פסקי דין על בית מכס אשדוד | פסקי דין על חב' קונקה | פסקי דין על דוד נחמיה |

1384/06 פ     20/01/2014




פ 1384/06 בית מכס אשדוד נ' חב' קונקה בע"מ, דוד נחמיה




לך






בית משפט השלום באשדוד
ת"פ 1384-06 מ.י. בית המכס אשדוד נ' חב' קונקה ואח'


20 ינואר 2014







בפני


כב' השופט הבכיר
חיים חדש

בעניין:
מדינת ישראל – רשות המסים
בית מכס אשדוד



המאשימה



נגד



1. חב' קונקה בע"מ
ח.פ. 512708439
2. דוד נחמיה
ת.ז.
052470510
[ע"י ב"כ עוה"ד דן רוטשילד]



הנאשמים

<#1#>
נוכחים:
הנאשם 2 בעצמו
ב"כ הנאשמים עו"ד דן רוטשילד




<#12#>
החלטה
1.
נדחה לעיון.
2.
גזה"ד יינתן היום בשעה 13:00
<#13#>
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.


חיים חדש
, שופט בכיר


<#19#>
גזר דין


1.
הנאשמים הורשעו, בסיומה של פרשת הוכחות, בביצוע עבירות של הברחת טובין – לפי סעיף 211 (א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס"); השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו – לפי סעיף 212 (א)(1) לפקודת המכס; הגשת רשימון כוזב או לא נכון – לפי סעיף 212 (א)(4) לפקודת המכס; מסירת אמרה בלתי נכונה או בלתי מדויקת בהצהרה או בתעודה – לפי סעיף 212 (א)(6) לפקודת המכס; הטעיית פקיד מכס – לפי סעיף 212 (א)(9) לפקודת המכס; מסירת ידיעה או מסמך מזויפים – לפי סעיף 22(א)(1) לחוק מס קניה; עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס – לפי סעיף 22 (א)(5) לחוק מס קניה ומסירת ידיעה בלתי נכונה או בלתי מדויקת, בלא הסבר סביר או מסמך אחר הכולל ידיעה כאמור.

2.
מדובר בהברחת 600 קרטונים של סוללות (720,000 יחידות) ו- 679 קרטונים עם סיגריות מסוג "מרלבורו לייט" (339,500 חפיסות) במסווה של יבוא רמקולים ביתיים ולרכב מסין, עפ"י הרשימון שהגישו הנאשמים לרשות המכס.

3.
בפועל, רק שורה אחת, בחזית המכולה המיובאת, הכילה קרטונים עם רמקולים שהוצהרו למכס וביתר המכולה נמצאו 600 קרטוני הסוללות ו- 679 קרטוני הסיגריות המוברחות.

4.
המס המתחייב מן הטובין המוברחים ושמתשלומו ניסו הנאשמים להתחמק – עומד על 4,255,386 ₪, נומינלית לתחילת שנת 2004, והוא כולל מכס בסך 11,198 ₪, מס קניה בסך 3,405,755 ₪ ומס ערך מוסף בסך 838,433 ₪.

5.
הצדדים כבר טענו טיעוניהם לעונש בישיבה מיום 31/12/13, אולם המאשימה הגישה בקשה להשלים טיעוניה לעונש בנושא מתחם העונש והודיעה כי מתחם העונש עומד על מאסר בפועל בין 4 חודשים לבין 18 חודשים.

6.
היום הבהירה ב"כ המאשימה, כי אלו הן ההנחיות במסמך של הפרקליטות שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", אולם בהמשך אותן הנחיות נאמר, כי בהיקפי התחמקות מתשלום מס מ – 3 מיליון ₪ ועד 7 מיליון ₪, נע מתחם העונש בין 12 ל – 24 חודשי מאסר בפועל.

7.
הסניגור, שלא התנגד מלכתחילה להשלמת הטיעונים לעונש, עתר היום להישאר במתחם העונש שצוין בבקשת המאשימה בכתב: בין 4 ל – 18 חודשי מאסר.

8.
המאשימה טוענת, כי מדובר בעבירות כלכליות חמורות, הפוגעות באופן ישיר בקופת המדינה – עבירות שקל מאוד לבצען וקשה מאוד לגלותן ומי שעובר עבירות מסוג זה צריך לקחת בחשבון, שאם ייתפס ויועמד לדין, יושת עליו
עונש הולם לעבירות כלכליות.

