פסקי דין על משטרת ישראל תביעות-שלוחת רחובות | פסקי דין על שמעון צור | פסקי דין על אברהם אבירם ספר | פסקי דין על יוסי אלדמן שלמייב ואח' |

42245-09/12 פ     05/06/2013




פ 42245-09/12 משטרת ישראל תביעות-שלוחת רחובות נ' שמעון צור, אברהם אבירם ספר, יוסי אלדמן שלמייב ואח'




לך






בית משפט השלום ברחובות

ת"פ 42245-09-12 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רחובות
נ' צור(עציר) ואח'


05 יוני 2013






42302-09-12

בפני
כבוד סגן הנשיאה, השופט ירון לוי

המאשימה

משטרת ישראל תביעות- שלוחת רחובות


נגד

הנאשמים
1. שמעון צור
(עציר)
2. אברהם אבירם ספר
(עציר)
3. יוסי אלדמן שלמייב
4. לב אברהם (אחר/נוסף)



<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אריאל פס
ועו"ד לימור חן
הנאשמים 1 ו – 2 הובאו באמצעות שב"ס
ב"כ הנאשמים עו"ד ירון פורר


<#3#>
גזר דין


פתח דבר

1.
4 הנאשמים, הודו והורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני, שלא כלל הסכמה עונשית.
הנאשם 1 (כמו הנאשמים 3 ו-4), בן 26 והנאשם 2 בן 29.

2.
גזר דין זה מתייחס לנאשמים 1 ו-2 בלבד וכן לעתירת התביעה לחילוט רכב הנאשם 2, כפי שיפורט בהמשך.
עניינם של נאשמים 3 ו-4 טרם הסתיים, שכן, במסגרת ההסדר, הופנו לקבלת תסקיר שירות המבחן.

3.
בתמצית, הנאשמים קשרו קשר להתפרץ לדירה בבניין מגורים בגדרה, התפרצו ביום 4/9/2012 בצוותא חדא לדירה, גנבו מהדירה רכוש רב, לרבות כספת סגורה שהייתה מקובעת לקיר, וטרם צאתם מהדירה שפכו חומר ניקוי וגרמו נזק לפרקט.
הנאשמים נמלטו מהמקום ב-2 כלי רכב באמצעותם הגיעו למקום.
במהלך הימלטותם מהמקום, הורו שוטרים לרכב, נהוג בידי נאשם 3, לעצור.
נאשם 1, שישב ברכב כנוסע, סירב לפתוח את דלת הרכב, הניף את ידיו לכל עבר, וניסה להדוף את השוטרים לאחור.

4.
במועד האירוע, היה נאשם 1 משוחרר בתנאים , ובין היתר, מעצר בית, עם אפשרות יציאה לעבודה, וזאת במסגרת כתב אישום אחר, שצורף לכתב אישום זה (ת"פ
53431-06-12)
על פי עובדות כתב האישום המצורף - בהן הודה נאשם 1 והורשע - ביום 26/6/2012 בשעת לילה, התפרץ לדירה ברמלה. לאחר שעטה כפפות על ידיו, הזיז נאשם 1 חלון ונכנס פנימה, ואף שבר, באמצעות מברג, את צילינדר הכניסה לדלת הדירה.


העובדות
5.
ואלה העובדות בהן הודו הנאשמים:

(א)
ביום 4/9/2012 סמוך לשעה 09:50, במסגרת קשר שקשרו 4 הנאשמים, נסעו נאשמים 1, 2 ו-3 יחד ברכב מסוג "פולקסוואגן טוארג" מ"ר
36-488-60 השייך לנאשם 2 (להלן: "הרכב").
סמוך לשעה 10:22, הגיעו הנאשמים לבניין מגורים בגדרה (נאשמים 2 ו-3 הגיעו ברכב, והנאשם 1 הגיע בדרך שאינה ידועה למאשימה). הנאשם 4 הגיע למקום ברכבו, מסוג "מזדה" (להלן: "המזדה"), הוציא ממנו תיק נסיעות גדול ונכנס לבניין.

