פסקי דין על מועצה מקומית מזכרת בתיה | פסקי דין על שלום דבש | פסקי דין על שושנה דבש |

2284/08 א     08/01/2014




א 2284/08 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' שלום דבש, שושנה דבש








בית משפט השלום ברחובות



ת"א 2284-08 מועצה מקומית מזכרת בתיה
נ' דבש ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


התובעת

מועצה מקומית מזכרת בתיה


נגד


הנתבעים

1. שלום דבש
2. שושנה דבש




החלטה
תיק זה הוגש כבר בשנת 2008, והוא מהווה את אחד מההליכים המתנהלים בין הצדדים. עניינה של התביעה דנן היא תביעה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים בתקופה שבה גרו הנתבעים במקרקעין, שהופקעו לצרכי ציבור ולא פונו על ידי הנתבעים.
מונחות לפתחי שתי בקשות אליהן אתייחס בהחלטה דנן: האחת, בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר כתב הגנה; השנייה, בקשה לסילוק על הסף של חוות דעת שמאי הנתבעים.
אבהיר כבר בפתח הדברים, כי מצאתי לנכון לקבל את בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין, ולדחות את בקשת התובעים בנוגע לחוות דעת שמאי הנתבעים, הכל כפי שיפורט להלן.
א. הבקשה לביטול פסק הדין
1.
הנתבעים ביקשו לבטל את פסק הדין, בטענה כי בא כוחם רשם את הסכמת ב"כ התובעת לבקשתו לארכה להגשת כתב ההגנה במועד המאוחר בחודשיים מהמועד הנכון, בשל טעות אנוש, ועל כן לא הוגש כתב ההגנה במועדו.
2.
הנתבעים טוענים כי יש סיכוי גבוה לקבלת טענות ההגנה מטעמם, ומפרטים את טענותיהם – לגישתם
"טענות כבדות משקל כנגד תביעת המשיבה, המצדיקות את ביטול פסק הדין נגדם."
3.
בנסיבות דנן, ביטול פסק

הדין

נתון

לשיקול

דעתו

של

בית

המשפט.

כאשר יש לשקול הן את הסיבה בעטיה לא הוגש כתב הגנה, והן את הסיכוי כי ההגנה תתקבל.
4.
התובעת, בתגובתה לבקשה, טענה כנגד שני הנושאים אותם יש לבחון במסגרת ההכרעה בסוגייה זו. עמדתה היא כי הסיבה למחדל בהגשת כתב ההגנה נעוץ בנתבעים, ועל כן אינו בו משום טעם לביטול פסק הדין, ובנוסף סבורה התובעת כי אין לנתבעים הגנה ממשית לאור מועד הפקעת השטח נשוא התביעה רישום ההפקעה, איזכורו בהסכם הרכישה של הנתבעים והעובדה כי בנסיבות המקרה אין לנתבעים זכות לדיור חלופי.

הנתבעים טענו בתשובתם כי המקרקעין עדיין רשומים על שמם, וכי אין לחייבם בדמי שימוש ראויים בטרם תינתן הכרעה סופית בתביעה לסילוק יד שהוגשה כנגדם על ידי התובעת.
5.
בית המשפט מוסמך לבטל

פסק דין
אשר ניתן בהעדר כתב הגנה, וזאת בהתאם להוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים...".
6.
הגישה

הכללית

של בתי

המשפט

כלפי

ביטול

פסק

דין

שניתן

בהעדר

הגנה

הינה

גישה ליברלית, על פיה די בסיכוי לקבלת טענות ההגנה ואין צורך בהגנה שתתקבל באופן וודאי, וכי הימנעות מביטול

פסק דין
במקרה שניתן במעמד צד אחד, פוגע בזכות
בסיסית, זכות הטיעון והגישה לערכאות.
ר' למשל פסק דינו של בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה [11.01.12]:
"
אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני
המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני
עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש."
7.
ברע"א 1643/00, פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198 [2001] קבע בית המשפט העליון בעמ' 202 (סעיף 5 לפסק הדין) כך:
"מעבר לכל אלה, יש לזכור כי הזכות לביטול פסק-דין שניתן על-פי צד אחד – אילו ניתן לבקשת המבקשת – נחשבת כיום כזכות בעלת ממד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית-המשפט. מכוח זכות זו עשוי בית-המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק...".
8.
אינני מקבלת את טענת התובעת, כי מאחר והמחדל בגינו לא הוגש כתב הגנה נעוץ בנתבעים עצמם, אין מקום לביטול פסק הדין.
לעניין זה אביא מדבריו של ד"ר יואל זוסמן, בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 738:
"אמנם יטה הוא לבטל פס"ד אשר ניתן 'שלא בפני
בעלי דין' כדי לתת לאותו בעל דין שעת כושר להשמיע את דברו, אפילו גרם הוא באשמתו למתן פסק-דין שלא בפני
ו, אך בטרם יאות לבקשת הביטול ירצה להשתכנע כי אומנם יש טעם לביטול."

