פסקי דין על שלמה יונה אלוש | פסקי דין על פתחי מוחתסב | פסקי דין על וופא מוחתסב |

9362-07/13 תק     23/02/2014




תק 9362-07/13 שלמה יונה אלוש נ' פתחי מוחתסב, וופא מוחתסב








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 9362-07-13 אלוש נ' מוחתסב ואח'




בפני
כב' השופטת רחל חוזה
, סגנית נשיא (בדימ')

התובע

שלמה יונה אלוש


נגד

הנתבעים
1. פתחי מוחתסב
2. וופא מוחתסב




פסק דין



מן הנתונים שבאו בפני
ביהמ"ש, עולה כי בתאריך 12.12.12, השכיר התובע לנתבעים דירה למגוריהם, ברח' בן יהודה 21 בחיפה, לתקופה של שנה אחת, כאשר לטענת התובע שכר החודשי הינו בסך של 2,000 ₪, כמופיע בהסכם השכירות שבין הצדדים.

לטענת התובע, הנתבעים שילמו לו את הסך של 2,000 ₪ בגין חודש אחד בלבד של שכירות, הוא החודש הראשון ומאז ועד עתה הינם מתגוררים במושכר, אינם משלמים לתובע דבר ואף מסרבים לעזוב את הדירה.

התובע עתר בכתב תביעתו לחייב את הנתבעים לשלם לו את דמי השכירות עבור 7 חודשים וכן לפצותו בגין כל יום של איחור בפינוי הדירה, בסך של 100 ₪, כנקבע בהסכם ובסה"כ 32,000 ₪.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, אך הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") התייצב בביהמ"ש במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות, 15.12.13.
בפתח הדיון הודה הנתבע כי לא שולם לתובע שכר כבר במשך 6 חודשים, אך זאת מחמת שהתובע לא נתן לו קבלות על תשלומים קודמים ששילם לו.
כן טען כי סוכם בין הצדדים שהנתבע ינקה את החצר של הבית המושכר וכי תמורת כך התובע ינכה לו חודשיים של דמי שכירות.

למרות שבפתח הדיון הודיע הנתבע כי אכן לא שילם לתובע את אותם 6 חודשים של שכירות, הרי שבהמשך הדיון טען כי שילם לתובע סכום נוסף של 8,000 ₪ והתובע נתן לו על כך קבלה, שהוגשה לביהמ"ש וסומנה נק/1.

התובע הכחיש את טענות הנתבע, כאילו כתב את הקבלה או חתם עליה וכן הכחיש קבלת תשלום כלשהו מהנתבע, פרט לסכום של 2,000 ₪ ששולם לו במעמד חתימת הסכם השכירות.

בשלב זה, כאשר הצדדים חלוקים בעניין תשלומים נוספים ששילם הנתבע לתובע וכן בעניין נכונות הקבלה נק/1, הגיעו הצדדים להסכם דיוני על פיו כל אחד מהם ייבדק במכונת אמת ותוצאותיה – יחייבו את הצדדים.
לצורך כך, נדחה הדיון ליום 20.2.14.

בישיבת ביהמ"ש מיום 20.2.14, הסתבר כי התובע נבדק במכונת האמת ותוצאותיה, כפי שהוגשו לביהמ"ש וסומנו תק/1, מצביעות על כך שהתובע דובר אמת וכי פרט לסך של 2,000 ₪, לא קיבל מהנתבע תשלום כלשהו.
מאידך, הנתבע לא פנה כלל לבדיקת הפוליגרף ותירץ זאת בכך שהתובע ובנו איימו עליו.

הנני נותנת אמון מלא ומוחלט בכל דברי עדותו של התובע וקובעת כי דמי השכירות החודשיים נקבעו לסך של 2,000 ₪, כמופיע בהסכם השכירות עליו חתומים הצדדים.
כן הנני קובעת כי פרט לסכום של 2,000 ₪ שקיבל התובע מהנתבעים עם חתימת הסכם השכירות, עבור החודש הראשון של השכירות – לא שילמו הנתבעים כל דמי שכירות לתובע.

הנני דוחה את כל טענותיו של הנתבע, כאילו שילם לתובע סכומים נוספים או כי סוכם שתמורת ניקוי החצר יפחית התובע משכר הדירה תקופה של חודשיים וקובעת כי הנתבע העיד עדות שקר בביהמ"ש.

הנני מקבלת את דברי התובע כי לא כתב את נק/1 ולא חתם עליו וקובעת כי הקבלה נק/1 הינה מעשה של זיוף.

בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 32,000 ₪, שהינו דמי השכירות שלא שולמו עד הגשת התביעה וחיוב הנתבע בתשלום סך של 100 ₪ ליום, בגין אי פינוי המושכר במועד.

כאשר ענייננו בביהמ"ש לתביעות קטנות וכאשר אין חולק כי הנתבעים ממשיכים להתגורר במושכר ולקביעתי – פרט לחודש הראשון של השכירות – לא שילמו לתובע דבר, הנני סבורה כי יש מקום לחייב את הנתבעים בתשלום דמי השכירות עד ליום מתן פסק הדין, ובלבד שהסכום לא יחרוג מהסכום הכולל שלגביו הוגשה התביעה ושולמה האגרה.

משמע, הנתבעים חבים בתשלום דמי שכירות מאז ינואר 2013 ועד מרץ 2014, סה"כ 14 חודשים, בסך כולל של 28,000 ₪.

בסע' 16 לחוזה השכירות, נקבע פיצוי מוסכם מראש של 100 ₪ לכל יום של איחור בפינוי המושכר.
תקופת השכירות הסתיימה ביום 12.12.13, משמע – מאז ועד 22.2.14 חלפו 72 ימים בגינם חבים הנתבעים לתובע את הסך של 7,200 ₪.
אולם, כאשר צירוף סכום זה לסכום דמי השכירות שחבים הנתבעים לתובע, עולה על הסך של 32,000 ₪, הנני מחייבת את הנתבעים בפיצוי התובע בגין האיחור שבפינוי המושכר למשך 40 ימים בלבד, משמע מיום 12.12.13 ועד ליום 21.1.14, בסך של 4,000 ₪.

לגבי יתרת התקופה שבה יחזיקו הנתבעים במושכר מעבר ליום 21.1.14 – על התובע יהא להגיש תובענה חדשה, אם יחפוץ בכך.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 32,000 ₪ (28,000 ₪ + 4,000 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

כאשר הוצאות עריכת חוות דעתו של בודק הפוליגרף, בסך של 1,000 ₪, שולמו על ידי התובע, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 1,800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת

פסק דין
זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 9362-07/13 שלמה יונה אלוש נ' פתחי מוחתסב, וופא מוחתסב (פורסם ב-ֽ 23/02/2014)