פסקי דין על יורי בורוכוב | פסקי דין על נטליה בורוכוב | פסקי דין על קרל ברג רשתות | פסקי דין על חנן אברמוביץ | פסקי דין על נעמי אברמוביץ |

27473-02/11 א     14/01/2014




א 27473-02/11 יורי בורוכוב, נטליה בורוכוב נ' קרל ברג רשתות בע"מ, חנן אברמוביץ, נעמי אברמוביץ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו


14 ינואר 2014
ת"א 27473-02-11 בורוכוב ואח' נ' קרל ברג רשתות בע"מ
ואח'




בפני

השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה


התובעים

1
.
יורי בורוכוב

2
.
נטליה בורוכוב
ע"י ב"כ עו"ד אמיר דדבקש


נגד


הנתבעים





1.
קרל ברג רשתות בע"מ

2.
חנן אברמוביץ
3. נעמי אברמוביץ

ע"י ב"כ עו"ד אהוד גרי

פסק דין


1.
זוהי תובענה על סך של 1,249,936 ₪ שעניינה דרישה לתשלום פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו, כנטען, למושכר שהשכירו התובעים לנתבעים.

רקע עובדתי

2.
התובעים הינם הבעלים של סופר מרקט גדול המשתרע על שטח של כ-400 מ"ר בתוספת גלריה של כ-100 מ"ר, באיזור התעשייה המזרחי בעיר ראשון לציון.


(להלן: "המושכר").

3.
הנתבעים שכרו את המושכר נשוא התביעה החל משנת 2002, על פי חוזה מיום 22.7.02. הנתבעים הינם מורשי חתימה וערבים אישית לנתבעת מס' 1, חברה בע"מ אשר שכרה את המושכר.


(להלן: "הנתבעת"; "הסכם השכירות").

4.
לטענת התובעים, הנתבעים הסבו נזק רב לנכס המושכר בעת פינויו בשנת 2010 וסירבו לבצע תיקונים בהתאם לדרישות התובעים, ועל כן, נאלצו אלה לבצע את התיקונים בעצמם, והדבר מהווה, על פי טענתם, הפרת בוטה ומכוונת של החוזה שנחתם בין הצדדים.

5.
מנגד, גורסים הנתבעים כי התובעים דורשים מהם כתשלום עבור תיקונים סכום אסטרונומי, ללא כל הצדקה, וכי פינוי המושכר נעשה בהתאם להסכם ולדין.

6.
לטענתם, התובעים ביצעו במושכר שיפוץ נרחב ויקר ללא כל צורך ולמעשה, הקימו את החנות מחדש, וכי הללו לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח את היקף הנזק הנטען.

ראיות הצדדים

ראיות התובעים

7.
מטעם התובעים העיד התובע מס' 1, מר יורי בורוכוב
, בתצהירו ת/1 כי התובעים רכשו את המושכר מ"חברת אלוני חץ בע"מ" ביום 31.1.06.
8.
הנתבעת שכרה את המושכר החל מיום 22.7.02 ועד ליום 14.5.10.

9.
לקראת סוף שנת 2009 הודיעה הנתבעת לתובעת כי ברצונה לפנות את המושכר בעוד כשישה חודשים ממועד זה. הוסכם בין הצדדים כי תנתן לנתבעת אורכה של שישה חודשים ואף ניתנה לאחרונים הנחה משמעותית בגובה דמי השכירות וזאת על בסיס הבטחתם
כי ישאירו לתובעים את הציוד הבסיסי של הסופרמרקט.


(ראה: הסכם הארכת שכירות- נספח ה' לת/1).

10.
לדבריו, מיד לאחר החתימה על הסכם הארכת השכירות, החלו הנתבעים במסע נקמה ופעלו על מנת להפסיק את כל ההזמנות של המאפים והלחמים שסיפקה להם משפחתו, באמצעות אחיו, מר אליה בורוכוב. כל זאת, לדבריו, בשל העובדה כי התובעים לא הסכימו ליתן לנתבעים הנחות משמעותיות, על פי בקשתם, בדמי השכירות.

