פסקי דין על דניאל ברוקמן | פסקי דין על יצחק ברוקמן | פסקי דין על הדר ברוקמן | פסקי דין על תיריז כרכבי | פסקי דין על באסם וורוור | פסקי דין על גבריאל כרכבי |

13246/03 א     11/11/2004




א 13246/03 דניאל ברוקמן, יצחק ברוקמן, הדר ברוקמן נ' תיריז כרכבי, באסם וורוור, גבריאל כרכבי




1
בתי המשפט

א 013246/03
בית משפט השלום חיפה
11/11/2004
תאריך:
כב' השופטת ת. נאות-פרי

בפני
:

1. דניאל ברוקמן

2. יצחק ברוקמן

3. הדר ברוקמן

בעניין:
התובעים
נ ג ד
1. תיריז כרכבי

2. באסם וורוור

3. גבריאל כרכבי
הנתבעים
מטאנס

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. 1. התובע 1 והתובעת 3 הינם בני זוג, התובע 2 הינו בנם - ושלושתם בעלים של דירת מגורים ברח' אחוה 18 בחיפה (להלן - "הדירה"). על ניהול הדירה והשכרתה היה אחראי בכל הזמנים הרלבנטיים התובע 1, מר דניאל ברוקמן
(להלן - "ברוקמן").
2. 2. אין חולק כי הדירה הושכרה בחודש דצמבר 2002 לנתבעת 1, הגב' תיריז כרכבי
(להלן - "כרכבי"). על חוזה השכירות (להלן - "החוזה", מוצג נ/1) חתמה כרכבי וכן חתום עליו כערב לחיוביה של כרכבי, הנתבע 2, מר וורוור בסאם (להלן - "וורוור").
3. 3. הנתבע 3 נתן לברוקמן מספר המחאות לצורך תשלום דמי השכירות ומכאן, לשיטת התובעים, מעורבותו בתובענה זו.
4. 4. התובעים טוענים כי כרכבי הפרה את חוזה השכירות בכך שנטשה את המושכר ללא כל צידוק, לפני המועד הקבוע לכך בחוזה והסבה להם נזקים עקב כך. הסעדים המבוקשים הינם תשלום שכר דירה לגבי שלושה חודשים (מרץ עד מאי 2003), תשלום חוב לחברת החשמל בגין צריכת חשמל בתקופה בה התגוררה כרכבי בדירה וכן הוצאות נוספות שנגרמו לתובעים בשל עזיבת המושכר כאמור לעיל.
סך התשלום הנדרש הינו כ-10,500 ₪.
5. 5. עמדת כרכבי הינה כי היא נטשה את הדירה בשל פגמים וליקויים רבים שהיו בה, אשר התובעים סרבו לתקן למרות מחויבותם לעשות כן מכח החוזה.
6. 6. אקדים ואציין כבר עתה כי התובעים לא היו מיוצגים בהליכים אלו על ידי עורך דין ואת עניינם הביא בפני
בית המשפט מר ברוקמן. מטעמו הוגשו מספר רב של מסמכים אשר היו בלתי ברורים , מנוסחים בסרבול ועמוסים לעייפה בפרטים בלתי רלבנטיים, והדבר הקשה עד מאד להבין מהי בדיוק עילת התביעה ומהו הסעד המבוקש.
7. 7. ביום 28/10/2004 נשמעו הראיות בתיק, כאשר בפני
העידו ברוקמן וכרכבי והוגשו מטעמם מסמכים ותמונות רלבנטיים.
8. 8. לאחר שקילת עדויות הצדדים ובחינת הראיות, מסקנותי הינן כדלקמן :

