פסקי דין על עלי זידאן | פסקי דין על מוחמד זידאן | פסקי דין על וליד זידאן ואח' |

17644-01/11 פ     20/01/2014




פ 17644-01/11 מדינת ישראל נ' עלי זידאן, מוחמד זידאן, וליד זידאן ואח'




לך






בית משפט השלום בעכו
ת"פ 17644-01-11 מדינת ישראל
נ' זידאן ואח'


20 ינואר 2014




17687-01-11

בפני
כב' השופטת רונית בש

,


סגנית נשיא

המאשימה
מדינת ישראל


נגד

הנאשמים
1. עלי זידאן
- נדון

2. מוחמד זידאן


3. וליד זידאן

4. עלי
זידאן


<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה- מר ראוף נג'אר, מתמחה מפמ"ח
הנאשמים – נוכחים
הסנגור- עו"ד זכי כמאל
<#3#>
גזר דין נגד נאשמים מס' 2, 3 ו-4
א
.

מבוא

1.
נאשם מס' 2 הורשע בתיק זה על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, שתוקן לגביו בלבד, בעבירה של תקיפת שוטר בצוותא חדא, עבירה לפי סעיפים 273 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977
(להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 ו-29 לחוק העונשין.

2.
נאשמים מס' 3 ו-4 הורשעו, על פי הודאתם בעובדות כתב האישום, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 274(1) וסעיף 274(3) וכן סעיף 29 לחוק העונשין
ובעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיפים 275 ו-29 לחוק העונשין.

3.
בעניינם של נאשמים מס' 2, 3 ו-4 (להלן: "הנאשמים") הוגשו תסקירי שירות המבחן וכן הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניין נאשם מס' 4. בעניינו של נאשם מס' 3 נקבע על ידי הממונה על עבודות שרות, כי אינו כשיר לבצע עבודות שרות
מפאת מצבו הרפואי.
כעת, לאחר שהועלו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש, כל שנותר הינו – לגזור את דינם של הנאשמים.

ב.

כתב האישום
4.
בעובדות כתב האישום, שתוקן אך לגבי נאשם מס' 2,
נטען כדלקמן:
נאשמים מס' 1 ו- 2 הינם אחים והינם קרובי משפחה של נאשמים מס' 3 ו-4 המתגוררים בסמיכות אליהם בכפר מנדא.
ביום 5/1/11 בשעה 06:30, לערך, הגיעו השוטרים עוזי בוטבול (להלן: "עוזי"), אלינועם רון (להלן: "אלינועם"), סאלח חמדאן (להלן: "סאלח") ולוטפי חמוד (להלן: "לוטפי") לביתם של נאשמים מס' 1 ו- 2, זאת בעקבות צו חיפוש שהוצא כנגד נאשם מס' 1.
עת נכנסו השוטרים לבית, החלו נאשמים מס' 1 ו- 2, לנהוג בתוקפנות כלפי השוטרים ונאשם מס' 1 אף השליך תנור חימום לרצפה, בעוד השוטרים מנסים להרגיע את היוצרות. סמוך לאמור לעיל, ליווה סאלח את נאשם מס' 1 למקלחת, בעוד נאשם מס' 1 דוחף את סאלח, אשר הודיע לו
בשלב זה כי הינו עצור, ובתגובה הרים נאשם מס' 1 כיסא מפלסטיק והטיח אותו בראשו של סאלח, אשר נפל על הרצפה כתוצאה מהמכה. בעוד השוטרים מנסים להשתלט על נאשמים מס' 1 ו- 2, ועל שאר דיירי הבית, הגיעו לבית בריצה נאשמים מס' 3 ו-4. השוטרים הזדהו בפני
הם כשוטרים וביקשו שלא יתערבו, אולם נאשם מס' 3 רץ
לעבר עוזי ונתן לו מכת אגרוף בפני
ו ונאשם מס' 4 החל משתולל, בועט, נותן אגרופים ומכה את השוטרים. לאחר שנאשם מס' 1 נכבל, ניסו יתר הנאשמים ואחרים לשחררו מידי השוטרים ולמנוע את מעצרו. בשלב זה הזעיקו השוטרים תגבורת למקום האירוע ומס' שוטרים נוספים שהגיעו לבית ספגו אף הם מכות מהנאשמים ומאחרים. הנאשמים המשיכו להשתולל ולהכות את השוטרים בבעיטות ובאגרופים עד אשר נעצרו והוכנסו לניידות משטרה. כתוצאה ממעשיהם הנ"ל של הנאשמים, נזקקו השוטרים סאלח, אלינועם ועוזי לטיפול רפואי- לסאלח נגרמו המטומות בפני
ם ובקרקפת, לעוזי התנפחה השפה התחתונה ונגרמו לו פצע שטחי בפני
ם השפה ורגישות במישוש מעל הגבה השמאלית ולאלינועם נגרמו נפיחות מעל העורף וכאבים בחלקי גופו.

ג.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם מס' 2

5.
ביום 10.9.12 הוגש בעניינו של נאשם מס' 2 תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי, נאשם מס' 2 בן 21, רווק.
מזה תשעה חודשים, לאחר שאושרה לו הקלה בתנאי שחרורו בתיק זה, עובד בעבודות ניקיון במפעלי חיפה כימיקלים. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי טרם מעצרו בתיק זה, למד נאשם מס' 2 קורס בדיני ביטוח במכללה המשותפת בסכנין. נאשם מס' 2 ציין בפני
שירות המבחן, כי בעת הרלוונטית שהה בחופשת מחלה בשל תאונת עבודה, מחודש יולי 2010,שגרמה לשבירת קרסול רגלו הימנית, בעטיה נותח וטופל בפיזיותרפיה.

