פסקי דין על מרים שורץ | פסקי דין על עופרה טל אילוביץ | פסקי דין על עדי אילוביץ |

18889-06/13 תק     19/01/2014




תק 18889-06/13 מרים שורץ נ' עופרה טל אילוביץ, עדי אילוביץ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 18889-06-13 שורץ נ' אילוביץ ואח'


תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כב' השופטת
רקפת סגל מוהר


תובעת

מרים שורץ


נגד


נתבעים

1.עופרה טל אילוביץ
2.עדי אילוביץ




פסק דין


1.
בתאריך 29.4.2013 נחתם בין הנתבעים לבין הגב' רחל אפללו הסכם מכר דירה, שמכוחו רכשו הנתבעים את דירת המגורים של הגב' אפללו בהרחבה של קיבוץ מעיין צבי (להלן: "הדירה").

2.
כחודש לפני כן, ביום 27.3.2013 חתמו הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין – קנייה, אצל התובעת - בעלת משרד לתיווך "נדל"ן 2000". בחתימתם על טופס זה, הזמינו הנתבעים אצל התובעת שירותי תיווך בקשר לאפשרות רכישת אחד משלושה נכסים
ובהם הדירה נשוא הסכם המכר. הנתבעים התחייבו לשלם לתובעת דמי תיווך בגובה 2% בתוספת מע"מ ממחיר המכירה הכולל של הנכס, אשר גובהו הוערך אז ב- 2,950,000 ₪.

לטענת התובעת, במהלך הזמן שחלף בין מועד החתימה על טופס ההזמנה לבין החלטת הנתבעים לרכוש את הדירה, היא ביקרה איתם בדירה מספר פעמים והתנהל משא ומתן הן לגבי מועד פינוי הדירה ע"י הגב' אפללו והן בנוגע למחיר העסקה.
בסופו של דבר, כך לטענת התובעת, משהחליטו הנתבעים לרכוש את הדירה ומחירה הועמד על סך של 2,825,000 ₪ כשהיא הייתה "הגורם היעיל" היחיד בעסקה, היה על נתבעים לשלם לה את שכר טרחתה בסך 49,438 ₪ בתוספת מע"מ (1.75% ממחיר העסקה, בהתחשב בנכונותה להוריד 0.25% מגובה שכר הטרחה).
התובעת טוענת כי הנתבעים ששילמו לה על החשבון סכום של 30,237 ₪ + מע"מ, מסרבים מאז ועד היום להשלים את תשלום היתרה בסך 19,200 ₪ + מע"מ, ומכאן תביעתה נגדם.

3.
להגנתם טוענים הנתבעים, כי עוד בפני
יתם הראשונה אל התובעת הם הדגישו בפני
ה את חשיבות נושא חינוך ילדיהם אשר היווה חלק מהותי בבסיס החלטתם להתגורר בזכרון יעקב. ולמרות זאת, בהגיעם אל הדירה הנמצאת בקיבוץ מעיין צבי, לא יידעה אותם התובעת בכך שמדובר בנכס הממוקם מחוץ לתחום הרשות המקומית זיכרון יעקב, עובדה שהתבררה להם רק במהלך השיחה עם הגב' אפללו. בהזדמנות זו, משהעלו פעם נוספת את נושא החינוך, אמרה להם התובעת כי יוכלו לרשום את ילדיהם לכל בית ספר שיבחרו בו בזכרון יעקב ואף הוסיפה ושיבחה את מחלקת החינוך ובתי הספר במקום, תוך שהיא מציינת בפני
הם כי ילדיה שלה התחנכו במערכת זו.

הנתבעים טוענים כי נושא החינוך עלה בכל ארבעת הביקורים שהיו להם בדירה במעיין צבי ובכל פעם מחדש חזרה התובעת על דבריה הנ"ל. לימים, כך לגרסת הנתבעים, הסתבר להם כי הם אינם שייכים למחלקת החינוך ולבתי הספר בזכרון יעקב, אלא למועצה אזורית חוף כרמל. משכך, טוענים הם כלפי התובעת טענה של הטעייה חמורה, ומוסיפים כי לו היה הדבר ידוע להם קודם לכן הם לא היו רוכשים את הדירה במעיין צבי.