9.
במקרה דנן, טרם ניתן

פסק דין
חלוט בתביעה לסילוק יד, וכעת ממתינים הצדדים להכרעת בית המשפט העליון בערעור שהגישו הנתבעים, על החלטת בית המשפט המחוזי, שקיבל את תביעת התובעת ונתן סעד הצהרתי, לעניין הבעלות במקרקעין שהופקעו על ידה.

עד להכרעת בית המשפט העליון, לא ניתן לקבוע כי סיכויי ההגנה קלושים. דחיית הבקשה לביטול פסק הדין בשלב זה, תגרום לנתבעים נזק רב, כאשר קיימת
אפשרות שבית המשפט העליון יקבל את הערעור ויקבע כי המקרקעין נשוא התביעה הינם בבעלות הנתבעים.
10.
זאת ועוד, הגנתם של הנתבעים אינה מבוססת אך ורק על הבעלות במקרקעין, אלא גם על מחלוקת לעניין גובה דמי השימוש הראויים, סוגייה אשר לא נדונה עד כה, ולא ניתן בשלב זה לקבוע כי אין ממש בטענות הנתבעים לגביה.
11.
בנסיבות אלה, לאחר איזון האינטרסים של הצדדים, אני סבורה שאין

זה

ראוי

לסגור

את

דלתות

בית

המשפט

בפני
המבקשים – הנתבעים, ויש לאפשר

להם

"את יומם" בבית המשפט. על כן, החלטתי לבטל את פסק הדין שניתן, חרף התנגדות התובעת.

התייחסות לשאלת ההוצאות תובא בסיום ההחלטה.
12.
בשולי הדברים אעיר, כי לא ברורה לי עמידתה של התובעת בעקשנות על סירובה לביטול פסק הדין, כאשר האיחור בהגשת כתב הגנה במועד נבע מטעות אנושית של ב"כ הנתבעים. העובדה שהתובעת קיבלה

פסק דין
בשל טעות כזו אינו סוף פסוק, ואינו בא במקום בירור עובדתי וענייני של טענות שני הצדדים.
13.
אשר על כן, פסק הדין (הפסיקתא) מיום 06.05.09 - יבוטל.
ב. הבקשה לסילוק על הסף של חוות דעת שמאי הנתבעים
14.
הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, המתייחסת לגובה דמי השימוש הראויים בנסיבות דנן, וזאת מבלי להסכים לעצם חובתם לשלם סכום כלשהו בגין דמי שימוש.
15.
התובעת הגישה בקשה לסילוק חוות הדעת על הסף, בשל כך שבבקשה לביטול פסק הדין "
לא הועלתה טענה קונקרטית כלשהי כנגד השומה שהוגשה מטעם המועצה, מלבד טענה סתמית לפיה הם 'חולקים' על שומה זו...".
[ההדגשה במקור].

התובעת סבורה כי בשל כך אין הנתבעים רשאים להתנגד לשומה שצורפה לתביעה, וחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים היא בבחינת "הרחבת חזית" אסורה, ועל מן מנועים כעת הנתבעים מלהגישה - בין השאר בשים לב לאיחור בהגשתו. לחילופין טענה התובעת, כי יש למחוק מחוות הדעת כל קביעה לזכות הנתבעים לנכות ולקזז סכומים בשל "השקעות" ו-"מחוברים" שלא נזכרו כלל בבקשה לביטול פסק הדין, ולא נטענו בקשר להם טענות קיזוז או ניכוי.
לגישת התובעת, משלא הועלתה טענה עובדתית במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, המתייחסת להשקעות ומחוברים כלשהם, מנועים הנתבעים להעלותה, ולהביא בכך להרחבת חזית, באמצעות חוות דעת מטעמם.
עוד טענה התובעת, כי ישנו

פסק דין
חלוט בתביעה שהגישה לסילוק יד כנגד הנתבעים, ובשל כך מנועים הנתבעים מלחלוק על עצם זכותה של התובעת לקבלת דמי שימוש ראויים.
16.
בתגובתם לבקשה זו, טענו הנתבעים כי חוות הדעת הוגשה בהתאם להחלטתו של בית המשפט ביום 19.09.11. לעמדת הנתבעים, אם סברה התובעת שלא היה מקום לאשר את הגשת חוות הדעת, היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה – משלא הוגשה, ההחלטה הפכה חלוטה..

17.
התובעת השיבה לתגובה והוסיפה כי המשיבים אינם יכולים להתנגד לשומה שצורפה לתביעת דמי השימוש משלא עשו כן במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, שם פורטו נימוקי הגנתם. לכן, מאחר שחוות הדעת השמאית הנגדית מטעם המשיבים אינה יכולה לכלול טענות אשר לא נזכרו בכתבי טענותיהם הקודמים, המשיבים מנועים מלחלוק על זכות המועצה במקרקעין וזאת גם מחמת קיומו של מעשה בי-דין בפסה"ד שניתן בתביעת סילוק היד.

