פסקי דין על דב ווייסמן | פסקי דין על אילנה ויסמן | פסקי דין על צבי שרף | פסקי דין על עדנה שרף |

53123-07/12 א     19/03/2014




א 53123-07/12 דב ווייסמן, אילנה ויסמן נ' צבי שרף, עדנה שרף








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



19 מרץ 2014
ת"א 53123-07-12

ווייסמן ואח' נ' שרף ואח'




בפני

כב' השופט


ישי קורן

תובעים
1
.
דב ווייסמן

2
.
אילנה ויסמן
ע"י עו"ד אהוד עובדיה


נגד

נתבעים
1
.
צבי שרף
2
.
עדנה שרף
ע"י עו"ד גלית אילן




פסק דין


1.
לפניי תביעה לצו עשה ולסילוק יד בעניין הרכוש המשותף בבית ברח' בנימין מטודלה 53 בתל אביב (להלן: "הבית המשותף").

על יסוד הסכמת הצדדים ניתן בזה

פסק דין
על דרך הפשרה.

לבקשת הצדדים יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

2.
בבית המשותף 3 יחידות דיור, בשתי קומות. התובעים הם הבעלים של חלקת משנה 1 בבית המשותף, אשר משתרעת על פני הקומה הראשונה והשנייה, ושל כ-50% מהרכוש המשותף.

הנתבעים הם הבעלים של חלקת משנה 2, שבקומה השנייה בבית המשותף, ושל כ-25% מהרכוש המשותף.

עניינה של התביעה בסככה ובמכולה המצויות זו לצד זו, בחלק המערבי של חצר הבית המשותף, בסמוך לגבול החלקה.

3.
התובעים טוענים שהנתבעים התקינו את הסככה על גבי מסגרת צינורות קיימת במקום אשר שימש לחניית הנתבעים, וכי בכך הם מנשלים את התובעים ממקום החנייה שלהם (כך הנוסח הן בכתב התביעה והן בתצהירי התובעים).
לצד הסככה מונחת מכולה השייכת לנתבעים, ובה עושים הנתבעים שימוש שמפריע לאורח החיים בבית המשותף. הנתבעים חיברו את המכולה לרשת החשמל והמים של הרכוש המשותף, והם משאירים מחוץ למכולה כלי עבודה, באופן המהווה מפגע בטיחותי ואסתטי. הצבת המכולה, שגודלה 6.5
x
2.5
x
2.5 מ', נעשתה בניגוד להסכמה שנתנו התובעים בעבר, להציב במקום מכולה בגודל של 2
x
2
x
4 מ'. גודל המכולה והשימוש שעושים בה הנתבעים חורגים מהמוסכם.

התובעים מבקשים לצוות על הנתבעים להשיב את מצב הרכוש המשותף לקדמותו, ובכלל זה לסלק את הסככה שהתקינו, ואת המכולה המונחת בשטח הרכוש המשותף.

4.
הנתבעים טוענים כי הסככה הותקנה לפני שנים רבות – עוד בטרם רכשו הנתבעים את הדירה בשנת 1996 – וכי הם מחנים במקום אופנוע השייך להם. משובר בשימוש סביר שאינו מונע מהתובעים להחנות בשטח החנייה של הבית המשותף 2 כלי רכב של התובעים, כדרך שעושים שאר דיירי הבית המשותף.

המכולה אינה מחוברת לרשת המים כלל. החיבור לרשת החשמל נעשה באמצעות חיבור לחשמל שבדירת הנתבעים ולא על חשבון הרכוש המשותף. המכולה המוצבת בחצר היא המכולה שהציבו הנתבעים לפני כעשרים שנה לאחר ההסכם שנחתם בין דיירי הבית המשותף בשנת 1996. הרשות להצבת המכולה הייתה בלתי הדירה ותמורתה ביצעו הנתבעים עבודות ברכוש המשותף עבור כלל הדיירים. המכולה סגורה ונעולה רוב שעות היום והלילה. לעתים עושה הנתבע 1 שימוש בכלים שבמכולה, אך זאת בשעות סבירות וללא הפרעה לשכנים. אופי השימוש במכולה אף הוא לא השתנה מזה כעשרים שנה.

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפניי החלטתי לדחות את התביעה.

6.
על פי תצהיר הנתבע, יחד עם תצהירו של מר אלון פלז שממנו רכשו הנתבעים את דירתם, ויחד עם תצהירו של מר גיא אביב, הדייר השלישי בבית המשותף, עולה בבירור כי הסככה הותקנה במקום המשמש לחניית הנתבעים עוד לפני שנת 1996, ולא נעשה כל שינוי במקום בשנים האחרונות. יתר על כן, מדובר בחצר רחבת ידיים המשופעת במקומות חנייה. הצדדים הנהיגו מקומות חנייה קבועים לכל אחד מהדיירים. התובעים עצמם מציינים כי הסככה מצויה במקום המשמש מזה שנים כמקום חנייה של הנתבעים. על כן, אין כל עילה להורות על הריסת הסככה או על סילוק ידם של הנתבעים ממנה.

7.
אשר למכולה – התובעים מלינים על כך שהמכולה גדולה מזו שעל הצבתה הוסכם בשנת 1996, ועל שנעשה בה שימוש בלתי סביר שיש בו משום הפרעה לדיירי הבית המשותף. בדיון שהתקיים ביום 27/10/13 השיב ב"כ התובעים לשאלתי ואמר שהמכולה מוצבת במקום בשלוש או ארבע השנים האחרונות. לעומתם טוענים הנתבעים כי המכולה היא אותה מכולה שהוצבה במקום לאחר הסכם 1996, וכי לא נעשה בה כל שימוש בלתי סביר או שימוש שיש בו כדי להפריע לדיירים.

