פסקי דין על גאלב בן מוחמד חוסיין | פסקי דין על אוסמה בן מוחמד חוסיין |

5449/04 ברע     15/11/2004




ברע 5449/04 מדינת ישראל נ' גאלב בן מוחמד חוסיין,אוסמה בן מוחמד חוסיין




9
בתי המשפט

בש 005449/04
בית משפט מחוזי חיפה
בתיק עיקרי: פ 003175/04

15/11/2004
תאריך:
כב' השופטת שושנה שטמר

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
פרקליטות מחוז חיפה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. גאלב בן מוחמד חוסיין

2. אוסמה בן מוחמד חוסיין
המשיבים

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. לפני בקשה למעצרם של שני המשיבים עד לתום ההליכים במשפטם.
בכתב האישום נטען כי המשיבים תקפו ביום 6/11/04 את המתלונן במכות בידיהם, והמשיב מס' 1 אף דקר אותו בסכין, שאורכה כ-30 ס"מ. כתוצאה מהדקירה נגרם למתלונן פצע חודר בעומק של 4 ס"מ בבטן האמצעית, אשר גרם פצע בפיתולי המעיים. המתלונן הובהל לבית-החולים, שם נותח ובוצעה בו לפטומיה עם כריתה חלקית של המעי הדק עקב פצעים מרובים וכן כריתה של התוספתן ותפירת פצעים במעי הגס.
הרקע לתקיפה, כפי שתואר בכתב האישום, היה כדלקמן: שני המשיבים, שהינם אחים, שהו במסעדה של אביהם ועסקו בשיפוצה. המתלונן, שעבד במסעדה שכנה, השייכת לאחותו, ניגש למשיבים וביקש מהם לסגור את דלת השירותים במסעדתם, שכן הריח מפריע ללקוחות המסעדה בה עבד. עוד ביקש המתלונן מהמשיבים שיפסיקו את השיפוצים לשעה, עד לסגירת המסעדה, כדי שהלקוחות לא יופרעו מהרעש, הריח והלכלוך. בתגובה לבקשתו זו, תקפוהו המשיבים ופצעוהו כמתואר לעיל.

2. שני המשיבים הואשמו בגרימת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נאשם 1 בלבד, הואשם גם בהחזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק הנ"ל.

3 מקבלת אני את עמדתה של המבקשת, כי יש בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שהמשיבים ביצעו את התקיפה המתוארת בכתב האישום. כתב האישום מתבסס על הודעתו של המתלונן, שמקריאתה אין מקום לסבור, בשלב זה, שאין היא מקימה תשתית ראייתית, שאם ביהמ"ש יתן בה אמון, תהא מספקת להרשעת המשיבים. כמו כן נתמכת גירסתו של המתלונן בסיכום המחלה, ממנה עולה פציעתו הקשה.
עוד ישנו אישוש להודעתו של המתלונן בדבריו של העד עמאר בירומי, מלצר במסעדה בה עבד המתלונן. עמאר טען כי ראה את המשיב 2 מחזיק סכין שאורכה כ-30 ס"מ עובר לדקירתו של המתלונן, כאשר המשיב 1 השתמש בה לקילוף תפוחי-אדמה. כן טען כי ראה את הסכין מונחת לרגליו של המשיב 1 מיד לאחר פציעתו של המתלונן.
אל מול ראיות אלה עומדות הודעותיהם של המשיבים, אשר טענו כי פרצה קטטה מרובת משתתפים במסעדה, וכי המתלונן נפצע שלא על ידיהם.
אינני סבורה כי טענותיהם של המשיבים מספיקות בשלב זה, שבו לא נבחנות מהימנות הגירסאות זו מול זו, כדי לכרסם בראיות התביעה. הלכה היא, כי בשלב זה הבדיקה היא, בהנחה כי ראיות התביעה יימצאו מהימנות, כלום די בהן כדי להביא להרשעתו של החשוד. בנידוננו, די בראיות שישנן בתיק התביעה כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית.

4. באשר לעילת המעצר, מעגנת המבקשת טיעוניה בחזקה הסטאטוטורית שבסעיף 21(א)(ג)
(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, הקובעת כי עבירה "שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם", היא עילה למעצר עד תום ההליכים. המשיבים לא הביאו כל ראיה או טיעון שיהיה בהם כדי לסתור חזקה זו.
אמנם אין למשיבים עבר פלילי, אולם מעשיהם, ולו גם היחידים, מראים על כך שאין הם מהססים לשלוף סכין ולסכן חיי אדם (וראו על מעצר עד תום ההליכים, כאשר נעשה שימוש בסכין, והחשוד היה ללא עבר פלילי, בין היתר בבש"פ 2213/04 מדינת ישראל
נ' אוהד פנחס (טרם פורסם).

5 לא קיבלתי את טענת המאשימה, כי יש חשש שהמשיבים ישבשו הליכי משפט. המאשימה טענה כי המשיבים מסרו למשטרה שמו של עד, רצף שעבד במקום, כאשר לא ניתן היה לאתרו על פי הפרטים שנמסרו, וכי יש חשש, שאם ישוחררו ממעצרם הם ינסו לתאם גירסאות עם אותו עד. בישיבה לפני, מסר בא-כוחם של המשיבים את מספר הטלפון הנכון של אותו עד, והסביר כי מרשיו, שלא הם היו אלה שהעסיקו את הרצף, אלא אביהם, לא ידעו פרטים נוספים על אלה שמסרו למשטרה. בנסיבות אלה, לא ביססתי את החלטתי לעצור את הנאשמים גם על עילה זו של חשש לשיבוש הליכי משפט.

6. באשר לחלופת המעצר, אינני סבורה כי יש בה כדי למלא את מטרות המעצר לגבי הנאשם מס' 1. נאשם זה, על ריב של מה בכך, שלף סכין ודקר בה את המתלונן, וגילה בכך את מסוכנותו בהעדר שליטה והפנמה של כללי התנהגות חוקית בחברה.
באשר למשיב מס' 2, מוכנה אני להורות על שחרורו לחלופת מעצר, אם תובא חלופה הולמת לפני. משיב זה אמנם נטל חלק בתקיפה באמצעות מכות בידיו, אולם אין ראיות כי הוא היה מודע לכך שאחיו עומד לדקור את המתלונן, או שעודד אותו לפעול כך. המשיב 2 הציע חלופת מעצר בבית אביו בכפר כנא. אולם לא שוכנעתי כי אביו ישמש מפקח מתאים. הרושם שלי היה כי דבריו בדבר התחייבותו לשמור על בנו שלא יצא מהבית, היו מהפה ולחוץ. כמו כן האב עובד במסעדה פעמיים בשבוע. אמנם המסעדה סגורה כעת לצורך עבודות שיפוץ, אולם היא אמורה להסתיים בקרוב. זאת ועוד, אינני סבורה שהוא יוכל לפקח על בנו במשך 24 שעות. לפיכך, וכדי להסיר חששותי אלה בדבר כושרו והתאמתו של האב לשמש מפקח, הרי אם יוצע מפקח מהימן נוסף, תשקל מחדש הבקשה לשחרורו של המשיב 2 למעצר בית בבית אביו או במקום אחר.

ניתנה היום ב' בכסלו, תשס"ה (15 בנובמבר 2004) בנוכחות ב"כ המבקשת, המשיבים ובא-כוחם.
שושנה שטמר
, שופטת
005449/04ברע051 ש.א.









ברע בית משפט מחוזי 5449/04 מדינת ישראל נ' גאלב בן מוחמד חוסיין,אוסמה בן מוחמד חוסיין (פורסם ב-ֽ 15/11/2004)