6.
מדבריו של נאשם מס' 2
בפני
שירות המבחן עולה עוד, כי מזה שנים רבות אביו מנהל אורח חיים בעייתי על רקע התמכרותו לסמים, בגינם ריצה מספר עונשי מאסר בפועל. על אף האמור, תיאר נאשם מס' 2 את תפקודם של בני המשפחה באור חיובי בשל העובדה שאחיותיו השכילו לרכוש השכלה אקדמאית. מהתסקיר הנ"ל עולה, כי אחיו של נאשם מס' 2, נאשם מס' 1, סיים לאחרונה לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, שהוטל עליו במסגרת התיק הנוכחי.

7.
נאשם מס' 2 הציג בפני
שירות המבחן אישור לימודים מיום 15.8.12, מהמכללה המשותפת בסכנין, לפיו החל ללמוד קורס טכנאי מחשבים ורשתות תקשורת במכללה. משך הקורס הינו שנה וחצי. כמו כן, הציג נאשם מס' 2 בפני
שירות המבחן אישור הרשמה מיום 3.9.12, ממנו עולה, כי התקבל ללימודי הנדסה אזרחית, בבי"ס להנדסאים, במכללה הארצית, סכנין, בשנת הלימודים תשע"ג.

8.
בהתייחסותו לכתב האישום המתוקן בתיק זה, קיבל נאשם מס' 2 בפני
שירות המבחן אחריות למעורבותו, תוך ביטוי תחושת חוסר אונים ואכזבה עצמית. מדבריו של נאשם מס' 2 בפני
שירות המבחן עולה, כי התנהגותו המתוארת בכתב האישום נבעה מיחס
"משפיל", כלשונו, שחווה מצד השוטרים, וכי פעל מתוך תחושת מחויבות לבני משפחתו, בסיטואציה מלחיצה ולא צפויה. שירות המבחן ציין, כי אין לחובתו של נאשם מס' 2 הרשעות קודמות. כמו כן, מאז מעורבותו בתיק זה לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

9.
שירות המבחן הוסיף וציין, כי נאשם מס' 2 הביע את ציפייתו, כי שירות המבחן
ימליץ על ביטול הרשעתו בדין וטען, כי הרשעתו בדין מהווה עבורו פגיעה בתדמית החיובית עליה שמר במשך שנים עד כה. כמו כן, מסר הנאשם, כי הרשעתו בדין תחבל ותפגע בסיכוייו להתקבל למסגרות עבודה ציבוריות, בייחוד בשלב בו מנסה לבסס את חיוו המקצועיים והאישיים.

10.
עוד עולה מתסקיר שירות המבחין, כי נאשם מס' 2 מנהל
אורח חיים תקין ביסודו, הכולל חיי עבודה ופרנסה. שירות המבחן ציין, כי נאשם מס' 2 גילה בפני
ו פתיחות ויכולת טובה ליצירת קשר, אם כי נושא בתוכו תחושת קורבנות סביב נסיבות מעורבותו באירוע נשוא כתב האישום. שירות המבחן התרשם, כי נאשם מס' 2 הבין את חומרת מעשיו והפיק את הלקחים הדרושים והעריך, כי הסבירות להישנות ביצוע עבירות דומות על ידי נאשם מס' 2 הינה נמוכה.

11.
לסיכום, ובהעדר ביטוי נזקקות למעורבות טיפולית, התרשם שירות המבחן מנאשם מס' 2 כבעל כוחות אגו מספיקים להתמודדות עצמית ולפיכך נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

12.
לאור האמור בתסקיר, המליץ שירות המבחן בפני
ביהמ"ש לשקול בחיוב את ביטול הרשעתו בדין של נאשם מס' 2, זאת לצד הטלת עונש בעל אופי חינוכי שיקומי במסגרת צו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות ופיצוי למתלוננים.

ד.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם מס' 3
13.
ביום 05.08.12 הוגש בעניינו של נאשם מס' 3 תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי, נאשם מס' 3 בן 43, נשוי ואב לשישה ילדים. בעשר שנים האחרונות אינו עובד והמשפחה מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. מדברי נאשם מס' 3 בפני
שירות המבחן עולה, כי הוא סובל מבעיות בריאותיות, רובן נובעות ממצב של לחץ נפשי רב, וכי הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות להרגעה. מדבריו של נאשם מס' 3 בפני
שירות המבחן עולה, כי סיים 12 שנות לימוד. לאחר נישואיו פתח נאשם מס' 3 בית מסחר לנעלים ובהמשך נקלע לקשיים כלכליים ונאלץ לסגור את העסק. עוד עולה מדברי נאשם מס 3 כי, בשל הקשיים הכלכליים, התקשה לשלם את חובותיו לרשויות המס ובגין כך הוטל עליו, בשנת 1998, מאסר בפועל למשך מספר חודשים.