18.
לטעמי, אין מקום לדחות על הסף את חוות הדעת, שהוגשה בהתאם להחלטת בית משפט בפרוטוקול הדיון מיום 19.09.11, שהתיר את הגשתה. הנתבעים פעלו כנדרש ועל פי ההחלטה שניתנה, בהגשת חוות הדעת.
19.
אזכיר כי הנתבעים הגישו את חוות הדעת במועד המתאים, בשים לב להוראות תקנה 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת."
20. לגופו של עניין, לא הוכח כי תיגרם לתובעת פגיעה בעצם הגשת חוות הדעת בשלב זה. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט דרורי בעניין בר"ע (מחוזי ירושלים) 787/05 רביב חוה נ. פזגז בע"מ [13.11.05]:

"ברצוני להדגיש כי אין לפרש את דבריי באופן שבו סדרי הדין יהיו פרוצים לחלוטין, וכך יקופח הצד הנוהג כדין. במקרה שלפנינו, לא הצביעה ב"כ המשיבות על כל נזק קונקרטי שייגרם למרשותיה, זולת עצם רצונה לסיים את המשפט. עדיין, בעימות שבין הרצון של הנתבע לסיים את המשפט, לבין הדרך הנכונה להגיע לחקר האמת, האחרון מכריע."
ר' בעניין זה גם בר"ע (ת"א) 1337/04 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' תאגיד "מקיטה"


]
22.8.04
[
:
"גם אם התרשלה המבקשת קמעא באיתור חוות הדעת, ניתן לפצות בהוצאות בגין כך, ואין לראות בכך זלזול בבית המשפט או רשלנות רבתי. שיטת המשפט שלנו מכירה במקרים בהם חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר, עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו, זאת בעיקר כאשר מתרשם בית המשפט, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשויי לסייע בעשיית הצדק."
21.
לאור מקבץ האמור לעיל, אינני מוצאת כי יש לפסול על הסף את חוות הדעת שהגישו הנתבעים.

לעניין הטענה להרחבת חזית אסורה:
22.
עד כה, לא הגישו הנתבעים בתיק זה כתב הגנה, אלא בקשה לביטול

פסק דין
. התובעת סבורה כי טענה שלא הועלתה בבקשה זו, אין הנתבעים רשאים להעלותה כעת – שכן יהיה מדובר בהרחבת חזית אסורה. על כן, נשאלת השאלה, אם יש חובה לכלול בבקשה זו את כל טענות ההגנה – ועל כן לא ניתן יהיה להוסיף עליהן טענות עובדתיות נוספות לאחר מכן בכתב ההגנה עצמו - או שמותר למבקש את ביטול פסק הדין להעלות טענות הגנה הגנה חלקיות, באופן שמספיק להוכיח הגנה ראויה כנדרש בבקשה כזו.
23.
לטעמי, האפשרות השנייה היא הנכונה והראויה. בקשה לביטול

פסק דין
אינה באה במקום כתב הגנה, אינה בבחינת "כתב טענות" ואינה חייבת לכלול את מלוא טענות ההגנה של המבקש, וזאת בשונה מבקשה להתגונן מפני תביעה שטרית או תביעה בסדר דין מקוצר.
בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, צריכה לעמוד בשני המבחנים שנקבעו, היינו, להציג את הטעם למחדל שבאי הגשת כתב הגנה, ולהראות כי קיימת טענת הגנה ראויה, שיש מקום לדון בה, כך שיהיה טעם לביטול. אין חובה על מי שמבקש לבטל

פסק דין
(שניתן בהעדר הגנה) לפרט את כלל נימוקי הגנתו, אלא להעלות הגנה שתהווה טעם לביטול, ותו לא.


על כן, אני סבורה כי הנתבעים רשאים בשלב זה להגיש כתב הגנה, בו יפורטו כל טענותיהם. כפועל יוצא, אני דוחה את הדרישה למחוק חלקים מחוות דעת שמאי הנתבעים בשל הרחבת חזית.
סוף דבר
24.
הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה, בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
25.
לאור התוצאה הסופית, לפיה בוטל פסק הדין שניתן בהעדר כתב הגנה, ונדחתה
הבקשה הנוספת שהגישה התובעת, מצאתי כי ראוי לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת בסכום מופחת, בסך 1,800 ₪,
ללא קשר לתוצאות הדיון.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, ותזמנם למועד נוסף לישיבה מקדמית, בהתאם ליומנו של בית המשפט
.


ניתנה היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 2284/08 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' שלום דבש, שושנה דבש (פורסם ב-ֽ 08/01/2014)