פסקי דין על עירית נתניה - בנייה | פסקי דין על אסף וינשטין | פסקי דין על שמעון פלח | פסקי דין על ג'ולי וינשטין |

54869-02/13 תוב     19/01/2014




תוב 54869-02/13 עירית נתניה - בנייה נ' אסף וינשטין, שמעון פלח, ג'ולי וינשטין




לך



st1\:*{behavior:(#ieooui) }



בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה
תו"ב 54869-02-13 עירית נתניה - בנייה
נ' וינשטין ואח'


19 ינואר 2014







בפני
כב' השופטת בדימוס ריבי צוק



המאשימה
עירית נתניה - בנייה

נגד

הנאשמים
1. אסף וינשטין

3. שמעון פלח

2. ג'ולי וינשטין




<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד פלד
הנאשמים בעצמם


<#5#>
הכרעת דין



תוכנו של כתב האישום

1.
הנאשמים 1 ו-2 הינם בני זוג, והנאשם 3 הינו אביה של הנאשמת 2.

2.
כתב האישום מייחס לנאשמים את האחריות לעבודות בניה שבוצעו ללא היתר בניה בקומת מרתף בבית מגורים משותף המצוי ברחוב הבריגדה היהודית 50 (להלן: "הבית המשותף").


על פי הנטען עבודות הבניה נשוא כתב האישום (להלן: "עבודות הבניה") בוצעו בין אוקטובר 2010 לנובמבר 2012, או בסמוך לכך, והן כוללות:

-

מאחורי שער ברזל שקיים ללא היתר, קיר בלוקים, עם דלת וחלון, באורך של כ-3.8 מטר, כמסומן באות ב בתרשים המצורף לכתב האישום (להלן: "קיר הבלוקים").
-

פתיחת פתח לחלון כמסומן באות ג בתרשים הנ"ל (להלן: "החלון").
-

מערכת ביוב חיצונית מצינורות פלסטיק כמסומן באות ד לתרשים הנ"ל (להלן: "מערכת הביוב").
-

שני קירות בלוקים באורך כולל של כ- 5 מטר כמסומן באות ה לתרשים הנ"ל (להלן: "הקירות הנוספים").

על פי הנטען בכתב האישום ביצוע עבודות הבניה סגר בפועל שני מקומות חניה (להלן: "החניות"), שני מחסנים (להלן: "המחסנים") וחדר משאבות ויצר תחתם דירת מגורים בשטח כולל של כ- 80 מ"ר.

3.
כתב האישום מייחס לנאשמים 1 ו-2 אחריות לביצוע העבודות בהיותם, במועד הגשתו ובמועדים הרלוונטיים לכתב האישום, הבעלים או מוחזקים כבעלים של המקרקעין במרתף הבית המשותף שם בוצעו עבודות הבניה.


כתב האישום מייחס לנאשם 3 אחריות לביצוע עבודות הבניה בהיותו המבצע בפועל את העבודות הנ"ל.


על פי הנטען בכתב האישום בביצוע עבודות הבניה, הטעונות היתר בניה, ללא היתר כאמור, ביצעו הנאשמים עבודות בניה ושימוש בלא היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965 (להלן: "החוק").

גרסת ההגנה – טענות הנאשמים במענה לכתב האישום

4.
במועד ההקראה הראשון בו נכחו הנאשמים 1 ו-3 כפרו הנאשמים כפירה כללית בעובדות כתב האישום, תוך שנטען כי המבנה נרכש כמצבו המתואר בכתב האישום, וכי הנאשם 3 חסר זיקה לנכס שבבעלות הנאשמים 1 ו-2 (להלן: "הנאשמים"), להוציא העובדה שהוא אביה של הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת"). הנאשמים 1 ו-3 הוסיפו כי במקום בו בוצעו עבודות הבניה לא נעשה שימוש למגורים וכי מערכת הביוב פורקה.


במועד הקראה נוסף, שהתקיים לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים להבהרת הפלוגתאות שבמחלוקת (להלן: "הפגישה בין הצדדים"), נטען על ידי הנאשמים כי קנו מחסנים וחניות ומעולם לא רכשו חדר משאבות, כי הנאשם 3 לא ביצע עבודות בניה כלשהן כי אם עסק בפינוי של כלים וחומרים של הקבלן שהיו במקום, וכי לא בוצעו על ידם עבודות כלשהן, למעט
עבודות מערכת הביוב (אשר על פי הנטען פורקה בינתיים).


במועד הקראה נוסף לנאשם 3, הנאשם 3 חזר וכפר בעובדות כתב האישום ובכך שביצע במקום עבודות שיפוץ כלשהן.

הזכויות בנכס ומצבו התכנוני
5.
לא שנוי במחלוקת כי הנאשמים הינם בעלי הזכויות בדירה המצויה בקומה השישית בבית המשותף (להלן: "דירת הנאשמים").