14.
שרות המבחן ציין בתסקיר, כי מעיון בגיליון הרישום הפלילי
של נאשם מס' 3 עולה, כי לחובתו שתי הרשעות בלבד ב-10 השנים האחרונות
בגין עבירות תקיפה והכשלת עיקול, בגינן הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי. יחד עם זאת, שנים רבות קודם לכן הייתה התנהלותו של נאשם מס' 3 בעייתית ומנוגדת לחוק. באשר לעבירות נשוא תיק זה, טען נאשם מס' 3 בפני
שירות המבחן, כי התנהלותו, כפי שהיא מתוארת בכתב האישום, נבעה מתוך דאגה רבה לבני משפחתו ותחושת מחויבות כלפיהם, בייחוד לאחייניו, שאביהם ריצה באותה עת עונש של מאסר בפועל. נאשם מס' 3 הוסיף וציין, כי בהתנהגותו ניסה לסייע בידי השוטרים למלא את תפקידם, אך בשל הנסיבות המלחיצות באותה עת, יצאו הדברים מכלל שליטה;
לדבריו, מבין בדיעבד כי הדרך בה פעל הייתה מוטעית.

15.
שירות המבחן התרשם, כי לנאשם מס' 3 קיים קושי משמעותי בתפקוד נורמטיבי וכי, קיים פער משמעותי בין יכולותיו הנפשיות והפיסיות, שהינן נמוכות, לבין גודל האחריות שנאשם מס' 3 לוקח על עצמו מבחינת ניהול ענייניו המשפחתיים ברמת משפחת המוצא המורחבת. עוד התרשם שירות המבחן, כי לנאשם מס' 3 קושי ביצירת קשר משמעותי המבוסס על אמון ותמיכה הדדית ונראה, כי ביחסיו עם אחרים, מתקשה לשתף בקשייו ובמצוקותיו. בנקודה זו, התרשם שירות המבחן, כי גם תפיסת התפקיד של נאשם מס' 3, אינה מגובשת דיה, וכי נראה, כי תחומי האחריות שלו כאב, כבעל, כדוד וכבן אינם ברורים לו, או שנוטה לקחת על עצמו תפקידים שאינם שלו.

16.
כן עולה מתסקיר שירות המבחן, כי נאשם מס' 3 מתקשה בוויסות רגשותיו ובמצבי לחץ וקונפליקט, מגיב באופן תוקפני. יחד עם זאת, נראה כי קיימת מודעות ראשונית בקרב נאשם מס' 3 למצבו הנפשי ולהשפעתו על תגובותיו, זאת לצד נטייה אוטומטית להשליך את האחריות גם על הסביבה. שירות המבחן לא התרשם, כי לנאשם מס' 3 דפוסים עבריינים, אם כי, לאור הקשיים הנפשיים הרבים שביטא נאשם מס' 3, זיהה שירות המבחן אצלו נזקקות טיפולית. נאשם מס' 3 הביע בפני
שירות המבחן מוכנות להשתלב בטיפול במסגרת שירות המבחן שמטרתו לסייע לנאשם מס' 3 לרכוש מיומנויות להתמודדות במצבי לחץ.

17.
לאור האמור לעיל, המליץ שירות המבחן להטיל על נאשם מס' 3 צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכו ישולב בטיפול רלוונטי במסגרת שירות המבחן, זאת לצד עונש נוסף אשר יאפשר את שילובו בטיפול. בנוסף, המליץ שירות המבחן בפני
ביהמ"ש להטיל על נאשם מס' 3 פיצוי לקורבן, דבר שיסייע בחיבור נוסף לקשר שבין מעשיו של נאשם מס' 3 לבין הפגיעה באחר.

ה.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם מס' 4
18.
מתסקיר שירות המבחן, אשר הוגש בעניינו של נאשם מס' 4 ביום 03.09.12, עולה כי נאשם מס' 4 בן 38, נשוי ואב ל-4 ילדים. מדבריו של נאשם מס' 4 בפני
שרות המבחן עולה, כי הוא ומשפחתו מתגוררים בקומה השלישית מעל בית הוריו וכי הינו המפרנס היחידי במשפחה.

19.
עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי נאשם מס' 4 סיים 10 שנות לימוד. נאשם מס' 4 סיפר לשירות המבחן, כי הוריו היו עסוקים בפרנסת המשפחה והתקשו לדאוג לצרכיו וציין כי, בניגוד לאביו שלחץ עליו לעזוב את הלימודים ולעזור בפרנסת המשפחה, הוא דואג לבנותיו ולהשכלתן. משנת 2001 נאשם מס' 4 עובד במשק חקלאי במושב בית שערים ועבודתו מסודרת וקבועה. נאשם מס' 4 הביע סיפוק רב מאופן תפקודו והתמדתו בעבודתו ומאישור שהציג בפני
שירות המבחן עולה, כי: " עלי הינו עובד נורמטיבי, חיוני ונחוץ לפעילות החקלאית של המשק". עוד ציין נאשם מס' 4 בפני
שירות המבחן, כי המעצר בתיק זה
הינו מעצר ראשון, כאשר לדבריו, חווית המעצר הייתה קשה עבורו, בעיקר לאור המפגש עם דמויות עברייניות, שאיתן היה נמנע מכל קשר בהיותו חופשי. שירות המבחן העריך, כי חווית המעצר חדדה עבור נאשם מס' 4 את חומרת מצבו המשפטי והצורך בשמירה על עצמו מפני הסתבכות עתידית. שירות המבחן התרשם, כי נאשם מס' 4 הינו בד"כ אדם שלו, רגוע, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, בעל דפוסי עבודה תקינים ומשתדל לעמוד בכל ההתחייבויות המשפחתיות שלו.