11.
ביום 14.5.10 פינו הנתבעים את המושכר באופן חד צדדי, וללא הליך של מסירת חזקה תקין. לדבריו, לא איפשרו לו לערוך פרוטוקול מסירה, לא נרשמו מוני המים והחשמל, ולא ניתן מענה לנזקים אותם גרמו הנתבעים למושכר. כל שעשו הנתבעים היה למסור את המפתחות של הנכס למר חיים מץ, מנהל התפעול של חנויות הנתבעת, על מנת שזה ימסור אותו לידי התובעים.

12.
לעדותו, אחיו ניגש לבחון את הנכס והסתבר לו כי הינו במצב רעוע ובלתי ראוי לשימוש.
13.
עוד, העיד כי במעמד נטילת המפתחות ע"י מר חיים מץ הודע לו כי קיימים ליקויים רבים במושכר, ואילו האחרון השיב לו כי אינו איש מקצוע וכל תפקידו הינו למסור את המפתחות.

14.
ביום 16.5.10 נפגש התובע עם אחיו במושכר ואלה ערכו בדיקה מדוקדקת של הנכס. לדבריו, נדהמו לגלות את גודל החורבן וההרס שהותירו אחריהם הנתבעים בו. התובעים החליטו לפנות לשמאי מטעמם, מר גיא שרת, על מנת לאמוד את הנזקים.

15.
ביום 24.5.10 פנו התובעים אל הנתבעים בדרישה כי אלה יפעלו לתיקון מלוא הנזקים שנגרמו במושכר. הנתבעים הכחישו את הנזקים וכן טענו כי נציגם לא הורשה להכנס למושכר ולאמוד את הנזקים.

16.
התובעים השיבו לתשובת הנתבעים כי למר מץ ניתנה גישה חופשית לבדיקת המושכר. כעבור כחודש ימים, השיבו הנתבעים כי מר מץ התקבל בקללות ובניבולי פה ולא הורשה להכנס למושכר.


(ראה: נספחים ז' 1-6 לת/1).

17.
עוד, גורס הוא כי הנתבעים השיבו את המושכר "כלאחר רעידת אדמה", כלשונו, וכי הללו
בזזו מכל הבא ליד, עקרו, שברו והרסו כל דבר בעל ערך כלכלי במושכר, תוך התעלמות וזלזול ברכושם של התובעים.

18

.
עוד, ציין, כי מעבר להוצאות הרבות שהוציאו התובעים לצורך השבת המושכר לקדמותו, הרי שהוא ואחיו עבדו במו ידיהם במושכר על מנת לתקן ולסדר את הנזקים, ועמל זה מוערך על ידם במאות אלפי שקלים.

19.
לדבריו, חלק מן הנזקים אותם גרמו הנתבעים הינם כדלקמן:


א.
עקירת תקרה אקוסטית, לרבות קונסטרוקציות ברזל.

ב.
הריסת קירות.
ג.
עקירת חמישה לוחות חשמל, תוך כדי הריסת כל תשתית החשמל במושכר.

ד.
עקירת כבלי חשמל.

ה.
עקירת תעלות נירוסטה.

ו.
חיתוך צינור "4".

ח.
פגיעה במערכת הביוב והאינסטלציה.

20.
סך כל הנזקים שנגרמו לתובעים, בהתאם לחוות הדעת שהגישו מטעם מר גיא שרת, המוצג ת/4, הינה בסך של 591,600 ₪.

21.
עוד, הוסיף, כי נדרשו למעלה משלושה חודשים לעבודת השיפוץ ותיקון מלוא הנזקים בנכס. בהתאם לחוות הדעת דמי השכירות החודשיים מוערכים בסך של 34,000 ₪, משמע, הנזק שנגרם לתובעים בגין שלושה חודשי שיפוץ אלו בגין אי השכרתו מוערך בסך
של 118,320 ₪, סכום נוסף שעל הנתבעים לפצותם בו.

22.
יתרה מזאת, סעיף 9.2 להסכם השכירות קובע כי במקרה שהמשכיר יורה לשוכר לבצע תיקונים במושכר והשוכר לא יבצעם, יהיה המשכיר רשאי לערוך את התיקונים בעצמו בתוספת של 15% בגין התעסקותו בעריכת התיקונים בתוספת דמי מע"מ, ובסך הכל בסך של 102,938 ₪.

