פסקי דין על אלעד עמר

6825-07/13 תתע     02/03/2014




תתע 6825-07/13 מדינת ישראל נ' אלעד עמר








בית משפט השלום לתעבורה בירושלים



תת"ע 6825-07-13 מדינת ישראל
נ' עמר




בפני

כב' השופטת מרים קסלסי


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה


נגד


אלעד עמר
ע"י ב"כ עוה"ד חני דוד



הנאשם

הכרעת דין

מבוא
1.
הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות, עת נהג ביום 21/6/13 בכביש 1, כשהוא שיכור, שכרותו נלמדה מבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף על פיה נמצא ריכוז אלכוהול של 405 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף – מעל הריכוז המקסימאלי המותר בחוק.

2.
הנאשם נהג חדש, רישיונו פקע, והוא הסיע 4 נוסעים שפרטיהם נרשמו, כאשר הנוסע שישב לצדו אינו כשיר להיות מלווה. המאשימה ביקשה בתחילת ישיבת ההוכחות להזהיר הנאשם כי בית המשפט עלול להשתמש בסמכותו ולהרשיע את הנאשם גם בעבירות אחרות שאינן מנויות בכתב האישום ואשר יוכחו במהלך שמיעת הראיות ואכן הנאשם הוזהר. (ראה עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 8, יצוין כי נפלה טעות דפוס וזו תוקנה בחתימת ידי מאוחר לדיון ע"י מחיקת המילה "אין").


3.
הנאשם כפר בתקינות המכשיר ובמיומנות מפעיל הינשוף. הסנגורית בסיכומיה טענה כי יש לזכות הנאשם בשל מילוי רשלני של הטפסים על ידי המתנדב ומפעיל הינשוף ובאי עמידה בנוהלי המשטרה.


4.
הנאשם טען לראשונה בחקירתו הנגדית כי עישן סיגריה ולעס מסטיק בעת שהיה במשמורתו של מפעיל הינשוף בטרם נבדק על ידי מכשיר הינשוף. הסנגורית מבקשת להאמין לנאשם.


5.
אקדים את המאוחר ואומר כי לא האמנתי לעדותו הכבושה של הנאשם, ועל אף רשלנותו של מפעיל הינשוף במילוי הטפסים, לא מצאתי פגם בבדיקת הנאשם במכשיר הינשוף,
אותה הרשלנות שהוכחה לא השליכה על מיומנותו בהפעלת מכשיר הינשוף ואמינות תוצאות הבדיקה, המהווה ראיה מדעית מכרעת.
בעדות הנאשם לא היה די כדי לעורר ספק סביר בשאלה האם הוקפד עם הנאשם שלא יאכל ישתה יעשן או יכניס דבר מה לפיו ב-15 הדקות שקדמו לבדיקתו בינשוף, לפיכך הרשעתי הנאשם בעבירות המיוחסות לו, לרבות אלו שהתגלו במועד הדיון – רישיון נהיגה שאינו תקף והסעת נוסעים ללא מלווה, הכל כמפורט להלן.




דיון והכרעה
באיזו שעה נעצר הנאשם
6.
שני המתנדבים: יוסי ויינשטוק
ויהושוע דושינסקי מילאו מזכרים (ת/1 ות/3 בהתאמה) והעידו כי עצירת רכב הנאשם בוצעה בשעה 03:55.
עדותם היתה מהימנה בעיני ולא מצאתי כי נסתרה בחקירתם הנגדית או בעדותו של הנאשם.
היות שאין מחלוקת כי בדיקת הינשוף החלה בשעה 04:17 (פלט ינשוף – ת/8), הרי שחלפו 15 דקות מאז שעוכב.

7.
לטענת הסנגורית, המתנדב ויינשטוק לא עמד בנוהל המשטרה (נ/1 – הוראות שימוש – נשיפון אלקטרוני (