20.
בהתייחסותו
לעובדות כתב האישום, התקשה נאשם מס' 4 לקבל אחריות לעובדות המיוחסות לו. באשר לנסיבות האירוע מסר, כי בשעות בוקר מוקדמות שמע צעקות אישה מהבית של נאשם מס' 1. היות וידע על התמכרותו לסמים של בעלה ובנה של האישה, חשב כי צעקותיה הינן על רקע מצבם. לפיכך הגיע לבית בלוויית אשתו. עוד עולה מדבריו של נאשם מס' 4 בפני
שירות המבחן, כי השוטרים שהיו במקום לא לבשו מדי משטרה ולכן לא זיהה אותם. נאשם מס' 4 טען בפני
שירות המבחן, כי הודה בבית המשפט זאת בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו מהתמשכות ההליך המשפטי ונוכח הנזק הכלכלי בשל הפסד ימי עבודה. נוכח קשייו לקבל אחריות על חלקו בעבירה, התרשם שירות המבחן, כי מדובר באדם אשר הרשעה פלילית אין בה בכדי לחבל בעתידו המקצועי או ביכולת ההשתכרות העתידית. לפיכך, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על ביטול הרשעתו בדין.

21.
שירות המבחן ציין, כי אינו מתרשם מנאשם מס' 4 כאדם בעל קווי אישיות אלימים או עבריינים וכי מדובר באירוע המהווה חריגה בהתנהלותו הכללית. שירות המבחן הוסיף וציין, כי נאשם מס' 4 אינו מבטא נזקקות טיפולית ולכן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

22.
לפיכך, נוכח כל האמור לעיל, המליץ שירות המבחן להטיל על נאשם מס' 4 צו של"צ בהיקף גבוה של 250 שעות, אשר ייתן מענה משולב של הרתעה ושיקום, זאת בנוסף להטלת מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה בעתיד. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על הטלת עונש של קנס זאת נוכח מצבו הכלכלי של נאשם מס' 4.

ו.
טיעוני המאשימה לעונש
23.
ב"כ המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש, הגישה את גיליון המרשם הפלילי של נאשם מס' 3 (ת/18) וציינה, כי מעיון בו עולה כי, לחובת נאשם מס' 3,
6 עבירות בהרשעות קודמות מסוגים שונים. ב"כ המאשימה הפנתה לתעודות הרפואיות של השוטרים שנחבלו באירוע, ואשר הוגשו במסגרת הדיון בעניינו של הקטין – נאשם מס' 1 - וסומנו ת/2.

24.
ב"כ המאשימה הדגישה,
בטיעוניה בפני
י, את חומרת הפגיעה
אשר נגרמה לשוטרים, אשר סבלו כתוצאה מתקיפתם על ידי הנאשמים מחבלות של ממש באזור הראש והפנים וטענה, כי
אין צורך להכביר במילים באשר לסכנה הטמונה בחבלות מסוג זה.

25.
ב"כ המאשימה הפנתה את בית המשפט לפסיקה, שסומנה ת/3 ו-ת/4 בדיון בעניינו של נאשם מס' 1 וציינה, כי בתי המשפט בערכאות השיפוט השונות קבעו, לא אחת, כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן עבירות חמורות אשר מצדיקות הטלת ענישה מרתיעה. ב"כ המאשימה הדגישה, כי עסקינן בעבירות קשות, כלשונה, המעידות בדבר זלזול בוטה בחוק ובדבר כך שהנאשמים מהווים סכנה לשלומו ולביטחונו של הציבור
הרחב.


26.
ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה,
כי תסקירי שירות המבחן הינם בגדר המלצה בלבד לביהמ"ש, כאשר שירות המבחן בוחן בעיקר את אינטרס שיקומו של הנאשם
ואילו
בית המשפט
אינו מחויב לקבל את המלצת שירות המבחן ועליו לשקול אינטרסים נוספים. באשר להמלצת שירות המבחן בעניינו של נאשם מס' 2, הפנתה ב"כ המאשימה להלכת "תמר כתב" וטענה, כי התנאים המצטברים, העולים מהלכת "תמר כתב" אינם מתקיימים בעניינו של
נאשם מס' 2. יוער בנקודה זו, כי הסנגור המלומד הסכים, כי הרשעתו בדין של נאשם מס' 2 תישאר על כנה, זאת כאמור בדיון בפני
י מיום 9/1/13.

27.
לסיכום, ביקשה ב"כ המאשימה, כי בית המשפט ישית על שלושת הנאשמים עונש של מאסר בפועל מאחורי וסורג ובריח, מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופיצוי. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעונה בפני
י ביום 15/1/14 כי, חרף עמדת הממונה על עבודות שרות בעניין נאשם מס' 4 – הינה עותרת לגביו למאסר מאחורי סורג ובריח, כך גם לגבי נאשם מס' 3, אשר יוכל לקבל טיפול רפואי הולם במסגרת שב"ס.




5129371
ז.
טיעוני ההגנה לעונש
28
.

בפתח טיעוניו לעונש תאר
הסנגור את הרקע לאירוע שהוביל
לכתב האישום בתיק זה נגד הנאשמים, בציינו כי הנאשמים הגיעו למקום האירוע למשמע זעקותיהם לעזרה
של הקטין ושל אמו. הסנגור הדגיש את התמשכות ההליכים בתיק זה, כמו גם את היות הנאשמים במעצר ובמעצר בית כנסיבה לקולא.