באשר לדרישה לתשלום דמי שכירות לגבי החודשים מרץ-מאי 2003 :
9. 9. אין חולק כי החוזה נחתם ביום 8 בדצמבר 2002 ותקופת השכירות היתה אמורה להיות בת 20 חודשים - מיום 10/12/2002 עד 30/8/2004. החוזה הינו למעשה חוזה שכירות סטנדרטי מודפס אשר עליו תוספות רבות בכתב ידו של ברוקמן, וחתימות הצדדים.
10. 10. כרכבי בתצהירה (סעיף 14) טוענת כי חלק מהתניות בחוזה אשר כתובות בכתב ידו של ברוקמן הוספו על ידו לאחר החתימה על החוזה ולכן אינן מחייבות את הצדדים. ברוקמן הודה כי הוא הוסיף את ההערות בכתב יד אך טען כי כרכבי לקחה את החוזה ועליו התוספות והחתימה עליו את הנתבע 2. בנוסף הרי שלו כרכבי קיבלה העתק של החוזה אשר לא כלל חלק מהתניות המופיעות במוצג נ/1 - היה עליה להציג אותו לבית המשפט על מנת להוכיח כי בהעתק המצוי אצלה לא הופיעו תניות מסוימות - אך הדבר לא נעשה וגם לא הוסבר היכן העותק של כרכבי אשר אמור להיות שונה מאשר נ/1. לפיכך, כרכבי לא הרימה את הנטל הרובץ על שכמה בקשר לטענה זו, ולא שוכנעתי כי תניות מסוימות הוספות ללא ידיעת כרכבי. מכאן שכל הוראות החוזה - בין אם אלו שהודפסו ובין אם אלו הרשומות בכתב יד - מחייבות את הצדדים.
11. 11. אין חולק גם כי כרכבי עזבה את המושכר, אם כי יש מחלוקת לגבי המועד המדויק בו התרחש הדבר. בכל מקרה, כרכבי טוענת כי עשתה כן בשל ליקויים בדירה אשר לא אפשרו לה להמשיך להתגורר בה.
12. 12. אין בידי לקבל את טענותיה של כרכבי באשר לליקויים הנטענים בכל הנוגע לסתימות בביוב, לחלונות ולדלתות. בסעיף 5 לחוזה נכתב כי השוכר ראה את המושכר, בדק אותו ומצא שהוא תקין וראוי לשימושו, סעיף 22 לחוזה מפרט כי כל התריסים, החלונות והדלתות תקינים ושלמים, ובסעיף 19(ו) הוסיפו הצדדים כי השוכר יהא אחראי לביצוע תיקונים קלים כגון סתימות בכיורים, בשקעים, בבתי הנורות וכו'. לכן כרכבי ידעה מראש מהו מצבם של החלונות והדלתות והיתה אחראית בעצמה לפתרון בעית הסתימות. אוסיף עוד כי מצב הדברים הנחזה בתמונות שהוגשו לתיק בית המשפט (מוצגים נ/2) הינו ברובו כזה שהיה על כרכבי לראותו טרם ההתקשרות החוזית, לכן - גם אם ההערה בדבר תקינותם של החלונות והדלתות הוספה לאחר חתימת החוזה, אין בכך כדי לשנות את המסקנה שהיה על כרכבי לבדוק אותם והיא היתה יכולה לראות את מצבם טרם החתימה.