4.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בסופו של דבר, תוך הפעלת לחץ וקשרים מצדם, הם הצליחו לרשום את ילדיהם לבית הספר "ניל"י" בזיכרון יעקב ואולם הובהר להם כי הדבר יהא כרוך ב"קנס" של 800 ₪ לכל אחד מן הילדים, ובמצטבר סך של 19,200 ₪. במצב דברים זה, החליטו הנתבעים לקזז מדמי התיווך שהיה עליהם לשלם לתובעת את הסכום הזה בתוספת מע"מ, דהיינו 22,656 ₪. עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת משקרת כשהיא אומרת שהייתה ה"גורם היעיל" היחיד בעסקה וכי היא הורידה את מחיר הדירה לשביעות רצונם, שכן בסופו של דבר אף הגב' אפללו בחרה להמשיך לנהל את המו"מ מולם בלעדיה, וגם המחיר לא ירד ולו בשקל אחד.
בכל הנוגע לנושא מערכת החינוך, אמר נתבע 2 בעדותו בבית המשפט: "ראינו את הבית במעיין צבי, ועד הרגע שראינו את חלי (הגב' אפללו) לא ידענו שאנחנו בכלל לא נמצאים בזכרון. רק אחרי שחלי הראתה לנו את תשלום הארנונה הבנתי שזה לא בזכרון. לא הבנו שנכנסנו לישוב אחר... חלי הסבירה את כל העניין של הארנונה ומסי וועד, אבל באותה נקודה הייתה אמירה חד משמעית – נכון שאנחנו שייכים לכאורה למועצה מקומית חוף כרמל, אבל אנחנו נוכל לרשום את ילדנו לכל בי"ס אחר שנרצה בזכרון יעקב... אנחנו הולכנו שולל... אם היא הייתה אומרת ולו פעם אחת שהיא ל יודעת, זה היה אחרת".


ונתבעת 1 הוסיפה ואמרה: אם היינו יודעים שאנחנו לא שייכים למערכת החינוך בזיכרון, לא היינו קונים את הבית... זה פוגע בנו בחיי היומיום, שהילדים שלנו לא במסגרות קרובות לבית וכל הזמן אנחנו צריכים לעשות הסעות..." וכן אמרה: "נכון, זה טעות שלנו שלא בדקנו".


באשר לסוגיית מחיר הדירה, טענו הנתבעים כי הסכימו לחתום על טופס ההזמנה כשהמחיר שהיה נקוב לצד פרטי הדירה עמד על 2,950,000 ₪ משום שהתובעת אמרה להם כבר אז ש"אפשר להוציא את זה בשני מיליון שמונה מאות". עוד טענו הנתבעים כי התובעת ידעה שהם אמורים להיכנס לדירה עד ליום 1.8.2013 ולמרות זאת היא לא עדכנה בכך את הגב' אפללו, דבר שכמעט והביא ל"פיצוץ" העסקה.
5.
לטענות אלו של הנתבעים השיבה התובעת כי בפגישה שהתקיימה בינה לבינם ביחד עם הגב' אפללו, אמרה להם האחרונה שהקיבוץ שייך למועצת חוף כרמל, הציגה בפני
הם חשבונות ארנונה וציינה במפורש כי גם בית הספר שייך למועצת חוף כרמל. התובעת עמדה על כך שבשעתו היא השיבה לשאלות הנתבעים תשובות כלליות וטענה כי גם אם במהלך שיחותיה עמם אמרה להם שיוכלו לרשום את ילדיהם למערכת החינוך בזיכרון יעקב, הרי שהם לא היו אמורים להתבסס על כך לצורך קבלת החלטות, והיה עליהם לבדוק עניין חשוב זה בעצמם עם הגורמים המוסמכים.

באשר לסכום העסקה טענה התובעת כי בשלב הראשון היא אמרה לנתבעים מהו הסכום שהגב' אפללו דורשת ובהמשך התנהל מו"מ שבמסגרתו הייתה הגב' אפללו מוכנה להוריד את המחיר ל2,820,000 ₪ במקרה של פינוי מהיר של הדירה, ו – 2,800,000 ₪ במקרה של פינוי במועד מאוחר יותר.