9.
לטעמה של המאשימה, האינטרס הציבורי הוא להילחם בעבירות אלה ובלחימה זו קיים אלמנט ההרתעה – הן לגבי הנאשמים והן לגבי עבריינים פוטנציאליים.

10.
המאשימה טוענת, כי בתי המשפט, לרבות כב' בית המשפט העליון, קבעו לא פעם ולא פעמיים, כי העונש הראוי בעבירות כלכליות ובמיוחד בעבירות מס, הוא עונש של מאסר בפועל ובהתאם לקביעת בתי המשפט – אף לא ראוי שירוצה בעבודות שירות.

11.
לטעמה של המאשימה, עונש של עבודות שירות הוא עונש המכה אך בכיסו של הנאשם ובמקרה של הנאשמים, העיד אחיו של הנאשם מס' 2 (להלן גם: "הנאשם"), כי עפ"י צוואת האב, הוא משלם לנאשם, מידי חודש, סכום מכובד של 10,000 ₪ ולמיטב ידיעתה הנאשם לא עובד עד היום ואין לו כל פרנסה אחרת.

12.
המאשימה ערה לעובדה, כי לנאשם אין עבר פלילי, אולם, לטעמה, מדובר בעבירות קשות שבוצעו ע"י הנאשם במסגרת החברה – הנאשמת מס' 1 (להלן גם: "הנאשמת") והראיות מוכיחות, שמדובר בהברחה מתוכננת מראש.

13.
המאשימה טוענת, כי הנאשם לא שיתף פעולה עם החוקרים וגם בחקירתו בבית המשפט לא נתן תשובות ענייניות והתחמק מתשובות אמיתיות.

14.
לטעמה של המאשימה, לאחר תיקון טיעוניה לעונש מהיום, מתחם העונש בעבירות אלה, נע כאמור בין 12 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר ומתחם העונש, לעניין הקנס, נע בין 100,000 ₪ ל- 400,000 ₪, בהתחשב בגובה המס שהתכוונו הנאשמים להתחמק מתשלומו.

15.
המאשימה עותרת, איפוא, להשית על הנאשמת, שהיא חברה לא פעילה, קנס סמלי ועל הנאשם מס' 2 היא מבקשת להטיל עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית במסגרת מתחם העונש הנטען על ידה, מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים וקנס כספי מכביד וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה.

16.
הנאשמים מבקשים להתחשב בעובדה, כי עברם הפלילי נקי לחלוטין, ללא רבב; כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני 10 שנים ומאז מתנופפת חרב הדין מעל ראשם – ומדובר בעינוי דין, לטעמם.

17.
הנאשמים מדגישים, כי לא מדובר בהברחה שהושלמה, אלא בניסיון הברחה שלא צלח ועל כן, טרם נגרם נזק כלשהו לקופת המדינה ויתרה מכך, הסחורה כולה נשארה בידי רשויות המס.
17.1
בין היתר, הדגיש היום בא כוחם, כי אין סעיף דוגמת סעיף 219 לפקודת המכס אליו הפנתה ב"כ המאשימה – גם בחוק מס קניה או בחוק מע"מ ואלו סכומי המס העיקריים שמתשלומם ביקשו הנאשמים להתחמק.

18.
לטעמם של הנאשמים, הקנס בעבירות כלכליות נקבע בהתייחס לנזק שנגרם למדינה כתוצאה מביצוע העבירה – ובמקרה הנדון, לא נגרם כל נזק.

18.1
הנאשמים אמנם אינם טוענים, כי אין מקום להטיל קנס, בנסיבות מעין אלה, אולם לטעמם, יש לדאוג לכך שהקנס יהיה מידתי.

19.
לטענת הנאשם, הונה אותו אחיו שהעיד במשפט, בעסקת נדל"ן, ואיננו משלם לו שכר חודשי של 10,000 ש"ח

, כפי שהעיד, או שכר כלשהו.

