פסקי דין על עוסמאן בן חיר שוק | פסקי דין על סאלח בן איברהים עלי |

3060/04 פ     11/11/2004




פ 3060/04 מדינת ישראל נ' עוסמאן בן חיר שוק,סאלח בן איברהים עלי




17
בתי המשפט

פ 003060/04
בית משפט מחוזי חיפה
11/11/2004
תאריך:
כב' השופט רון סוקול

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה
נ ג ד
1. עוסמאן בן חיר שוק
, ת"ז 037793171
ע"י ב"כ עוה"ד ויסאם עראף
2. סאלח בן איברהים עלי
, ת"ז 039221403

הנאשמים
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד עלי
ב"כ המאשימה: עו"ד גב' זאבי
ב"כ הנאשם מס' 1: עו"ד ויסאם עראף
ב"כ הנאשם מס' 2: עו"ד מוחמד עלי
הנאשם מס' 1: בעצמו
הנאשם מס' 2: בעצמו, באמצעות הליווי
נוכחים:

ג ז ר - ד י ן
1. הנאשמים הורשעו עפ"י הודאותיהם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") והצתה, עבירה לפי סעיף 448 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשם 2 הורשע גם בעבירה של שינוי זהות רכב, עבירה לפי סעיף 413ט' לחוק העונשין.

2. על פי כתב האישום בו הודו הנאשמים נטען כי בין הנאשם 1 לשני המתלוננים, תושבי כפרם של הנאשמים, התגלעו מחלוקות בגינן נטר הנאשם 1 טינה למתלוננים. ביום 21.1.04 קשרו הנאשמים יחד קשר לשרוף את מכונויותיהם של המתלוננים.

בשעת לילה יצאו הנאשמים לכיון בתי המתלוננים כאשר בידיהם בקבוק מלא בדלק. כאשר הגיעו לביתו של המתלונן הראשון, גאלב סעד אלדין, נטל הנאשם 1 את הבקבוק ושפך דלק על גג מכוניתו של המתלונן מסוג וולבו מ.ר 06-614-91, הצית גפרור והשליכו על המכונית שהחלה לבעור. לאחר מכן פנו השניים לביתו של המתלונן השני, חיר עפיפי, והנאשם 1 שפך דלק על מכוניתו של המתלונן מסוג אופל מ.ר 88-335-48, השליך גפרור והצית את הרכב. בזמן שהנאשם 1 שפך את הדלק והצית את הרכב עמד הנאשם 2 לצידו והשגיח לבל תופרע פעולת ההצתה.

באישום השני נטען כי ביום 5.4.04 נתפס בביתו של הנאשם 2 אופנוע מ.ר 01-066-14 . בבדיקה התברר כי הנאשם 2 פרק את מנוע של האופנוע והרכיב תחתיו מנוע אחר תוך שהוא משחיז את המספר המקורי המוטבע עליו ותחתיו הטביע את מספר המנוע המקורי שהוחלף.

3. בתחילה כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות. במהלך שמיעת הראיות, ביום 1.9.04 הודיעו הנאשמים כי הם מבקשים לחזור מהכפירה ולהודות בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. בקשת הנאשמים לחזור מהכפירה נענתה והנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסות להם כאמור לעיל.

4. לאור גילם הצעיר של הנאשמים והסכמת הצדדים הוריתי על קבלת תסקירי קצין מבחן בענינם של הנאשמים. קצין המבחן הגיש תסקירים לגבי שני הנאשמים אך בתסקיר בעניינו של הנאשם 1 ביקש קצין המבחן שהות לשם בחינת אפשרות של גיבוש תכנית טיפולית. לאחר שניתנה ארכה לקצין המבחן, הוגש גם תסקיר משלים בעניינו של הנאשם 1. בגזר דין זה אתייחס לפיכך לשני התסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם 1.

5. מתסקיר המבחן בעניין הנאשם 1 עולה כי הנאשם הינו בן 21, רווק הגר עם הוריו. אביו של הנאשם 1 הינו בעל מסגריה. הנאשם 1 סיים 9 שנות לימוד בלבד . עוד עולה כי הנאשם 1 לא הסתגל למסגרות תעסוקה קבועות ונהג לברוח מבית הוריו. בבריחותיו אלו נחשף לבני נוער עבריינים ודרכם התדרדר גם לשימוש בסמים. הנאשם 1 היה מעורב במעשים פלילים ואף הועמד לדין והורשע.
6. מהמרשם הפלילי עולה כי הנאשם 1 הועמד לדין פעמיים בפני
בית המשפט לנוער בעבירות של תגרה, עבירות רכוש, נהיגה ברכב ללא רישיון והסגת גבול. בגין ביצוע עבירות אלו נדון הנאשם לדרכי טיפול ללא הרשעה. כן נדון הנאשם בבית משפט השלום בעכו על עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי, הורשע ודינו נגזר למאסר על תנאי.