(ב)
4 הנאשמים התפרצו בצוותא חדא לדירה בבניין, בכך שפתחו את דלת הבית בכח, עיקמו את מנעול הדלת, הכניסו לום בין הדלת למשקוף, עיקמו את לשונית הדלת, ונכנסו לדירה.


(ג)
הנאשמים גנבו מהדירה כספת קטנה, סגורה, שהייתה מקובעת לקיר, והכילה אקדח שהיה שייך למתלונן. בנוסף, גנבו הנאשמים קופסת תכשיטים, ובתוכה: עגילי זהב, שרשרת זהב, צמידי זהב, 4 שעוני יד לגבר, אייפד, 3 בקבוקי בושם, בקבוק משקה אלכוהולי ומזומנים בסך 2,820 ₪ ו-1,800 $ (להלן: "הרכוש הגנוב").

(ד)
הנאשמים שפכו חומר ניקוי על הפרקט בדירה, שניזוק כתוצאה מכך.


(ה)
סמוך לשעה 10:48, יצאו נאשמים 1, 2 ו-3 מהבניין, כשהנאשם 1 אחז בידו את התיק ובו הרכוש הגנוב. נאשם 1 הכניס את התיק לתא המטען של ה"מזדה" והנאשמים עזבו את המקום בשני כלי הרכב.


(ו)
סמוך לשעה 10:55, כשנסעו הנאשמים בכביש 40, הורו שוטרים לרכב לעצור, בכך שאמרו לנאשם 1 "עצור, משטרה".
נאשם 1 סירב לפתוח את דלת הרכב, הניף את ידיו לכל עבר, וניסה להדוף את השוטרים לאחור.

(ז)
בנסיבות המתוארות, החזיקו הנאשמים בצוותא חדא בתיק ובו הרכוש הגנוב, בכפפות וב-2 לומים.

העבירות
6.
על יסוד הודאתם בעובדות המתוארות, ועל יסוד הודאת נאשם 1 בעובדות כתב האישום המתוקן המצורף - במסגרת הסדר דיוני, לאחר שחזרו בהם מכפירתם - הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירות הבאות:

א.
קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
ב.
התפרצות לבית מגורים בצוותא, לפי סעיף 406(ב) +29 לחוק העונשין.

ג.
גניבה בצוותא, לפי סעיף 384+29 לחוק העונשין.
ד.
היזק לרכוש במזיד, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.

7.
בנוסף, הורשע נאשם 1 בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התפרצות לבית מגורים במטרה לבצע גניבה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין וגרימת נזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.


המחלוקת
8.
התביעה עתרה להשית על על הנאשמים את העונשים הבאים:
על נאשם 1
: 36 חודשי מאסר בפועל, וכן 18 חודשי מאסר בגין התיק הנוסף, באופן מצטבר חלקית כך שיושתו על הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל.

עוד ביקשה התביעה להפעיל במצטבר 2 מאסרים מותנים, בני 10 ו-6 חודשים, התלויים ועומדים כנגד נאשם 1 (ת/3), כך שבסופו של דבר ירצה הנאשם 1, 60 חודשי מאסר בפועל.

על נאשם 2
: 24 חודשי מאסר בפועל.


לטענת התביעה, מתחם הענישה בעניינם המשותף של הנאשמים נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר.
מתחם הענישה ביחס לתיק המצורף נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר.

9.
ההגנה עתרה
להקל בעונשו של נאשם 1 ככל שניתן, להימנע מהפעלת שני המאסרים המותנים יחדיו, שכן שניהם הושתו על הנאשם 1 במסגרת אותו הליך. על פי הטענה, המאסר המותנה פוצל לשתי תקופות, תוך אבחנה בין עבירות מסוג 'פשע' לעבירות מסוג 'עוון', לא על מנת להחמיר בענשו של הנאשם.