29.
עוד עולה מטיעוני הסנגור, כי לנאשם מס' 4 נגרמו
נזקים כבדים כתוצאה מקיומו של ההליך הפלילי – לימודיו הופסקו, ועתידו המקצועי אינו ברור נוכח
הרשעתו בדין בתיק זה. הסנגור הוסיף וציין את עברו הנקי של נאשם מס' 4 והפנה לתסקיר שירות המבחן המתאר תמונה חיובית
בעניינו של הנאשם. לפיכך,
ביקש הסנגור שלא להשית על נאשם מס' 4 מאסר בפועל, מעבר למעצר שריצה.

30.
לגבי
נאשם מס' 2 ציין הסנגור, כי תסקיר שירות המבחן בעניינו
בא בהמלצה שלא להרשיעו בדין, בד בבד תוך מתן חוות דעת טובה לגביו. הסנגור תאר את נסיבות חייו הקשות של נאשם מס' 2, אשר נקלע, לטענת הסנגור, לאירוע שלו ביוזמתו ושלא ברצונו.

31.
לגבי נאשם מס' 3 טען הסנגור, כי עברו הפלילי ישן וכי נאשם זה שהה במעצר תקופה ממושכת של יותר מ-4 חודשים, ולאחר מכן שהה במעצר בית, תחת פיקוח של איזוק אלקטרוני. הסנגור הוסיף וציין את מצבו הבריאותי הקשה של נאשם מס' 3, הסובל מבעית לב קשה ואף עבר צינתור ביום 2.1.14 (ראה נ/2). נוכח מצבו הרפואי הקשה של נאשם מס' 3, לא בא הממונה על עבודות השירות בהמלצה לשלבו במסגרת של עבודות שרות. הסנגור הוסיף וציין, כי תסקיר שרות המבחן
בעניין נאשם מס' 3 הינו ביסודו חיובי.

32.
הסנגור ביקש מביהמ"ש ליתן את הדעת לכך ששיטת הענישה במדינתנו הינה שיטה הבוחנת כל מקרה לגופו ונותנת קדימות לאלמנט השיקום של הנאשם וטען, כי במקרה דנן יש להעדיף את שיקומם של הנאשמים נוכח מצבו הרפואי והכלכלי של נאשם מס' 3, שיצטרך להתפרנס מקצבת נכות כללית ועל מנת לאפשר לנאשם מס' 4 להשתלב במקום עבודתו. הסנגור ביקש להדגיש, כי במידה וביהמ"ש יטיל על נאשם מספר 4 עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, יוביל הדבר בהכרח לפיטוריו של נאשם זה ויהווה מבחינתו גזר דין מוות כלכלי. לחלופין, ביקש הסנגור, כי ביהמ"ש ישית על נאשם מס' 4 לא יותר מחודש ימים של מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות.

33.
הסנגור הוסיף וציין, כי אין להקל ראש לגבי משמעות
עונש של מאסר על תנאי, שכן יש בעונש זה משום אלמנט של הרתעה אף יותר ממאסר בפועל.

34.
נוכח האמור לעיל, ונוכח הרקע לביצוע העבירות (הנאשמים לא יזמו ולא תכננו את האירוע אליו נקלעו באקראי), ביקש הסנגור להשית על כל אחד מהנאשמים עונש של מאסר על תנאי בלבד, בתוספת קנס כספי או פיצוי, אשר ייקבעו באופן סמלי על פי שיקול דעת ביהמ"ש. בנוסף, הבהיר הסנגור, כי נאשם מס' 3 מסכים לעמוד בתנאי צו המבחן המומלץ על ידי שרות המבחן, וכי הסביר לנאשם מס' 3 את משמעות הצו וכי אם יופר הצו, או אם יבצע נאשם מס' 3 עבירה נוספת בתקופת הצו והצו יופקע – יהיה צפוי נאשם מס' 3 לגזירת דינו מחדש לחומרא.

ח.
דיון והכרעה
35.
לחובת כל הנאשמים יש לציין את חומרת העבירות בהן הורשעו, שכן עסקינן בעבירות המגלמות בחובן אלימות ופגיעה בשוטרים, במילוי תפקידם כדין, היינו פגיעה במי שאמון
על שמירת החוק והסדר במדינת ישראל
. בנקודה זו יפים דבריו הבאים של ביהמ"ש העליון
בע.פ. 5214/13 סירחאן ואח' נ' מדינת ישראל
:

"מעבר לחומרה הגלומה בעבירת תקיפה בתור שכזו, תקיפה של גורם האמון על אכיפת החוק בעת מילוי תפקידו מתאפיינת בחומרה יתרה. על הטעמים לכך עמד השופט ס' ג'ובראן: "משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל
, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני
משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות. שוטרי משטרת ישראל, כמו אנשי שאר זרועות הביטחון עושים לילות כימים למען שמירה על ביטחון הציבור, ועל כן מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה, אשר נעשית למען כלל הציבור ולהבטחת ביטחונו האישי. ללא הגנה ראויה על אוכפי החוק לא תוכל המדינה להבטיח לציבור הרחב אכיפה יעילה של החוק והבטחת הסדר הציבורי"
(ע.פ 9878/09 מדינת ישראל
נ' מוסא, פסקה 26 (20.9.2010)" (פורסם בנבו, ניתן ביום 18/12/2013).