23.
כן קובע הסכם השכירות כי על הנתבעים לשלם ריבית עבור עלות הנזקים במושכר, וגובה הריבית שעל הנתבעים לשלם מוערכת בשיעור של 181,857 ₪.

24.
לעדותו, חתם הוא על הסכם שכירות חדש עם מר אוריאל קוקרייב ביום 15.3.10 לעניין המושכר, המתבסס על כך כי המושכר יהיה במצב ראוי וניתן יהיה להפעילו בתוך מספר ימים לאחר פינוי המושכר על ידי הנתבעים.

25.
לאחר פינוי המושכר, התברר כי מצבו רעוע וכי ידרשו השקעה עצומה וזמן רב על מנת להשיבו לקדמותו, ובעקבות כך ביטל מר אוריאל קוקרייב את התחייבותו לשכור את המושכר ואף דרש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ההערכות שביצע.

26.
לבסוף, הוסכם כי מר אוריאל קוקרייב יקבל פיצוי בסך של 100,000 ₪ מהתובעים וזאת בגין הנזק שנגרם לו.


(ראה: הסכם פשרה עם מר אוריאל קוקרייב- נספח י"ב לת/1).

27.
לדבריו, לאור ביטול הסכם השכירות, לא נותרה לתובעים ברירה אלא להפעיל את המקום בעצמם.

28.
אם לא די בכך, זמן קצר לאחר פינוי המושכר, פתחו הנתבעים סופרמרקט זהה לסופרמרקט שהופעל במושכר, וזאת במרחק של 100 מטרים בלבד מהמושכר, ופעולתם זו פגעה בפרנסתם של התובעים וגרמה לנטישת לקוחות רבים לטובת הסופרמרקט החדש של הנתבעים.

29.
עדות דומה העיד מר אוריאל קוקרייב בתצהירו ת/2 כי לאחר פינוי המושכר התברר כי זה הוחזר כחורבה וכי ידרשו השקעה עצומה ופרק זמן ארוך על מנת להשיבו לקדמותו. בעקבות כך, ביטל הוא את התחייבותו ואף דרש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ההערכות שביצע.

30.
לבסוף, הגיע לפשרה עם התובעים כי יקבל פיצוי בסך של 100,000 ₪.

31.
כן צירפו התובעים, כאמור, חוות דעת מטעמם של המומחה מר גיא שרת, המוצג ת/4, אשר העריך את גובה הנזקים במושכר, כדלקמן:

הנזקים במושכר
עלות השבה
נזקי חשמל ותקשורת
180,000 ₪
נזקי אינסטלציה וביוב
75,000 ₪
נזקי בניה ופרטי גמר
250,000 ₪
נזקי גינון
5,000 ₪
סה"כ
510,000 ₪ (ללא מרכיב מע"מ)

32.
כן, העריך הוא את גובה דמי השכירות החודשיים הראויים בשיעור של 34,000 ₪ נוספים.

33.
כן העיד מטעם התובעים מר יצחק בורוכוב, בתצהירו ת/3 כי הינו אחיו של התובע מס' 1 ובעלה של התובעת מס' 2.

34.
לדבריו, מיד לאחר החתימה על הארכת הסכם השכירות, החלו הנתבעים במסע נקמה לא ברור ופעלו להפסקת כל ההזמנות של המאפים והלחמים שסיפקה להם משפחתו, וזאת לאור סירובם של התובעים ליתן לנתבעים הנחות גבוהות בשיעור דמי השכירות.

35.
לדבריו, במעמד מסירת החזקה במושכר לתובעים ביצע הוא בחינה ראשונית ושטחית של המושכר, וכבר אז התברר לו כי מצבו של המושכר קשה ובלתי ראוי לשימוש.

36.
במועד זה, פנה הוא אל מר חיים מץ וציין בפני
ו כי קיימים ליקויים רבים במושכר אשר על הנתבעים לתקנם. האחרון השיבו כי כל תפקידו הוא במסירת המפתחות.

37.
מועד המסירה ארע בצהרי יום שישי, ה-14.5.10, ועל כן, קבע הוא עם אחיו להפגש במושכר ביום ראשון, וכך היה. ביום 16.5.10 נפגשו במושכר, הוא, אחיו ומר קוקורייב, השוכר החדש, ולאחר בחינה מדויקת של המושכר, התגלה גודל ההרס והחורבן שהותירו אחריהם הנתבעים.

