Google

עו"ד גיא שרים - פניני יוסף, רחל פניני

פסקי דין על עו"ד גיא שרים | פסקי דין על פניני יוסף | פסקי דין על רחל פניני |

55536/03 א     06/09/2004




א 55536/03 עו"ד גיא שרים נ' פניני יוסף, רחל פניני




1
בתי המשפט
א 055536/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
06/09/2004
תאריך:
כב' השופט קליין מנחם

בפני
:

עו"ד גיא שרים

בעניין:
התובע
סימה שרון ו/או יואב אמיר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. פניני יוסף

2. רחל פניני
הנתבעים

פסק דין
בפני
תביעה על סך של 12,965 ₪, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, ונוגעת לתשלום שכר טרחתו של עורך דין עבור שירותיו המקצועיים.

מתחילה הוגשה תביעה זו כנגד 2 נתבעים. במהלך הדיון ובהסכמת הצדדים ניתן פס"ד כנגד הנתבעת 2 על סך של 2,572 ₪ והנתבעת 2 נמחקה מיתר רכיבי התביעה, סכום זה יופחת מסכום התביעה שבפני
באם שולם בפועל ועל כן סך התביעה שעומדת בפני
תעמוד על סך 10,393 ₪, כנגד נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

התובע הנו עו"ד במקצועו. לטענתו, הנתבע פנה אליו, לצורך קבלת טיפול משפטי בעניינים שונים ולמרות שלא נחתם הסכם שכ"ט בכתב, סוכם בין הצדדים בע"פ כי הנתבע ישלם לתובע את שכרו בגין פעולותיו .

לטענת התובע, הוא פעל למען השגת המטרה אשר למענה נשכרו שירותיו וכי הוא זכאי לתשלום עפ"י החשבוניות שהוציא והמציא לנתבע.
מנגד, בא הנתבע וטוען, כי לא הוא שכר את שירותיו של התובע אלא פנה אל התובע כנציג החברות הרבות אשר בהם משמש הוא כמנהל. עוד טוען הנתבע כי התובע התרשל במילוי תפקידו ולא פעל כפי שעו"ד סביר ונבון היה אמור לפעול, ובכך גרם לו עגמת נפש רבה ועקב התנהלות זו של התובע אין הוא זכאי לתשלום שכר טרחתו ואף חייב הוא לפצות את הנתבע בגין כך.

התביעה נוהלה בהליך של "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה

פסק דין
זה מנומק בתמצית כהוראת תקנה 214 טז (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, לרבות התיאור המובא לעיל.

דיון:
התביעה שבפני
אינה תביעה להרמת מסך. באו הצדדים לפני ובפיהם טענות מכאן ומכאן, האחד משוכנע כי שירותיו המקצועיים נשכרו ע"י הנתבע וכי ביצע את אשר נתבקש לעשות וזכאי הוא לקבל את שכר טרחתו במלואו, ורעהו תמה תמיהה מרובה על בקשת האחר לתגמולים שכן טוען הוא להעדר יריבות שכן לא הוא אשר שכר את שירותיו של התובע כי אם החברות שבשליטתו שכרו את שירותי התובע, ומה עוד שהתובע לא ביצע את אשר נשכר לעשות ועל כן לא קמה לתובע עילת תביעה בגין שכ"ט.

באלו, אין השופט נדרש אלא לראיות אותן הציגו הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים בפני
ו במהלך העיון והליבון המשפטי.

מקצוע עריכת הדין מן הקשים שבמקצועות החופשיים. עורך הדין, בניגוד לבעלי מקצוע אחרים, נאלץ להתמודד בד בבד במיני חזיתות רבות כנגד יריבים רבים. עורך הדין מקבל לידיו תיק לייצוג בבית המשפט, מגיש תביעה ומייד עומד מולו "האוייב" הראשון: הצד שכנגד. זה, סבור לעיתים תכופות שעורך הדין, ולא יריבו במשפט, הוא האשם האמיתי בסכסוך בינו לצד שכנגד (אם בינו לבין שותפו לשעבר או בינו לבין בת זוגתו וכו'...)

אותו צד שכנגד אץ לו רץ לו ושוכר שירותיו של עו"ד נמרץ ומטיל עליו את תפקידו - "להיות גלדיאטור" ולהלחם ב"אויבו" הגדול, ב"כ הצד שכנגד. והנה מתגלה לעורך הדין אוייב נוסף: ב"כ הצד שכנגד, אשר לעיתים נאלץ לפעול בצורה שהתוותה לו.
בהגיעו לבית המשפט, לעיתים, מוצא עצמו עורך הדין בחזית נוספת: מול בית משפט. חובתו לפעול כ -officer of the court , בנוסף לחובת האמון והמסירות ללקוח, מביא אותו לעיתים, לקבל הערות ואף להגיע לעימותים עם בית המשפט אשר לא פעם נגרמים כתוצאה מעומס העבודה המוטל על בית המשפט. לאחר כל אלו, ומבלי שיוכל עורך הדין לנוח על זרי דפנה, מוצא שוב את עצמו בחזית נוספת, הפעם "בתוך ביתו", מול לקוחו, המסרב לשלם שכר טרחה שסוכם עליו ואף מטיח בעורך הדין האשמות והטחות שלעיתים מגיעות לועדת האתיקה של הלשכה ולפעמים אף לבית המשפט.
שוכנעתי שזהו עוד מקרה מסוג זה, בה מתגלה כמה קשה מקצוע עריכת הדין.