20.
הנאשם מבקש להתחשב גם במצבו הבריאותי: הוא סובל ממחלת מעיים כרונית – קרוהן – שאיננה ניתנת לריפוי והוא צפוי לעבור גם השתלת קרנית; הוא סובל מדיכאונות והדבר משליך על מצבו הבריאותי, על רקע פוסט טראומה שהוא נושא עמו לאורך השנים.

21.
הנאשם עותר לאמץ את המלצות שירות המבחן לגבי העונש שיושת עליו ובין היתר, עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

22.
להערת בית המשפט, שהסניגור ביקש, באיחור ניכר, בקשה למינוי קצין מבחן בטענה, שהנאשם מביע חרטה כנה בתיק, אך מעיון בתסקירו של שירות המבחן עולה, כי הנאשם מכחיש, גם בפני
שירות המבחן, כל מעורבות בעבירות שהורשע בהן וטוען שהפלילו אותו, טען הסניגור, כי בפני
ו הודה הנאשם והביע חרטה ואת הדברים לשירות המבחן אמר כתוצאה מתסכול, "אולי משום שחשב שזה יעזור לו לקבל חוו"ד יותר טובה".

23.
הנאשם עצמו, בדבריו ,לפני מתן גזר הדין, הביע אכן חרטה על מעשיו; טען שאמר דברים אלו גם בפני
שירות המבחן וביקש להתחשב בהונאה ובעוול שגרם לו אחיו; בעובדה, כי נותר חסר כל; במצבה הרפואי המורכב של אשתו, ובשירותם הצבאי של ילדיו.

24.
שירות המבחן הגיש, כאמור, תסקיר לעונש, מיום 26.12.13, במסגרתו פרש תמונה מקיפה אודות נסיבותיו האישיות, האישיותיות והמשפחתיות של הנאשם וציין, כי היה מוצף רגשית, בעת המפגש עמו,
בעקבות טענות לקיפוחו מצד אמו ואחיו.

25.
ביחס לעבירות נשוא כתב האישום, ציין שירות המבחן, כי הנאשם מכחיש מעורבותו בהן וסבור שהפלילו אותו. הוא מתאר תחושות של בושה ומצוקה סביב ההליך הפלילי וההרשעה וטוען, כי לא העז לספר על כך לילדיו מתוך תחושה של פגיעה בתדמית החיובית של המשפחה.

26.
שירות המבחן מציין, כי התרשם מאדם עם רקע משפחתי מורכב, אשר גדל במשפחה בה נחשף לדפוסי מרמה, ע"י בני משפחתו, ובמהלך השנים הרגיש מרומה, דחוי, נבגד ומקופח.

27.
שירות המבחן מציין, כי התרשם מאדם עם ערך ודימוי עצמי נמוכים, אשר חווה חסכים רגשיים, צרכי הערכה ושייכות בלתי מסופקים ונושא עד היום קונפליקטים בלתי פתורים ומנסה לקבל פיצוי ולמלא את תחושת חוסר האמון והקיפוח.

28.
לאור התרשמותו מן הנאשם, בהתחשב בגילו, ההתדרדרות במצבו הרפואי כתוצאה מן ההליך הפלילי (סובל, כאמור, ממחלת הקרוהן ובשנתיים האחרונות יש התדרדרות במצבו והוא אושפז מספר פעמים ונזקק למנות דם); עבר בשנות ה- 80 השתלת קרניות וזקוק כעת להשתלה נוספת; הנסיבות המשפחתיות המורכבות בהן גדל, דפוסי המרמה אליהם נחשף וגם נזקיו הצפויים של מאסר והשלכותיו על חייו; חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות במהלכו חווה תחושות של מתח מצטבר, חוסר וודאות, תסכול ודאגה לעתידו ולעתיד משפחתו – ממליץ שירות המבחן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, שלהערכת השירות ישרת את האלמנט העונשי והמוחשי, אך גם יאפשר לנאשם חזרה לסוג של התנהלות בשגרת עבודה, והן להטיל עליו צו מבחן לשנה, במהלכו ישתלב בטיפול המתאים לקשייו ולבעיותיו.












***

29.
כאשר מדובר בריבוי עבירות, אמור בית המשפט לקבוע, בשלב הראשון, האם מדובר בעבירות המהוות אירועים נפרדים, שאז יש לקבוע, לכל אירוע, את מתחם העונש ההולם אותו, או שמדובר בכמה עבירות המצטרפות לאירוע אחד, שאז ייקבע מתחם עונש לאירוע כולו וייגזר על הנאשם עונש כולל לכל האירועים.