המאשימה הציגה מכתב מיום 2.1.13 שנשלח אליה על ידי הקבלן הבונה של הבית המשותף (אטיאה רפאל אחזקות בע"מ) בצרוף נספח להסכם מכר שבין מר רפאל אטיאה לבין הנאשמים מיום 1.9.10 (ת/3).

במכתב הקבלן דלעיל נטען כי אין לו קשר כלשהו לעבודות הבניה נשוא כתב האישום לאחר שהמקרקעין נמכרו לנאשמים ונמסרו לחזקתם בשנת 2010.

במבוא לנספח להסכם המכר נאמר כי: " בעקבות סכסוך שהתגלע בין הצדדים, הוסכם בין הצדדים, לצורכי פשרה, כי הקונים יקבלו 3 מחסנים נוספים ו-2 חניות נוספות (עוקבות)", הם החניות המחסנים וחדר המשאבות כהגדרתם לעיל, כפי העולה מהתשריט המהווה חלק מ-ת/3. בגוף הנספח הנ"ל הותנה על תשלום נוסף בסכום של 40,000 ₪, ששולם במעמד ההתקשרות.

6.
תוכנית ההיתר המאושרת כמצבה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ובמועד הגשתו הוגשה וסומנה ת/2. החלק הרלוונטי של התוכנית צורף גם לדו"ח הביקורת ת/1, ועל גביו סומנו עבודות הבניה.


כפי שעולה מעדותו של המפקח על הבניה בעיריית נתניה, מר רומן לופטנר (להלן: "המפקח") ומהתוכנית המאושרת דלעיל, בחלק המבנה בו בוצעו עבודות הבניה היו אמורים להיות החניות, המחסנים וחדר המשאבות, כהגדרתם לעיל וכמתואר בכתב האישום.

7.
בעקבות בקשה לתוכנית שינויים שהוגשה על ידי הקבלן לצורך רישומו של הבית המשותף (ת/6 ו- ת/6א) שונתה תוכנית ההיתר החלה על הבניה.


מעדות המפקח ומהשוואת נוסח התוכניות ת/2
ו-ת/6 עולה כי על פי תוכנית השינויים הוסב חדר המשאבות למחסן פרטי, ואחד משני המחסנים כהגדרתם לעיל שהיה מחסן משותף, הפך למחסן פרטי. החניות והמחסנים הוצמדו לדירת הנאשמים (שבקומה השישית בבית המשותף), והחלון כהגדרתו בסעיף 2 לעיל נכלל בה.


קיר הבלוקים כהגדרתו בסעיף 2 לעיל מסומן על גבי תוכנית ההיתר העדכנית להריסה, והקירות הנוספים כהגדרתם בסעיף 2 לעיל אינם מופיעים על גבי תוכנית ההיתר העדכנית.

ביצוע עבודות הבניה – ראיות המאשימה
8.
כפי שעולה מעדותו של המפקח,
שעיקריה מתועדים בדו"ח הביקורת ת/1 והתמונות שצורפו אליו, ואשר צולמו על ידו במועדי הביקורות השונות שנערכו בנכס:


-במועד הביקורת הראשונה שביצע בנכס, ביום 13.10.10 כבר הוחל בעבודות שיפוצים במקום, והמפקח הבחין בפתיחתו של הפתח המסומן על גבי התשריט המצורף לת/1, והנראה בתמונה המסומנת 1 והמצורפת לדו"ח הביקורת. פתח זה יצר מעבר בין המחסן לבין שטח החניה הצמודה לו, שלימים נסגר לחלל נוסף עם בנייתם של הקירות הנוספים כהגדרתם לעיל, אשר בנייתם נצפתה ותועדה בצילום בביקורת מיום 2.11.10.


- הנאשם היה במקום ארבע פעמים נוספות בהן היה הנכס סגור ולא עלה בידיו להכנס אליו, וזאת במועדים הבאים: 27.12.10 ,16.3.11 ,7.6.12 ו- 1.11.12. בביקורת מיום 7.6.12 הבחין המפקח בפועל העוזב את המקום ונועלו (צורפה תמונה לדוח ת/1) והסיק מכך כי במקום מתבצעות עבודות. בביקורת מיום 1.11.12 הבחין המפקח
בפתיחתו של החלון ובהתקנתה של מערכת הביוב כהגדרתם בסעיף 2 לעיל (צורפו תמונות לדוח ת/1).

זיקתו של הנאשם 3 לעבודות הבניה – ראיות המאשימה
9.
המפקח הבהיר כי ייחס את ביצוע עבודות הבניה בפועל לנאשם 3 בהמשך לעובדות הבאות: נציגי
ועד הבית המשותף נקבו בשמו של הנאשם 3 כמי שמבצע את עבודות הבניה בקומת המרתף, הנאשם 3 היה היחיד מבין הנאשמים על פי כתב האישום בו פגש המפקח במהלך הביקורות שבוצעו על ידו, ואמר כי המקום שייך לו ובמקום מתבצעות עבודות שיפוץ.


