פסקי דין על רויטל לוי | פסקי דין על החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ

36643-03/13 תאמ     02/02/2014




תאמ 36643-03/13 רויטל לוי נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ








בית משפט השלום בקריות



תא"מ 36643-03-13 לוי נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ




בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


תובעת

רויטל לוי


נגד


נתבעת

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעת נזקי רכוש לרכב.

התובעת לא ראתה את התאונה ולטענתה בעת פריקה של בקבוקי קוקה קולה ע"י רכב של הנתבעת, נפלו ארגזים של בקבוקים ופגעו ברכבה שחנה במגרש חנייה של ביה"ס בו היא מלמדת.

הנתבעת לא הכחישה, כי אכן היה אירוע של נפילת ארגזי בקבוקים ואולם לטענתה לא נגרם לרכבה של התובעת כל נזק.

כאן המקום לומר, כי התובעת כאמור לא ראתה את התאונה והיא הוזעקה למקום ע"י השומר, שהיה עד לאירוע וסיפר לה על ההתרחשות ועל הפגיעה ברכבה. מדובר בעדות מפי השמועה שמשקלה אפסי ובנסיבות אלה היה על התובעת לעשות כל מאמץ להביא את השומר לעדות בביהמ"ש.
מדובר בעד אובייקטיבי שעדותו יכולה היתה לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים, ואולם התובעת וב"כ הסבירו, כי לא עלה בידם לאתר את השומר ולהביאו לביהמ"ש.

מאחר והאירוע עצמו של נפילת הסחורה לא הוכחש, נשאלת השאלה האם הוכיחה התובעת, כי נגרם נזק לרכבה כתוצאה ועקב אירוע זה (בבחינת קשר סיבתי עובדתי).
לאחר שמיעת התובעת ובעלה ונהג הנתבעת, אני נותן אמון בתביעתה של התובעת ונותן אמון, כי האירוע גרם לנזק נשוא כתב התביעה ברכבה של התובעת.

להלן נימוקיי:

1.
בטופס ההודעה על התאונה (הכולל 2 דפים) וסומן מ/1, תיארה התובעת את המקרה כדלקמן: "הנהג מרכב המשאית התהפך עם עגלה ועליה משטחים של קוקה-קולה שנפלו על הרכב שלי, הרכב שלי עמד בחניה ללא תנועה, הנהג טען שהוא התהפך עם המשטח , הבקבוקים נפלו על החלק הקדמי של הרכב שלי. המשאית שייכת לחברת קוקה קולה".
כזכור, התובעת לא ראתה את האירוע והיה עליה לציין בטופס ההודעה על התאונה במפורש, כי לא היתה עדה למקרה והשומר הוא זה שתיאר בפני
ה את האירוע.
מכל מקום, בטופס ההודעה על התאונה שהוגש ע"י נהג הנתבעת (מסמך מ/3), הוא אינו מכחיש את עצם קיום האירוע וכך מצוין על ידו שם: "המשאית עמדה בחנייה, רמפה פתוחה, משטח הסחורה היה עקום, התחלתי להוריד את הרמפה וחלק מהסחורה נפל על הרצפה, לא פגע ברכב החונה" ובהמשך מדגיש הנהג כי "אין נזק" וכי "צד ג' מנסה לתקן את הרכב ע"ח החברה" טענה שיש לציין חמורה מאוד, שכן מכילה טענה לרמייה.

2.
בעדויותיהם בביהמ"ש חזרו הצדדים על גירסתם כאשר התובעת עומדת על דעתה, כי הנהג לקח אחריות וראה הנזק אשר צולם על ידה בזמן אמת, כאשר היא אינה מבינה בכל משמעויות הפגיעה ולכן ביקשה שהנהג ידבר עם בעלה בערב.
נהגת הנתבעת מטעמו הכחיש את טענותיה וטען, כי לא היה כל נזק והוא אמר זאת לתובעת בזמן אמת.

3.
הוברר, כי כמקובל באירועים מעין אלה, עבר נהג הנתבעת שימוש או תחקיר אצל קצין הביטחון של החברה וכי הרכב של התובעת צולם בפלאפון של הנהג בזמן אמת
והעניין נבדק ביסודיות.

קצין הביטחון אף שוחח עם בעלה של התובעת עפ"י הנמסר בביהמ"ש.