30.
מתחם העונש ההולם מעשה עבירה שביצע נאשם, נקבע עפ"י הוראות סעיף 40 ג' לחוק העונשין, בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהוא עקרון ההלימה, ולשם כך על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה – כאמור בסעיף 40 ט' לחוק-כאשר אין מדובר ברשימה ממצה וסעיף 40 י"ב לחוק מסמיך את בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה, לשם קביעת מתחם העונש ההולם.

30.1
בכל הנוגע לקביעת מתחם עונש קנס הולם, קובע סעיף 40 ח' לחוק העונשין, כי על בית המשפט להתחשב, בנוסף על האמור בסעיף 40 ג' (א) לחוק, גם במצבו הכלכלי של הנאשם, ללמדך, שמצבו הכלכלי של נאשם ספציפי יקבע את מתחם הקנס ההולם לאותו אירוע עברייני שבוצע על ידו ובבג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב"נבו") נקבע, כי לכל אדם עומדת זכות חוקתית לקיום אנושי בסיסי שיבטיח חיי מחיה מינימליים בכבוד.

31.
בתוך מתחם העונש, על בית המשפט לגזור את העונש המתאים (כאמור בסעיף 40 ג'(ב) לחוק), על פי הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה – כמפורט בסעיף 40 י"א לחוק ובשים לב להוראות סעי 40 י"ב לחוק.

31.1
בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בשל שיקולי שיקום של הנאשם או הגנה על שלום הציבור, בהתאם להוראות סעיפים 40 ד' ו- 40 ה' לחוק.

32.
ריבוי עבירות


לטעמי, אין חולק על כך, כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים, בוצעו כולן לצורך קידום הברחת הסיגריות והסוללות ארצה וככאלה, הן מהוות אירוע אחד.

32.1
שני הצדדים גם טענו למתחם העונש, לרבות מתחם הקנס, בהנחה, כי מדובר אכן באירוע אחד.

33.
ערכים מוגנים


לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים ועיינתי בפסיקה המגוונת שהוצגה לעיוני, סבורני, כי הערכים החברתיים המוגנים, שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, הם: השמירה על הקופה הציבורית ועל משק המדינה; סדירות מנגנון גביית המסים ואמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המסים.

33.1
עבירות מסוג זה, פוגעות בקופה הציבורית ובמשק המדינה ומקשות על הממשלה לממן את צרכי הציבור; גורמות לשיבוש מנגנון גביית המסים ולפגיעה אנושה באמון הציבור בשוויון הכל בנטל המסים המוטל על אזרחי ישראל, שאיננו קל.

34.
מידת הפגיעה בערכים המוגנים


אשר למידת הפגיעה, אין ספק, כי הברחת מאות קרטונים הכוללים מאות אלפי סיגריות וסוללות, שהן סחורות עתירות מס, לארץ, במסווה של רמקולים החייבים במס מופחת משמעותית, בניסיון להשתמט מתשלום מס בסך כ- 4.25 מיליון ₪ בתחילת שנת 2004, גורמת לפגיעה קשה בערכים המוגנים דלעיל.

35.
מדיניות הענישה הנוהגת


בע"פ 999/01, של כב' בית משפט השלום בנתניה, נדון נאשם שהורשע בביצוע עבירות על פקודת המכס, חוק מס קניה וחוק מס ערך מוסף, בכך שהבריח – כמו במקרה שבפני
היום – סיגריות מזויפות מסין, בכוונה להשתמט מתשלום מס קניה בסך 3,024,188 ₪ ומס ערך מוסף בסך של 683,379 ₪ - היקף השתמטות דומה מאוד לנסיבות ההברחה בתיק שבפני
– ל- 30 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 120,000 ₪ ו- 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים. במקרה זה דובר כאמור, גם בסיגריות מפרות – מזויפות.