להיותם של הנאשמים כהגדרתם לעיל הבעלים של המקרקעין התוודע המפקח בשלבים מאוחרים יותר במועד הכנתו של דוח הביקורת, בין השאר מתוכנו של תדפיס הארנונה, נסח הטאבו הרלוונטי (ת/8)
ועם קבלת מכתב הקבלן שנזכר לעיל (ת/3).


המפקח הוסיף וציין כי בפגישה שהתקיימה בין הצדדים לאחר תחילת ההליך המשפטי הונחתה המאשימה לפנות אל הנאשם 3 לצורך תאום ביקורת בנכס, וכי בניסיון לתאם ביקור כאמור אשר תועד בדוח מיום 13.6.13 (ת'4) נאמר על ידי הנאשם כי הוא אינו בעיר, אך הנ"ל לא התנער מכך שבכוחו לאפשר את הביקורת.


בחקירתו הנגדית עת עומת עם גרסת הנאשם 3 אישר המפקח כי במהלך הביקורת הראשונה שקיים המפקח ואשר בה פגש בנאשם 3, טען האחרון שהציוד וחומרי הבניה הנראים בתמונות שצולמו במהלך הביקורת הנ"ל שייכים לקבלן. עוד אמר המפקח כי אין לו רישום מדוייק של חילופי הדברים שבין הצדדים וכי יכול שהגיע לכלל מסקנה שהנאשם 3 בעלים של המקום לאור דברי השכנים והעובדה שהנאשם הפגין זיקה למקום.

השימוש שנעשה בעבודות הבניה – ראיות המאשימה
10.
מטעם המאשימה העיד מפקח בניה נוסף, מר ויקטור ברטרו, אשר ביום 6.11.12 הגיע לנכס לצורך עריכתה של ביקורת שנועדה לבדוק אם המקום משמש למטרת מגורים. על פי עדותו של מר ברטרו אורות במבנה דלקו ולכן סבר שהמקום מאוייש, אך הדלת לא נפתחה. המפקח העיד כי בקיר המצוי מאחורי שער הברזל יש חלון, כי שער הברזל עשוי מרשת עם חורים, וכי עלה בידו לצפות מבעד השער והחלון לפנים הדירה. נאמר כי ראה רהיטים סלוניים ושולחן שעליו מחשב ואור דולק. לדברי המפקח החזות של מה שנגלה לו היתה של חדר מגורים ולא של רהיטים המאוחסנים במקום.

גרסת ההגנה
11.
מטעם ההגנה העידו הנאשמת ואביה, הנאשם 3.

12.
הנאשמת מאשרת את ההסכם עם הקבלן מכוחו רכשו הנאשמים את הזכויות בחניות ובמחסנים, אך בניגוד לטענת הקבלן על פיה עבודות הבניה בוצעו על ידי הנאשמים נטען כי רכשו את החניות והמחסנים כמצבם וכי עבודות הבניה לא בוצעו על ידם.


הנאשמת העידה כי הפתח שנפתח בין החניה לבין קיר המחסן המתואר בסעיף 8 לעיל הינו פתח פנימי שנפתח לצורך אחסון רהיטים במחסן.

13.
הנאשמת העידה כי הנאשמים נהנים משיתוף פעולה מלא עם הקבלן וטענה כי תיקונה של התוכנית המאושרת הינה בהמשך לפנייתם לקבלן בעקבות הגשתו של כתב האישום כנגד הנאשמים. הנאשמת והנאשם 3 טענו כי למדו על כך שקיר הבלוקים מסומן להריסה בתוכנית ההיתר העדכנית רק במועד הדיון. תגובת הנאשמת היתה כי תדבר עם הקבלן והלה ישנה את ההיתר, ושאין בדעתה להרוס את אותו קיר כי "נוח לי עם הקיר הזה".

14.
לדברי הנאשמת במועד רכישת המחסנים היו אלה מלאים בפסולת, והפועלים הנראים בתמונות שצולמו במועד הביקורת הראשונה עסקו בפינוי הפסולת, בפיקוחו של אביה, להבדיל מביצוע עבודות שיפוץ. בעוד שמעדות הנאשמת השתמע כי הנאשם 3 פינה את הפסולת עבור הנאשמים, בעדותו של הנאשם 3 נטען כי עסק בעבודות הפינוי בכשירותו כקבלן פינוי ועבור הקבלן.


בהמשך, בחקירתה הנגדית אמרה הנאשמת שאביה סייע לה להביא את הפועלים, בעלי מקצוע שהנאשם 3 מכיר מעבודתו והביאם לביצוע העבודות. הנאשם 3 טען כי סייע לנאשמים כאב, נעשה שימוש בקשריו אך אין בכך להופכו למי שבונה ולמי שמשפץ. בחקירתו הנגדית אישר כי הוא זה שהביא את הפועלים, נסע לשוק בנתניה שם הם יושבים והביאם.

15.
הנאשמת אישרה כי הנאשמים
השכירו את הדירה שבקומה השישית לאחותה סולי כמתואר בהסכם השכירות ת/9. יצויין כי על פי הסכם השכירות הנ"ל תקופת השכירות הינה מיום 1.10.12 עד ליום 1.10.13.

מנגד, על פי עדות הנאשמת, כשנה לפני מועד מתן העדות (בדצמבר 2013, קרי במהלך שנת 2013), הנאשמים
התגוררו בדירה, תוך שהם מסייעים לאחותה סולי ומאפשרים לה לגור עימם, כאשר האחות שילמה לנאשמים דמי שכירות עבור תקופה קודמת בזמן, בה התגוררו הנאשמים
אצל
הורי הנאשם, ברחוב נויפלד.

16.
הנאשמת אישרה כי הנאשמים משלמים עבור החניות והמחסנים ארנונה בשיעור החל על דירת מגורים, בסכום של 730 ₪ לחודש, אך לדבריה נמסר לה בעיריה, ואושר על ידי הקבלן, כי חל תעריף ארנונה זהה למגורים ולמחסן.

17.
תחילה טענה הנאשמת כי ניתן להכנס לחניה דרך הפתח שנותר מאחורי שער הברזל. בסופה של חקירה, לאחר שעומתה עם התמונות ועם עדויות המפקחים עמדה על דעתה כי במועד רכישת החניות היה קיר הבלוקים כהגדרתו לעיל בנוי, אך הסכימה כי לגרסתה קנתה שתי חניות בידיעה שהכניסה אליהם חסומה בקיר בלוקים.


כשנשאלה הנאשמת איזה צורך יש לאדם בשתי חניות החסומות בקיר בלוקים עם דלת וחלון השיבה כי בחניה זאת ביכולתה לאחסן אופנוע ואופנוע ים שהיה להם בעבר וציוד. המחסנים נמכרו להם במחיר אטרקטיבי, כפשרה, כהצעה שלא היה הגיוני לסרב לה. הנאשמת הוסיפה וטענה כי המחסנים משמשים גם לאחסון רהיטים ולאחסון כללי בשל מצוקת מקום בדירת המגורים, בין השאר משום שהם מסייעים לאחותה המתגוררת עם בעלה, בדירת הנאשמים ועם הנאשמים. עוד נאמר כי המחסנים משמשים גם לפי הצורך לאחסון ציוד של אביה, הנאשם 3, שהוא בעל עסק של פינוי.


הנאשם 3 טען שהוא מאחסן במחסנים דברים שונים כגון אופנוע ים וטרקטורון, וכן ציוד המשמש אותו בעבודתו.


הנאשמת הסבירה את בנייתם של הקירות הנוספים ברצון ליצור חללים שונים לאחסון הרהיטים מזה והציוד של אביה מזה.


הנאשמת חזרה וטענה כי היא או כל אחד אחר לא מתגוררים במקום בו מאוחסנים דברים שונים.

18.
הנאשמת העידה כי המפתח למחסנים נמצא אצל אחיה, משום שבמחסנים ציוד עבודה של אביה, שנחיצותו דחופה, והאח מסייע לאב בעבודתו ומשמש גם כנהג שלו.

19.
הנאשם 3 העיד כי מדובר במשפחה מגובשת וכי מה ששייך לילדים שייך גם לו ולהיפך. עוד התברר בהמשך חקירתו הנגדית כי הנאשם לדבריו בפשיטת רגל וכי בין אוקטובר 2010 לנובמבר 2012 עסקו כבר לא היה פעיל.

דיון והכרעה

המאשימה הוכיחה את ביצוע עבודות הבניה על ידי הנאשמים כהגדרתם לעיל

20.
אינני מקבלת את גרסת הנאשמת כי במועד בו קיבלו את המחסנים והחניות לחזקתם, מכוח ההתקשרות המתוארת בסעיף 5 לעיל, קיר הבלוקים כבר היה בנוי, ואני סבורה כי מכלול הראיות מאפשר לקבוע, במידת הודאות הנדרשת, כי קיר הבלוקים נבנה על ידי הנאשמים.

22.
על עצם קיומו של קיר הבלוקים ניתן ללמוד מעדויותיהם של שני מפקחי הבניה שהעידו מטעם התביעה, וקיומו ותאורו מצויים הן בעדותו של המפקח רומן לופטנר והן בעדותו של המפקח ויקטור ברטרו.


כמתואר לעיל, הנאשמת, בחקירתה הנגדית, הודתה כי לגרסתה קנתה חניות החסומות בקיר בלוקים.