38.
התובעים החליטו לפנות לשמאי מר גיא שרת על מנת שזה יעריך את היקף הנזק, והאחרון הודיע כי הוא פנוי רק ביום שלישי. לאור המהומה הרבה והמחלוקות שנוצרו הן לגבי המושכר והן לגבי השוכר החדש, פנו הם אל בא כוחם רק ביום 24.5.10.

39.
לאחר פנייתם זו, תואמה פגישה נוספת עם מר מץ, במסגרתה ניתנה לו אפשרות לבחון, לבדוק ולצלם את מצב המושכר. לדבריו, הוא לא מנע ממר מץ גישה כלשהי למושכר, ולא איים עליו או קיללו.

40.
כן, העיד כי
ביום 7.12.11 שוחח הוא עם מר מץ על מנת להפריך את טענתו השקרית כי מנע ממנו אפשרות להכנס למושכר, שיחה אשר תומללה על ידו, ועל פי התמלול ניתן להיווכח כי מר מץ אינו מאשר את דברי הנתבעים ונמנע, ככל שביכולתו, ליתן מענה ישיר לשאלותיו.


(ראה: נספח א' לת/3).

ראיות הנתבעים

41.
מטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 2, מר חנן אברמוביץ
', בתצהירו נ/1 כי הינו בעלים במשותף של הנתבעת מס' 1, חברת "קרל ברג רשתות בע"מ
", חברה אשר עיקר פעילותה הוא הפעלת רשת מעדניות המונה חמישה עשר סניפים ברחבי הארץ, ומשווקת לקהל לקוחותיה מגוון רחב של מוצרי נקניק ובשר, תוצרת עצמית.

42.
בבעלות הנתבעת אף חווה לגידול בעלי חיים, מפעל למוצרי נקניק ובשר, המייצר למעלה מ-400 סוגי נקניקים, פסטרמות ונקניקיות.

43.
ביום 22.7.02 שכרה הנתבעת, בשמה הקודם: "ניווה וברג בע"מ", את המושכר, אשר נמסר לנתבעת כחלל ריק ועזוב לאחר ששימש קודם לכן כמאפיה.

44.
הנתבעת נאלצה להשקיע ממון וזמן רב, ובמשך ארבעה חודשים תכננה והשמישה את המושכר למטרת השכירות, היינו, לניהול סופרמרקט. כך, לטענתו, בנתה הנתבעת, על חשבונה, במושכר קומת גלריה המונה שני חדרי משרדים, שלושה מחסנים ושני חדרי שירותים, התקינה קירות ותקרות גבס, מערכות ביוב, חדרי עבודה לאוכל מוכן ולפירוק בשר.


(ראה: נספח 1 לנ/1).

45.
הנתבעת האריכה את הסכם השכירות בתאם לאופציה שהוקנתה לה בהסכם השכירות וזאת עד ליום 14.11.09.

46.
לקראת תום תקופת האופציה, ולאחר שהתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות באשר לאופן ולגובה תשלום דמי השכירות שעל הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים, הוסכם בין הצדדים, במסגרת נספח להסכם, כי הנתבעת תמשיך לשכור את הנכס נשוא התובענה במשך שישה חודשים נוספים בלבד, וזאת עד ליום 14.5.10.


(ראה: נספח 3 לנ/1).
47.
לדבריו, לא ניתנה לה כל הנחה בגובה דמי השכירות והיא אף נאלצה לשלם תוספת של 1,000 $ לחודש בהתייחס לסכום ששילמה קודם לכן. כמו כן, לא הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תשאיר לתובעים את הציוד הבסיסי של הסופרמרקט תמורת הנחה נכבדת של דמי השכירות.

48.
במעמד החתימה על הנספח להסכם השכירות, ביום 26.10.09, שילמה הנתבעת, לבקשת התובעים, סך של 75,600 ₪ במזומן, המהווה תשלום עבור שישה חודשי השכירות הנוספים.

49.
עוד, גורס הוא כי לנתבעת אנשי מקצוע בתחומי החשמל, השיפוצים והאינסטלציה, אשר יכולים

היו לבצע את התיקונים הנטענים ברמה גבוהה, ובזמן קצר, אלא שהתובעים סירבו לשתף פעולה ומסרו לנציג הנתבעת כי "יפגשו בבית המשפט".

