל בתיק זה, ולכן חל עליו חיסיון מוחלט. ברם, הנתבעים אינם יכולים להיאחז מצד אחד בטענת החיסיון, ומצד שני לבקש לעשות שימוש בראיה בשלב שמיעת הראיות. משהעלה בעל דין טענת חיסיון בקשר לראיה שבידו,
אין הוא יכול בשלב מאוחר יותר לחשוף את הראיה ולעשות בה שימוש. על כן, ככל שבכוונת הנתבעים לעשות שימוש בראיה בבוא העת, עליהם לגלות אותה לצד שכנגד, ולאפשר עיון בה.

8.
באשר לטענת התובעת לחיסיון החל על דברים שהובאו לידיעתה של גב' אידל במסגרת עבודתה הנטענת במשרדי עורכי הדין שייצגו את התובעת, איני מוצא לנכון לדון בה בשלב זה, בטרם הוגשה כל בקשה להגשת ההקלטה, או לזימונה של גב' נטלי אידל למתן עדות מטעם מי מהצדדים. ככל שתוגש בקשה כאמור, יהיה כל צד רשאי לטעון טענותיו, ובכלל זה טענות בדבר קבילות הראיה והחיסיון החל עליה על פי הנטען.


9.
אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה.

10.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות התובעת בבקשה זו בסכום 1,500 ₪.


המזכירות תשלח לצדדים החלטה זו
.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 40653-05/12 טישלר שרית ( ) נ' יוסי חטיאל ( ), טלי פולק ( ), איילת כהן (פורסם ב-ֽ 10/02/2014)