פסקי דין על מוחמד באסם אגבאריה | פסקי דין על עארף ג'בארין | פסקי דין על אחסן עראף ג'בארין |

59177-10/10 הפב     09/03/2014




הפב 59177-10/10 מוחמד באסם אגבאריה נ' עארף ג'בארין, אחסן עראף ג'בארין








בית המשפט המחוזי בחיפה



הפ"ב 59177-10-10 אגבאריה נ' ג'בארין ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
29

בפני

כב' השופט
עודד גרשון


המבקש:

מוחמד באסם אגבאריה
, ת"ז 04338462


נגד


המשיבים
:

1. עארף ג'בארין

, ת"ז 52394780
2
. אחסן עראף ג'בארין
, ת"ז 043377415


החלטה


1.
המבקש הגיש לבית משפט זה תובענה על דרך של המרצת פתיחה ובה עתר למתן

פסק דין
הצהרתי הקבוע כי:

"א.
הסכם הבוררות שבין המבקש לבין המשיבים פקע, בטל ומבוטל וממילא פקעה סמכות הבוררים.

ב.
המועד למתן פסק בורר חלף ואין להאריכו.

ג.
מינוי של עו"ד טארק לבורר נעשה שלא כדין, הוא אינו מוסמך לכהן כבורר במחלוקת דנן וכפועל יוצא מכך ממילא אין סמכות ליתן הכרעה בדרך של בוררות".

התובענה נתמכה בתצהירו של המבקש ושל מר באסם מוחמד אגברייה ואליהם צורפו נספחים.

עתה לפני "הודעה ובקשה דחופה להוספת ראיות" בה עותר המבקש להתיר לו לצרף תצהיר משלים אליו מצורפות ראיות נוספות כמפורט בסעיף 9 לבקשה.

המשיבים 1 ו-2 הגיבו לבקשה וביקשו לדחותה.

2.
המבקש טען כי בלב טיוטת פסק הבוררות עמדה עדותו של מר פארוק סעד אשר לטענת המשיב 1 הוא זה שמכר לו את המקרקעין בשם בעליהם. לדברי המבקש, אותו פארוק סעד עמד לדין פלילי והורשע ב- 6 אישומים שעניינם שימוש במסמכים מזוייפים, לרבות מסמכים הנחזים להיות חתומים על ידי עורכי דין וקאדים, בידוי ראיות, נסיונות לקבלת דבר במירמה, שיבוש מהלכי משפט ועדות שקר.


המבקש טען כי הסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים בטל ומבוטל, בין היתר בשל כך שלא נתקיים הליך בוררות כלל, לא קויימו ישיבות בוררות, לא זימנו את המבקש לאף ישיבת בוררות, שמעו את דברי פארוק סעד שלא בנוכחות המבקש ומבלי לאפשר לו לחוקרו ולהטיח בפני
ו ראיות מפריכות.


המבקש טען כי יש בפיו ראיות טובות להוכחת מירמה וזיוף ולכרסום במהימנותו ואמינותו של פארוק. לדבריו, הראיות הנוספות שבידו מהוות ראייה לכך שהעובדה שזכותו להשמיע טענות ולהציג ראיות בפני
הבוררים נשללה אינה עניין דיוני גרידא "כי אם מהותי בנסיבות העניין שכן המבקש, לו היה מציג ראיותיו (...), היה מערער את אמינות פארוק ומפחית משמעותית מן המשקל שיש ליתן לדבריו (אם בכלל) וזאת בייחוד כאשר יש סתירה דרמטית בין גירסאות פארוק וריאד". (ריאד סעד, כך טוען המבקש, הינו הבעלים המקוריים של הקרקע הטוען שחתימתו זוייפה ושמעולם לא ייפה את כוחו של פארוק למכור את המקרקעין).


המבקש טען כי בקשתו הוגשה רק לאחרונה בשל כך שגזר דינו של פארוק בת"פ 3954/02 ניתן באפריל 2013 וכי אז עדיין לא הפך חלוט. לדבריו, למן הרגע שבו למד על "מעלליו" של פארוק הוא עשה כל שביכולתו להשגת החומרים בעניינו בהקדם ואף יזם מהלכים משפטיים רבים וכי אלה טרם הושלמו. עם זאת, עלה בידו לקבל את מירב החומר שנתבקש על ידו ובמצב דברים זה "אין חולק כי המבקש פעל בתום לב וכי בידיו הצדק סביר להבאת הראיות רק עתה".


המבקש הוסיף וטען כי הגשת הראיות מתבקשת בשלב שבו אנו מצויים בתחילת שלב שמיעת הראיות וכי הפסיקה התירה הגשת ראיות, לרבות תצהירי עדות ראשית, לאחר סיום פרשת הראיות או הסיכומים.

על שום כך עתר המבקש לקבל את בקשתו להתיר את צירוף הראיות כמבוקש.