alcotest 6510
ׂ

מיום 15/3/09) לפיו בטרם בדיקת הנשיפון יש לוודא שהנבדק לא שתה אלכוהול ב-15 דקות לפני הנשיפה.
המתנדב לא הכיר הוראה זו ואף מותב זה לא נחשף עד כה לטענה זו ביחס לנשיפון.
יחד עם זאת, יש לציין כי לא מדובר בנוהל אלא בהוראות שימוש ואף בהנחה כי חייב היה המתנדב לוודא שהנבדק לא שתה אלכוהול 15 דקות קודם לכן, ברור כי וידוא זה מתבסס על שאלה שהיה צריך לשאול את הנאשם.
במקרה שלפנינו, ממילא הנאשם טען כי שתה אלכוהול 4 שעות לפני נהיגתו. (ראה תחקור חשוד – ת/10 ע' 4), כך שהעדר הוידוא לא פעל בעוכרי הבדיקה, מה עוד שממילא
תוצאת הנשיפון אינה מהווה ראיה לשכרותו של אדם אלא אינדיקציה ראשונית בלבד. כמו כן אין
חובה בחוק, לעצור רק מי שהתקיים לגביו חשד סביר או שתנאי לבדיקת הינשוף היא כשלון בבדיקת הנשיפון.
מכשיר הנשיפון נועד ליעל את פעילות המשטרה ולצמצם בדיקות סרק במכשיר הינשוף ותו לא.


האם נשמר קשר עין עם הנאשם?
8.
המתנדב ויינשטוק מילא במזכרו והעיד כי מרגע שהנאשם נכשל בבדיקת הינשוף הודע לו
כי הוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות ונאסר עליו "לאכול לשתות לעשן או להקיא או להכניס דבר לפיו/אפו" (ת/1), המתנדב העיד כי שמר על הנאשם והיה עמו בקשר עין רצוף מרגע עיכובו עד למסירתו למפעיל הינשוף – השוטר מוטי ברה. השעה שבה מסר את הנאשם למפעיל הינשוף היא 04:10 (ת/1).

9.
אין מחלוקת כי בשעה 04:17 נבדק הנאשם במכשיר הינשוף (פלט – ת/8). השאלה שנשאלת היא האם ב-7 הדקות בהן שהה הנאשם תחת משמורתו של מפעיל הינשוף, הצליח הנאשם לעשן וללעוס מסטיק בו זמנית – כטענתו, כאשר מפעיל הינשוף מבחין בכך ולא אומר לנאשם דבר. יצויין כי מפעיל הינשוף כלל לא עומת לגבי טענה זו, מהסיבה הפשוטה שהיא הועלתה לראשונה על ידי הנאשם בחקירתו הנגדית, ואף באת כוחו לא ידעה עליה, בנוסף, העיד המפעיל כי ערך לנאשם בדיקת מאפיינים לצורך כך חייב היה להיות צמוד לנאשם במהלך הדקות שבחן אותו.



עדותו של מפעיל הינשוף
10.
כפי שהקדמתי בפתח הכרעת דיני, עדותו של מוטי ברה מפעיל הינשוף ופעולות הרישום שביצע היו רשלניים מאין כמותם, במה דברים אמורים?
על פי דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות (ת/10)
מפעיל הינשוף מתחיל למלא את העמוד הראשון הכולל פרטי נהג, תחקור ראשוני של החשוד (מהיכן הגיע, כמה שתה, מתי וכיו"ב). בסוף עמוד זה מצוינת השעה 04:10. יש שוטרים שמעידים כי השעה הנקובה בסוף עמ' 1 היא השעה בה סיימו למלא העמוד ויש המעידים כי זו השעה בה העבירו החשוד למפעיל הינשוף. מכיוון שהשוטר ברה גם ערך תחקור ראשוני וגם היה מפעיל הינשוף, העיד
מפעיל הינשוף כי בשעה 04:10 החלה בדיקת המאפיינים (פרוטוקול עמ' 10 ש' 32). תשובה זו אינה נכונה בעליל, באשר לפי עדות המתנדב שהיתה מדוייקת יותר, 04:10 זו השעה שהעביר את הנאשם לידיו של מוטי ברה. אם כך, חייבות לעבור דקות ספורות
עד שהשוטר מוטי ברה סיים למלא פרטי החשוד, לשאול שאלות ולרשום התשובות בעמוד הראשון, כך שבהכרח השעה 04:10 אינה השעה בה החלה בדיקת המאפיינים, אלא דקות ספורות לאחר מכן.

