פסקי דין על אורן ברשישת | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

40472-08/13 בל     12/02/2014




בל 40472-08/13 אורן ברשישת נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 40472-08-13

12 פברואר 2014

לפני: השופט צבי פרנקל

המערער
:

אורן ברשישת
,
ת.ז.

-
028128619
ע"י ב"כ: עו"ד שי לוי



-

המשיב
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד לימור ליבדרו


פסק דין

1.
הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) קבעה למערער בהתכנסותה
ביום 29.5.13 אנכות זמנית (אורטופדית ופסיכיאטרית) בשיעור 30% לתקופה שמיום 30.10.12 ועד ליום 31.8.13. (להלן: "הוועדה").

2.
המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה מיום 30.7.12, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3.
ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 17.2.13 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% לתקופה שמיום 30.10.12 ועד ליום 31.8.13 (בגין פגימה בצוואר ובגב ובגין מצב נפשי). עוד קבעה הוועדה כי הפתלוגיה בפרק ירך ימין אינה קשורה לתאונת העבודה.

4.
המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר ביום 29.5.13, דחתה את הערר תוך שקבעה למערער נכות זמנית (אורטופדית ופסיכיאטרית) בשיעור 30% לתקופה שמיום 30.10.12 ועד ליום 31.8.13. הוועדה קבעה כי לא קיים קשר סיבתי בין הפגימה בירך שמאל וכף רגל ימין לבין תאונת העבודה.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.



5.
ביום 28.1.14 הגיש המשיב הודעה ולפיה הוא מסכים כי "עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת:

א.
שתתייחס לרישום דו"ח פיזיוטרפיה מיום 27/8/12 (כחודש לאחר התאונה הנדונה) בו נרשם כי המערער מתלונן על כאבים באגן שמאל אחורי.
ב.
הוועדה תשקול בשנית עמדתה בנוגע לשלילת הקשר הסיבתי בין התאונה הנדונה לבין תלונותיו על ירך שמאל.
ג.
הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפני
ה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניין הנ"ל.
ד.
הוועדה תנמק ותפרט החלטתה".

6.
ביום 5.2.14 הגיש ב"כ המערער הודעה ולפיה המערער מסכים כי יינתן תוקף של

פסק דין
להודעת הנתבע מיום 28.1.14 ביחס להחזרת עניינו לוועדה כמפורט בסעיף5לעיל.

המערער הוסיף וציין כי לאור הסכמת המשיב, הסוגיות אשר נותרו במחלוקת בין הצדדים ואשר בהן נדרש בית הדין להכריע הן שתיים:

האחת, האם יש לאפשר למערער להגיש לוועדה את חוות דעתו של ד"ר אלישוב מיום 10.11.13 (להלן: "חוות הדעת").

והשנייה, שאלת החיוב בהוצאות ההליך המשפטי.

7.
עיקר טענות המערער :

א.
הוועדה העלתה בהחלטתה נימוקים חדשים, אשר לא הועלו על ידי הוועדה מדרג ראשון וזאת מבלי שהייתה למערער היכולת לצפות נימוקים אלו מראש. על מנת לאפשר למערער "להתמודד" עם נימוקים אלו, יש לאפשר לו להגיש את חוות הדעת לוועדה.

ב.
משהמשיב הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, אין כל מניעה כי תוצג בפני
הוועדה חוות הדעת על מנת שהתמונה המלאה תעמוד בפני
ה.

ג.
בשים לב לכך שהוועדה לא כללה בהרכבה רופאים המומחים בטראומה ובמפרקי ירך וקרסול, הגם שנכותו הקשה של המערער נעוצה בתחום זה, יש להעמיד את חוות הדעת אשר הוכנה על ידי מומחה בתחום זה בפני
הוועדה.

ד.
משהוועדה לא בחנה את עניינו של המערער כמתחייב והוא נאלץ לנהל הליך משפטי ארוך ומיותר, יש לחייב את המשיב בהוצאות ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד.

8.
לטענת המשיב, אין מקום לקבל את חוות הדעת בשל העובדה שהיא נערכה לאחר מועד כינוס הוועדה. לטענתו, יש לקבל את הערעור בהתאם להסכמה שניתנה, אשר הינה ממצה ומקיפה.

9.
לאור הסכמות הצדדים כפי שפורטו בסעיפים 6-7 לעיל, אני נותן תוקף של

פסק דין
להסכמת המשיב מיום 28.1.14.

10.
באשר לסוגיית הגשת חוות הדעת, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את טענת המערער לפיה יש לאפשר לו להגיש לוועדה את חוות הדעת.

חוות הדעת נערכה ביום 10.11.13, מספר חודשים לאחר מועד התכנסות הוועדה ואף לאחר מועד הגשת הערעור לבית הדין. בנסיבות אלה, אין חולק כי הוועדה לא יכלה להתייחס למסמך במועד התכנסותה ועל כן, לא נפל פגם משפטי בהתנהלותה אשר מצדיק את החזרת העניין לוועדה לצורך התייחסות לחוות הדעת האמורה.
11.
אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה יש לאפשר לו להגיש לוועדה את חוות הדעת מהטעם שהוועדה העלתה בהחלטתה נימוקים חדשים, אשר לא הועלו על ידי הוועדה מדרג ראשון.
בית הדין מעביר תחת שבט ביקורתו המשפטית את החלטת הוועדה הרפואית, וככל שנמצא בה פגם, מושב הדיון לפתחה בצירוף הנחיות. הוועדה לעררים בוחנת את כלל העניין אשר בא בפני
ה והיא מוסמכת לקבוע קביעות שונות מזו שקבעה הוועדה מדרג ראשון. קביעות אלה לכשעצמן, אינן מקימות עילה להחזרת העניין לוועדה לצורך התייחסות לחוות דעת אשר לא עמדה בפני
ה במועד התכנסותה.
12.
לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המערער, לפיה נפל פגם בהרכב הוועדה, משלא נמנה על חבריה מומחה לטראומה ולמפרקי ירך וקרסול. אינני סבוק כי הוועדה בהרכבה הנוכחי אינה מסוגלת להתייחס לפגיעה בירך ובכף הרגל ולבחון האם הפגיעה האמורה קשורה בקשר סיבתי רפואי לתאונה.

מטעם זה, לא מצאתי לקבל את טענות המערער לפיה יש לאפשר לו להגיש את חוות הדעת לוועדה על מנת שתהיה בפני
ה חוות דעת של מומחה בתחום האמור.

13
.

לאור האמור לעיל, בהתאם להסכמת הצדדים, "עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת:

א.
שתתייחס לרישום דו"ח פיזיוטרפיה מיום 27/8/12 (כחודש לאחר התאונה הנדונה) בו נרשם כי המערער מתלונן על כאבים באגן שמאל אחורי.
ב.
הוועדה תשקול בשנית עמדתה בנוגע לשלילת הקשר הסיבתי בין התאונה הנדונה לבין תלונותיו על ירך שמאל.
ג.
הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפני
ה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניין הנ"ל.
ד.
הוועדה תנמק ותפרט החלטתה".

14.
נוכח הסכמת המשיב ומשהערעור התקבל בחלקו בלבד, כל צד יישא בהוצאותיו.

15.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.


ניתן היום, י"ב אדר תשע"ד,
(
12 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 40472-08/13 אורן ברשישת נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/02/2014)