פסקי דין על יוסף אזולאי | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

16001-02/14 א     06/03/2014




א 16001-02/14 יוסף אזולאי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 16001-02-14 אזולאי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ




תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
אחסאן כנעאן

מבקש
יוסף אזולאי
ע"י ב"כ עו"ד וולר


נגד

משיב
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד קרני


החלטה

רקע וטענות הצדדים:

1.
לפניי בקשה למתן סעד זמני לפיו על המשיבה לאפשר למבקש למשוך מחשבון מס' 862835 המתנהל אצלה בסניף נווה שאנן (להלן: "החשבון") סך של 2,333,000 ₪.

2.
המבקש טוען כי היה במשך שנים רבות הבעלים היחידי בחשבון אשר התנהל בסניף הדר בחיפה אשר לימים נסגר והחשבונות הועברו לסניף נווה שאנן. המבקש היה נשוי לגברת אזולאי אסתר ולו ולבת זוגו לא נולדו מעולם ילדים. על פי הנטען גברת אזולאי סבלה במשך שנים רבות ממחלות נפשיות. בנוסף הוכרה גברת אזולאי על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% החל מיום 8/9/88 בהתאם לאמור באישור שצורף.

3.
על פי הנטען בבקשה בחודש נובמבר 2012 נוצרה אפשרות כי גברת אזולאי תקבל פיצויים בהתאם לחוק רדיפות הנאצים. לשם כך היה צורך שלגברת אזולאי יהיה חשבון בנק על שמה. מאחר ולא היה חשבון בנק על שם גברת אזולאי, טוען המבקש כי פקידת המשיב בסניף הדר הציעה לו כי יצרף אותה לחשבון ולשם כך מסרה לו טפסים על מנת שיחתים את גברת אזולאי. המבקש טוען כי יצא מסניף הבנק, חתם על הטופס שקיבל מפקידת הבנק במקום המיועד לחתימת בת זוגו, חזר לסניף ומסר את הטופס לפקידה. הפקידה בניגוד להוראות הבנק ולהוראות בנק ישראל חתמה על אותו טופס כאשר חתימתה מעידה כי גברת אזולאי חתמה מולה כביכול.

4.
בהמשך טוען המבקש כי רצה לרכוש דירה עבורו ועבור בת זוגו ליד אחייניתו המתגוררת בקריית מוצקין ולכן ביקש לפתוח חשבון בנק אצל המשיב על שמו ועל שם אחייניתו במטרה כי אחייניתו תוכל לפעול בחשבון לצורך דאגה וטיפול בו ובאשתו ולצורך רכישת דירה כאמור לעיל.

5.
פקידי המשיב אכן פתחו חשבון בנק על שם המבקש ואחייניתו, אולם כאשר המבקש ביקש להעביר כספים מהחשבון לחשבון שנפתח על שמו ועל שם אחייניתו סירבו פקידי הבנק לעשות כן וטענו כי אשתו של המבקש צריכה לחתום על מסמכים ואף סירבו לתת למבקש טפסים על מנת להחתים את אשתו וטענו כי קיים איסור על הוצאת מסמכים מסניף הבנק.

6.
עוד נטען כי בתחילת חודש נובמבר 2013 פקידת הבנק הגיעה למרכז הרפואי הגריאטרי בו שוהה אשתו של המבקש על מנת להחתימה, אולם הפקידה סירבה להחתים את אשת המבקש על הטפסים לאור מצבה הקוגנטיבי.

7.
בשלב זה הבין המבקש כי הטופס שעליו חתם ביום 19/11/12, לפיו צורפה אשתו לחשבון, אינו תקף באשר הוא זה אשר חתם בשם אשתו ואשתו מעולם לא הופיעה בפני
פקידת הבנק ולא חתמה על טופס כלשהו.

8.
עוד טוען המבקש כי בתחילת חודש דצמבר 2013 ביקש למשוך כספים מחשבון הבנק שלו, אולם עובדי המשיב אפשרו למבקש למשוך סכום חד-פעמי בסך של 250,000 ₪ בלבד והודיעו למבקש כי החשבון הוקפא וכי לא תאושר משיכת סכום נוסף כלשהו.

9.
ביום 29/12/13 הלכה אשת המבקש לעולמה. עוד נטען כי המשיב באופן שרירותי וללא כל זכות שם עצמו כאפוטרופוס של המבקש ואיפשר למבקש למשוך מהחשבון סכום חד-פעמי של 80,000 ₪ לצורך רכישת חלקת קבר לאשתו המנוחה, הקמת מצבה והוצאות קבורה וקבע כי המבקש יהיה רשאי למשוך מהחשבון סך של 8,000 ₪ לחודש כקצבה חודשית.