לגבי בדיקת המאפיינים
(ת/10), בהנחה שזו אכן בוצעה ולא כפי שטוען הנאשם, הרי שבחקירתו הנגדית של מוטי ברה עלה בבירור כי הלה אינו נצמד להוראות שבעמוד 2 , הוא לא מקריא לחשוד כיצד עליו לבצע הבדיקה, אם היה עושה זאת שוב ושוב, היה יודע להשיב לבית המשפט כיצד מבצעים את בדיקת הבאת האצבע לאף, בחקירתו הנגדית בפני
הדגים והעיד כי הידיים צריכות להיות לצדי הגוף ואח"כ תיקן והדגים כשהן פרושות לצדדים (פרוטוקול עמ' 14 ש' 16-20), בעוד שבסעיף ג' לת/10 רשום במפורש כי "יש להורות לנהג לעמוד כששתי רגליו צמודות זו לזו וידיו מושטות קדימה, כאשר כפות ידיו מופנות כלפי מעלה, סגורות והאצבע המורה מושטת קדימה".

לחוסר הדיוק שלא לומר רשלנותו של מפעיל הינשוף בכל הנוגע לזמן ביצוע בדיקת המאפיינים ולצורת ביצועה אין משמעות ראייתית, באשר הנאשם עמד בהצלחה במבחנים אלו,
ועל כן איני צריכה להידרש לשאלה האם בדיקת המאפיינים בוצעה או לא, אציין כי על אף רשלנותו של השוטר אני נוטה להאמין כי ביצע הבדיקה, כך העיד שנוהג לעשות, עדות הנאשם מנגד לא היתה מהימנה ולא הובא אף עד מתוך ארבעת העדים האפשריים שיתמוך בעדותו.

לגבי המועד שבו החל את תחקור החשוד
(עמ' 4 בת/10) מוטי ברה השיב – לאחר בדיקת המאפיינים
- בשעה 6:30 וכשחזרתי ושאלתי אותו שוב, תוך שאני מתרה בו בשנית לחשוב היטב על תשובתו, וזאת משום שהיה ברור לי, שתשובותיו בבית המשפט מרושלות
ולא בהכרח מעידות על מה שארע בפועל, השיב:
"תחקור חשוד עושים לאחר שמסיימים בדיקת הינשוף ולא כפי שאמרתי קודם אחרי בדיקת מאפיינים"
(פרוטוקול עמ' 14 ש' 29-30).

לגבי הפרטים הרשומים בהזמנה לדין
(ת/4) גם כאן ניכרת רשלנותו של השוטר מוטי ברה:
הוא לא מקפיד להעתיק ממזכרי המתנדבים את הפרטים הנכונים, ברישום מספר הרכב נפלה טעות וכך גם לגבי מספר הנוסעים שנסעו עם הנאשם, ושוב, אין ברשלנות זו כדי לפגום בהוכחת העובדות כי מי שנעצר הוא הנאשם, שהרי אין מחלוקת בענין זה, אלא לענין אופיו של מפעיל הינשוף ודרך פעולתו.

מילוי יומן ההפעלה (נ/2)
על מפעיל הינשוף למלא ביומן ההפעלה כמה דוחות נרשמו ושבדיקות הכיול בתחילה ובסיום לרבות נשיפה עצמית בתחילה ובסיום משמרת היו תקינות. לשוטר מוטי ברה "קשה" לרשום תשובה מלאה, כפי שרושמים מפעילים אחרים, בעיניו "בדיקת כיול ובדיקת נשיפה זה אותו דבר" (עמ' 16 ש' 28), ושוב גם ברשלנות זו אין כדי להשפיע על שאלת תקינות המכשיר, משום שלגבי המכשיר קיימים פלטי הנשיפה העצמית והכיול, והם מלמדים כי אכן שתי הבדיקות (כיול ונשיפה עצמית של המפעיל) היו תקינות בתחילה ובסיום משמרת (פלטים - ת/5 ות/6)

11.
כאמור, הרושם שעשה מוטי ברה הוא של שוטר רשלן שאינו מקפיד על הנהלים, הוא אינו יודע על בוריו כיצד
יש להורות על ביצוע מבחן הבאת אצבע לאף, הוא התרשל במילוי ידני של הדוחות השונים, זו אינה הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך, ומשום מה אינו מתקן דרכיו, אולי משום שהדבר לא הובא לידיעת מפקדיו.


השאלה שנשאלת היא האם רשלנותו זו מגיעה עד כדי זיוף מסמכים ועדות שקר?
אני סבורה שלא. אני מאמינה לו כשהוא אומר "אני לא ממציא דברים" ((עמ' 13 ש' 4) וגם כשהוא מעיד כי ביצע בדיקת מאפיינים וסיים אותה "כמה דקות לפני השעה 04:17").