7. קצין המבחן מוסיף גם כי בעבר לא שיתף הנאשם 1 פעולה עם קצין המבחן אך כעת לאור חומרת העבירות ובהעדר תמיכה מספקת ממשפחתו יש מקום להתערבות טיפולית. בתסקיר המשלים ממליץ קצין המבחן להטיל על הנאשם 1 פיקוח טהור למשך שנה במסגרתו יפקח קצין המבחן וינסה לסייע לנאשם בתהליך של שינו דפוסי התנהגותו. יצוין כי קצין המבחן התרשם כי הנאשם 1 מעוניין בהכוונה ותמיכה של קצין המבחן כדי לשנות את אורח חייו.

8. גם הנאשם 2 הינו בן 21. קצין המבחן מציין כי אביו של הנאשם 2 נפטר לפני 4 שנים לאחר שהיה מוכר כמכור לאלכוהול במשך שנים ארוכות. מהתסקיר עולה כי בהעדר הכוונה ותמיכה של האב שהיה מכור לאלכוהול, עזב הנאשם 2 את לימודיו לאחר 9 שנות לימוד והחל לעבוד בעבודות בניין. הנאשם 2 ניהל אורח חיים בלתי יציב והיה מעורב בעבירות רכוש וסמים. קצין המבחן המליץ שלא להורות על מאסרו של הנאשם שכן התרשם משינוי בעמדותיו של הנאשם 2 כלפי אורח החיים שניהל עד למעצרו בתיק זה. כן התרשם קצין המבחן כי הנאשם מעוניין לשוב לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. קצין המבחן הדגיש כי שליחתו של הנאשם למאסר בפועל ממושך יכול להתבטא בהתדרדרות עקב המפגש עם החברה העביריינית בין כתלי הכלא.

9. מהמרשם הפלילי עולה כי הנאשם 2 נדון והורשע בשני תיקים של עבירות רכוש. בגין הרשעותיו בעבירות אלו נגזרו עליו עונשי מאסר על תנאי וכן קנס. בת.פ (עכו) 2084/03 הואשם הנאשם 2 בעבירה של גניבת קטנוע והוטל עליו עונש מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים אשר יופעל אם הנאשם יעבור ויורשע על עבירה מהעבירות הכלולות בסימן ה' -1 לפרק י"א לחוק העונשים שעניינו עבירות בקשר לרכב. העבירה של שינוי זהות ברכב בה הורשע הנאשם 2 בתיק זה כלולה בעבירות התנאי

10. ב"כ המאשימה מבקשת כי בית המשפט יביא בחשבון את החומרה הרבה שבעבירות בהן הורשעו הנאשמים ולא יאמץ את המלצות קצין המבחן. לטענת המאשימה אך בנס לא נגרמו פגיעות בנפש. לטענתה יש לראות את שני הנאשמים כמבצעים בצוותא אף כי לטענתה הנאשם 1 הוא שהיה הרוח החיה בביצוע העבירות וחלקו במעשים היה חמור יותר. המאשימה מציינת כי מדובר בשני רכבים שנשרפו על רקע טינה שבין הנאשם 1 למתלוננים. המאשימה מבקשת כי בית המשפט יטיל על הנאשמים עונשי מאסר בפועל משמעותיים, מאסר מותנה וקנס. כן מבקשת היא להפעיל את עונש המאסר המותנה שהוטל על הנאשם 2 בגין עבירות ברכב למשך של 6 חודשים.

11. באי כוח הנאשמים מבקשים לאמץ את המלצות קצין המבחן. ב"כ הנאשם 1 ציין כי די בתקופה בה הוחזק הנאשם במעצר כדי להוות גורם מרתיע לגביו. לדבריו הותקף הנאשם 2 במהלך המעצר ונגרמה לו פגיעה ממשית שבעטיה אף הסכימה המאשימה לשחרורו ממעצר אחרי כ- 6 חודשים. לדבריו בני משפחתו ומכריו של הנאשם הבינו את מצבו ומוכנים לתמוך ולסייע. הנאשם יוכל לעבוד במסגריתו של אביו. לטענתו שליחתו של הנאשם 1 למאסר עלולה להביאו למפגש חוזר עם העולם העברייני ולדרדרו.

ב"כ הנאשם 2 ציין כי חלקו של הנאשם 2 בביצוע העבירות היה קטן משל הנאשם 1. כן ציין את מצוקתה הכלכלית של משפחתו אשר בשלה נמנעה אפילו מלהגיע לכל הדיונים ולבקר את הנאשם בעת מעצרו. ב"כ הנאשם מבקש כי בית המשפט יסתפק בתקופת המעצר אותה ריצה הנאשם עד כה וכי עונש המאסר המותנה יופעל בחופף לעונש בתיק זה.