10.
אין חולק בין הצדדים כי בחשבון קיים סעיף "אריכות ימים" כאשר המבקש טוען בקליפת האגוז כי סעיף זה מקנה לו את הזכות לפעול בכספים הנמצאים בחשבון אף לאחר שבת זוגו הלכה לעולמה.
11.
בדיון שקיימתי ביום 20/2/14 התייצבו הצדדים וטענו את טענותיהם מבלי שהמבקש נחקר.

12.
ב"כ המשיב טען לפניי כי למשיב אין כל עניין בכסף. יחד עם זאת, טיעוניו התמצו בכך שהמשיב אינו מעונין להיות חשוף לתביעות יורשים פוטנציאליים תוך שהוא שם דגש שסעיף אריכות ימים אינו נועד להסדיר את היחסים בין המבקש לבין יורשים פוטנציאליים, אלא נועד לכך שהחשבון יתנהל בצורה שוטפת וללא מגבלה. ב"כ המשיב אף טען כי הפסיקה הטילה חובות זהירות על בנק כלפי צדדים שלישיים אף שלא היו בעלי חשבון ועל כן ובמידה ויותר למבקש למשוך כספים ללא מגבלה הבנק עלול להיות חשוף לתביעות של צדדים שלישיים.

13.
ב"כ המשיב הפנה אותי לטיעונים שהועלו במסגרת בג"צ 5294/13 על ידי פרקליטות המדינה שייצגה באותה עתירה את בנק ישראל והמפקח על הבנקים. באותה עתירה תקף העותר את הנחיות בנק ישראל בכל הקשור לחשבונות בנק משותפים אשר כלולה בהם תנית "אריכות ימים".

דיון והכרעה

14.
בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים התברר כי למנוחה שני אחים, כאשר אחד מהם הלך לעולמו. האח שנותר בחיים מתגורר בצרפת כך גם האח שהלך לעולמו התגורר בצרפת. בשל זה לא ידוע מי יורשיו של האח שהלך לעולמו.

15.
כשהערתי לבא כח המבקש כי "דרך המלך", לעניות דעתי, היא הגשת בקשה לצו ירושה השיב כי מדובר בהליך מורכב, בשים לב לכך, שבשלב זה יורשי האח שנפטר אינם ידועים ואף קיים צורך, כנראה במסגרת בקשה לצו ירושה, להביא חוות דעת המוכיחה את הדין הזר, במקרה זה הדין הצרפתי, והמתייחסת לשאלה מי הם יורשיו של האח שנפטר על פי הדין שם.

16.
לטעמי מן הראוי היה שהמבקש יביא עובדות אלו כבר בבקשתו ולא יעלימם מעיני בית המשפט. חובה על בעל דין המבקש סעד זמני מבית המשפט להביא את מלוא העובדות הרלוונטיות בפני
בית המשפט. גם אם לגבי עובדה מסוימת, קיימת התלבטות אם היא רלוונטית אם לאו, אזי הדין הוא שעליו להביאה בפני
בית המשפט (ראה:
רע"א 8113/00

שפר

נ
'
תרבות

לעם

בע
"
מ
,

פ
"
ד

נה
(4) 433).

17.
עם כל הכבוד הראוי הדרך הדיונית בה בחר המבקש אינה יכול לפתור את הבעיה. הסיבה לכך
נעוצה בעובדה כי המבקש לא טרח לצרף לבקשתו הנוכחית צדדים שעלולים להיפגע מאותה החלטה וכוונתי לאותם יורשים פוטנציאליים של המנוחה. אמנם המבקש צמצם את בקשתו וביקש לשחרר שני שליש מהסכום המופקד בהתאם לחלקו היחסי בצו הירושה שיינתן מאחר ולטענתו כי במצב העובדתי הוא זכאי לשני שליש מעזבון המנוחה כאשר חצי מהכספים שייכים לו בוודאות. יחד עם זאת, במידה ואתם יורשים היו מצורפים ייתכן שיחלקו על העובדות הנטענות על ידי המבקש בכל הקשור לנסיבות צירופה של המנוחה לחשבון או בכל הקשור לזכאותו לאותם כספים ואינני יודע מה הטענות אשר יהיו בפיהם, אם בכלל.