מעדויות שוטרים בתיקים אחרים התרשמתי כי ניתן להשלים בדיקת מאפיינים ומילוי טפסים בפרק זמן של 5 דקות, הדבר תלוי במידת שיתוף הפעולה של החשוד בביצוע ההוראות ובזריזותו ויעילותו של השוטר.
מכל מקום, לא מצאתי לקבל הטענה כי השוטר ברה מילא באופן שקרי ומכוון את בדיקת המאפיינים מבלי שביצע אותה בשטח.


אותו הדבר לגבי ת/9 – דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף – טופס זה ממולא בסיום בדיקת הינשוף וקבלת התוצאות. לא מצאתי כל יסוד להניח ולא התעורר כל ספק סביר שמא טופס זה זויף, או מולא בשלב מאוחר יותר בשונה מאותו הטופס שנמסר לידי הנאשם.
ה-
x
-ים שסומנו חרגו מהמשבצות וזה מתיישב עם עדות המפעיל שהשתמש בנייר קופי. לו היה ממלא אותו באופן ידני פעם נוספת, מן הסתם היה מדייק ברישום ה
x
בתוך המשבצת, כפי שניתן לראות בטפסים אחרים שמילא כמו טופס בדיקת המאפיינים.

הנאשם לא הציג את המסמכים שקיבל לידיו
ואף לא טען שלא קיבל את ת/9 לידיו. אגב, אין משמעות אם הנאשם מקבל לידיו את המקור או ההעתק, את שניהם ממלא מפעיל הינשוף, בין ע"י השמת נייר קופי בין הדפים ובין על ידי העתקת המסמך פעם נוספת, כפי שהעיד בפני
אותו מפעיל ינשוף בתת"ע 1541-1-0-13 מדינת ישראל
נ' שמחון (29/12/13) במקרה ההוא רשלנותו של מוטי ברה הביאה לזיכויו של נאשם מחמת הספק, בין היתר משום שלא סומן כי שמר על קשר עין וניכרו הבדלים בין מילוי שני העותקים של אותו טופס הזהה לת/9 שלפנינו, בנוסף העידה חברתו של אותו נאשם כי הם נסעו לתחנת המשטרה ברכבם ללא שום שוטר שישב עמם.

במקרה הנוכחי, לעדותו של הנאשם כי עישן ולעס מסטיק לא הובאה כל תמיכה מפי אחד מחבריו ששהו עמו.

זאת ועוד, שום תשובה שנרשמה ע"י מוטי ברה כאילו נאמרה מפי הנאשם, לא נסתרה על ידי הנאשם כאילו לא אמר אותה. (ראה תחקור ראשוני, תחקור חשוד בסוף בדיקת הינשוף ודברי הנהג בהזמנה לדין). הנאשם אישר שאמר ששתה כוס בירה מסוג "לף", 4 שעות קודם לכן, שהתבלבלו בדרך וש"כן אמרתי לו כלום" כרשום בדברי הנהג, מה שתומך ברושם שקיבלתי שמדובר בשוטר רשלן אך לא שקרן.


האם הצליח הנאשם לעורר ספק סביר שמא באמת עישן סיגריה ולעס מסטיק במהלך 7 הדקות שהיה במשמורתו של מפעיל הינשוף עד לבדיקתו בינשוף?
12.
עדויות המתנדבים הייתה מהימנה עלי, לרבות אזהרתם את הנאשם שלא יאכל ישתה, יעשן ויכניס דבר מה לפיו או לאפו, ואף על פי כן העיד הנאשם בהתחמקות :
"לא זוכר שהוא אמר לי משהו. יצאתי והוא אמר לי לשבת ברגע שהגיע השוטר השני, לעסתי מסטיק, אבל הוא ראה אותי מעשן אין לי ספק"
ש. מי ראה אותך
ת. ברה. ...
ש. אז כמה זמן לוקח לך עשן סיגריה?
ת. חמש דקות ולעסתי מסטיק תוך כדי.
ש. מאיפה היו לך סיגריות. איפה הם היו? הרי ישבת מחוץ לאוטו על המעקה.
ת. היה עליי את הסיגריות
ש. עכשיו יש עליך סיגריות?
ת. עכשיו אין עלי סיגריות".