36.
תיקון מס' 113 לחוק העונשין אינו חל בענייננו, שכן הכרעת הדין ניתנה עובר לכניסת התיקון הנ"ל לתוקף. עם זאת, ברוח תיקון מס' 113 ובהמשך לאמור לעיל יצוין, כי הערך המוגן הנפגע כתוצאה מביצוע העבירות בתיק זה הינו שלומם וביטחונם של אנשי אכיפת החוק – השוטרים הממלאים תפקידם במסירות למען ביטחונם של תושבי המדינה והשמירה על הסדר הציבורי.

37.
בד בבד על ביהמ"ש ליתן את הדעת לכך ששיטת הענישה במדינתנו דוגלת בתורת הענישה
האינדיווידואלית, הבוחנת כל מקרה, על פי נסיבותיו ועל פי נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שטען הסנגור המלומד בנקודה זו, ובצדק. להמחשת האמור לעיל יובאו להלן דברי ביהמ"ש העליון בע.פ. 433/89 ג'ורג' אטיאס נ' מדינת ישראל
:

"חזקה על ביהמ"ש שיידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים. ואכן, כך נהגנו ונוהגים אנו במקרים מסוימים, הראויים לכך, גם בתחום סוג העבירות הקשור לנושא דיונינו, ואף בעבירה שחמורה הייתה, במהותה ובנסיבותיה, מהעבירה שלפנינו...ואין אנו רשאים לפתור עצמנו מלנהוג כך בכל מקרה שנסיבותיו מצדיקות ומחייבות ענישה אינדיווידואלית"
(פ"ד מג(4)70, עמ' 175).



דברים דומים נקבעו בע.פ. 6683/13 מיכאל ניסנוב נ' מדינת ישראל
:

"מלאכת גזירת העונש אינה מלאכה שרירותית, אך גם איננה מדע מדויק
. עניין היא לשיקול דעת הנסמך על הערכת מכלול הנסיבות והשיקולים, תוך מתן משקל לנסיבותיו
המיוחדות של העבריין, לאופיין של העבירות ולנסיבות ביצוען במקרה הנדון ולשיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי ובכללם שיקולי הרתעה, גמול, שיקום והגנה על שלום הציבור..." (פורסם בנבו, ניתן ביום 5/1/2014).


38.
ומהתם להכא:
על ביהמ"ש ליתן את הדעת בעניינו של נאשם מס' 2 לכך שכתב האישום לגביו תוקן, באופן המקל עמו ומייחס לו עבירה פחות חמורה של תקיפת שוטרים – עבירה מסוג עוון, אשר העונש המרבי בגינה הינו עונש של 3 שנות מאסר, זאת בצד העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו כדין. לאמור לעיל יש להוסיף, כי ממקרא כתב האישום עולה, כי חלקו של נאשם מס' 2 באירוע היה פחות באופן משמעותי מחלקם של יתר הנאשמים. לכך יש להוסיף את תסקיר שרות המבחן בעניינו של נאשם מס' 2 המתאר את נסיבות חייו הקשות, כפי שעולה גם מטיעוני הסנגור בפני
י לעונש. אף על פי כן, התרשם שרות המבחן מנאשם מס' 2 כאדם המנהל אורח חיים תקין ביסודו, הכולל חיי עבודה ופרנסה. נאשם מס' 2 קיבל בפני
שרות המבחן אחריות למעורבותו בביצוע העבירות בהן הורשע וביטא תחושת חוסר אונים ואכזבה עצמית, בציינו כי פעל מתוך תחושת מחויבות כלפי בני משפחתו בסיטואציה מלחיצה ולא צפויה, במסגרתה חווה יחס משפיל , כלשונו, מצד השוטרים. שרות המבחן העריך, כי נאשם מס' 2 ניחן בכוחות מספקים להתמודדות עצמית ולפיכך לא המליץ בדבר הטלת צו מבחן על נאשם מס' 2. שרות המבחן המליץ לשקול את ביטול הרשעתו בדין של נאשם מס' 2, דבר המשקף את התרשמותו החיובית של שרות המבחן בעניינו של נאשם זה. אין מקום לאמץ את המלצתו של שרות המבחן להימנע מהרשעת נאשם מס' 2 בדין, זאת נוכח העובדה ששרות המבחן נותן את הדעת לפן השיקומי בלבד ואילו על ביהמ"ש לבחון את מכלול שיקולי הענישה, לרבות את מהות העבירות בהן הורשע הנאשם. לפיכך, אין ביהמ"ש כבול להמלצתו העונשית של שרות המבחן (ראה רע"פ 7257/12 סנדרוביץ נ' מדינת ישראל
, פסקה 14 (פורסם בנבו), ניתן ביום 18/10/2012). עם זאת, מן הראוי שביהמ"ש יקל בדינו של נאשם מס' 2, בהתחשב בטעמים לקולא הנ"ל, לרבות עברו הנקי ללא רבב והודאתו בשלב פרשת התביעה, כמו גם העובדה שהיה נתון במעצר בגין תיק זה במשך כחודש ימים ולאחר מכן במעצר בית. לדידי, מן הראוי להשית על נאשם מס' 2 עונש מרתיע הצופה פני עתיד (מאסר על תנאי) זאת בצד רכיב ענישה של קנס כספי.

