פסקי דין על אלברט אוחיון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

55283-01/14 ברע     19/02/2014




ברע 55283-01/14 אלברט אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 55283-01-14

ניתנה ביום
19 פברואר 2014

אלברט אוחיון
המבקש
-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב



החלטה

השופטת רונית רוזנפלד

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; בל' 48529-09-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.9.13 (להלן גם: הוועדה).
בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש נכות יציבה בשיעור 10%. בקשתו של המבקש מתמקדת אך בדחיית ערעורו בכל הקשור לצלקת ממנה הוא סובל.

2.
המבקש לקה בליבו ביום 23.8.09 ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה (להלן: הפגיעה). הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש בעקבות

פסק דין
מיום 6.5.13 בו נקבע כי
"
עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתסביר ותבהיר מפני מה אין, לדעתה, מקום לקבוע שצלקת כמו זו שיש למערער אינה מכערת. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני
הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מנומקת.
" (להלן: פסק הדין המחזיר).
בהמשך לפסק הדין המחזיר, התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש ביום 2.9.13. בסעיף הממצאים הרפואיים קבעה הוועדה, כדלקמן:
"
בבדיקתו קיימת צלקת לאורך מרכז בית החזה החל מגובה של החלק העליון של עצם בית החזה ועד לרום הבטן. אורכה של הצלקת כ-17 ס"מ רוחבה בחלק העליון כ- 2 מ"מ ובחלק התחתון 1 ס"מ. הצלקת אינה רגישה, אינה דבוקה, אינה מכאיבה, אינה מורמת אלא שטוחה בגובה עור בית החזה כולו. גוון הצלקת מזדהה עם גוון העור כולו, אין גוון יתר ואין היפופגמנטציה, אין צלקת יתרה- קלואיד
."

בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה, כדלקמן:
"
הוועדה התכנסה מתוקף פס"ד מיום 5/5/13 כדי לנמק, לדון מחדש ולקבוע מה הנכות שיש לפסוק בגין הצלקת. הוועדה מדדה את הצלקת, בדקה אותה, תיארה אותה. צלקת כזו אינה מכערת מאחר ואין לה אף מאפיין של כיעור דהיינו, אינה בולטת, אינה דבוקה, אינה יתירה עם גוון דומה ומזדהה עם גוון יתרת העור בבית החזה. בין השאר הצלקת גם אינה רגישה וריפוי הפצע הניתוחי הוא טוב מאד. לפי קריטריונים אלה, קובעת הוועדה כי בהתאם לספר הליקויים את סעיף 75 (1) א'- 0%
".

משכך נדחה הערר. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3.
בערעורו טען המבקש, כי על אף שמצאה הוועדה כי הצלקת ממנה הוא סובל היא באורך 17

סמ', נותרה היא נעולה בדעתה כי הצלקת אינה מכערת. משכך, ממצאי הוועדה אינם תואמים את מסקנתה. על פי מבחן אובייקטיבי מדובר בצלקת מכערת, ולכן הוועדה טעתה משהתייחסה למבחן סובייקטיבי וקבעה כי לדעתה הצלקת אינה מכערת. כמו כן טען המבקש כי הוועדה לא נימקה החלטתה ולא הסבירה כיצד צלקת באורך 17 ס"מ, הנראית לעין, אינה צלקת מכערת. עוד טען המבקש כי "
כל צלקת, הנראית לעין והמשנה את צורתו הגופנית של האדם מהווה צלקת מכערת... ואך ורק אם היא קטנה, אינה נראית לעין, אינה גלויה על פניה וכד' – היא יכולה להיות צלקת שאינה מכערת
", ולכן טעתה הוועדה בקביעתה כי אין לצלקת כל מאפיין של כיעור. נוכח זאת טען המבקש כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. מאחר שהוועדה נעולה בדעתה ואינה מוכנה לשקול החלטתה מחדש טען המבקש כי יש להחזיר את עניינו לדיון לפני ועדה בהרכב אחר. לחלופין ביקש המבקש כי בית הדין יקבע את דרגת נכותו.

4.
בפסק הדין קבע בית הדין האזורי כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, בו התבקשה להסביר ולנמק את קביעתה מדוע אין המדובר בצלקת מכערת. הוועדה שבה ובדקה את הצלקת, פירטה את ממצאיה, הסבירה מדוע היא סוברת שהצלקת אינה מכערת ונימקה את קביעתה. בית הדין דחה את טענת המבקש לפיה ממצאי הבדיקה של הוועדה אינם עומדים בקנה אחד עם מסקנתה וכי על פי מבחן אובייקטיבי מדובר בצלקת מכערת. זאת מן הטעם שהקביעה איזו צלקת הינה בגדר צלקת מכערת הינה קביעה רפואית המצויה בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עוד ציין בית הדין כי הקריטריון עליו עמד המבקש, לגבי היות הצלקת נסתרת או אינה גלויה לעין, אינו קריטריון הקבוע בתקנה. לאור האמור לעיל קבע בית הדין כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ומשכך, נדחה הערעור.

5.
בבקשתו חוזר המבקש על טיעוניו כפי שנטענו לפני בית הדין האזורי.

6.
ל
אחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 2.9.13, בפסק הדין המחזיר ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

7.
בהוראות פסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה להסביר ולהבהיר מפני מה, לדעתה, אין מקום לקבוע שצלקת כמו זו שיש למבקש אינה מכערת. הוועדה שמעה את נימוקי הערעור מפי בא כוחו של המבקש ושמעה את תלונותיו של המבקש באשר לכיעורה של הצלקת בחזהו. כפי שעמד על כך בית הדין האזורי, הוועדה בדקה את המבקש והתייחסה באופן מפורט לצלקת על חזהו. נוכח ממצאיה אותם פירטה לפרוטוקול, הסבירה הוועדה באופן מנומק מדוע היא סבורה שהצלקת אינה מכערת. בין השאר הבהירה הוועדה כי הצלקת אינה מורמת אלא שטוחה, אינה בולטת ואינה דבוקה, וכי גוון הצלקת מזדהה עם גוון העור כולו. בנימוקים אלה של הוועדה אין למצוא כל טעות משפטית. דומה שטעות נפלה אצל המבקש דווקא, הסבור כי "
צלקת מטיבה ומטבעה מכערת את הגוף
" אלא אם היא אינה נראית לעין או נסתרת.
הנה כי כן, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בקביעותיה.

8.
סוף דבר
בהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי
להצדיק מתן רשות ערעור, דין הבקשה להידחות.
אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד (19 פברואר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









ברע בית הדין הארצי לעבודה 55283-01/14 אלברט אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/02/2014)