הנאשם היה מחוץ לרכבו כשנמסר לחזקת מפעיל הינשוף, מי שזקוק לסיגריה לצורך הרגעתו במצבי לחץ, מחזיק אותה קרוב אליו. הנאשם ישב באולם בית המשפט למעלה משעתיים, הרחק מרכבו ואעפי"כ לא היו עליו סיגריות. אם אף אחד לא אמר לנאשם שאסור לו לעשן וכו' מדוע לא עישן ולעס מסטיק בזמן שהיה במשמורת המתנדב אלא רק מאוחר יותר כשהועבר למשמורת מוטי ברה? התשובה לכך לדעתי קשורה בהתרשמותו של הנאשם מעדותו הרשלנית של מוטי ברה, לעומת עדותו הקוהרנטית והחד משמעית של המתנדב, ולכן לא העז לומר כי עישן בנוכחות המתנדב, וכך אמר:
"כמו שהוא (מוטי ברה – מ.ק.) אמר שהוא עשה בדיקת מאפיינים, הוא יכול להגיד שהוא השגיח עלי בארבע עיניים" (פרו' עמ' 21 ש' 22).
הנאשם העיד שהשוטר ברה ראה אותו מעשן, אם כך, גם נוסעי הרכב שהמתינו עם הנאשם
היו אמורים לראותו מעשן, אף על פי כן איש מהם לא התייצב להעיד.

מסקנתי והתרשמותי הן שמדובר בעדות כבושה שצצה לראשונה במוחו של הנאשם, תוך כדי הדיון ושמיעת חקירת העדים ע"י באת כוחו, הוא אף אישר שלא העלה טענה זו בפני
באת כוחו בשום שלב (פרו' עמ' 21 ש' 20).

"החשש הטבעי שהכבישה נועדה להתאמת הגרסה הכבושה לראיות התביעה ולסיכול
האפשרות לבחון את מהימנותה על ידי חקירתם של העדים שהעידו לפני חשיפתה"
(ע"פ 5730/96 גרציאני, כפי שצוטט בספרו של המלומד קדמי, על דיני הראיות, חלק ראשון, מהדורה 2009, עמ' 501 – 505 והפסיקה המובאת שם).
בהעדר הסבר נאות "כבישת" העדות מעוררת חששות והיסוסים לגבי אמיתותה. כאמור, לנאשם לא היה כל הסבר מדוע כבש עדותו זו עד לחקירתו הנגדית ולא העלה אותה קודם לכן, בפני
באת כוחו. תשובתו: "לא הייתי צריך להתייחס לזה" (פרו' ע'מ 21 ש' 20) אינה מתקבלת על הדעת.


הימנעות הבאת עדים פועלת לרעת מי שנמנע
13.
הימנעות הנאשם מלהביא עדים בשליטתו ללא מתן הסבר סביר פועלת לחובתו. הסברו כי אחד מהם לא יכול היה לצאת מהבסיס אף היא אינה מהימנה עלי, לו רצה לזמנו היה אומר זאת לבאת כוחו וזו הייתה פועלת נמרצות לזמנו כדין באמצעות בית המשפט.
גם בסיום עדות הנאשם לא התבקשה דחיית מועד הדיון על ידו להבאת עדים, ועל כן נראה כי במודע בחר הנאשם שלא להביא איש להעיד מטעמו. עוד יצויין כי פרטי כל הנוסעים ותעודות הזהות שלהם נרשמו במזכר המתנדב (ת/3), כך שלא היה צריך להסתמך על זכרונו המתעתע של הנאשם.


14.
עדותו של הנאשם לא עשתה עלי רושם מהימן ולא רק לגבי תשובותיו בענין עישון הסיגריה ולעיסת המסטיק בו זמנית. בחקירתו הנגדית של הנאשם נתגלו סתירות שלימדו על זכרון סלקטיבי מכוון. הוא זכר בוודאות ששתה רק בירה אחת, אך לא זכר אם היו שני חברים שנכחו בשתייתו או רק אחד, האם אכל ביציאה מהבר אחרי שתיית האלכוהול, או לפני שיצא מהבית, בשעה 9:00 בערב, האם המתנדב אמר לו שאסור לאכול לעשן וכו' לפני הבדיקה או לא.
כשעומת מול תשובותיו השונות לענין האכילה והחברים אמר "זה לא סותר" כשהתבקש להסביר כיצד, השיב
"אין לי הסבר לזה, אכלתי כשיצאתי מהבר...לפני 8 חודשים ישבתי בבר ואני לא אמור לזכור מי ישב איתי" (פרוטוקול עמ' 19 ).





