פסקי דין על יהודה שמואל | פסקי דין על יוסף אפרים | פסקי דין על ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח |

12647-07/13 רתק     17/02/2014




רתק 12647-07/13 יהודה שמואל נ' יוסף אפרים, ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ









1

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני כב' השופט אריה רומנוב



רת"ק 12647-07-13





בעניין:
יהודה שמואל




המבקש


נ ג ד





1. יוסף אפרים
2. ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ




ה
משיבים



החלטה

1.
מונחת לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו מיום 24.6.13 של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשמת הבכירה ס' אלבו) שניתן במסגרת ת"ק 12564-02-13.
2.
המבקש הגיש אל בית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית נגד משיב 1 בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונה שאירעה ביום 21.10.12. במסגרת התביעה טען המבקש, כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של משיב 1 בנהיגתו. משיב 1 טען מנגד, כי בנו של המבקש אשר נהג ברכב בזמן התאונה, הוא שאחראי להתרחשותה (להשלמת התמונה יצוין, כי בשלב מאוחר יותר צורפה לתביעה משיבה 2, אשר ביטחה את רכבו של משיב 1). ביום 24.6.13 התקיים דיון בבית משפט קמא ובו העידו בנו של המבקש, המבקש, ומשיב 1. לאחר ששמע את הצדדים הציע בית משפט קמא כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוך שהבהיר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי לא ניתן יהיה לערער עליו. הצדדים הסכימו להצעתו של בית המשפט. בפסק דינו שניתן באותו היום קבע בית משפט קמא, לאחר שעיין בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ושמע את טיעוניהם, כי לא עלה בידו של המבקש להוכיח את תביעתו. כפועל יוצא מכך, הורה בית משפט קמא על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.
3.
במסגרת הבקשה שלפניי טוען המבקש, כי טעה בית משפט קמא במסקנה אליה הגיע, והוא עותר לכך שבית משפט זה יבחן מחדש את הראיות שהובאו בפני
בית משפט קמא ויורה על קבלת התביעה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי צורך לבקש את תשובת המשיבים (ראו תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).
5.
כידוע, הליך של תביעות קטנות נועד לאפשר לצרכן בפרט ולכל אזרח בכלל, להביא לפני בית המשפט עניין בעל ערך כספי מועט, בהליך פשוט ושווה לכל נפש, ללא צורך בהזדקקות לייצוג על-ידי עורכי דין, וללא צורך בהתמצאות בכללי הפרוצדורה ובדקדוקי הדין הנוהגים בהליכים משפטיים המתנהלים ב"מסלול הרגיל". כל זאת, במטרה להבטיח הליך לא יקר, יעיל, מהיר וצודק, שיאפשר לבעלי הדין להביא את עניינם לבית המשפט, ויאפשר לבית המשפט להכריע בעניין העומד בפני
ו במהירות וביעילות. השקפת המחוקק היא, שהליך של תביעה קטנה צריך להתחיל ולהסתיים בבית המשפט לתביעות קטנות. זה הטעם לכך, שביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות לא קבע המחוקק "זכות ערעור" כפי שהדבר קיים בהליכים אזרחיים "רגילים". ביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות קבע המחוקק, כי הגשת ערעור תהיה מותנית בקבלת רשות של ערכאת הערעור. מתי תינתן רשות לערער? הלכה פסוקה היא, כי הרשות לערער תינתן רק במקרים בהם נפלה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות "טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה" (ראו החלטתו של כב' השופט י' ענבר מיום 3.4.2008 במסגרת בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע נ' קורח, סעיפים 9-10 וההפניות שם). ניסיון החיים מלמד, כי רק ביחס לאחוז קטן של פסקי הדין הניתנים בבית משפט לתביעות קטנות מוגשות בקשות רשות לערער, ורק חלק קטן מבקשות אלו, מתקבל.
6.
מן הכלל אל הפרט. לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקש באתי לכלל מסקנה שמקרה זה אינו נמנה על המקרים הנדירים בהם יש לתת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. כאמור, רשות ערעור על

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת במקרים נדירים בלבד וכאשר עולה מפסק הדין כי בית המשפט טעה "טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה". אין זה המקרה שלפנינו. בענייננו, כאמור לעיל, מדובר ב

פסק דין
שניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ולאחר שלצדדים הובהר על ידי בית משפט קמא כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי לא ניתן יהיה לערער עליו. לאחר ששמעו את הבהרות בית המשפט, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן במתכונת זו. במצב דברים זה אני סבור שאין עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט קמא.
7.
עם זאת, מוצא אני לנכון להעיר שתי הערות: האחת, ייתכן שראוי היה כי במסגרת ההסבר שבית משפט קמא נתן לצדדים על אודות המשמעות שבמתן

פסק דין
לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ייאמר במפורש, ויתועד בפרוטוקול, כי קיימת גם אפשרות שהתביעה תידחה כליל. זאת, על רקע ציפייה טבעית שעשויה להיות לתובעים (במיוחד שעה שהם אינם מיוצגים) ולפיה כאשר מדובר ב

פסק דין
שניתן "על דרך פשרה", הם יקבלו "משהו" מהתביעה שהגישו. השנייה, דומה כי אופן ניסוח פסק הדין משקף הכרעה "רגילה", על פי "מאזן ההסתברויות", ולא פסיקה "על דרך הפשרה". אכן, כאשר בית משפט נידרש לתת הכרעה "רגילה", העובדה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו מחייבת את דחיית התביעה כליל. מדובר במצב של "או הכל או לא כלום". לעומת זאת, כאשר בית משפט נדרש לתת

פסק דין
"על דרך הפשרה", הרי שגם אם התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ניתן, בנסיבות המתאימות, לפסוק לו פיצוי כלשהו.
8.

על אף הערות אלה, כאמור, איני סבור שמקרה זה מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט קמא. לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה. הואיל ולא נתבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות. הפיקדון שהפקיד המבקש יושב לידיו.


ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.











רתק בית משפט מחוזי 12647-07/13 יהודה שמואל נ' יוסף אפרים, ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/02/2014)