18.
סעיף 122 (ב) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 קובע:


"
פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה."

19.
הלכה הפסוקה קבעה כי בהתאם להוראות סעיף 122 (ב) לחוק הירושה אדם התובע נכס מנכסי העיזבון חייב לצרף את כל היורשים. וכך נפסק בע"א 526/89 עוואודה נ. עיזבון עוואדה ואח', פ"ד מה(5) 749:

"כיום
,
מכוח

הוראת

סעיף
122(
ב
),
אדם
,
אשר

תובע

נכס

מנכסי

העיזבון
,
חייב

לכלול

את

כל

היורשים

כנתבעים
,
למען

לא

יהיה

חשש

של

עשיית

עוול

במשפט

ליורש

שנתבע

וייאלץ

לשאת

בנטל

לבדו

או

ליורש

שלא

נתבע

ובכך

תקופח

יכולתו

להגן

על

זכויותיו."


20.
בענייננו נתבע נכס (כספים בחשבון משותף) שהם לכאורה חלק מכספי עזבון המנוחה. לתביעה לא צורף מלוא יורשי המנוחה. לכן התביעה והבקשה למתן סעד זמני פגומה.

21.
כפי שאמרתי דרך המלך היא הגשת בקשה למתן צו ירושה. ההליך המונח לפני בא לעקוף את ההליך הראוי והנכון בנסיבות העניין ואין בדעתי לתת יד לכך.

22.
אף לא התרשמתי כי הכספים אשר מבקש למשוך המבקש בסכום נכבד באו כדי לענות על צורך אקוטי שהתעורר. הכספים נועדו על פי הנטען לרכישת בית. המבקש כיום מתגורר בבית ואין חסר קורת גג. אין כל דחיפות ובהילות במתן הצו המבוקש.


23.
אף צודק בא כח המשיבה כי בית משפט העליון הטיל על בנק חובות זהירות כלפי צדדים שלישיים שאינם שותפים לחשבון.

24.
סעיף 13א(א) לפקודת הבנקאות, 1941
קובע:

"
קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה."

20.
בע"א 679/76 סלי נ. שפר, פ"ד לב(2) 785 (1978) נקבע כי מטרתו של סעיף 13א(א) לפקודת הבנקאות היא:


"להגן על הבנק ולהבטיח את פעולתו הסדירה במקרה של מות אחד מבעלי החשבון המשותף, אך אין הוא בא להסדיר את זכויותיהם של בעלי החשבון ביניהם לבין עצמם, ובוודאי אין בו הענקת זכות ירושה לשותף אחד לגבי חלקו של השותף האחר".

21.
לצד זאת, הוטלה כאמור חובת נאמנות של בנק כלפי לקוחותיו וחובת זהירות כלפי צדדים שלישיים שאינם בעלי חשבון, בהיות הבנק בעל האמצעים והכישורים העשויים לאפשר לו למנוע נזקים אפשריים ללקוחותיו. עמד על כך בית משפט העליון בע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ. צבאח, פ"ד מח(2) 573 בעמ' 585. לכן בדין במקרה זה נוהג המשיב עת הוא אינו מאפשר משיכות גבוהות ומאזן בין צורכי המבקש לזכויות פוטנציאליות של צדדים שלישיים.

22.
בשים לב לאמור לעיל אני סבור כי דין הבקשה להידחות, מאחר והמבקש לוקה בחוסר תום לב, היא הוגשה ללא שצורפו מלוא בעלי הדין הדרושים והנכונים והיא נועדה לעקוף הליכים בהתאם לחוק הירושה, מהסיבה שלא התרשמתי כי היא באה לענות על צורך דחוף כאשר הדרך הראויה היא לתת את הסעד בהליך העיקרי לאחר שיצורפו מלוא בעלי הדין הנכונים והדרושים.

23.
אוסיף לסיום עוד כי הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי וגם מסיבה זו דין הבקשה להידחות.

24.
אין בידי להיעתר אף להצעת
המבקש לפיה ירשם שעבוד או הערת אזהרה לגבי נכס שירכש באותם כספים כהצעה לפתרון הבעיה. רכישת נכסים יכול ותערב כבר זכויות של צדדים שלישיים דבר אשר יקשה על החזרת הגלגל לאחור.

23.
בנסיבות העניין מאחר והמשב לא עמד על הוצאות אינני עושה צו להוצאות.



המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 16001-02/14 יוסף אזולאי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/03/2014)