4.
המשיבים 1 ו-2 ביקשו לדחות את הבקשה על הסף ואף לגופו של עניין.

המשיבים טענו כי בית משפט זה כבר הבהיר במהלך הדיונים כי התובענה בה עסקינן אינה עוסקת בזכויות בנכס המקרקעין נשוא הליך הבוררות אלא בשאלה אם הסכם הבוררות פקע או שהוא בטל ומבוטל כנטען ברישא לתובענה.

הואיל וכך, טען ב"כ המשיבים, הרי שאין להתיר את הבאתן או שמיעתן של הראיות המבוקשות על ידי המבקש "שכן מדובר בראיות העוסקות בזכויות בנכס, ואין להן כל קשר לסוגיות המועלות בתובענה".

עוד טענו המשיבים כדלקמן:

"לא ירדנו לסוף דעתו של המבקש אשר מבקש כי יגיש מסמכים מהליך פלילי אשר התנהל כנגד פארוק סעד וניתנה בו הכרעת דין ביום 3.3.20132 וגזר הדין ניתן ביום 18.4.2013, דהיינו אחרי יותר משנתיים מהליך הבוררות נשוא התובענה. כלומר, בזמן קיום הליך הבוררות, עיקר המסמכים עדיין לא היו קיימים, ולא היה ניתן להגיש אותם לבוררים. המסמכים אף לא היו קיימים ביום הגשת התובענה לבית המשפט הנכבד בשנת 2010. כעת מבקש המבקש לעשות מקצה שיפורים ולהגיש ראיות שלא יכול היה להגישן בפני
הבוררים. יודגש, למבקש ניתנה האפשרות להגיש כל מסמך שהיה חפץ בו בפני
הבוררים במהלך קיום הליך הבוררות בשנת 2010".



עוד טענו המשיבים כי אין לאפשר הגשת ראיות נוספות לאחר שהצדדים הגישו את ראיותיהם בתצהירים לבית המשפט ולאחר שהחלה חקירתו הנגדית של המבקש בבית המשפט.

המשיבים טענו כי הבקשה אינה עומדת במבחנים ובתנאים שנקבעו בפסיקה לגבי קבלת בקשה להוספת ראיות. לטענתם, חלק ניכר מהמסמכים היו ברשות המבקש ובא כוחו עוד לפני הדיון שהתקיים ביום 12.1.2014, המועד שבו התחיל בית המשפט לשמוע את חקירתו הנגדית של המבקש.

המשיבים הוסיפו וטענו כי המבקש עצמו טען כי הוא רכש חלק גדול מהזכויות שיש לו במקרקעין נשוא התובענה מאותו פארוק סעד. "לכן, לא ירדנו לסוף דעתו של המבקש, האם הוא מבקש לטעון כי הזכויות שמכר לו אותו פארוק סעד נמכרו לו בעקבות זיוף ועל כן דינן להתבטל?".

5.
דיון

א.
לאחר עיון בנימוקי הבקשה, בתגובת המשיבים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אם כי לא מטעמיו של ב"כ המשיבים.

ב.
אכן, ההליך שלפני אינו עוסק בזכויות במקרקעין. הסעדים שנתבקשו בהליך הנוכחי הם אלה המפורטים בפתח החלטה זו, והם נוגעים להליכי הבוררות ולדיני הבוררות ואין להם דבר עם זכויות במקרקעין.

ג.
סבורני כי הראיות שהוספתן מתבקשת אינן רלוונטיות להוכחת התובענה לשם קבלת הסעדים המבוקשים בה.


יש לזכור כי הלכה למעשה לא ניתן פסק בוררות במסגרת הליכי הבוררות: בית משפט זה (כב' השופטת תמר נתנאל – שרון) נתן צו מניעה האוסר על הבוררים ליתן פסק בוררות בסכסוך שבין הצדדים (צו המניעה הזמני ניתן ביום 29.10.10 וביום 3.5.2011 הורתה כב' השופטת שרון-נתנאל כי הצו יעמוד על כנו עד למתן

פסק דין
בתובענה שלפני).


הואיל וכך, ממילא איני דן בבקשה לביטול פסק הבורר על פי העילה המפורטת בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן – "החוק"). לפיכך, הואיל והראיות הנוספות שהמבקש עותר להגיש לבית המשפט עניינן ביסוס הטענה בדבר מניעת זכות הטיעון והבאת הראיות במסגרת הליך הבוררות, הרי שראיות אלה אינן רלוונטיות להליך שלפני ועל כן דין הבקשה להידחות.

6.
אחרית דבר


אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.


עניין ההוצאות יידון בסוף הדרך.


המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים ותודיעם את תוכנה טלפונית (מאחר והמשך הדיון בתובענה מתקיים מחר).

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.








הפב בית משפט מחוזי 59177-10/10 מוחמד באסם אגבאריה נ' עארף ג'בארין, אחסן עראף ג'בארין (פורסם ב-ֽ 09/03/2014)