36.
בערעור על גזר דין זה, קבע כב' בית המשפט המחוזי מרכז, בע"פ 1947-11-07, כי הוא רואה, עין בעין עם כב' בית משפט השלום, את חומרת מעשיו של המערער, שקשר קשר להבריח סיגריות מזויפות מחו"ל ועמד להפיק רווח כתוצאה מאי תשלום מס קניה בסכום של למעלה משלושה מיליון ₪ ואי תשלום מע"מ בסכום של כ- 700,000 ₪.

36.1
עוד קבע כב' בית המשפט המחוזי מרכז, כי "המעשים בהם הורשע הנאשם מחייבים תגובה עונשית חמורה על מנת להוקיע אותם, לעודד את רשויות המס להמשיך במלחמתם הקשה לחשיפה ולהרתיע אנשים כמו המערער, מלשלוח יד בקופת המדינה בסכומים גדולים, מלפגוע בבעלי סימני מסחר ומלפגוע בבריאות הציבור".

36.2
יחד עם זאת, קבע כב' בית המשפט המחוזי, כי בית משפט השלום לא נתן דעתו, במידה הראויה, למצבם הבריאותי של המערער ובתו, שבה ובבנה מטפל המערער – כעולה ממסמכים שחלקם לא הוצגו בפני
בית משפט השלום, לא התחשב במידה מספקת במצבו הכלכלי הקשה של המערער – ולכן הפחית את עונש המאסר שהושת על הנאשם ל- 21 חודשי מאסר בפועל ואת הקנס – ל- 80,000 ש"ח או ששה חודשי מאסר תמורתם.

37.
בע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל, פד"י נ"ח (3) 721, 727 – 728 נקבע, בין היתר, כי "כאשר עסקינן בעברייני מס, עבירות כלכליות, עבירות מרמה וכדומה, שבהן העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל, לצד הקנס, גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין, שאין החוטא יוצא נשכר".

38.
עוד בע"פ 624/80 חברת ווייס ארנסט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י ל"ה (3) 211, 220 – 221, נקבע ע"י כב' בית המשפט העליון, כי "בהטילה עונשי מאסר אלה, מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי 'צווארונו' של עושה העבירה הזו איננו לבן והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט...".

39.
בע"פ יוסף מלכה נ' מדינת ישראל הנ"ל, נקבע, בין היתר, גם, כי "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך, שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".

40.
אמנם בהמשך נפסק, כי אין להתעלם לחלוטין מנסיבות אישיות ומצוקה כלכלית, אך נקבע כי אין ליתן להן משקל מכריע. וכך נקבע, למשל, ע"י כב' בית המשפט העליון, בע"פ 2636/12 ואח' עזבון המנוח יהושע שלוש ואח' נ' מדינת ישראל, בחודש מרץ 2013; בעקבות רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל (פורסם ב"נבו").

"בית משפט זה הדגיש לא אחת את הדגש ההרתעתי בשיקולי הענישה בעבירות כגון דא הגוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן".
41.
ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, נקבע, בין ה יתר, ע"י כב' בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, כי "בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה, לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור...".

42.
חומרה יתרה יש לייחס למניעים שהניעו את הנאשם לבצע את העבירות – ומדובר בבצע כסף.

43.
נופך של חומרה מעניקה לעבירות העובדה, שביצוע העבירות דרש תכנון מוקדם, בצוותא עם אחרים; "הכנת הקרקע" למשלוח זה באמצעות המשלוח הראשון; המכלה בצורה המסתירה את הסיגריות והסוללות מאחור, תשלום לעמיל המכס במזומן ובמעטפה ללא סימני זיהוי ועוד.

44.
הנאשם לא היסס להטיל דופי באמינותם של שני עובדי חברת עמילות המכס שזיהו אותו בוודאות כמי שעמד מאחורי המשלוח השני, וטען כי הם משקרים עד לסיומו של המשפט.

45.
לאחר שמיעת דברי ב"כ הצדדים, דברי הנאשם עצמו, עיון בפסיקה שהוגשה לעיוני ומהיכרות עם פסיקה נוספת בתחום העבירות הכלכליות, לרבות עבירות המס, נחה דעתי, כי מתחם העונש, בגין העבירות הכרוכות בהברחת טובין ארצה, בהיקפים ניכרים, כמו במקרה שבפני
, ולצורך השתמטות מתשלום מסים בסך של מיליוני שקלים חדשים, בנסיבות ביצוע העבירות במקרה זה, הוא בין 12 ל- 18חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה משמעותית וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.