ביחס לנאשם 2, עתרה ההגנה להסתפק במאסר שמניינו מיום מעצרו, 4/9/2013.

10.
בדבריהם האחרונים, הביעו הנאשמים 1 ו-2 חרטה.

נאשם 1 ציין כי הוא עצור מעל 8 חודשים, ונוטל אחריות מלאה על מעשיו וכי החל בטיפול פרטני בין כותלי הכלא.

אף נאשם 2 נטל אחריות על מעשיו, מסר כי למד ליקחו ולא ישוב על מעשים מסוג זה.

מתחם העונש ההולם
11.
הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהעבירות המשותפות בהן הורשעו הנאשמים הם הגנה על שלום הציבור ורכושו והגנה על תחושת בטחון הציבור, ומניעת תכנון מוקדם של פשעים.

הערכים המוגנים בעבירות בהן הורשע נאשם 1, בנוסף לעבירות המשותפות, הם חובת ציות לחוק, לצווי בית משפט וכן הגנה על בעלי תפקיד ציבורי, הממלאים תפקידם כדין.

הלכה היא, כי יש להחמיר בעונשם של הפורצים לבתים, שהפכו למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת בטחונם (ראו רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)). בית המשפט העליון "חזר והזהיר ...פעמים רבות כי תינקט גישה מחמירה בענישה על עבירות רכוש בכלל ועל עבירות ההתפרצות לבתים בפרט, גישה אשר...תעניק את המשקל הראוי גם למחיר הנפשי והצער שמוסבים להם בשל החדירה לפרטיותם..." (רע"פ 244/10 קרופניק נ' מדינת ישראל וההפניות שם).

12.
בעניינם של הנאשמים, מידת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית במיוחד, בשים לב לקשירת הקשר, התכנון המוקדם, הנזקים לדירה – ובמיוחד עקירת הכספת, השחתת הפרקט וכן הנזקים לדלת – היקף הרכוש שנגנב ושוויו, והזלזול הבוטה והלב הגס ברכוש הקרבנות, בשפיכת חומר הניקוי, על מנת לטשטש עקבותיהם של הנאשמים.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים – ובמיוחד נאשם 1 – מצויות ברף חומרה גבוה של מכלול העבירות בהן הורשעו הנאשמים בגין האירוע ומצדיקות ענישה משמעותית וחמורה.

13.
בענייננו של נאשם 1 חומרה יתרה, בשים לב לכך שעבר את העבירות בהן הורשע בתיק זה, בהיותו משוחרר בתנאים בתיק המצורף, תוך הפרה מקוממת ומחוצפת של האמון שניתן בו. בית המשפט איפשר לנאשם 1 לצאת ממעצר הבית לצורך עבודה. הנאשם 1 נהג בחוצפה ובעזות מצח, וניצל את היתר היציאה, כדי לעבור עבירות נוספות ולפגוע באופן חמור בשלום הציבור. מחובת בית המשפט להגיב על כך בתגובה עונשית הולמת.

14.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים מאסרים לריצוי בפועל לתקופות משמעותיות, כדלקמן:


בע"פ 7267/09 (18/5/2009)– החמיר בית המשפט המחוזי עונשו של נאשם והטיל עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין פריצה יחד עם אחר לדירה, גניבת רכוש וגרימת נזק, ולאחר שנעצרו על ידי שוטרים איים הנאשם על השוטרים.


בע"פ 25627-01-10 החמיר בית המשפט המחוזי עונשו של נאשם
- והעמידו על 24 חודשי מאסר – בגין התפרצות לדירה, יחד עם 3 אחרים ותקיפת שוטר.


בע"פ 56652-11-12 אישר בית המשפט המחוזי עונש של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל שהוטלו על נאשם בגין התפרצות לדירה, גניבה והיזק לרכוש במזיד.


