פסקי דין על יוסף דינר | פסקי דין על שי חיים

17713-09/13 תק     14/01/2014




תק 17713-09/13 יוסף דינר נ' שי חיים








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 17713-09-13 דינר נ' חיים


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ


תובע

יוסף דינר


נגד


נתבע

שי חיים



פסק דין


1.

עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.3.12 בכביש מכבים.

2.

לטענת התובע, נסע בנתיב השמאלי בכביש פקוק, כשכלי רכב מהנתיב הימני החל לנסוע לאחור על מנת לנסות ולצאת מהפקק. לפתע, הבחין התובע ברכב הנתבע נוסע לאחור, ובעוד התובע צופר על מנת להתריע, פגע רכב הנתבע בחלק האחורי של דופן ימין של רכב התובע.
לאחר התאונה הצהיר הנתבע על גבי פתק את הדברים הבאים: "נסעתי ברוורס בכביש מכבים לכיוון פתח תקווה. אני רואה פגיעה בכנף ימין אחורית והדלת".

3.
הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי נסע ברכבו וכתוצאה מהפקק סטה בנסיעה לאחור לכיוון השוליים מצד ימין על מנת לעקוף את הפקק ולעבור בדרך חלופית. בעת שנסע לאחור, סטה רכב התובע לכיוונו ופגע בו. הנתבע טען כי על הרכבים לפנות דרך לרכב ביטחון והמסמך שהונפק ע"י נהג האוטובוס נערך שלושה חודשים ולפיו נלקחה הגופה בשעה 14:00, כאשר התאונה ארעה שעה קודם לכן. בנוסף, נטעם כי הנזק הינו מופרז. הנתבע טען כי התובע פעל בניגוד לחוק כאשר לא הותיר בידיו פרטים והביע תמיהה מדוע התביעה הוגשה כלפיו ולא כנגד חברת הביטוח.

4.
במהלך הדיון שנערך בפני
, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה רכבו עמד בפקק בנתיב השמאלי. רכב הנתבע עמד בנתיב השמאלי והחל לנסוע לאחור תוך סטייה שמאלה בניסיון להיחלץ מהפקק ופגע ברכב התובע. התובע טען כי לאחר התאונה ביקשו מהנתבע פרטים והוא רשם את פרטיו בתוספת הודאה על נסיעתו לאחור ושהבחין בנזק לרכב התובע. התובע טען כי לאחר התאונה אף יצר קשר טלפוני עם הנתבע וזה ביקש ממנו להמתין עם העניין.

אשת התובע העידה אף היא כי נסעו בפקק בנתיב השמאלי כאשר מאחוריהם נוסע אמבולנס שהוביל את גופתו של אחיה. רכב הנתבע שנסע בנתיב האמצעי החל לנסוע לאחור, התובע וגם הנהג שהיא מאחוריו צפרו לו אך הנתבע המשיך בנסיעה, סטה שמאלה ופגע ברכבם. לאחר התאונה, כתב הנתבע את פרטיו והודה שנסע לאחר והבחין בפגיעה ברכב התובע. אשת התובע טענה שלא הותירה פרטים בידי התובע מאחר והלה לא ביקש זאת ממנה והיתה באבל, ביקשה את פרטיו והוא מסר. במידה והיה מבקש היתה נותנת פרטים.

הנהג ברכב האמבולנס טען כי נסע לאחר התובע והיה עמו בקשר עין מאחר והוביל את גופת אחיה של אשת התובע. הנהג טען כי הגיעו לפקק והתובע עמד בנתיב השמאלי בעוד רכב הנתבע שנסע בנתיב האמצעי החל בנסיעה לאחור, הנהג צפר לו, אך הנתבע המשיך בנסיעה ופגע ברכב התובע.

5.
הנתבע טען נסע בנתיב הימני וסטה בנסיעה לאחור לכיוון השוליים בניסיון להיחלץ מהפקק. התובע נסע בנתיב השמאלי ביותר ובנסיעה לאחור סטה ימינה, עבר את שלושת הנתיבים ופגע ברכב הנתבע. לשאלת בית המשפט מדוע כתב בפתק כי נסע לאחור והבחין בנזק ברכב התובע ענה שעשה כן לאור כך שהתובע היה המום מצער ומתוך חובתו של כל נהג להשאיר פרטים לאחר תאונה. הנתבע טען שהתובע פעל בניגוד לחוק ולא הותיר בידיו פרטים. הנתבע הכחיש כי נסע בנתיב האמצעי וכי רכב האמבולנס היה במקום התאונה.

6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע
ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדות התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד בנתיב השמאלי ורכב הנתבע שעמד בנתיב האמצעי, החל לנסוע לאחור בניסיון להיחלץ מהפקק, סטה שמאלה ופגע ברכב התובע. עדותו נתמכה בעדותם האמינה והעקבית של אשת התובע ונהג האמבולנס שנסע מאחוריהם והוביל את גופת אחיה של אשת התובע.
בנוסף, הפתק עליו חתם הנתבע מעיד על כך שאכן נסע לאחור והבחין בנזק לרכב התובע. יתרה מכך, עדות הנתבע היתה בלתי אמינה בעיני. כך לא ניתן הסבר הכיצד בכביש פקוק הצליח התובע לעבור שלושה נתיבים ולפגוע ברכב הנתבע שנסע לאחור לכיוון השוליים.
לא זו אף זו, הפתק עליו חתם הנתבע מעיד אף הוא על אופן קרות התאונה וחלקו בה.
כמו כן, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בצידו הימני של רכב התובע כתוצאה מסטיית רכב הנתבע לכיוון נתיב נסיעתו.

לפיכך, סבורה אני כי היה הנתבע להיזהר בעת נסיעה לאחור, להבחין ברכב התובע המצוי בנתיב השמאלי לצידו, ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו בעת נסיעתו תוך כדי סטייה לאחור. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

באשר לטענת התובע לפיה העניין צריך להתברר בין חברות הביטוח ואין עילת תביעה כלפיו, הרי שעפ"י החוק על התובע לתבוע את המזיק לרכב, קרי הנתבע, וכך עשה, ואין חובה עליו לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח.

7.
סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 4,479 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 9.9.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 17713-09/13 יוסף דינר נ' שי חיים (פורסם ב-ֽ 14/01/2014)