פסקי דין על אגד - תחבורה ציבורית בע"מ | פסקי דין על יחיאל גרוס

18914-08/11 תאמ     09/03/2014




תאמ 18914-08/11 אגד - תחבורה ציבורית בע"מ נ' יחיאל גרוס








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 18914-08-11 אגד - תחבורה ציבורית בע"מ
נ' גרוס


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
נאוה ברוורמן


תובעת

אגד - תחבורה ציבורית בע"מ


נגד


נתבע

יחיאל גרוס


ב"כ התובעת עו"ד מועדים לשמחה
ב"כ הנתבע עו"ד גיא דרור


פסק דין


מונחת בפני
תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 01.04.2010 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אוטובוס התובעת היה בנתיב הימני, ושרכב הנתבע היה בנתיב השמאלי לאוטובוס התובעת.

התאונה התרחשה ששני כלי הרכב החלו בנסיעה, לאחר שהמתינו בעצירה מוחלטת ברמזור, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

כל אחד מהנהגים טוען שהתאונה התרחשה כאשר הוא היה בנתיב נסיעתו, והנהג השני ה וא זה שסטה לעברו.

העיד בפני
מר דרור לואיס (להלן: "מר לואיס") שהינו נהג האוטובוס שבבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס"), כמו כן העיד מר יחיאל גרוס
(להלן: "הנתבע") שהינו נהג והבעלים של הרכב הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת,
עת החל אוטובוס התובעת בנסיעה לאחר שעמד בעצירה מוחלטת ברמזור, פגע בו רכב הנתבע והסב לו נזקים בצידו הקדמי-ימני, בחלקו התחתון.

עוד נטען, כי הנתבע מוסר גרסאות שונות בדבר אופי הדרך בה ארעה התאונה ובדבר הורדת נוסע שלא בתחנה המיועדת לכך.

לשיטתו, מתמונות האוטובוס שהוגשו על ידי הנתבע ניתן לראות שהאוטובוס היה בנתיב שלו, בצד ימין, עם גלגלים ישרים.

לטענת ב"כ הנתבע
, עת נסע רכב הנתבע כדין בנתיב השמאלי, לפתע הגיח אוטובוס התובעת מהנתיב הימני, סטה לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבע ופגע בו בחלקו האחורי-ימני. הגם, שהנתבע ביקש לפנות שמאלה ולא ימינה.

עוד נטען, כי התובעת לא הצליחה להוכיח תביעתה, וכי גרסת הנתבע הינה רצופה, סדורה, ומתיישבת אף עם גרסתו של מר לואיס, שאישר כי ביקש לפנות שמאלה לכוון הקריות.

זאת ועוד, מהתמונות ניתן ללמוד כי האוטובוס לא נמצא בנתיב הימני, כטענת נהג האוטובוס, הגם שהתאונה ארעה לאחר הרמזור.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן –
מי אחראי לקרות התאונה – דהיינו מי מהנהגים סטה לעברו של מי?

אקדים ואומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, בענייננו המדובר בגרסה מול גרסה ולא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

בקליפת

אגוז, במשפט

האזרחי

השתרש

הכלל – "המוציא

מחברו

עליו

הראיה"
(משנה

בבא

קמא ג' יא).

דהיינו, כאשר

פלוני

תובע

את

אלמוני, מוטלת

עליו

החובה

להוכיח

בראיות

כי

אכן אלמוני חייב לו. על שכמו של התובע מוטלת גם חובת השכנוע. שהרי, מידת

ההוכחה

במשפט

האזרחי

היא

הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%, בעל דין שיזכה במשפט, לאחר הליך שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע

את

בית

המשפט

כי

נכונות

גרסתו

מסתברת

יותר

מזו

של

יריבו.

הלכה

למעשה, משמעותה

של

מידת

ההוכחה

האמורה

היא

שלדעת

בית

המשפט

על

בסיס

הראיות, מסתברת

יותר

ומתקבלת

יותר

על הדעת מגרסה שכנגד. באופן ציורי נוהגים לומר שדרושה רק רמת נטל ההוכחה עד למעלה מ- 50%, דהיינו, די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את בית המשפט ב- 51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת שיצא ידי חובתו.

במקרה שבפני
אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

מן הכלל אל הפרט:

מר לואיס העיד, כי נסע בנתיב הימני וכי הנתבע נסע בנתיב השמאלי, ואמר: "... והרכב הנוסף היה משמאלי כנראה...", ובהמשך: "... נסעתי במסלול שלי בצורה ישרה ביותר, לפתע הגיע הרכב המעורב, וסטה ימינה כנראה במטרה לפנות ימינה וחתך אותי בחלק האחורי ימני שלו".

זאת ועוד, העיד כי התאונה הייתה אחרי הרמזור, כאשר ביקש לפנות שמאלה מהנתיב הימני, והדגיש כי יש שני נתיבים שמהם ניתן לפנות שמאלה.

למעלה מכך, בחקירתו הנגדית השיב כי התאונה הייתה אחרי הרמזור, ושנשאל לגבי כיוון נסיעת הנתבע השיב (עמ' 2): "אני לא אמרתי שהוא רוצה לפנות ימינה".

יודגש, בטופס ההודעה צוין כי ישנו עד נוסף לתאונה, אך התובעת לא מצאה לנכון לזמנו.

בעניין זה

כבר נאמר לא אחת שצד הנמנע מלהביא עד רלוונטי, הדבר מעורר מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו, ושבעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.

יתרה מכך, העיד כי גם הוא צילם לאחר התאונה, אך הדגיש כי אין באמתחתו תמונות להציג בבית המשפט.

הנתבע העיד, כי נסע בנתיב השמאלי ביותר מתוך ארבעה נתיבים, וכי לאחר שהחל בנסיעה הרגיש לפתע מכה בצידו האחורי-ימני של רכבו.

כמו כן, ציין כי מטרתו הייתה לפנות שמאלה.

עוד העיד, כי מיד לאחר קרות התאונה, דאג לצלם את מיקום התאונה, ושניתן לראות בבירור כי האוטובוס אינו בצד הימני ביותר.

בחקירתו הנגדית חזר ואמר כי היה בנתיב השמאלי, מתוך ארבעה נתיבים.
לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכל אשר הובא בפני
לא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. תמונות הנזק ומיקומי הפגיעה עולים בקנה אחד עם שתי הגרסאות.
משכך, התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה.

סוף דבר

לאור המקובץ לעיל, דין התביעה להידחות, ובנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום,
ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 18914-08/11 אגד - תחבורה ציבורית בע"מ נ' יחיאל גרוס (פורסם ב-ֽ 09/03/2014)