בת"פ 3613/09 הטיל בית המשפט על נאשם בגין 2 התפרצויות לדירה 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל.



ברע"פ 1020/09 אושר עונש של 30 חודשי מאסר שנגזר על נאשם שהתפרץ לבית מגורים וגנב ממנו רכוש רב, תוך הפרת הוראה חוקית


מתחם העונש ההולם- סוף דבר
15.
בשים לב לתשתית העובדתית השונה, בגינה הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירות שונות, יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים בעניינו של כל אחד מהנאשמים.


מתחם העונש ההולם בעניינו של נאשם 1, בגין מכלול נסיבות האירוע בהן הורשע בתיק זה, נע בין 7 ל-30 חודשי מאסר.

מתחם העונש ההולם בעניינו של נאשם 2, בגין מכלול נסיבות האירוע בהן הורשע בתיק זה, נע בין 5 ל-24 חודשי מאסר.


מתחם העונש ההולם בגין האירוע בתיק המצורף בעניינו של נאשם 1 נע בין 4 ל-18 חודשי מאסר.



נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות
16.
בתוך מתחם העונש ההולם יינתן משקל לחומרא לעברם הפלילי של הנאשמים.
לנאשם 1 הרשעות קודמות בעבירות של גניבה, סיוע להתפרצות במטרה לגנוב, והחזקת סם לצריכה עצמית ורישומים ללא הרשעה, מבתי משפט לנוער, בין היתר בעבירות אלימות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ואיומים (ת/2).
לנאשם 2, הרשעות קודמות, החל מבית משפט לנוער, בעבירות של תקיפה סתם, הפרת צו בית משפט, הפרות הוראה חוקית, החזקת סכין למטרה לא כשרה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והחזקת נשק שלא כדין (ת/4).


עוד תיזקף לחומרת נאשם 1 העובדה שביצע את העבירות שעה ששני מאסרים מותנים תלויים ועומדים כנגדו.

הנאשם 1 לא השכיל לנצל את היד שהושטה לו על ידי בית המשפט – שהעדיף את שיקול השיקום ונמנע מהטלת מאסר בפועל – ושב והסתבך בפלילים.


17.
לאור משקלם המצטבר של שיקולי החומרה, לא מצאתי ליתן משקל מכריע לקולא לכך שטרם ביצוע העבירות בהן הורשעו במסגרת הליך זה, לא ריצו עד כה נאשמים 1 ו-2 מאסר בפועל.

בשים לב לעברם הפלילי של נאשמים 1 ו-2, הרושם המתקבל הוא שכבר בהיותם קטינים, בחרו הנאשמים להתחבר לעולם העברייני ולבצע עבירות פליליות כדבר שבשגרה. אף העונשים שהוטלו עליהם – שלא כללו רכיב מאסר בפועל – לא הרתיעו אותם מלשוב ולהסתבך בפלילים. יש לקוות שאולי ענישה מחמירה של מאסר בפועל תרתיע את הנאשמים 1 ו-2 מלשוב ולהסתבך בפלילים, ולמצער, תגן, ולו בתקופת המאסר, על החברה מפני פגיעתם הרעה.

18.
יינתן משקל הולם לקולא להודאת הנאשמים, שיש בה כדי להביע חרטה, וכן לכך שנאשם 1 לכך משמש מספר חודשים כחונך לאסירי השגחה, תפקיד הכולל קשר אינטנסיבי – פרטני וקבוצתי - עם עובדת סוציאלית של האגף, כפי שעולה מדו"ח מינהל טיפול ושיקום האסיר שהוגש לבית המשפט ביום 20/5/2013.

19.
לעניין אופן הפעלת המאסרים המותנים, בעניינו של נאשם 1, יינתן משקל הולם לקולא לכך ש-2 המאסרים המותנים הוטלו על נאשם 1 בגין אירוע אחד.
מטרת פיצול המאסרים המותנים, במסגרת הליך אחד,
הייתה לאפשר הלימה בין משכי המאסרים המותנים לבין חומרת העבירות, ולא כדי להחמיר בענישה באמצעות הפעלת העונשים המותנים במצטבר.