39.
לגבי נאשמים מס' 3 ו-4 יצוין, כי נאשמים אלו השתתפו אומנם באופן פעיל ודינמי בתקיפת השוטרים (נאשם מס' 3 נתן מכת אגרוף בפני
ו של השוטר עוזי ונאשם מס' 4 היכה, בעט ונתן אגרופים לשוטרים). עם זאת, לטובת הנאשמים הנ"ל יצוין, כי חלקם באירוע פחות מחלקו של נאשם מס' 1, שהיה הדומיננטי בחבורה, ואשר עליו הושת עונש של מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, אשר נקבע כי ירוצה בדרך של עבודות שרות, זאת בצד רכיבי ענישה של מאסר על תנאי ופיצוי לשוטרים שנחבלו. ברי, כי אין להתעלם מכך שנאשם מס' 1 היה קטין בן 17 בעת ביצוע העבירות, ולפיכך אין לגזור באופן מלא גזירה שווה מעניינו של נאשם מס' 1 לעניינם של נאשמים מס' 3 ו-4. ברם, מנגד, יש ליתן את הדעת, במסגרת שיקולי ענישתם של נאשמים מס' 3 ו-4, לכך שנאשם מס' 1 היה הדומיננטי בביצוע העבירות וכן לעובדה שלחובת נאשם מס' 1 נזקפה הרשעה מאוחרת בגין עבירה של החזקת סכין שלא כדין, אשר בוצעה על ידו עובר לביצוע העבירות נשוא כתב האישום. עוד אוסיף, לטובת נאשמים מס' 3 ו-4 את האמור בתסקירי שרות המבחן בעניינם. נאשם מס' 3 הביע בפני
שרות המבחן מוכנות להשתלב במסגרת טיפולית העשויה לסייע לו להתמודד במצבי לחץ ולפיכך, המליץ שרות המבחן להטיל על נאשם מס' 3 צו מבחן. שרות המבחן התרשם מנאשם מס' 4, שעברו נקי ללא רבב, כאדם שאינו בעל קווי אישיות אלימים וכמי שהאירוע נשוא כתב האישום מהווה עבורו חריגה בהתנהלותו הכללית. בנקודה זו יודגש, כי נאשמים מס' 3 ו-4 הגיעו לזירת האירוע בשלב מאוחר יותר ופעלו מתוך רצון לסייע לבני הבית, אם כי אין בכך על מנת להצדיק את התנהגותם האלימה של הנאשמים הנ"ל כלפי השוטרים או להפחית מחומרתה.

40.
במסגרת בחינת נסיבותיו האישיות של נאשם מס' 3, יש לציין את מצבו הרפואי הקשה, דבר המצדיק את אי מיצוי הדין בעניינו. ודוק, נאשם מס' 3 סובל ממחלת לב קשה ועבר לאחרונה צינתור, כפי שעולה מטיעוני הסנגור (ראה נ/2) ואף בא לידי ביטוי בחוות דעת הממונה על עבודות שרות, אשר קבעה כי נאשם מס' 3 אינו כשיר לבצע עבודות שרות מפאת מצבו הרפואי.

41.
עוד יש לציין, לקולא, כי נאשמים מס' 3 ו-4 היו נתונים במעצר של ממש בגין תיק זה (נאשם מס' 3 היה נתון במעצר במשך תקופה של יותר מ-4 חודשים ונאשם מס' 4 היה נתון במעצר כחודש ימים). הנאשמים היו נתונים גם במעצר בית במשך תקופה ממושכת, דבר נוסף הראוי להיזקף לטובתם, כמו גם העובדה שמאז ביצוע העבירות חלפה תקופה ממושכת של כ-3 שנים, במסגרתה לא הורשעו
הנאשמים בדין. לחובתו של נאשם מס' 3 יש לציין, אומנם, כי בעברו הרשעות קודמות, אם כי, מנגד, יש ליתן את הדעת לכך שעסקינן בהרשעות בגין עבירות שבוצעו לפני פרקי זמן ניכרים וכי מאז שנת 2005 לא הורשע נאשם מס' 3 בפלילים.

42.
בתיתי את הדעת לטעמים לקולא הנ"ל בעניינו של נאשם מס' 3, אשר הודה בעובדות כתב האישום בשלב פרשת התביעה בתיק זה, הנני בדעה, בנסיבות העניין, כי אין מקום למצות את הדין עם נאשם מס' 3 ולהורות על שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. נהפוך הוא, שליחת הנאשם למאסר עלולה חלילה לשלבו במעגל הפשיעה ובכך יצא אינטרס הציבור נפסד. איזון בין הטעמים לחומרא לבין הטעמים לקולא מצדיק, נוכח אי כשירותו של נאשם מס' 3 לבצע עבודות שרות,
הטלת עונש של מאסר על תנאי עליו, זאת בצד רכיבי ענישה של קנס ופיצוי כספי לטובת השוטרים ובצד צו מבחן שיוטל על נאשם מס' 3 ויהווה משום חרב שתונף מעל צווארו, שכן הפקעת צו המבחן עלולה להביא לגזירת דינו מחדש במלוא החומרה.

43.
נאשם מס' 4 נמצא כשיר לבצע עבודות שרות ולפיכך, מן הראוי להשית על נאשם זה מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות, זאת בתיתי את הדעת לחומרת העבירות בהן הורשע. עם זאת, לא תוטל על נאשם מס' 4 התקופה המרבית של עבודות השרות (6 חודשים), זאת בתיתי את הדעת לטעמים לקולא בעניינו, לענישה שהושתה על הנאשם הדומיננטי, מבלי להתעלם מהיותו של נאשם זה קטין, ולטיעוני הסנגור בפני
י באשר לפגיעה התעסוקתית הקשה שתיגרם לנאשם מס' 4 משליחתו לביצוע
עבודות שרות. בנוסף לענישה הנ"ל יושת גם על נאשם מס' 4 עונש של מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע וכן יושתו עליו קנס ופיצוי לטובת השוטרים.