13. 13. עם זאת, כרכבי גם טוענת לליקויים בדוד המים ובצנרת המים באמבטיה, ובהתאם לסעיף 19(ו) - המשכיר יהיה אחראי לבצע כל תיקון נדרש בצנרת המים ובדוד השמש. כלומר, ברוקמן היה האחראי לתקן ליקויים אלו - אך בהקשר זה, לא שוכנעתי כי אכן היו ליקויים כנטען ו/או כי הם היו בלתי נסבלים ו/או כי ברוקמן סרב לתקן אותם. בהקשר זה הראיות כללו רק את עדותו של ברוקמן ועדותה של כרכבי, ואני מעדיפה את עדותו של ברוקמן. עדותה של הנתבעת בהקשר זה לא נתמכה בראיה כל שהיא לגבי מהות הליקויים ולא היתה אמינה בעיני. אציין כי ברוקמן העיד כי נקרא פעם אחת לתקן את דוד השמש ועשה כן ואף כרכבי הודתה כי הוא אכן ביצע תיקון שכזה.
14. 14. כלומר, לסיכום - לא שוכנעתי כי המצב בדירה היה כזה אשר חייב את נטישתה, לא שוכנעתי כי היתה בלתי ראויה למגורים ולא שוכנעתי כי ברוקמן הפר את החוזה. לפיכך, מסקנתי היא שכרכבי הפרה את החוזה בכך שהביאה אותו לסיומו והודיעה על ביטולו לפני תום תקופת השכירות החוזית.
15. 15. עתה - נשאלת השאלה מהו הפיצוי המגיע לתובעים בשל כך.
ברוקמן טוען כי הדירה פונתה רק בחודש מרץ 2003 וכי דיירים חדשים נכנסו בחודש יוני 2003, ולכן דורש את תשלום שכר הדירה לגבי החודשים מרץ עד מאי.
סעיף 3(ה) לחוזה קובע פיצוי מוסכם בשיעור של 2,000 $ ארה"ב במקרה בו "השוכרים יעזבו וינטשו" את המושכר לפני יום 30/8/2004. פיצוי מוסכם זה לא נתבע ולכן לא היה צורך לבחון את תחולתו של סעיף זה, אך מהכללתו בחוזה ניתן ללמוד ששני הצדדים הסכימו כי משך תקופת השכירות והשארות השוכרים במושכר עד תום התקופה כאמור הינם מאושיות החוזה.
16. 16. כרכבי טענה כי היא נטשה את המושכר כבר בחודש ינואר ולא במרץ, אם כי לא נשמעה ממנה גרסה באשר לתאריך המדויק. כרכבי הציגה מטעמה מכתב מיום 21/2/2003 בו היא מודיעה על ביטול החוזה, אך ברוקמן טוען כי הוא מעולם לא קיבל מכתב זה. מעיון במכתב עולה כי הוא נשלח לרח' ניצרים 12, בעוד שכתובת ברוקמן הינה רח' ניצנים 12, לכן, אני מקבלת גם בהקשר זה את גרסתו של ברוקמן לפיה לא קיבל את המכתב.
17. 17. גם כך וגם כך, אין חשיבות למועד המדויק של הפינוי היות ולא נדרש סכום כלשהו לגבי ינואר או פברואר אלא רק לגבי מרץ עד מאי.
18. 18. אני נותנת אמון בעדותו של ברוקמן באשר לכך שאת הדירה שכרו אחרים מחודש יוני 2003 וכי היא נשארה ללא שוכר במהלך החודשים מרץ -מאי, בין היתר לאור העובדה כי לא הובאה כל ראיה לסתור טענה זו וברוקמן אף לא נחקר לגביה. בנסיבות אשר פורטו מעלה אני סבורה כי הנזק שנגרם לברוקמן עקב כך שכרכבי הפרה את החוזה היה אכן אי השכרת הדירה והפסד שכר הדירה לגבי התקופה הרלבנטית. עם זאת, ברוקמן לא הוכיח כי עשה את מירב המאמצים להקטין את נזקו ולא הראה כי אי אפשר היה להשכיר את הנכס במשך שלושת החודשים. לכן אני קובעת כי נזקו של ברוקמן הינו בשיעור הפסד דמי שכירות למשך חודשיים ולא שלושה כפי שנתבע, דהיינו : 2,907 ₪ x 2 = 5,814 ש"ח.

