פסקי דין על שלום ויסמן | פסקי דין על ג'ימי אסיה

43704/03 א     26/02/2014




א 43704/03 שלום ויסמן נ' ג'ימי אסיה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 43704-03 ויסמן נ' אסיה




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


מבקש

שלום ויסמן


נגד


משיב

ג'ימי אסיה



החלטה

במסגרת בקשת הנתבע לביטול

פסק דין
, טען הנתבע כי הסמכות העניינית הינהא של בית הדין האזורי לעבודה, ולא של בית משפט זה, לאור טענתו לקיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבע המקימים סמכות עניינית ייחודית של בית הדין לעבודה.
הנתבע טוען, כי בין הצדדים שררו יחסי עובד מעביד ולראיה מפנה לכתוב בכתב התביעה, סעיף 8, 9 ו-10 שם נטען כי התובע העסיק את הנתבע כמרצה ובין הצדדים נחתם חוזה עבודה.
במשך נטען, בסעיף 11 כי התובע הודיע לנתבע על פיטוריו ובסעיף 21 נטען שהנתבע הפר את חוזה העבודה בניהם.
לטענתו, נטען בסעיף 25 לכתב התביעה שהוא ביצע הנתבע עוולה מסחרית לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ולכן בהתאם לסעיף 22(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתביעה להפרת הוראת פרק ב' לחוק שנובעת מיחסי עובד מעביד.

התובע טוען בתגובה, כי הנתבע לא היה מעולם עובד של התובע , כמשמעותם של המונחים בדיני עבודה, אלא היה במעמד של "פרי לנסר" ולראיה מפנה לתצהירה של גב' שניידרמן,
בו נאמרו הדברים במפורש.
לדברי התובע, הנתבע לא קיבל שכר, לא שולמו בגין העסקתו מיסי מעבידים או ביטוח לאומי ולא התקיימו מאפיינים של יחסי עבודה בהתאם לחוק ולקריטריונים שנקבעו בבג"צ 3168/93. לדבריו השימוש שעשה במונחים מתחום יחסי העבודה בכתב התביעה לא יכולים לשנות את המצב.
עוד לדברי התובע, הנתבע לא הציג כל ראיה לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים.

התובע מוסיף וטוען, כי עילות התביעה אינן בתחומים שיוחדו לסמכות בית הדין לעבודה, גם בגלל שאין יחסי עבודה בין הצדדים , וגם לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 לפיו, כך התובע, אין לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בעילות תביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] . כאשר כתב התביעה כולל עילת תביעה מכוח חוק זכויות יוצרים, 1911 ופקודת זכויות היוצרים 1924 וכן עילות תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ו-1965 שאינן בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה.
התובע דוחה את טענת הנתבע לפיה, תביעה בין עובד למעביד מכוח חוק עוולות מסחריות מסורה לבית הדין לעבודה, וטוען כי לא מדובר ביחסי עבודה, וכי מדובר בעילה חילופית בלבד שלא על פיה ניתן פסק הדין.

הנתבע בתשובתו, טוען כי התצהיר עליו נסמך התובע בתגובתו הנו טיוטה פנימית בלבד ולא בתצהיר שהוגש לבית המשפט. עוד נטען כי לא מדובר בתצהיר היות והמסמך איננו חתום ע"י המצהירה ואיננו מאומת כדין ע"י עו"ד. עוד טוען הנתבע כי בעמוד האחרון של המסמך , ישנה מחיקה של מילים ותיקון בכתב יד.
לשיטת הנתבע, בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי, ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית אם התקיימו יחסי עובד מעביד נתונה לבית הדין לעבודה.[
לטענת הנתבע, גם אם נחתם בין הצדדים חוזה לפיו בין הצדדים אין יחסי עובד מעביד, אזי יש לבחון האם מתקיימים בעניינו של הנתבע המבחנים שנקבעו בפסיקה כדי לקבוע אם בין הצדדים שררו יחסי עובד מעביד.

דיון:
עיון בטענות הצדדים מעלה, כי התובע טוען שלא התקיימו בינו לבין הנתבע יחסי עבודה וכי השימוש שנעשה במונחים כגון "מעסיק", "חוזה עבודה" ו-"פיטורין" בכתב התביעה לא מהווה אינדיקציה לקיומם של יחסי עבודה.

הנתבע טוען מנגד, שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד בהתאם לכתוב בכתב התביעה, סעיף 8, 9 ו-10 שם נטען כי התובע העסיק את הנתבע כמרצה ובין הצדדים נחתם חוזה עבודה.. במשך נטען, בסעיף 11 כי התובע הודיע לנתבע על פיטוריו ובסעיף 21 נטען שהנתבע הפר את חוזה העבודה בניהם.
תצהירה של גב' צילה שיינדרמן, עליו נסמך התובע, חתום על ידה, ובוודאח שאינו מאומת ואינו מהווה תצהיר.

לאור העובדה שבין הצדדים מחלוקת משפטית באשר לקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים. לאור הפסיקה לפיה שאלת הסמכות העניינית בשאלת קיומם של יחסי עבודה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. ראה לעניין זה
ע"א 321/75 שרות ארצי להדברה בע"מ נ. בוחבוט (פס"ד ל(381 (1),
"שאלה זו אם אמנם המשיב היה "עובד" של המערערת ואם היא היתה מעבידתו שנויה במחלוקת ביניהם. ההוראה הברורה של המחוקק היא כי בשאלה זו ידון בית הדין לעבודה, ולא יכריע בה בית דין או בית משפט זולתו, שהרי הסמכות הקנויה לו גם לענין זה ייחודית היא.... לדעתי, די בכך שהשאלה שנויה במחלוקת של ממש על מנת שהסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה תתפוס בה".

סוף דבר
:

פסק הדין שניתן בעניינו של המבקש בטל ומבוטל בהעדר סמכות עניינית של בית משפט זה.
התיק יועבר לבית הדין לעבודה במחוז תל אביב.


ניתנה היום, כ"ו אדר תשע"ד, 26 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 43704/03 שלום ויסמן נ' ג'ימי אסיה (פורסם ב-ֽ 26/02/2014)