שני הנאשמים הביעו חרטה וביקשו כי בית המשפט ימנע משליחתם למאסר בפועל.

12. גזירת דינו של נאשם אינה מלאכה קלה. בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם שלפניו עליו לשוות לנגד עיניו שיקולים רבים ושונים. היטיב להסביר את מלאכת גזירת הדין כבוד הנשיא ברק בע"פ 212/79 פלוני נ. מדינת ישראל
, פ"ד לד(2) 421 באומרו:

"המשפט הפלילי מגדיר התנהגות אסורה וקובע את הסנקציה שבצדה. מטרתה של הסנקציה היא להבטיח את קיומה של הנורמה, ולהביא לידי כך שההתנהגות אשר אותה מבקשים למנוע אכן תימנע. בדרך כלל קובע המחוקק סנקציה מקסימלית, ומעניק שיקול דעת לשופט לקבוע את הסנקציה הספציפית אשר הנאשם האינדיבידואלי צריך לשאת בה. הפעלתו של שיקול דעת זה הוא אחד מתפקידיו האחראיים והקשים ביותר של השופט. הפעלתו של שיקול הדעת מכוונת תמיד לענין אינדיבידואלי - ובכך, בין השאר, נבדל השופט מהמחוקק - אך השיקולים אותם רשאי וחייב השופט לשקול הם רבים ומגוונים, והם כוללים בחובם הן שיקולים כלליים והן שיקולים שהם אינדיבידואליים לנאשם העומד לדין. מקובל לציין, בין מכלול השיקולים שיש לקחתם בחשבון, את שיקולי ההרתעה הכללית וההרתעה האינדיבידואלית, את שיקולי המניעה והתגמול, ואת השיקול השיקומי. כל אחד מאלה הוא שיקול לגיטימי. אלה שיקולים העומדים ביסוד מעשה החקיקה הקובע את העבירה והעונש שבצדה, ועל כן זה אף שיקול העומד ביסוד מעשה הענישה הבא להוציא את דבר החקיקה מהכוח אל הפועל. ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" - אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על-ידי בתי-המשפט" (שם עמ' 434).

13. הנאשמים הורשעו בהצתת שני כלי רכב. כל אחד מבעלי הדין הפנה את בית המשפט לפסקי דין שונים, זה בכה וזה בכה, מהם מבקש הוא ללמוד על רמת הענישה הראויה בעבירות אלו.
כאשר עוסקים אנו בעבירת ההצתה יש לזכור כי עבירה זו כוללת בחובה קשת רחבה של מקרים אשר חומרתם אינה זהה. בתי המשפט הדגישו את החומרה של מעשי הצתה על רקע אידאולוגי או של מעשי הצתה הנעשים תוך כדי התפרעות המונית או מעשי אלימות אחרים (ראה למשל ע"פ 5067/93 פלוני נ. מדינת ישראל
, תק' עליון 94(2) 900, ע"פ 6662/93 פלוני נ. מדינת ישראל
, תק' עליון 94(2)18). כאשר הרקע לעבירות שונה כמו סכסוך פנימי וכדומה, לא ניתן לראות את אותה חומרה במעשה אך עדיין חומרתו רבה. בתי המשפט חזרו והדגישו כי בהצתת רכוש קיימת תמיד הסכנה כי האש תתפשט ותצא מכלל שליטה ותגרום לפגיעות ברכוש ובנפש החורגות מכוונת המצית. מי שמצית רכוש צריך לדעת ולהבין את הסיכון הרב הטמון במעשה ואת התוצאות הקשות שעלולת להגרם כתוצאה מכך.

חומרה זו מחייבת הטלת עונשים שירתיעו את הנאשמים ואת הציבור מפני מעשי דומים.

14. יש כאמור לשקול גם את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. כפי שראינו מדובר בצעירים שזו לא הפעם הראשונה בה הם עוברים על החוק. הנאשמים פעלו מתוך רגשי שנאה למתלוננים ובמחשה צלולה נטלו את החומר הדליק ויצאו לבצע את זממם. אל לנו לשכוח כי הנאשמים סיימו את הצתת המכונית הראשונה ומיד ניגשו להצית את המכונית השנייה. גם כשראו את האש מתפשטת ושורפת את המכונית הראשונה לא השכילו להבין את הסכנה החמורה הטמונה במעשיהם.

15. מנגד יש להביא בחשבון לקולא את גילם הצעיר של הנאשמים (21) וכידוע תמיד מקננת תקוה בלב כי המעשים נעשו על רקע משובת הנעורים וכי ההליך המשפטי לבדו יסייע לנאשמים לחזור לאורח חיים נורמטיבי. עוד יש להביא בחשבון לקולא את המלצות קצין המבחן ואף אם אין בהן כדי לחייב את בית המשפט ברי שיש להמלצות אלו משקל חשוב בין שאר השיקולים.