23.
בעדותו של המפקח לא נכללה טענה מפורשת לעניין מועד בנייתו של קיר הבלוקים, מלבד הטענה הכללית המייחסת את בנייתו לנאשמים, תוך ציון העובדה שהקיר נבנה מאחורי שער קיים (שנבנה גם הוא ללא היתר). אולם המסקנה בדבר בנייתו של קיר הבלוקים על ידי הנאשמים עולה מהראיות הבאות:

23.1
במהלך הביקורת הראשונה שנערכה לאחר קבלת החזקה במקרקעין על ידי הנאשמים צולמו תמונות שונות שצורפו ל-ת/1. בתמונה הנמצאת מתחת ומימין לתמונה המסומנת שם בספרה 1 ניתן לראות את שער הברזל מאחוריו נבנה לימים קיר הבלוקים, כשאין במקום קיר.


בתמונות שצולמו בביקורת מיום 1.11.12 ואשר צורפו לת/1 ניתן להבחין בקיר מאחורי רשת שער הברזל וכאמור בסעיף 22 לעיל עצם קיומו אינו שנוי במחלוקת.

23.2
המסקנה דלעיל נתמכת באמור במכתב הקבלן,
שם נטען כי עבודות הבניה בוצעו במלואן לאחר העברת החזקה במקרקעין לנאשמים. בהקשר זה יצויין כי הנאשמים לא פתחו בחזית כלשהי מול הקבלן חרף האמור במכתבו הנ"ל.

23.3
ככלל, וכפי שיפורט גם להלן, לא מצאתי את עדות הנאשמת מהימנה. בהקשר הנדון כאן, יצויין כי הנאשמת התבטאה בצורה שונה ביחס לשער הברזל (שאין מחלוקת שלא הוקם על ידי הנאשמים) מזה, וביחס ולקיר הבלוקים מזה.


בחוקרה בחקירה נגדית את המפקח שהעיד על כך שהבחין מבעד הרשת של שער הברזל בקיר הבלוקים החוסם את החניה, נשאל המפקח האם ידוע לו שהחניה נקנתה ביחד עם השער (להבדיל משאלה ישירה ביחס לקיר הבלוקים הנ"ל).


בעדותה הראשית העידה כי: "בעת הרכישה המחסנים והחניות היו עם שער כמו שמופיע בצילומים, שלא נגענו בו". זאת להבדיל מהתבטאותה ביחס לקיר הבלוקים: "לא ידוע לי על שום סגירת קיר מאחורי שער הברזל".

24.
בנייתם של הקירות הנוספים הוכחה בעדותו של המפקח כמתואר בסעיף 8 לעיל. הודאה משתמעת בבנייתם של הקירות הנוספים מצויה בעדותה של הנאשמת אשר הסבירה את תכלית בנייתם של הקירות הנ"ל מבלי לכפור בעצם בנייתם.

25.
בנייתם של החלון ושל מערכת הביוב הוכחה בעדותו של המפקח כמתואר בסעיף 8 לעיל.


חיזוק לבנייתו של החלון מצויה גם בהכשרתו על ידי תוכנית השינויים כמתואר בסעיף 6 לעיל.


חיזוק לבנייתה של מערכת הביוב מצויה בטענה שהועלתה בדיוני ההקראה כי מערכת הביוב הוסרה ( ראה סעיף
4לעיל), וכן בעדות הנאשם בחקירתו הנגדית במענה לשאלה על שום מה נדרשו להתקנתה של מערכת ביוב, שכללה טענת זכות למים זורמים גם במחסן, מבלי לכפור בעצם התקנתה של מערכת הביוב.



המאשימה הוכיחה את אחריותו של הנאשם 3 לביצוע עבודות הבניה

26.
אני מקבלת את טענת המאשימה כי ממכלול הראיות עולה כי הנאשם 3 היה המבצע בפועל של עבודות הבניה. מסקנה זאת הינה פועל יוצא של משקלם המצטבר של הראיות והשיקולים שלהלן.

26.1
על פי עדות הנאשמים עצמם עסק הנאשם בפינוי הפסולת שהיתה במחסנים ובחניות במועד רכישתם מהקבלן. ההבחנה שביקשה הנאשמת לעשות בין פינוי הפסולת מזה לבין ביצוע עבודות הבניה מזה מלאכותית. עבודות הבניה החלו בד בבד עם פינוי הפסולת, גם אם מדובר בפסולת שמקורה בקבלן, הכל כפי שעולה ממצאי הביקורת הראשונה והשניה, כמתואר בסעיפים 8 לעיל.