חרף זאת לא הובא קצין הביטחון לעדות ואולם מעבר לכך כל החומר בעניינה של התובעת הכולל תמונות הרכב, חקירת האירוע, דו"ח אירוע ומסקנות קצין הביטחון כלל לא הוגש לתיק ביהמ"ש.

עוד טען הנהג, כי כאשר שוחח איתו ועם קצין הביטחון (מר יגאל) בעלה של התובעת בערב, הוא דרש סכום של 6,000 ₪ והנ"ל סירבו לכך מכל וכל.

בעלה של התובעת הכחיש טענות אלה מכל וכל.

כך העיד הנהג: "אם התובעת אומרת שבזמן אמת שהיינו במקום היא הראתה לי שיש כתמים על הרכב ויש נזק מסוים על הרכב, אני אומר שלא יכול להיות קילופים כי זה פלסטיק. התקשר אלי בעלה בערב. הוא אמר לי שאו שאני מביא 6,000 ₪ או שהוא הולך לשמאי. הוא אמר לי שהוא העריך ויש נזק ברכב. אמרתי את זה לקצין הרכב שם יגאל והוא דיבר איתו באותו רגע. יגאל אמר לו לפנות לשמאי".
ועוד השיב בתשובה לשאלת ביהמ"ש: "במידה וקורה מקרה שמוצאים בקוקה קולה שאני אשם יכולים לתת עונש על זה".

בעלה של התובעת העיד: "קצין הביטחון התקשר ואמר שלאחר שתיחקר את הנהג ולאחר שהסתכל על הצילומים בפלאפון (צילום שצילם הנהג בזמן אמת לטענתו אך לא הוצגו לביהמ"ש – הערה שלי השופט ע. נווה) הוא אמר שאין נזק לרכב. אם הנהג אומר שאמרתי לו להביא 6,000 ₪ ונגמור את הסיפור אני אומר שאני מוכן להיבדק בפוליגרף".



בסופו של יום אני נותן אמון בגירסת התובעת ובעלה מהסיבות הבאות:

א.
ראשית לא סביר שהשומר יקרא לתובעת שהיא מורה במיוחד מהכיתה, אם לא נגרם שום נזק לרכבה וגירסת הנהג בהקשר זה שהשומר אמר לו "שעושים פה הרבה רעש והוא יקרא לתובעת כדי להראות לה שאין נזק ברכב" עפ"י גרסתו של נהג הנתבעת לא נמצאה סבירה ואמינה בעיני.

ב.
לא התרשמתי שהתובעת ובעלה ביקשו להוציא כספים מהנתבעת והטענה שהבעל ביקש פיצוי של 6,000 ₪, לא נראית בעיני סבירה ורצינית ודינה להידחות.

ג.
הנהג נמנע מלהביא את הצילומים שצילם בפלאפון בזמן אמת ואת כל חומר החקירה בעניינו שבוצע ע"י קצין הבטיחות יגאל, והנתבעת נמנעה מלהביא את יגאל עד שהיה בשליטתה או מכל מקום יכולה היתה להגיע אליו ללא קושי יוצא דופן לביהמ"ש ע"מ לתמוך בטענותיה.

ד.
התמונה שהציגה התובעת ובמיוחד מ/4(א) מלמדת בעליל על כך שהיה נזק ברכב כתוצאה מנפילת הבקבוקים והטענה כאילו לא קרה דבר לרכב דינה להידחות.

שמאי בדק את הרכב בזמן לא רב אחרי האירוע וקשר בין הנזק ובין האירוע, לא הוגשה חוו"ד נגדית וחוו"ד לא נסתרה כך שדינה להתקבל.

ה.
יש לזכור, כי חברות כמו קוקה קולה לא מתייחסות בסלחנות לאירועים מעין אלה ולכן לנהגים
אין תמריץ להודות באחריות או לקחת אחריות.


על כן, אני מקבל את התביעה.


הנתבעת תשלם לתובעת את סך נזקה בשיעור של 5,679 ₪ כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרת בימ"ש ראשונה ושכ"ט עו"ד
בשיעור של 850 ₪ + מע"מ.















סכומים אלה תשלם הנתבעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

יש לסרוק מוצגים שהוגשו לתיק ביהמ"ש.

ניתן בזה פטור ממחצית שניה של אגרת ביהמ"ש.


ניתן היום,
ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 36643-03/13 רויטל לוי נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/02/2014)