50.
כן העיד מטעם הנתבעים מר חיים מץ, בתצהירו נ/2, כי שימש כמנהל התפעול של חנויות הנתבעת.

51.
לעדותו, ביום 14.5.10, בתום תקופת השכירות, נערכה בין הצדדים מסירה מסודרת של המושכר, בהשתתפותו ובהשתתפות מר איציק בורוכוב, נציג התובעים, במסגרתה נערך סיור במושכר ונמסרו למר בורוכוב המפתחות לנכס.

52.
כן הוצג למר בורוכוב כי הושארו במקום קירות למקרר קבוע, גלריה עם רישיון, תעלות מיזוג אויר, חיווט ומפוחים וכן מרצפות שלמות. מר בורוכוב, לא העלה כל טענה כנגד מצב המושכר ולא ביקש כי יבוצע תיקון כלשהו.

53.
לעדותו, רק כעבור עשרה ימים, כאשר המושכר בפרק זמן זה היה בחזקתם הבלעדית של התובעים, ולאחר שבוצעו על ידם עבודות במושכר, הועלו, לראשונה, טענות התובעים בדבר נזקים שנגרמו במושכר.

54.
עם זאת, ולאור טענות התובעים, ביום 24.5.10 נפגש הוא עם מר בורוכוב במושכר וביקש לרשום מפיו טענות ספציפיות לגבי התיקונים הנדרשים, ואף ביקש הוא לצלם ליקויים ספציפיים, ואילו מר בורוכוב סירב לשתף פעולה ומסר לו כי הם עוד יפגשו בבית המשפט.

55.
כן הגישו הנתבעים חוות דעת מטעם המהנדס מר רפאל גיל, המוצג נ/3, שנערכה ביום 23.4.12 ובמועד בדיקתו ביקש הוא לקבל מהתובעים השלמות תמונות וחומר, אולם טרם קיבל זאת.

56.
לחישובו, אומדן עלות ביצוע התיקונים במושכר הינו כדלקמן:

הנושא
עלות התיקון בש"ח
הערות
ריצוף
11,650 ₪
במידה ויוכח כי היה צורך בהחלפת הריצוף במסדרון יש להוסיף עלות של 9,200 ₪.
תקרה אקוסטית
27,500 ₪

תקרות וקירות גבס כולל צבע
74,900 ₪

תיקונים בקירות המחופים לבנים
1,000 ₪

נזקים בחשמל

חסרים לי נתונים לגבי היקף הנזקים שהיו בתשתיות החשמל והתקשורת.
אין ביכולתי לדעת מה היו הנזקים בנושא זה ומה היה נדרש לתקן, על כן אין באפשרותי להתייחס לנושא זה.
אינטלציה
9,360 ₪
לא לסיכום, שכן טרם הוכח
פרטי גמר
2,050 ₪

סה"כ
139,850 ₪
לא כולל מע"מ


הכרעה

57.
בפני
נו מחלוקת בין הצדדים אודות תיקון מושכר שהושכר לנתבעים למטרת הפעלתו של סופרמרקט, ואשר הוחז לתובעים, על פי טיעונם, הרוס וטעון שיפוץ רב.

58.
לנוכח מכלול הראיות שהובאו בפני
, אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל, חלקית, והכל מן הטעמים שיפורטו כדלקמן.
59.
התובעים סומכים טענותיהם על חוות דעתו של השמאי מר גיא שרת. מנגד, הציגו הנתבעים חוות דעת נגדית של המומחה מר רפאל גיל, הנזכרות לעיל.

60.
מקובלת עלי חוות דעת המומחה של השמאי גיא שרת מטעם התובעים ומוצאת אנוכי אותה כמהימנה, וזאת מאחר שמתבססת היא על ביקור בנכס מספר ימים מועט לאחר מועד פינויו, להבדיל מחוות הדעת מטעם הנתבעים אשר המומחה מטעמם ביקר בנכס כשנתיים לאחר מועד הפינוי.