45.1
אמנם, שלא כמו בע"פ 999/01 ובערעור עליו (1947-11-07), בענייננו לא מדובר בסיגריות מזויפות, מפרות, אולם בענייננו, בנוסף לכמות הנרחבת של הסיגריות, הוברחו גם מאות קרטוני סוללות.

45.2
אמנם מדובר בנסיון הברחה שלא צלח, אולם לפחות לגבי סכום המכס, קובע סעיף 219 לפקודת המכס כי "נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה" והפסיקה מתייחסת בחומרה לניסיונות להתחמק מתשלום מס גם אם, בסופו של דבר, מסיבה שאיננה תלויה בנאשמים, ההברחה איננה יוצאת אל הפועל.

46.
אשר למתחם העונש בעניין הקנס, קובע סעיף 40 ח' לחוק, כאמור, כי בנוסף לאמור בסעיף 40 ג'(א) לחוק, יתחשב בית המשפט, לצורך קביעת המתחם, גם במצבו הכלכלי של הנאשם הספציפי – אלמנט ייחודי וסובייקטיבי המשתנה מנאשם לנאשם.

47.
על כן, למרות העובדה שבתי המשפט קבעו, לא אחת, כי קנס בשיעור כפל טובת ההנאה אותה ביקש נאשם להפיק באמצעות ביצוע העבירות, הוא קנס הולם בנסיבות העניין -ומשמעו
בענייננו כ- 8.5 מיליון ₪ - אין כנראה חולק על כך, שהנאשמים אינם מצויים במצב כלכלי המאפשר להם לשלם סכומים בסדר גודל כזה ומצבם של הנאשמים הספציפיים העומדים בפני
ביהמ"ש הוא התוחם כאמור את מתחם הקנס, כשבענייננו הנאשמת איננה פעילה והמאשימה עצמה עתרה על כן להשית עליה קנס סמלי, והנאשם כנראה איננו בעל רכוש כלשהו או אמצעים לשלם סכומים ניכרים ועל כן נחה דעתי, כי מתחם הקנס ההולם לגביו, נע בין 80,000 – 200,000 ₪.
48.
הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות


בתוך מתחם העונש, כאמור, יקבע בית המשפט את העונש ההולם, בהתחשב במפורט בסעיף 40 י"א לחוק ובשים לב לאמור בסעיף 40 י"ב לחוק.

49.
במסגרת זו, יש למנות לחומרא את העובדה, כי הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, לכל אורך ההליך המשפטי וכמעט עד לסיומו וגם בפני
שירות המבחן הכחיש מעורבותו בעבירות וטען שהפלילו אותו. לא קיבלתי את הטענה כאילו ההודאה הובאה כבר בפני
שירות המבחן והשירות לא הבין את דברי הנאשם, או משהו בדומה.

49.1
לראשונה הנאשם הודה והביע חרטה על ביצוע העבירות רק במסגרת דברו האחרון לפני מתן גזר הדין ולאחר שבית המשפט העיר, כי עתר לקבל תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן בטענה שהוא מביע חרטה על מעשיו אך גם בפני
שירות המבחן נמנע מליטול אחריות על מעשיו.

50.
מנקודת ראות זו, יש לראות גם את העדר שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק ממועד החקירה ואילך.

51.
לעומת זאת התחשבתי, כאמור, בעובדה, כי לנאשמים עבר נקי.

52.
התחשבתי בנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כפי שתוארו על ידו ועולות גם מתסקירו של שירות המבחן – נסיבות שאולי יש להן חלק בהחלטתו לבצע את העבירות, למען בצע כסף.

53.
התחשבתי בנסיבותיו האישיות, האישיותיות והמשפחתיות המיוחדות של הנאשם, לרבות מצבו הרפואי והנזקים שנגרמו לנאשם מן ההליך המשפטי, כמו גם לבני משפחתו.
53.1
בין היתר התחשבתי גם במצבה הרפואי המורכב של אשת הנאשם וגם בשירותם הצבאי המפואר של ילדיו.