ביחס לנאשם 2 - לא התעלמתי מכך שהנאשם 2 מצוי בסטטוס של אסיר, בעקבות הפקעת עונש מאסר של 6 חודשי עבודות שירות לאור מעצרו במסגרת הליך זה.
בגזירת דינו, יינתן משקל הולם לקולא לכך שבמהלך תקופת החפיפה, מיום 17/1/2013 ועד היום, היה הנאשם 2 כלוא בתנאי מעצר ולא בתנאי מאסר, על כל המשתמע מכך (לעניין זה ראו ע"פ 9277/11 גבאלי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17/12/2012), בסעיף 16 לפסק הדין).

20.
לא התעלמתי מהפסיקה שהגיש הסניגור. אין באיזה מפסקי הדין כדי להשליך על רמת הענישה בענייננו.

מרבית פסקי הדין שהגיש הסניגור הסתיימו במסגרת הסדר טיעון, ודי בכך כדי לאבחן פסקי דין אלה מעניינם של הנאשמים (ת"פ (ת"א) 40142/08; ת"פ 2181-12-09; ת"פ 13140-01-10; ת"פ 23273-11-12 ו- ת"פ 2181/08).
מעבר לנדרש, לגופו של עניין, לא ניתן להשליך מאיזה מפסקי הדין שהוגשו על ידי ההגנה לענייננו. במרבית פסקי הדין אין מדובר בתכנון מוקדם, אין מדובר בקשירת קשר וביצוע התפרצות בצוותא, נסיבות משמעותיות לחומרה בעניינם של הנאשמים;
באחד מפסקי הדין נדון נאשם נטול עבר פלילי (ת"פ 2171/08); ב

פסק דין
אחר ציין בית המשפט שהסדר הטיעון נוטה לקולא אך כיבד את ההסדר לאור הפוגה בהסתבכויותיו הפליליות של הנאשם ודברי הנאשם ביחס לכוונתו לחדול מאורח החיים העברייני (ת"פ 23273-11-12).

חילוט הרכב
21.
לטענת ההגנה, אין להורות על חילוט הרכב מהטעמים הבאים:

א.
היעדר תרומה משמעותית של הרכב לביצוע העבירות.
ב.
מדובר ברכב ששוויו יקר, ולפיכך, בנסיבות בהן הרכב לא היה משמעותי לביצוע העבירות, אין מקום להורות על חילוטו.

22.
לאחר שבחנתי מכלול הנסיבות בענייננו, טיעוני הצדדים ופסיקה רלוונטית, סבורני שאין ממש בטענות ההגנה וכי קיימת עילה להורות על חילוט הרכב, בהתאם לסעיפים 32 ו- 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.

23.
בהתאם להלכה הפסוקה, הפעלת סמכות החילוט מותנית בקיומם של 3 תנאים מצטברים: בחפץ שנתפס בוצעה עבירה; בעל החפץ הורשע בדינו, הרשעתו מתייחסת למעשה שנעשה בחפץ או לגביו.
אמת המידה לפיה יבחן בית המשפט בקשת חילוט היא במהותה ובעצמתה של הזיקה בין החפץ לבין העבירה ובחומרתה של העבירה (ראו ע"פ 4148/92 מועד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

24.
בענייננו, מתקיימים כל התנאים הנדרשים. תרומת הרכב לביצוע העבירות משמעותית.
באמצעות הרכב, הגיעו הנאשמים למקום, ובאמצעותו אף נמלטו ממנו.

(בהקשר זה ראו רע"פ 574/11 בהראן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20/1/2011; ת"פ 26833-12-11 מדינת ישראל נ' ביטון (לא פורסם, 21/5/2012); ת"פ 22522-04-11 מדינת ישראל נ' אלוג' (לא פורסם, 5/4/2012)).