61.
כמו כן, חוות הדעת מבוססת על תמונות המושכר המעידות על מצבו הפיזי של הנכס בעת מועד הפינוי, מהן ניתן להתרשם כי אכן נגרמו למושכר נזקים כבדים בהתייחס לריצוף, לתקרה האקוסטית ולקירות.

62.
יתרה מזאת, התרשמתי כי חוות הדעת מטעם הנתבעים אינה מלאה, ואף המומחה עצמו מציין בחוות הדעת כי זו אינה שלמה, וזאת לאור העדר המידע שנמסר לו, ולאור הסתמכותו על תוכניות שנערכו שמונה שנים בטרם הפינוי, וכן לאור העובדה כי ביקר במושכר, כאמור, שנתיים לאחר מועד הפינוי, שאז כבר שופץ הנכס.

63.
עם זאת, התרשמתי כי אין לקבל את חוות הדעת מטעם התובעים כלשונה וככתובה, שכן סבורה אנוכי, כטענת הנתבעים, כי התובעים לא הסתפקו בתיקון הנזקים הנטענים אלא הקימו, למעשה, את החנות מחדש, על חלקיה הרבים, כמפורט בחוות הדעת, למרות שהמומחה מטעמם העיד כי לא היה צורך בהחלפת כל הריצוף, כל התקרה האקוסטית וכל קירות הגבס בחנות.

64.
לעניין זה העיד המומחה מר גיא שרת בעדותו בחקירתו הנגדית כדלקמן:

"ש.
לגבי סעיף 8 לחווה"ד – לעניין הריצוף, "חלק...שבורים", אתה יודע כמה אריחים נשברו?
ת.
מהתמונות שיש לנו, מרבית מהריצוף במושכר נשבר. התמונות האלה לא בחווה"ד כי לא היה מקום לכך. "

ובהמשך העיד:

"ש.
אתה מדבר על תלישת התקרה האקוסטית במקום?
ת.
נכון. היתה גם דקורטיבית וגם רגילה.
ש.
מדדת איזה חלק ממנה נתלש?
ת.
היו חלקים נרחבים בתקרה שנתלשו וגם תשתיות הברזל ולכן במצב כזה אתה צריך להחליף את מרבית התקרה והתבססנו גם על התשתית הישנה שאולי ניתן גם להשתמש בה. התשתית שם היתה בגבולות 200 מטר של תקרה אקוסטית."

(ראה: פרטיכל בעמוד 43 שורות 11-14, ובעמוד 44 שורות 6-10).

65.
לטעמי, התובעים בחרו, משיקולים כלכליים, לבצע שיפוץ נרחב שהינו למעשה בנייה מחדש של החנות, ללא כל צורך אמיתי ומוצדק, ומתוך ניסיון להשית על הנתבעים את החובה לשאת בעלות שיפוץ נרחב זה. על כן, מצאתי לנכון להפחית את סכום הפיצוי, על דרך של אומדנא, כך שיעמוד על מחצית הסכום אותו דורשים התובעים, שהוא הנובע, מנסיבות העניין, מהתנהגות הנתבעים, ואף הוא אינו סכום מבוטל ופעוט.

66.
לאמור, הנתבעים ישלמו לתובעים מחצית הסכום של 510,000 ₪, לאמור, סך של 255,000 ₪, המהווה פיצוי הולם בגין הנזקים המסתברים שנגרמו להם בעת פינוי המושכר.


הפסד דמי שכירות

67.
התובעים דורשים אף סך של 118,320 ₪ עבור הפסד דמי שכירות בהתייחס לשלושה חודשי שכירות. לטעמי, התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין רכיב נזק זה שכן הללו ביצעו תיקונים אלו בעצמם, על פי עדותם, וייתכן שלו היו מבצעים את התיקונים באמצעות אנשי מקצוע, משך התיקון היה קצר
בהרבה ובכך היו מקטינים הנזק הנטען, כחובתם על פי דין.

68.
לטענת הנתבעים, התובעים הפרו את חובתם להקטנת הנזק בהימנעותם לאפשר לנתבעים להביא אנשי מקצוע לתיקון הנזקים. לדבריהם, התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של הניזוק להקטין נזקו, ואף לוקה בחוסר תום לב.