חרטתם של הנאשמים שהובעה הן בפני
קצין המבחן והן בפני
בית המשפט אף היא צריכה להלקח בחשבון. כך גם יש להתחשב בכך כי הנאשמים הוחזקו תקופה משמעותית במעצר. לגבי נאשם 1 ראוי לזכור כי במהלך המעצר הוא הותקף על ידי עצורים אחרים נחבל קשה ועד היום מעטרת את פניו צלקת בולטת שתלווה אותו כל חייו ותזכיר לו את מעשיו.

לגבי נאשם 2 יש להביא בחשבון את מצוקתה הכלכלית של משפחתו ואת הצורך לאפשר לו לצאת ולהתפרנס ולסייע בפרנסת המשפחה.

16. כמובן שהבאתי בחשבון את ההבדלים שבין הנאשמים וחלקם השונה בביצוע העבירות. אין כל ספק כי הנאשם 1 היה הרוח החיה מאחרי ביצוע העבירות, הוא שהיה מסוכסך עם המתלוננים והוא שהצית בידיו את המכוניות. לכאורה חלקו הרב יותר מחייב החמרה בענישה. מאידך הנאשם 2 עבר עבירה נוספת של שינוי זהות רכב , כל זאת כאשר תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה. בשים לב לשיקולים סותרים אלו נראה לי ראוי להטיל על שני הנאשמים עונשים זהים.

17. אשר על כן ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים שחלקם פירטתי לעיל הנני גוזר על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

א. על כל אחד מהנאשמים הנני גוזר עונש של מאסר בפועל של 15 חודשים.

ב. על כל אחד מהנאשמים הנני גוזר עונש של מאסר על תנאי של 12 חודשים אשר יופעל אם יעבור תוך שנתיים מתום ריצוי עונש המאסר בפועל, עבירה מהעבירות בהן הורשע באישום הראשון.

ג. תקופת אחזקתם של כל אחד מהנאשמים במעצר בפועל, תופחת מעונשי המאסר האמורים. ההפחתה תתייחס לתקופות המעצר כדלקמן:

(1) הנאשם 1 מיום 4.4.04 ועד יום 8.10.04.

(2) הנאשם 2 מיום 4.4.04 ועד היום.
ד. הנני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה שהוטל על הנאשם 2 בת.פ. (שלום- עכו) 2084/03 למשך 6 חודשים. עונש המאסר המותנה יופעל באופן ש- 4 חודשים ממנו ירוצו בחופף לעונש המאסר בתיק זה וחודשיים ירוצו במצטבר.

ה. הנאשמים ישלמו קנס בסך של 2,000 ₪ כל אחד. הקנס ישולם תוך 90 יום מתום ריצוי עונשי המאסר בפועל.

הואיל והנאשמים צפויים להתבע על ידי חברות הביטוח ששיפו את המתלוננים על נזקיהם איני נותן כל הוראה בעניין פיצוי המתלוננים.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.

ניתן היום כ"ז בחשון, תשס"ה (11 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים.

רון סוקול
, שופט

עו"ד עראף:
מבקש עיכוב ביצוע של 45 יום על מנת למצות את הזכות שלנו להגיע ערעור לבית המשפט העליון. אני חושב שיש סיכוי ממשי להצלחת הערעור בעניין גזר הדין. חזרתו כיום לבית הסוהר עלולה לסכנו. על כן מבקש לעכב את הביצוע על מנת שנוכל להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

ב"כ המאשימה:
חברי צריך היה לצפות את האפשרות שמרשו ירצה עונש מאסר בפועל. אני לא אתנגד לארכה אך קצרה לצורך התארגנות.
החלטה
על מנת לאפשר לנאשם 1 להתארגן לקראת ריצוי עונש המאסר ולשקול הגשת ערעור, אני מורה כי הנאשם 1 יתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר ביום 25.11.04.

מובהר כי הנאשם ישהה בתקופת הביניים בתנאי השיחרור כפי שנקבעו במסגרת שיחרורו למעצר בית על פי ההחלטה מיום 6.10.04 בבש"פ 8681/04.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר בתחנת עכו.

המזכירות תשלח העתק החלטה למשטרת עכו.

ניתנה היום כ"ז בחשון, תשס"ה (11 בנובמבר 2004) במעמד הצדדים.


רון סוקול
, שופט

שם הקלדנית: סיגל








פ בית משפט מחוזי 3060/04 מדינת ישראל נ' עוסמאן בן חיר שוק,סאלח בן איברהים עלי (פורסם ב-ֽ 11/11/2004)