יוטעם כי הרשעה בעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע אינה תנאי הכרחי לחילוט. בפסק הדין שהוגש על ידי ההגנה, צוין כי משנמחקה בכתב האישום המתוקן העבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, יכלו הנאשמים להסיק כי המאשימה מוותרת על דרישתה לחילוט, שאם לא כן, על שום מה הסכימה להשמטת הסעיף הרלוונטי לבקשה. נסיבה זו לא התקיימה בעניינו של נאשם 2 (ראו ת"פ 29892-08-10 מדינת ישראל נ' אבו עליון (לא פורסם, 23/6/2011)).

25.
משקמה עילת החילוט, מתמקדת השאלה בשאלת סבירותו ומידתיותו.
אין בשווי הרכב כדי לשלול אפשרות חילוטו.
תכלית החילוט היא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ראו ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410), בלא קשר לערכו הכספי.
יתרה מזו, אין זה סביר שאדם שביצע עבירה תוך שימוש ברכב "יקר" יחסית יקבל "חסינות" מפני חילוט הרכב, סיכון שנחשף אליו כל עבריין המשתמש ברכב לצורך ביצוע עבירה, ואילו עבריין המשתמש ברכב "זול" יחסית, יהא צפוי לחילוט הרכב.

בנוסף – מלבד טענה בעלמא – לא הובאה כל ראיה ביחס לשוויו הנטען של הרכב.



עם זאת, בשים לב להימנעות התביעה מייחוס עבירה ישירה הכרוכה ברכב, וכן לאור הימצאות הרכוש הגנוב ברכב ה"מזדה", אני מורה על חילוט סך 120,000 ₪ משווי הרכב.


סוף דבר
26.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:


נאשם 1:
א.
בגין האירוע בת"פ 42245-09-12 - 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב.
בגין האירוע בת"פ 53431-06-12 – 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ג.
אני מורה על הפעלת 10 ו-6 חודשי מאסר מותנים שהוטלו על הנאשם ביום 29/11/2009 בבית משפט השלום ברמלה במסגרת ת"פ 2111/07

המאסרים המותנים יופעלו בחופף זה לזה ובמצטבר למאסר שהוטל על נאשם 1, באופן שבסך הכל יהא על נאשם 1 לרצות 48 חודשי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו 4/9/2012.

ד.
12 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ה.
6 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת רכוש שאינה מסוג פשע.

ו.
פיצויים למתלוננים עליזה ורונן קריספל בסך 5,000 ש"ח. הפיצויים יועברו באמצעות

עליזה קריספל ע"ת 5.

הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד יום 1.7.13.

נאשם 2
:
א.
בגין האירוע בת"פ 42245-09-12 - 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
עונש המאסר ירוצה באופן ש-3 חודשים ממנו ירוצו בחופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כיום.

ב.
12 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.
6 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת רכוש שאינה מסוג פשע.

ד.

פיצויים למתלוננים עליזה ורונן קריספל בסך 5,000 ש"ח. הפיצויים יועברו באמצעות עליזה קריספל ע"ת 5.
הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד יום 1.7.13.

ה.



כפוף להפקדת סך 120,000 ₪ עד יום 1.8.13, שיועברו לקופת אוצר המדינה, יושב הרכב לנאשם 2.
לא יופקד הסכום – יחולט הרכב.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז סיון תשע"ג, 05/06/2013 במעמד הנוכחים.



ירון לוי
, שופט,
סגן הנשיאה




הוקלד

על

ידי

מאיה

דגן






פ בית משפט שלום 42245-09/12 משטרת ישראל תביעות-שלוחת רחובות נ' שמעון צור, אברהם אבירם ספר, יוסי אלדמן שלמייב ואח' (פורסם ב-ֽ 05/06/2013)