בנסיבות בהן נקנו החניות והמחסנים במחיר מציאה, כחלק מהסדר פשרה כולל שבין הצדדים, אני מעדיפה את הגרסה המשתמעת מעדות הנאשמת על פיה המחסנים נמסרו לנאשמים ביחד עם הפסולת שמקורה בקבלן, על פני גרסתו של הנאשם 3 כי הועסק בפינוי הפסולת על ידי הקבלן. גרסה אחרונה זאת נשמעה בלבושה זה לראשונה בעדותו של הנאשם 3, ולא הובאו לה ראיות חיצוניות, על אף שניתן היה לעשות כן מקום שנטען להתקשרות עם צד שלישי (בין על דרך הצגת מסמכים ובין על דרך העדתו של הקבלן).

26.2
על פי עדויות הנאשמת והנאשם 3 הנאשם 3 הוא שהביא את בעלי המקצוע שעבדו במקום והוא שהביא את הפועלים לביצוע העבודות.

26.3
במועד הביקורת הראשונה או השניה פגש המפקח את הנאשם במקום. הנאשם פיקח על העובדים, והגם שאין תרשומת של חילופי הדברים המדוייקים שבין הצדדים אין ספק כי המפקח הבין מדברי הנאשם 3 באותו מפגש כי הנאשם הינו נציג הבעלים ומי שאחראי על העובדים במקום.


התרשמותו כאמור של המפקח מוסקת מדרך פעולתו וראייתו בנאשם 3 את בעל דברו עד למועד החקירה בדבר הבעלות במקרקעין כהכנה לנקיטתו של הליך משפטי, והיא מסתברת גם לנוכח אופן התבטאותו של הנאשם בעדותו. הגם שעל פי הרשום והנטען הנאשמים בלבד הינם בעלי הזכויות בנכס אין מחלוקת כי הנאשם היה מעורב בכל שלב של עבודות הבניה, החל מהמו"מ לרכישת הזכויות בנכס, דרך ביצוע עבודות הבניה, וכלה בזכויות השימוש הנתונות לו, על פי עדותו בנכס מכוח הסכמת הנאשמים, והיחסים המשפחתיים ההדוקים שביניהם שאינם מבחינים בין קניינם של בני המשפחה השונים, המתקיימים תוך סיוע הדדי. הנאשם 3 חזר והתבטא בלשון רבים שאינה מבחינה בינו לבין הנאשמים כהגדרתם לעיל ביחס לכל אלה.

26.4
על אף שהשאלה נושא הדיון בדבר מעורבותו של הנאשם 3 בבניה הינה מהפלוגתאות המרכזיות שבמחלוקת בין הצדדים, ועל אף שהשאלה מי פיקח וביצע את הבניה בפועל בידיעתם האישית של הנאשמים, לא הביאו הנאשמים גרסה עובדתית לסתור ולא הצביעו על זהותו של מי שביצע את הבניה ופיקח עליה בפועל. הנאשמים חזרו וטענו כי הם הבעלים הרשומים של הנכס, אך לא העידו כי מי מהם עסק בביצוע עבודות הבניה בפועל ובפיקוח עליהן ולא נקבו בזהותו של צד שלישי כלשהו שעשה כן מטעמם ועבורם.

26.5
חיזוק למסקנה כי הנאשם 3 הינו מי שביצע את העבודות בפועל מצוי בתפיסתו ככזה, או למצער בהצגתו ככזה, בפני
הפיקוח על הבניה על ידי ועד הבית, כפי שעולה מעדות המפקח, ועל ידי המתלונן האנונימי שתלונותיו לפיקוח העירוני ולמבקר המדינה צורפו לדוח ת/1.
26.6
המסקנה בדבר ביצוע עבודות הבניה בפועל על ידי הנאשם 3 הינה המסקנה מסתברת על רקע היותו בעל מקצוע אשר פרש מעיסוקו, עבודתם של הנאשמים והיותם עסוקים, היחסים הקרובים שבין הנאשם 3 לבתו ויתר השיקולים שנימנו לעיל.

הוכח כי עבודות הבניה נועדו ליצירתה של דירת מגורים תחת החניות והמחסנים שבתוכנית המאושרת

27.
המסקנה כי עבודות הבניה נועדו ליצירתה של דירת מגורים תחת החניות והמחסנים שבתוכנית המאושרת נובעת מטיבן וטבען של עבודות הבניה והעדרו של הסבר סביר שיש בו להפריך את אותה מסקנה, הכל כמפורט להלן.

27.1
על פניו חסימתה של הכניסה לחניות על ידי קיר בלוקים באורך של 3.8 מטר שבו חלון ודלת, כפי עדות המפקח אותה אני מאמצת, תוך הסתרתו של אותו קיר על ידי שער ברזל שאין לו כל תכלית פונקציונלית אחרת, מלמדת על שינוי היעוד והשימוש בחניה כחניה והכללתה כחלק מחלל אחר המיועד לתכלית אחרת.