באשר לדרישה לתשלום חוב חשמל :
19. 19. סעיף 19(ב) לחוזה מורה כי השוכר ישא בתשלום חשבונות החשמל לגבי התקופה הרלבנטית. ברוקמן טוען כי כרכבי לא שילמה את חובות החשמל - דא עקא, שלא מצאתי בחומר הראיות הוכחה באשר לחוב זה או שיעורו. הואיל וברוקמן לא יוצג על ידי עורך דין וערך לבד את תצהירו - לפנים משורת הדין, בדקתי את כל המסמכים השונים שהוגשו מטעמו לתיק לפני התצהיר ואף שם לא ניתן היה למצוא כל הוכחה באשר לחוב זה ו/או לגבי סכומו. לכן, הדרישה לתשלום בגין פריט זה נדחית.

באשר לדרישה לתשלום בגין שלט-רחוק והחלפת מנעול :
20. 20. סעיף 22 לחוזה מפרט כי השוכר מקבל לידיו שלט-רחוק המפעיל את שער הכניסה וכן את מפתחות הדירה. ברוקמן העיד כי נתן בידי כרכבי את השלט-רחוק והמפתחות אך הם לא הושבו לידיו וכי נאלץ להחליף את המנעול עקב כך. כרכבי לא טוענת כי לא קיבלה אותם לידיה, אלא שטוענת כי לא התבצעה מסירה מסודרת של החזרת הדירה ולכן לא החזירה לברוקמן את הפריטים.
21. 21. אין באפשרותי לקבל את עמדתה של כרכבי. יתכן מאוד כי בנסיבות לא בוצעה "מסירה מסודרת" של הדירה - אך אין הדבר מצדיק את אי החזרת השלט והמפתחות השייכים לברוקמן. כרכבי היתה יכולה לשים חפצים אלו במעטפה ולהשיבם לברוקמן ומשלא עשתה כן עד עצם היום הזה - עליה לפצותו בגינם ובגין הצורך להחליף את המנעול.
22. 22. אשר על כן אני מחייבת את כרכבי לפצות את ברוקמן בעלויותיהם של פריטים אלו, לפי עדותו של ברוקמן - בסך כולל של 460 ₪.

מעורבות הנתבעים האחרים -
23. 23. נתבע 2, מר באסם וורוור
, חתם על החוזה כערב לקיום כל מחויבויותיה של כרכבי מכח החוזה. לא הועלתה כל טענה מצדו באשר לערבותו זו - ולכן יש לראותו כחייב ביחד ולחוד עם כרכבי בפיצוי התובעים.
24. 24. מנגד, לא מצאתי לנכון לקבל את התביעה כלפי הנתבע 3, מר גבריאל כרכבי
. נתבע זה חתם על ההמחאות אותן העבירה כרכבי לצורך תשלום דמי השכירות וכן על שטר בטחון. ברוקמן טוען כי המחאות מסויימות חזרו אך גם אם נכונה טענה זו אין בכך כדי לחייב את נתבע זה לפצות את ברוקמן באשר לנזקים המפורטים מעלה, וההליך הנכון לגבי המחאות שכאלו - אם היו - היה הצגתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. נתבע זה אינו ערב לקיום החוזה וברוקמן העיד כי נתבע זה לא חתם עמו על החוזה. לכן אין לראותו כמי שאחראי לפצות את התובעים בשל הפרת החוזה -ודין התביעה נגדו להדחות.
25. 25. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת 1 והנתבע 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום של 5,814 ₪ כמפורט בסעיף 18 לעיל וכן סכום של 460 ₪ כמפורט בסעיף 22 לעיל - ובסך הכל 6,274 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/6/2003 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישאו שני נתבעים אלו, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות התובעים בסך 2,500 ₪ הכוללות את החזר אגרת בית משפט.
26. 26. התביעה נגד הנתבע 3 נדחית, והתובעים ישלמו לו הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.
27. 27. כל הסכומים המפורטים מעלה ישולמו תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ז בחשון, תשס"ה (11 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.
ת. נאות-פרי
, שופטת









א בית משפט שלום 13246/03 דניאל ברוקמן, יצחק ברוקמן, הדר ברוקמן נ' תיריז כרכבי, באסם וורוור, גבריאל כרכבי (פורסם ב-ֽ 11/11/2004)