ט.
אחרית דבר

44.
סיכומו של דבר, אני דנה כל אחד מהנאשמים לעונשים הבאים:

-
אני דנה את נאשם מס' 2 למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים
והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה
לפי סימן ג' לפרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ויורשע בגינה.

-
אני דנה את נאשם מס' 2 לתשלום קנס בסך 2,000
ש"ח או
10
ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב -
5
תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 400 ₪ כל אחד, החל מיום 1/3/14 ואילך. יובהר בנקודה זו, כי החלטתי שלא להשית על נאשם מס' 2 פיצוי לטובת השוטרים, זאת נוכח חלקו הקטן של נאשם מס' 2 בביצוע העבירות ביחס לחלקם של יתר הנאשמים.

-
אני דנה את נאשם מס' 3 למאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים
והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 ויורשע בגינה.

-
אני דנה את נאשם מס' 3 למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים
והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון כלפי גוף האדם או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ויורשע בגין אחת מהן.

-
אני דנה את נאשם מס' 3 לתשלום קנס בסך 2,000
ש"ח או
10
ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב -
5
תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 400 ₪ כל אחד, החל מיום 1/3/14 ואילך.

-
הנני מורה לנאשם מס' 3 לפצות את השוטר עוזי בוטבול (עד תביעה מס' 2, על פי כתב האישום), אשר
הוכה בפני
ו במכת אגרוף על ידי נאשם מס' 3, פיצוי בסכום של 1,500 ₪, אשר יופקד על ידי נאשם מס' 3 עבור השוטר הנ"ל בקופת ביהמ"ש ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 300 ₪ כל אחד, החל מיום 1/3/14 ואילך.

-
כן הנני מורה לנאשם מס' 3 לפצות את השוטרים רס"מ סאלח חמדאן (עד תביעה מס' 1, על פי כתב האישום) ואלינועם רון (עד תביעה מס' 3, על פי כתב האישום), פיצוי בסכום של 500 ₪ לכל אחד מן השוטרים הנ"ל, אשר יופקד על ידי נאשם מס' 3
בקופת ביהמ"ש עד ליום
1/4/14.

-
הנני מורה בדבר הטלת צו מבחן על נאשם מס' 3 לתקופה של 18 חודש, כאמור בתסקיר שרות המבחן בעניינו. נאשם מס' 3
מוזהר בזה כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו המבחן, או יבצע עבירה נוספת בתקופת המבחן והצו יופקע – אזי יהיה צפוי לגזירת דינו מחדש בהתאם.

-
אני דנה את נאשם מס' 4 למאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים,
אשר ירוצה בדרך של עבודות שרות, כאמור בחוות דעת הממונה על עבודות שרות, היינו במתנ"ס בכפר מנדא.

נאשם מס' 4

יתייצב ביום
17/2/14 בשעה 08:00 במתחם בית סוהר "חרמון" לתחילת ריצוי עבודות השרות.

נאשם מס' 4
מוזהר בזה, על פי בקשת הממונה על עבודות שרות כי נאסר עליו להגיע בגילופין למקום העבודה או לשתות אלכוהול במסגרת העבודה, וכי עסקינן בתנאי העסקה קפדניים וחריגה מהתנאים, לרבות שתיית אלכוהול,
עלולה להביא להפסקת עבודות השרות.

-
אני דנה את נאשם מס' 4 למאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים
והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 ויורשע בגינה.

-
אני דנה את נאשם מס' 4 למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים
והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון כלפי גוף האדם או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ויורשע בגין אחת מהן.

-
אני דנה את נאשם מס' 4 לתשלום קנס בסך 1,000
ש"ח או
10
ימי מאסר תמורתו. יובהר, כי הקלתי בגובה הקנס שהושת על נאשם מס' 4, נוכח מצבו הכלכלי והעובדה שעל נאשם זה הוטל עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות.

הקנס ישולם ב -
5
תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 200 ₪ כל אד,
החל מיום 1/3/14 ואילך.

-
כן הנני מורה לנאשם מס' 4 לפצות את השוטרים רס"מ סאלח חמדאן (עד תביעה מס' 1, על פי כתב האישום), עוזי בוטבול (עד תביעה מס' 2, על פי כתב האישום)
ואלינועם רון (עד תביעה מס' 3, על פי כתב האישום), פיצוי בסכום של 750 ₪ לכל אחד מן השוטרים הנ"ל, אשר יופקד על ידי נאשם מס' 4
בקופת ביהמ"ש עד ליום
1/6/14.

המזכירות תמציא העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שרות ולשרות המבחן וכן לשוטרים הנ"ל (עדי התביעה מס' 1, 2 ו-3).

במקביל תמציא המאשימה העתק מגזר הדין לשוטרים הנ"ל.

זכות ערעור תוך 45 יום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.


כב' השופטת
רונית בש

סגנית נשיא









פ בית משפט שלום 17644-01/11 מדינת ישראל נ' עלי זידאן, מוחמד זידאן, וליד זידאן ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/2014)