70.
לעניין עקרון הקטנת הנזק קובע סעיף 14 (א) לחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה, תשל"א-1970, כדלקמן:

"14. הקטנת הנזק

(א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 12 ,10 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.
(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין."

לעניין עקרון זה נקבע בת"א (ירושלים) 8432/06, פלוני (קטין) ואח' נ' שירותי בריאות כללית ,[פורסם בנבו], כדלקמן:

" הלכה פסוקה היא כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה (ראה טדסקי, "הנטל ובעיית האונס והסיכול", משפטים טז 335 (1987)) - להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה (סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). חרף העדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין, הלכה פסוקה היא כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין... על עקרון זה נאמר כי ביסודו שיקולים של יעילות ושל צדק, והמבחן הינו האם הנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין את הנזק."
כן ראה: ע"א 6581/98, זאבי נ' מדינת ישראל, מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט(6) 1, כדלקמן:

"העיקרון של הקטנת הנזק זכה לעיגון סטטוטורי בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר לפיו החייב החוזי אינו חייב בפיצויים על נזק שהיה הנפגע החוזי יכול להקטין או למנוע באמצעים סבירים. חרף היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הלכה פסוקה היא כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין".

ובהמשך נקבע:

"ההצדקה לעיקרון של הקטנת הנזק – זו הכלכלית וזו המוסרית – יפה לכל דיני החיובים. לכן, ההלכות בתחום מסוים מדיני החיובים יכולות לשמש לנו מקור השראה לגבי תחומים אחרים מתוך דיני החיובים. משנגרם הנזק, הדין מטיל את הנטל של הקטנת הנזק על הניזוק. מה לי אם הנזק נגרם עקב פגיעה חוזית או עקב פגיעה נזיקית?".

71.
הנטל להוכחת אי עמידה בעקרון הקטנת הנזק, מוטל לפתחו של הטוען לו, ובמקרה זה, על הנתבעים, אשר עמדו בנטל זה.



72.
לעניין זה נקבע בת"א (תל-אביב-יפו) 35800/05, אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' חן יוסף, [פורסם בנבו], כדלקמן:

"דין הוא כי ניזוק חייב בנטל של הקטנת הנזק. המקור הסטאטוטורי הספציפי לחובת הקטנת הנזק נקבע בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - תשל"א, 1970. ההלכה הפסוקה גורסת כי החובה להקטין את הנזק כוחה יפה לגבי כל דינו החיובים... בצידו של עקרון זה נקבע כי מילוי הדרישה הראייתית, דהיינו, נטל הראייה להוכיח כי התובע לא עשה די להקטנת נזקו, חל על הנתבע."

עוד נקבע בע"א 120/00 משה יעל נ' משה בצלאל [פורסם בנבו], כדלקמן:

"נטל ההוכחה, כי הניזוק-התובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק, מוטל על כתפי המזיק-הנתבע ... נטל זה מחייב את המזיק להראות, כי מאזן ההסתברויות נוטה לכוון טענתו, על פיה הניזוק לא עשה את המוטל עליו, ולא נהג כנדרש על מנת להקטין את נזקו."

73.
מטעם זה שהתובעים לא עמדו בחובת הקטנת הנזק, הנני דוחה רכיב נזק זה.




התחייבות חוזית של הנתבעים בכל הנוגע לביצוע התיקונים

74.
לטענת התובעים, היה על הנתבעים לבצע את התיקונים בעצמם, ומאחר שלא עשו כן, עליהם לשלם לתובעים פיצוי בסך של 102,938 ₪, המהווה פיצוי בגין ביצוע התיקונים על ידי התובעים בעצמם בתוספת פיצוי בשיעור של 15% בגין התעסקות התובעים בתיקונים.

75.
לדידי, התובעים לא הוכיחו בפני
כי פנו לנתבעים ודרשו מהם לבצע את התיקונים הללו ולא העמידו לרשותם פרק זמן סביר לביצוע תיקונים אלה. על כן, הנני דוחה את טענתם בגין רכיב נזק זה.

