פסקי דין על אלי לויטין | פסקי דין על אלמוג (כ. ד. א. י.) | פסקי דין על גינדי השקעות פרויקטים 2006 |

37739-05/13 תק     13/02/2014




תק 37739-05/13 אלי לויטין נ' אלמוג (כ. ד. א. י.) בע"מ, גינדי השקעות פרויקטים 2006 בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 37739-05-13 לויטין נ' אלמוג (כ. ד. א. י.) בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


התובע

אלי לויטין


נגד


נתבעים

1.אלמוג (כ. ד. א. י.) בע"מ
3.גינדי השקעות פרויקטים 2006 בע"מ




פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
התובע רכש מהנתבעות דירה חדשה בבניין שברחוב גולדה מאיר 13 ראשון לציון (להלן: "הדירה").
2.
לטענת התובע הדירה נמסרה לו באיחור, החורג מהעיכוב עליו נמסר לו מהנתבעות, בחודש ספטמבר 2009. התובע טען כי עם קבלת החזקה בדירה נמצאו בה ליקויים רבים ובשל כך העביר לנתבעת רשימת ליקויים ביום 18.10.09 ובהעדר תגובה שלח מכתב נוסף ביום 15.11.09.
3.
לטענת התובע, הנתבעות חתמו על "נספח עודפי ריצוף" ביום 15.9.09 (נספח 4 לכתב התביעה) על פיו הן מחזיקות מלאי אריחי ריצוף מצומצם ביותר של 4 אריחים התואמים לריצוף הסלון, וכי גם אריחים אלו לא תאמו לשאר האריחים שהותקנו. התובע טען עוד כי לא נתקבלה בקשתו לבצע את עבודות הריצוף באמצעות חברה מטעמו.
התובע צרף לכתב התביעה (נספח 5) את פנייתו לנתבעות שם ציין את הליקויים באריחים ואת העובדה שלא יכול היה להבחין בהם בעת מסירת הדירה מפאת הלכלוך בנכס. במענה לפנייה זו הופנה התובע לספק וכאשר לא נמצא באופן זה פתרון מתאים החליטו הנתבעות לטעון כי הליקויים לא התגלו בשלב מסירת הנכס.
בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה יש לבצע תיקונים רבים בדירה, שעלותם הכוללת כ-60,000 ₪. התובע טען לנזקים נוספים בגין אבדן ימי עבודה, עלויות חוות דעת ושכ"ט עו"ד ששילם לצורך ניסוח התביעה, אך העמיד את התביעה על הסכום המכסימלי שבסמכותו של בית משפט זה, קרי, 33,200 ₪, בצרוף הוצאות משפט.
4.
בכתב ההגנה של הנתבעת 1 הוכחשו כל טענות התובע. בנוגע לליקויים אותם נדרשה לתקן, טענה הנתבעת כי בצעה את כל הנדרש, וצורפה חוות דעת מהנדס לתמיכה בעניין זה. בנוגע לריצוף טענה הנתבעת 1 כי פרוטוקול המסירה שנערך ביום 15.09.09
"משקף את כל הליקויים אותם יכל התובע לראות במועד המסירה"
, וכי כלל הליקויים האמורים לשביעות רצונו של התובע. בנסיבות אלו טענה הנתבעת כי ליקויי הריצוף, שלא פורטו בפרוטוקול המסירה לא היו קיימים באותה עת, וכי הדירה היתה נקייה במועד מסירת החזקה. עמדת הנתבעת 1 הנה כי אם הליקויים ברצוף לא נרשמו בפרוטוקול המסירה חזקה שלא היו קיימים אז ואם נוצרו לאחר מכן, אלה אינם באחריותם.

הנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה.
5.
התובע הגיב לכתב ההגנה והבהיר כי גם לגישת הנתבעת תוקנו כל הליקויים אך לא כולם, וכי בנספח ג לכתב ההגנה נרשם כי התובע מסרב לחתום על אישור שהליקויים תוקנו לשביעות רצונו. התובע צרף לתגובה אסמכתא לאיחור במסירת החזקה בדירה.
6.
במהלך הדיון הראשון שהתקיים ביום 07.10.13 הודיע נציג הנתבעת 1 כי הוא טוען גם בשם הנתבעת 2 שמצטרפת לטענות של כתב ההגנה, על כן בפסק הדין תהיה התייחסות משותפת לשתי הנתבעות. באותו דיון הסכימו הצדדים למינוי מהנדס בניין כמומחה מכריע מטעם בית המשפט.
7.
לאחר שניתנה החלטה על מינוי מומחה בדק המהנדס מר אייל שנהב (להלן: "המומחה") את הדירה, והגיש חוות דעת מפורטת. בנושא הליקויים בריצוף חדר המגורים, קבע המומחה כי ישנם ליקויים שלא פורטו בפרוטוקול המסירה, וכי השאלה העובדתית, אם ניתן היה להבחין בהם באותה עת או אם לאו, צריכה להיבדק על ידי בית המשפט. בשל קביעה זו על ידי המומחה זומנו הצדדים לדיון נוסף לבירור העובדתי הנדרש.
8.
ביום 10.02.14 התייצבו התובע ונציג הנתבעים, התובע העיד כי לא נעשו עבודות עם דיסק חשמלי בדירה לאחר מסירתה; כי השינוי היחיד שנעשה הוא ביציאה מהמרפסת שאינו מקום האריחים הפגועים; וכי בזמן המסירה בקש לציין שהרצפה מלוכלכת, אך הדבר לא נרשם בפרוטוקול. נציג הנתבעת עמד על הטענה שליקויים שלא נרשמו בפרוטוקול המסירה נוצרו כנראה לאחר כניסת התובע לגור בדירה.
דיון והכרעה
9.
לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש בדעתי לקבל את התביעה בחלקה, ולחייב את הנתבעים לשאת בעלות תיקון מלוא הליקויים שמצא המומחה.
10.
בשאלת האחריות לנזקי הריצוף אני מעדיפה את עדות התובע, שהיתה עקבית וברורה ונתמכה בפני
ותיו בסמוך לאחר מסירת הדירה, כבר אז הלין על פגמי ריצוף. מכתבו של התובע מיום 15.11.09 (נספח 5 לכתב התביעה) נשלח בהמשך למכתב קודם מיום 18.10.09 ועלה ממנו כי
התשובה שקבל התובע היא
"שלא ניתן להשיג את הגוון של הריצוף שפגום".
מכאן ניתן להסיק כי באותה עת לא טענו הנתבעות שאין להן אחריות לפגמים שנמצאו וטענה זו הועלתה לראשונה רק לאחר שהסתבר שאין בנמצא אריחים מתאימים להחלפת אלה שנפגעו.
11.
זאת ועוד, כנגד עדות התובע הנוגעת ללכלוך בדירה בעת מסירתה, לא הובאה כל עדות מטעם הנתבעת.
ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ. יוסף לוי, פ"ד לה(1)736
[1980], בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו:

"...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".
בנסיבות אלה, הימנעות הנתבעות מזימון עד מטעמן - ממי שרשם את פרוטוקול המסירה או נציג אחר שהיה במקום בסמוך לאותו מועד שיש בו כדי לשלול את גרסת התובע - נזקפת לחובתן.
12.
מאחר שקבלתי את טענת התובע שבשל הלכלוך לא ניתן היה להבחין בפגמי הריצוף, אני קובעת כי פגמים אלו היו קיימים כבר במועד המסירה ולא התובע הוא שגרם לפגמים האמורים. למעלה מן הצורך אציין כי לא סביר בעיני ששינויי גוון בין האריחים השונים נובע משימוש של התובע בדירה, ואפילו אם לא הבחין בכך התובע במעמד המסירה, אין בכך כדי לשלול את זכותו לפיצוי בגין אי התאמה בין האריחים.
13.
הצהרת התובע – כמו כל מקבל דירה אחר- הכלולה באישור ביצוע תיקונים בדירה (נספח א לכתב ההגנה), שהוא למעשה פרוטוקול המסירה (כאמור בסעיף 14.1 לכתב ההגנה) לפיה
"החברה אחראית לתיקון הליקויים שצוינו לעיל בלבד ולא לשום פגם אחר, פרט לפגם נסתר שלא ניתן היה לגלות בבדיקה מדוקדקת בעת קבלת הדירה"
מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לסעיף 4 (1) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982. על כן, ובהתאם לסעיף 3 לאותו חוק אני קובעת כי תנאי זה מבוטל ואין בו כדי לפטור את הנתבעות מאחריות לפגמים שהיו קיימים בדירה בעת מסירתה, ככל שהתובע עמד בנטל להוכיח את קיומן באותה עת.
14.
בהתאם לחוות דעת המומחה עלות תיקון הליקויים שמצא בדירת התובעים מסתכם בסך של 28,270 ₪, כשסכום זה כולל פיקוח הנדסי ומע"מ.
15.
באשר להוצאות המשפט: על הנתבעות לשאת בהוצאות התובע בגין חלקו בשכר טרחת המומחה בסך 3,245 ₪. כמו כן אני מקבלת את הדרישה לשאת בהוצאות שמאי התובע שהתבקש להיות נוכח במהלך בדיקת המומחה בסך 1,700 ₪.
מאחר ועלות התיקונים שקבע המומחה היא כמחצית
מהערכת שמאי התובע שהיוותה את הבסיס לכתב התביעה, מצאתי כי אין מקום לחייב את הנתבעות לשאת בהוצאות חוות הדעת ההנדסיות שניתנו לתובע.
מאחר והתביעה הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות שבו אין ייצוג משפטי, אין מקום לחייב את הנתבעות בשכר טרחה ששילם התובע בשל ניסוח תביעה קטנה. בעניין זה אציין כי שכר זה שולם לכאורה לגוף שאינו עו"ד ואינו רשאי לקבל שכר עבור עבודה משפטית (כאמור בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961) וגם מסיבה זו אין מקום לחייב את הנתבעות בהוצאה זו.
סוף דבר
16.
אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע את עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת המומחה בצרוף ההוצאות שפורטו לעיל, וכן אגרת בית המשפט ששולמה בסך 332 ₪ והוצאות משפט בשים לב לקיומן של שתי ישיבות, בסך 600
₪. בהתאם, על הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום כולל בסך של
34,147 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ג אדר תשע"ד, 13 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 37739-05/13 אלי לויטין נ' אלמוג (כ. ד. א. י.) בע"מ, גינדי השקעות פרויקטים 2006 בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/02/2014)