ניסיונם של הנאשמת והנאשם 3 לטעון כי יכול וגם מכונית יכולה לעבור בדוחק דרך הדלת, וכי בכל מקרה החניה לא מאבדת מאופיה משום שטרקטורון, אופנוע ים או אופנוע יכולים לעבור דרך פתח הדלת אינה מעמידה הסבר סביר אחר למסקנה המתבקשת מעצם אופי הבניה ואך גורעת ממהימנות עדויותיהם של הנאשמים.


בהקשר זה יצויין כי כעניין שבעובדה התגלתה סתירה בין עדות הנאשמת אשר טענה לאופנוע ואופנוע ים שהיו בחזקתם בעבר לבין הנאשם 3 שטען להחזקתו של אופנוע ים בחניה במועד מתן העדות.

27.2
לבנייתו של קיר הבלוקים אשר יצר חלל סגור של שטח החניות והמחסנים נילוו בניה של מערכת ביוב, שאינה אופיינית למחסנים, ללא הסבר של ממש, וחלוקה פנימית נוספת של החלל על ידי בנייתם של הקירות הנוספים מזה, ויצירתו של פתח בין המחסנים מזה, אשר תורצו בצורכי האחסנה המשפחתיים השונים.


גרסת הנאשמת בכללותה על פיה רכשה שתי חניות ושלושה מחסנים לצורכי אחסון, שעה שלפני אותה רכישה התגוררה עם משפחתה בבית חמה וחמותה, וכיום היא מתגוררת בדירה אחת עם אחותה ובעלה נראית בלתי סבירה.


על פי הסכם הרכישה שהוצג הנאשמים שילמו 40,000 ₪ לרכישת החניות והמחסנים, אשר נמסרו להם במסגרת פשרה עם הקבלן, כאשר על פניו ולכאורה יש להוסיף לשווי הרכישה כאמור את שוויו של נושא הסכסוך שבין הצדדים, קרי: שווי נוסף כלשהו של תביעת הנאשמים שהביאה לאותה פשרה ואשר פרטים בגינה לא ניתן היה להציל בחקירתם של הנאשמים. בנוסף משלמים הנאשמים ארנונה חודשית של למעלה מ-700 ₪. השקעה כאמור בשטח אחסנה של למעלה מ-80 מ"ר על ידי מי שסובלים ממצוקת דיור נראית תמוהה.


לזאת ניתן להוסיף כי בעדויות הנאשמים התגלעו סתירות בפרטים שונים שנכללו בעדויותיהם בעניין זה, וכך למשל:
-

בניגוד לעדות הנאשמת כי הנאשמים מתגוררים בדירתם שבקומה השישית ואחותה ובעלה מתגוררים עימם כחלק מסיוע שהיא מסייעת לאחותה הוצג חוזה שכירות שהוגש למחלקת הארנונה בעירייה על פיו שכרה האחות את הדירה מהנאשמים באותה תקופה ממש.
-

בניגוד לעדויות כי המחסנים משמשים את הנאשם 3 לאחסון ציוד הנדרש לו בעסקו, כמו גם עדות הנאשמת כי אחיה מסייע לאביה בעסקו על בסיס יומיומי ולכן מחזיק במפתח למחסנים, התברר בחקירתו הנגדית של האב כי עסקו אינו פעיל מזה זמן וכי הוא פושט רגל לדבריו.
-

עדות הנאשמת כי המחסנים משמשים להחסנת רהיטים, בגדים וחפצים
שונים שבשימושם בשל מצוקת המקום הנובעת ממגוריהם המשותפים בדירת המגורים שבקומה השישית אינה עולה בקנה אחד עם הטענה כי המחזיק היחידי במפתח של המחסנים הנ"ל הינו אחיה של הנאשמת דווקא, ולא הנאשמת, אחותה, או האב המאחסן שם על פי הנטען ציוד משלו.

28.
על כל אלה מצטרפת עדותו של המפקח מר ויקטור ברטרו כי צפה בחלל שנסגר מבעד לחלון בביקורת שנערכה על ידו, כי ראה במקום אור דולק וחדר אשר סידור הרהיטים בו מלמד על כך שהוא משמש כסלון בבית מגורים.

29.
לסיום יצויין כי הנאשמים חזרו והטיחו כי עד לשלב ההתראה על נקיטתו של הליך משפטי וגם לאחר אותו מועד לא היתה כל פניה אליהם, הבעלים הרשומים של הנכס.