התחייבות כלפי צד שלישי

76.
כאמור, חתמו התובעים, על פי טענתם, על הסכם שכירות עם מר אוריאל קוקורייב לעניין השכרת המושכר לידיו לאחר פינוי הנכס ע"י הנתבעים, ואולם, לאור מצבו החמור של הנכס, ביטל מר אוריאל קוקורייב את התחייבותו לשכור את המושכר והתובעים נאלצו לשלם לו פיצוי בסך של 100,000 ₪, אותו דורשים הם כעת מהנתבעים.

77.
מנגד, גורסים הנתבעים כי מר קוקורייב והתובעים הינם קרובי משפחה, וכי הללו שיתפו פעולה ביניהם על מנת להתעשר על חשבון הנתבעים.

78.
התובעים לא הציגו בפני
כל קבלה או אסמכתא לכך כי אכן העבירו את התשלום למר קוקרייב ועל כן, בהעדר ראייה משכנעת לתשלום סכום זה, דין טענה זו להדחות אף היא.


פגיעה עקיפה בהכנסות התובעים

79.
לטענת התובעים, לאחר פינוי המושכר פתחו הנתבעים סופרמרקט זהה לזה שהופעל במושכר, וזאת במרחק של 100 מטרים בלבד מהמושכר, ובפעולתם זו גרמו לתובעים לאבד לקוחות רבים לטובת הסופרמרקט החדש שפתחו הנתבעים.

80.
לעמדתי, לא נפל פגם בהתנהגות הנתבעים ורשאים היו הם לפתוח סופרמרקט בקרבת מקום, מה גם שזה היה עיקר עיסוקם במשך שנים, והיה מקום לסבור כי יחפצו להמשיך ולנהל עסק דומה לעסק שהיה להם, במקום אחר.

81.
הנתבעים לא חתומים במסגרת הסכם השכירות על סעיף של "העדר תחרות" עם התובעים, ועל פי עדויות הנתבעים, אשר לא נסתרו, הוצב שלט גדול בחזית המושכר, עוד טרם פינויו, כי הללו עוברים "100 מטר למטה" מן המקום שפונה.

82.
כשנשאל על כך מר יצחק בורוכוב מטעם התובעים בחקירתו הנגדית, השיב כדלקמן:

"

ש.
לגבי תמונה בחווה"ד של מר שרת, תמונה עם מבט חלל החזית לחנות,
ושם שלט גדול
"אנחנו עוברים 100 מטר למטה"?
ת.
מה זה שייך לנזק שהוא עשה לי. אני לא קורא עברית. אני בן אדם קטן ולא באתי לקחת כסף שלא מגיע לי. הכסף שאנו דורשים זה כסף מעט מאוד. היום על 100 מ"ר שיפוץ זה יעלה 400,000 ₪. אם אני מתאמץ עם משקפיים אני קורא קצת עברית ואם הייתי יודע מה כתוב בשלט, הייתי נותן לך את התמונה הזאת?
לא היה לי גם עניין לקרוא את זה וגם כל החלונות שלו היו עם כתוביות של מבצעים ולא היה אכפת לי מה רשום אצלו בכלל. אכפת לי רק מה הוא צריך לתת לי לגבי מצב העסק."

(ראה: פרטיכל בעמוד 27 שורות 12-21).

83.
מכל האמור עולה, כי הנתבעים יידעו את התובעים על כוונתם לפתוח חנות חדשה בקרבת החנות, זמן רב בטרם הפינוי, ועל כן, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה.

84.
אשר לחבות הנתבעים מס' 2 ו-3 הרי הם ערבים בערבות אישית להתחייבויות הנתבעת מס' 1 כלפי התובעים, בנוגע לנכס המושכר, ועל כן, יש מקום לחייבם באופן אישי לפצות את התובעים בסכום אותו פסקתי דלעיל.


סיכומו של דבר

85.
לאור האמור לעיל, הנני מעמידה את סכום הפיצוי בגין נזקי התובעים במושכר בסך של 255,000 ₪.

86.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות דעת מר גיא שרת מיום 7.7.10 ועד התשלום המלא בפועל.

87.
סכום זה ישולם, ביחד ולחוד, ע"י הנתבעים יחדיו.

88.
בנוסף, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של
12,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



ניתן היום, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 27473-02/11 יורי בורוכוב, נטליה בורוכוב נ' קרל ברג רשתות בע"מ, חנן אברמוביץ, נעמי אברמוביץ (פורסם ב-ֽ 14/01/2014)