התובע צרף לכתב התביעה את פרטי פעולותיו אשר עשה וכן העתקי מכתבי דרישת שכ"ט שנשלחו לנתבע ואשר היו ממוענים לנתבע ישירות.

מאמין אני לגרסתו העובדתית של התובע, אשר עדותו היתה קוהרנטית, אמינה ומתיישבת עם העובדות. עדותם אף נתמכת בעדותם של עו"ד לוין אורית ועו"ד יצחק אגר. כך, אין אני מאמין לנתבע, אשר עדותו אינה קוהרנטית, אמינה או מתיישבת עם העובדות. כך למשל, הנתבע לא הבהיר מדוע לא ציין במכתבי התשובה ששלח לתובע כי המכתבים אינם ממוענים לאישיות הנכונה וכי עליו לדרוש את שכ"ט מן החברות שבשליטתו.

התובע לא עשה עלי רושם כמי שמנסה להתעשר שלא כחוק או רודף בצע. להיפך: פירוט העבודות המשפטיות והמחיר שנגבה בגינם, נראה סביר בהחלט ואינו חורג מהנורמה המקובלת. הנתבע, מאידך, עשה עלי רושם של מי שמתחמק מקיום התחייבויותיו כלפי בעלי מקצוע ולרבות עורכי דין וסבור שיוכל בבית המשפט להשמיץ ולהכפיש עו"ד שפעל בנאמנות ומסירות עבורו ובכך להתחמק מתשלום חובו.

יתרה מזו, הרושם אשר הותיר הנתבע עלי הוא כי אין הבדל בין כיסו הפרטי לבין כיסי החברות שבשליטתו. מעדותו של עו"ד יצחק אגר אשר העיד בפני
ביום 14.06.2004 עולה כי סוכם בין התובע לנתבע על שכ"ט בשיעור של 150$ בגין שעת עבודה אחת. (ראה עמ' 5 ש' 11 לפרוטוקול הדיון). לא מצאתי דופי בעדות הנ"ל גם לא מצאתי כי לעו"ד יצחק אגר יש עניין בתביעה שבפני
.

הלכה פסוקה היא כי מקום בו קבעו הצדדים בהסכם את גובה שכר הטרחה, יקבע שכר הטרחה על פי המוסכם, ראה ע"א 474/80 שמואל גרובר נ' תל-יוסף, פ"ד לה (4), 45, עמ' 49-50, שם נקבע כדלקמן:

"בנוהג שבעולם שאין דרכו של אדם להשכיר את שירותיו הטובים ולהעניק מעבודתו המקצועית שלא על מנת לקבל פרס עבור פועלו. הלכה היא שבגין עבודתו הוא זכאי לשכר. היה השכר מוסכם, ייקבע שיעורו על-פי ההסכם. לא הוסכם על שיעורו של השכר, יוענק לו שכר ראוי".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובמסמכים המצורפים להם ולאחר ששקלתי את העדויות אשר הושמעו בפני
נראה לי כי התובע ביצע עבור הנתבע את אשר נדרש לעשות, ועל כן זכאי התובע לקבל את מלוא שכר טרחתו.
הגיון ושכל ישר יוכיחו כי קיימת יחסיות בין גובה שכ"ט אשר דורש התובע לבין הפועלות אשר ביצע.

למרות ההשמצות הרבות, ולאחר בדיקת כל החומר שבתיק, לא מצאתי דופי בפעולותיו של התובע ולא הוכח בפני
שהתרשל או שיש לקזז בגין נזק שגרם ללקוחו, את שכר הטרחה המגיע לו.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם לידי התובע את הסך של 10,393 ₪ (במידה ושולם פסק הדין חלקי על ידי הנתבעת 2, שאם לא כן, יחוייב נתבע זה במלוא סכום התביעה) בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ובנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ, בצירוף ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.
המזכירות תשלח

פסק דין
זה בדואר רשום לצדדים
ניתן היום כ' באלול, תשס"ד (6 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט

קלדנית: שלומית שלום









א בית משפט שלום 55536/03 עו"ד גיא שרים נ' פניני יוסף, רחל פניני (פורסם ב-ֽ 06/09/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים