פסקי דין על יוסף נחליאלי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4791-12/12 בל     04/03/2014




בל 4791-12/12 יוסף נחליאלי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 4791-12-12

04 מרץ 2014

לפני: כב' השופטת אורלי
סלע
- נשיאה

התובע
:


יוסף נחליאלי
, (
ת.ז.

-
042906727

)
ע"י ב"כ: עו"ד עינת קנפו לוי




-

הנתבע
:


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן


החלטה

1.
יוסף נחליאלי
(להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן – הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.
2.
משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק:
"על
פי סעיף 79 ל
חוק הביטוח הלאומי
פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"תאונת עבודה" הינה תאונה שאירעה למבוטח
תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.
"מחלת מקצוע" הינה מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח יד.
1.
מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין עבודתך.
2.
מחלתך נובעת ממחלה
טבעית והשפעת העבודה על
הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים"
הגיש הוא תביעה לבית הדין.


3.
לאחר דיון הוכחות שהתקיים לפנינו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות כלהלן –

א.
התובע יליד 1942.
ב.
התובע הינו בעל משק חקלאי במושב ינון ששטחו כ-60 דונם.
ג.
החל משנת 1972 ועד שנת 2010 עבד התובע בעצמו בעבודות אדמה וריסוס כפי שיפורט להלן.
ד.
בשנים דלעיל, בממוצע אחת ל-12-10 ימים ריסס התובע את הגידולים באמצעות טרקטור הגורר עמו מיכל ריסוס עליו מותקנות ממטרות ריסוס משני צידי הטרקטור המתיזות חומר ריסוס למרחק של 6 מטרים מכל צד.


חומר הריסוס ניתז לכל עבר וגם התובע נרטב ממנו.


כל ריסוס עם הטרקטור ארך בממוצע 4-3 שעות בכל פעם.

במהלך הריסוס לבש התובע חליפה ועטה מסכה אטומה על כל הפנים – מסכה שכיסתה פה, אף ועיניים.
ה.
בנוסף ריסס התובע פעם בשבוע/שבועיים באמצעות מרסס ידני וזאת נגד עשביה.
התובע נשא את מיכל הריסוס על גבו והזליף על פני השטחים שלא ניתן היה לרססם עם כלים חקלאיים.


עבודת הריסוס נמשכה בממוצע 4-3 שעות כל פעם.

התובע עבד עם נישמית אטומה על האף והפה בביצוע עבודה זו. העיניים היו חשופות.
ו.
חומרי הריסוס עמם עבד התובע מצורפים במסמך המסומן א' וממורקרים בצבע צהוב.


התובע השתמש בחומרים בהתאם לצורך ובהתאם להנחיות משרד החקלאות.
ז.
מלבד עבודות הריסוס עיבד התובע את האדמה בממוצע פעם בשבוע. העיבוד נמשך 4-2 שעות, תלוי בשטח העיבוד.
בעבודה זו השתמש התובע בכלים חקלאיים שחפרו והפכו את האדמה ועל כן נוצר בסביבת הטרקטור עליו נהג התובע אבק רב.


התובע עבד עם נישמית אטומה על האף והפה בעבודה זו.
ח.
מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי.
4.
הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בשאלת תחום מומחיותו של המומחה הרפואי שימונה מטעם בית הדין.
5.
התובע טען כי יש למנות מומחה בתחום הריאות. לדעתו, מומחה
ריאות הוא בעל הידיעה המלאה והמקיפה הן באשר לגורמים למחלה והן באשר לדרכי הטיפול. מינוי מומחה תעסוקתי אף מאיין את הפרקטיקה הנוהגת למנות מומחה מתחום הפגימה הספציפית. עוד הוסיפה ב"כ התובע שככל שחוות דעתו של המומחה ריאות תהא מקיפה ותיתן תשובות ברורות, התובע לא יבקש, בנוסף, למנות רופא תעסוקתי.

מנגד, טען הנתבע כי יש למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית שכן, מדובר בתיק הכולל
חשיפה לחומרים שהינם בתחום ידיעתו של המומחה התעסוקתי מתוקף מומחיותו. המומחה התעסוקתי עוסק בקשרים הסיבתיים בין חומרים בעבודה לבין פגימות, לעומת מומחה ריאות אשר עוסק בטיפול במחלות הריאות ולא
בגורמים למחלות.


6.
לאחר עיון במסמכי התיק וכן בטענות הצדדים הנני קובעת כי יש למנות בתיק זה מומחה ריאות ואפרט –

בתיק מושא החלטה זו עסקינן בפגיעה בתפקודי הריאות, במחלה אשר מצויה בתחום מומחיותו המובהקת של מומחה ריאות. מלבד הצורך לאמוד את הקשר הסיבתי בין חשיפתו של התובע לחומרים מסוימים בעבודתו לבין התפתחות המחלה ממנה הוא סובל, יש לבחון מהי המחלה ממנה הוא סובל ודרגתה ועד כמה עבודתו של התובע השפיעה על התפתחות המחלה. על שאלות אלה, יוכל להשיב מומחה לריאות באופן מיטבי.
7.
החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן ותישלח לצדדים בדואר.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד,
(
04 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 4791-12/12 יוסף נחליאלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/03/2014)