התובעת הוסיפה וטענה כי על אף שהנתבעים התחייבו לשלם לה דמי תיווך בגובה 2% מסכום המכירה, היא הסכימה להוריד להם רבע אחוז ועמדה בכך גם כשהם לא הסכימו לשלם לה את היתרה בטענה שעליה לממן עבורם את חינוך ילדיהם בשל הטעייתה אותם כאמור (ראה ת/1).

6.
בעלת הבית, הגב' אפללו, אמרה בעדותה בבית המשפט כך: "באחת הפעמים, השניה או השלישית, לפני שהם קיבלו החלטה לרכוש את הבית, שאל אותי הנתבע על מה משלמים ארנונה ומסי וועד לקיבוץ. זו הייתה פגישה שבה נכחו גם הנתבע וגם התובעת, והסברתי שמשלמים ארנונה ומסי וועד בסך של 600 ₪. אמרתי להם שמקבלים את כל הזכויות של החברים, למעט הבריכה ועבור מערכת החינוך, כשהילדים הצעירים לומדים בגנים של הקיבוץ והילדים הגדולים יותר, בבתי ספר של מעגן מיכאל. אני אמרתי זאת בצורה מפורשת לנתבעים."


באשר לחלקה של התובעת בעסקה, אמרה גב' אפללו כי היא היתה יעילה ומאוד פעילה, שללה את האפשרות שהיה כשל בתיווך מצידה, ואמרה: "אני מבינה שתפקיד המתווך להפגיש בין הצדדים ולא לדבר בשם אחד מהם... בשלב הסופי אמרתי שזה נכון שהקונים והמוכרת ייפגשו ויסכמו את הפרטים... אני מעולם לא אמרתי שהמתווכת עשתה כבר מספיק נזק ולכן אני רוצה להמשיך את המו"מ בעצמי. גם לא חשבתי כך".


בסופו של דבר, כך לדברי גב' אפללו, נמכר הבית במחיר של 2,825,000 ₪.





7.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והגב' אפללו ועיינתי בראיות שצורפו לכתבי הטענות, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל, במלואה.
סעיף 14 (א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, קובע כי:


"מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח, אם נתקיימו כל אלה:

....


הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב".

לטעמי, לא הצליחו הנתבעים להוכיח כשל כלשהו באופן בו מילאה התובעת את תפקידה כמתווכת שהביאה להתקשרותם עם הגב' אפללו בהסכם מכר הדירה.
בע"א 342/89 ג.ז. רכסים בע"מ נ' גרופר,
נפסק:
"תפקידו של המתווך בעסקת מקרקעין הוא לשמש כלי יעיל להפגשת מוכר וקונה, לסייע להם להגיע להסכמה ולמפגש רצונות, שיבוא לידי ביטוי בכריתת חוזה מחייב. ... זוהי המטרה, שעם השגתה זכאי המתווך לשכר...".
ציפיית הנתבעים לכך שהתובעת תהווה כתובת בלעדית עבורם למתן תשובות לשאלות שהטרידו אותם בנושא חינוך ילדיהם איננה סבירה בעיני. לדעתי, היו אלה דווקא הם שכשלו בכך שלא פנו בשאלות אלה אל הכתובת המוסמכת היחידה להשיב עליהן, והיא מחלקת החינוך ברשות המקומית זכרון יעקב.
מכיוון שגם לטענות הנתבעים כלפי התובעת בנושא מועד פינוי הדירה ומחירה הסופי לא מצאתי בסיס, הנני מחליטה לקבל את תביעת התובעת נגדם ומחייבת אותם לשלם לה את יתרת דמי התיווך בסך של 19,200 ש"ח בתוספת מע"מ, דהיינו 22,656 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪, סה"כ 23,156 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.


זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.


המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום,
י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 18889-06/13 מרים שורץ נ' עופרה טל אילוביץ, עדי אילוביץ (פורסם ב-ֽ 19/01/2014)