אינני סבורה שמדובר בטענה כנה. כפי שעולה מעדויות המפקחים במקום התבצעו לא מעט ביקורות בהן נמצא הנכס סגור והושארו על דלת הכניסה אליו הודעות מאירות עיניים בדבר בניה בלתי חוקית המתבצעת במקום ביחד עם פרטי הפיקוח על הבניה. גם לאחר נקיטתו של ההליך המשפטי ורצונם כביכול של הנאשמים בקיומה של ביקורת להוכחת השימוש שנעשה בנכס לא עלה בידי הפיקוח על הבניה לבצע ביקורת כאמור חרף שני ביקורים במקום לתכלית זאת. חזקה על הנאשמים כי לו באמת ובתמים ביקשו להראות את השימוש שנעשה בנכס היו מוצאים את הדרך לקיומה של ביקורת של הפקוח על הבניה בחלל הנכס פנימה, ביקורת שלא התקיימה עד למועד שמיעת הראיות.


סוף דבר
30.
סוף דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל אני מוצאת שהתביעה הוכיחה את כל האמור בכתב האישום, ומרשיעה את כל שלושת הנאשמים בעבירה המיוחסת להם על פי כתב האישום.



<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ד, 19/01/2014 במעמד הנוכחים.


ריבי צוק
, שופטת בדימוס


<#6#>
גזר דין

הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בביצוען של עבודות הבניה כהגדרתן בהכרעת הדין, באופן שהיה בו להפוך שתי חניות ושלושה מחסנים לדירת מגורים בשטח של כ-80 מ"ר.
הנאשמים 1 ו-2 הורשעו מכח בעלותם בזכויות בנכס, והנאשם 3, לאחר שנמצא שביצע את עבודות הבניה בפועל עבור הנאשמים 1 ו-2.

נדרש הליך הוכחות לצורך הרשעת הנאשמים אשר במהלכו הושמעו גרסאות הנאשמים, אשר מצאתי כי אינן עולות בקנה אחד עם המציאות כפי שתואר בהרחבה בהכרעת הדין.

בשים לב להיקף הבניה בה מדובר ומהותה ולניסיון להסתירה [בעת ביצועה מאחורי שער הברזל ובביהמ"ש תוך מתן עדות שאינה אמת] אני סבורה כי יש להטיל על הנאשמים עונש מרתיע.

המאשימה עתרה כי ביהמ"ש יטיל על הנאשמים קנס כספי והתחייבות כספית, תוך שנטען למתחם ענישה שבין 35,000 ל-50,000 לכל אחת מהיחידות הכלכליות המעורבות, קרי הנאשמים 1 ו-2 מזה והנאשם 3 מזה.
עוד עתרה המאשימה למתן צו הריסה וצו איסור שימוש מידיים או שמועד כניסתם לתוקף ידחה דחיה קצרה לצורך התארגנות בלבד,
וזאת בשים לב שעד היום לא ננקטו הליכים בניסיון להכשיר את עבודות הבניה או שינויי ייעוד, כי אם להסתירם ולהחביאם.

הנאשמים עתרו לכך שביהמ"ש יביא במנין שיקוליו את המצוקה הכלכלית אשר הביאה אותם לביצוע העבירות על ידם, אולם דווקא מצוקה כלכלית זו, המאפיינת קבוצה גדולה של האוכלוסיה מחייבת מתן ענישה הולמת לעבירות נשוא הדיון המונעות מרצון לרווח כלכלי.

סוף דבר, לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.
ניתן בזאת צו הריסה והתאמה להיתר מס' 1800269 מיום 7.10.13 תוכנית 20120258 .

2.
ניתן בזאת צו האוסר על השימוש במחסנים ובחניות נשוא כתב האישום שלא למטרת אחסון או חניה.

3.
הצווים כאמור בסעיפים 1 ו-2 דלעיל [להלן:"הצווים"] יכנסו לתוקף
ביום 1.7.14.

4.
הצווים ירשמו בפנקסי המקרקעין
ביחס לזכויות הנאשמים 1 ו-2 בגוש 8449 חלקה 31 , וזאת גם אם הנאשמים הנ"ל טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כבעלי זכויות בנכס.

5.
על הנאשמים 1 ו-2 קנס בסך של 20,000 ₪ לכל אחד.

על הנאשם 3
קנס בסך של 10,000 ₪.

כל אחד מהקנסות ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. תשלום ראשון ישולם לא יאוחר מיום 19.2.14 וכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.


6.
כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות כספית בסך מחצית סכום הקנס שהוטל עליו,
לתקופה של שנתיים, שראשיתה ביום כניסתם לתוקף של הצווים, שלא יעבור עבירה על חוק התכנון והבניה.

כתבי ההתחייבות כאמור יחתמו במזכירות ביהמ"ש בתוך 7 ימים מהיום, ואם לא יעשה כן, ייעצר הנאשם הנוגע בענין ל-15 יום.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בתוך 45 יום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ד, 19/01/2014 במעמד הנוכחים.


ריבי צוק
, שופטת בדימוס










תוב בית משפט לעניינים מקומיים 54869-02/13 עירית נתניה - בנייה נ' אסף וינשטין, שמעון פלח, ג'ולי וינשטין (פורסם ב-ֽ 19/01/2014)