54.
התחשבתי גם בחלוף הזמן מאז בוצעו העבירות, כ- 10 שנים, שבהן מתנופפת חרב העונש מעל לראשם של הנאשמים וכן התחשבתי בתקלה שנפלה תחת ידי המאשימה, שאילצה אותה להשלים ולתקן היום את טיעוניה לעונש באמצעות הבהרת מתחם הענישה בין היתר.

55.
התחשבתי כמובן בעובדה, כי, בסופו של יום, חזר בו הנאשם מס' 2 מכפירתו ונטל אחריות למעשיו.

56.
ער אני להמלצתו מרחיקת הלכת של שירות המבחן, על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן צו מבחן לשנה. תפקידו של שירות המבחן הוא אכן להתייחס ולדאוג לאינטרס של הנאשמים ושיקומם ומבחינה זו עשה את תפקידו נאמנה, אלא שהמלצתו זו, בעניינו של הנאשם מס' 2,
חורגת בצורה ניכרת ממתחם העונש הראוי בעבירות הברחה בהיקפים מסוג זה ושל ניסיון להימנע מתשלום מיסים בסך של מיליוני שקלים, כמו במקרה הנוכחי.

57.
לגבי הזמנת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, הובהר לצדדים, עוד בהחלטה מיום 27/11/13, כי הדבר נעשה מבלי להתחייב לעונש שיוטל, בסופו של דבר, לפני טיעוני הצדדים לעונש ורק כדי לחסוך בזמן, אם, לבסוף, יוטל על הנאשם מס' 2 עונש מאסר עד 6 חודשים.




58.
לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, הנני משית על הנאשמים את העונשים הבאים, לאחר שנצמדתי, לאור כל האמור לעיל, לרף התחתון של מתחם הענישה:


החברה, הנאשמת מס' 1:
58.1
קנס בסך 100 ₪, בהיותה חברה בלתי פעילה וחסרת כל רכוש – ובהתאם לעתירת המאשימה.


הנאשם מס' 2:

58.2
12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
58.3
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום
שחרורו מן הכלא לא יעבור הנאשם עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.

58.4
קנס בסך 120,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

58.5
הנאשם יחתום על כתב התחייבות בסך 30,000 ₪ להימנע, במשך שנתיים מיום


שחרורו מן הכלא מביצוע עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.

59.
זכות ערעור – בתוך 45 יום
- לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע.
<#20#>
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
חיים חדש
, שופט בכיר


<#21#>
החלטה
1.
משהודיע הסניגור על כוונת הנאשם להגיש ערעור על פסק הדין, אין זה מן הראוי להעמיד את ערכאת הערעור בפני
עובדה מוגמרת.
2.
יחד עם זאת, מאחר ולנאשם מוקצים 45 ימים שבמסגרתם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין, אין הצדקה לדחיית ביצוע גזר הדין ב – 60 יום.
3.
בנסיבות אלה, נדחה ביצוע גזר הדין ב – 45 יום מהיום, בכפוף לכך שתופקד ערבות בנקאית בסך 200,000 ₪ וכן ערבות צד ג' בסך 200,000 ₪ נוספים.
4.
ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם, עד להשלמת ריצוי עונש המאסר שהושת עליו ודרכונו יופקד לאלתר במשרדי מכס אשדוד.
<#22#>
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
חיים חדש
, שופט בכיר


<#27#>
החלטה
1.
לנוכח ההתפתחות דלעיל – מוארך המועד להגשת הערבות הבנקאית עד ליום ראשון הקרוב, 26/1/14 בשעה 11:00.
2.
ערבות צד ג' תינתן לאלתר וכך גם ייכנס לתוקף מיידי צו עיכוב היציאה מן הארץ ויופקד דרכונו של הנאשם מס' 2, ככל שטרם הופקד בידי משרדי המכס באשדוד או בביהמ"ש.
2.1
ככל שהדרכון מופקד בידי משרדי המכס או בביהמ"ש, יש צורך בהגשת תצהיר לפיו לא הוציא הנאשם מס' 2 דרכון חילופי לדרכון המופקד.
<#28#>
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
חיים חדש
, שופט בכיר









פ בית משפט שלום 1384/06 בית מכס אשדוד נ' חב' קונקה בע"מ, דוד נחמיה (פורסם ב-ֽ 20/01/2014)