בתצהירי העדות הראשית שינו התובעים את גרסתם ואישרו כי המכולה הקיימת ניצבת במקום מאז הסכם 1996. על פי גרסתם העדכנית, לא נתנו התובעים את ליבם לכך שהמכולה גדולה מזו שעליה הוסכם, עד אשר בשיפוץ שנערך בשנת 2010 התקבל שרטוט מודד ממנו התברר שהמכולה גדולה פי 2.5 מזו שעליה הוסכם.

8.
אינני מקבל טענה זו של התובעים.

ראשית, אם מבקשים התובעים לדקדק עם הנתבעים כחוט השערה, ראוי לתובעים לדייק במידות שמסרו. אין כל ראיה לכך שהמכולה היא בגודל הנטען על ידי התובעים (2.5
x
6.5
x
2.5). לעניין גובה המכולה אין כל ראיה. לעניין אורך המכולה ורחבה, הרי שלפי תרשים המודד המצורף לתצהיר התובעים המידות הם 2.45
x
6.09 ולא כנטען.

שנית, משהתברר הן מתצהיר התובע והן מהתצהירים מטעם הנתבע, שהמכולה הניצבת במקום הוצבה בה כבר בשנת 1996, בעקבות ההסכם שבין הצדדים, אני סבור שאין בסיס לדרישה לפנות את המכולה, ולהציב מכולה קטנה יותר במקומה. לאחר שתיקה של התובעים משך כעשרים שנה, ומשלא חל במקום כל שינוי אשר מצדיק את דרישת התובעים, מנועים התובעים מלהעלות כל טענה באשר לגודל המכולה. יש רגליים לטענת הנתבעים לפיה מבקשים התובעים "לנקום" בנתבעים על הפסד שנחלו התובעים בהליך אחר שהתקיים בין הצדדים, לפני המפקח על הבתים המשותפים.

9.
לעניין השימוש שעושה הנתבע 1 במכולה, איני סבור שהוכח קיומו של שימוש בלתי סביר המהווה מטרד לדיירי הבית המשותף. דווקא התמונות המצורפות לתצהיר התובע מלמדות כי בדרך כלל המכולה סגורה וסביבתה נקייה. התובעים טרחו לצלם תמונות בהן נראים אי אילו חפצים בסמוך למכולה. הנתבע הסביר שמדובר בתמונות אשר צולמו, ככל הנראה, בתקופה בה נערכו השיפוצים בבית המשותף, וכי התמונות אינן משקפות את המצב הרגיל בשטח.

גרסתו של הנתבע קיבלה חיזוק מתצהירו של הדייר הנוסף בבית, מר אביב, אשר מעיד: "הדירה שלי ממוקמת בקומה הראשונה בבניין, וחלונות הדירה פונים לשטח החנייה. צביקה שרף עושה שימוש במכולה מדי פעם, לא באופן תדיר, ומעולם לא בשעות לא סבירות. אם צביקה שרף היה עושה שימוש במכולה באופן אשר מפריע או מטריד, אנחנו היינו הסובלים העיקריים, לאור מיקום הדירה." ובהמשך: "אין חפצים השייכים לצביקה אשר מונחים מחוץ למכולה דרך קבע". הנה כי כן, אין בסיס לתביעה לסילוק המכולה מחמת ההפרעה שנגרמת לשכנים כתוצאה מהשימוש שעושה בה הנתבע.

10.
זאת ועוד, התובעים מבקשים לבסס את תביעתם על האמור בהסכם 1996, לאמור: "השימוש במכולה ייעשה בשעות ובצורה שלא תגרום הפרעה לשכנים". דא עקא, התובעים מתעלמים מהסיפא של אותה פסקה, האומרת: "אם לא יוסר גורם ההפרעה, תוצא המכולה מהחצר תוך 30 יום". ניסוח זה מלמד כי בטרם תקום לתובעים עילה לסילוק המכולה עליהם לדרוש את סילוק ההפרעה, ורק אם יעמוד הנתבע בסורו, תוצא המכולה מן החצר. בענייננו לא מצינו שהתובעים הצביעו בפני
הנתבעים על הפרעה כלשהי, או דרשו מהם לסלק הפרעה זאת. ממילא לא מצינו שהנתבעים סרבו למלא אחר דרישה כאמור. אדרבה, נראה כי התובעים חיפשו עילה שתצדיק תביעה לסילוק המכולה מהחצר.

11.
עוד נטען כי המכולה מחוברת לרשת המים והחשמל של הרכוש המשותף. הוכח להנחת דעתי כי המכולה אינה מחוברת לרשת המים כלל, וכי החשמל במכולה אשר משמש לתאורה של נורה אחת בלבד, מקורו בחיבור לדירת הנתבעים ולא לרכוש המשותף. (ראה אישורים המצורפים לתצהיר הנתבע).

12.
סוף דבר, אין בסיס לתביעה, לא בעניין הסככה ולא בעניין המכולה, ומוטב היה אלמלא באה לעולם. אשר על כן, התביעה נדחית.
הואיל ומדובר בפסיקה על דרך הפשרה, ועל מנת שלא ללבות את אש המחלוקת בין הצדדים, איני עושה צו להוצאות. ידעו התובעים כי הדבר נעשה הרבה לפנים משורת הדין.

ניתן היום
,


י"ז אדר ב תשע"ד
,
19 מרץ 2014
, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 53123-07/12 דב ווייסמן, אילנה ויסמן נ' צבי שרף, עדנה שרף (פורסם ב-ֽ 19/03/2014)