סיכום ביניים
15.
לסיכום סוגיה זו, משלא האמנתי לנאשם כי הספיק לעשן ב-5-7
הדקות לפני בדיקתו בינשוף, ומשלא טען כי עישן קודם לכן בעת שהיה בחזקת המתנדב, הרי שאני קובעת כי חלפו 15 דקות מרגע עיכובו ועד בדיקתו בינשוף.
הגיע העת אם כן לבדוק את מיומנות מוטי ברה בהפעלת הנישוף ואמינות פלטי המכשיר בהתחשב במיומנות זו.


מיומנות מפעיל הינשוף
16.
מוטי ברה מפעיל ינשוף מוסמך משנת 2006, הוא נחקר כיצד הוא מבצע את בדיקת הכיול והשיב כהלכה, "ברגע שמשהו לא תקין במשכיר הוא פסל את הבדיקה לא יודע מתי הבדיקה נפסלת ומתי לא" (עמ' 15 -16). נכון הדבר שהידע שלו מצומצם לאופן ההפעלה ואין הוא יודע להסביר משמעות תוצאות כאלו ואחרות, אולם, אין בכך כדי לפגום במיומנותו. מוטי ברה ביצע כהלכה בדיקות כיול ונשיפה עצמית בתחילה ובסוף משמרת, כמו כן בבדיקתו של הנאשם, לאחר שתי נשיפות, כנדרש, נמצאה הבדיקה תקינה ובה תוצאה של 405 מ"ג, תוצאה זו הולמת את הצלחת הנאשם בבדיקת המאפיינים, ואת עצם הודאתו בכך ששתה אלכוהול. כך, שעל אף שפלטי הינשוף הן ראיות מדעיות, עצמאיות שאינן זקוקות לתמיכה, אין בראיות האחרות כדי להחלישן, נהפוך הוא.

באת כוח הנאשם לא הצליחה לערער את מיומנות הפעלת מכשיר הינשוף, אולם ביקשה להדגיש את רשלנותו של המפעיל במילוי כל יתר הטפסים בטענה כי יש בכך כדי להכשיל הבדיקה.
איני רואה עין בעין עם הסנגורית. לא כל פגם או מחדל מצד עדי המאשימה מביא לזיכוי, יש לבדוק הפגם ביחס לעובדות המהוות בסיס להרשעה. לו היה מדובר בהעתקה ידנית של התוצאות מהמכשיר או דיווח בע"פ, או במזכרים, לא הייתי סומכת על מוטי ברה, אך למזלו, פלטי הינשוף יוצאים כפי שהם, ללא התערבותו ולפיכך, ניתן לסמוך עליהם, הן בנוגע לשעה הנקובה של הבדיקה והן בנוגע לערכים המופיעים שם. לא מצאתי כי נפל פגם בהכנת המכשיר לקראת בדיקה (בדיקות עצמיות וכיול לפני המשמרת), לא בדרך ביצוע בדיקת הינשוף (הוחלפו פיות והנאשם לא טען אחרת) ואף לא בסיום המשמרת בה נבדק המכשיר בשנית ונמצא תקין. משכל הליך הבדיקה מתחילתו ועד סופו נמצא תקין, למעט כאמור בדיקת המאפיינים, שממילא אין לה ערך ראייתי, הרי שאין מניעה להסתמך על הראיה המדעית, והדרישה בהלכה הפסוקה לפיה יש להקפיד באופן מוחלט על תקינות מהלכי הבדיקה, התקיימה גם במקרה הנוכחי.


לסיכום

17.
לאחר שמיעת העדים ועיון בראיות, הגעתי למסקנה כי המאשימה הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח מעל לספק סביר את נהיגתו בשכרות של הנאשם, הטעם לכך נעוץ בעיקר בכך שלא נפל פגם בראיה המדעית – פלט הינשוף ובכך שלא נתתי אמון בעדותו של הנאשם,
ומכאן שלא היו בדבריו, לענין עישון ולעיסת מסטיק בטרם בדיקה בעת שהיה במשמורת מפעיל הינשוף, כדי להוות ספק סביר.
ספק סביר נבחן על פי ניסיון החיים וסבירות הטענה כשיש לה אחיזה בחומר הראיות.
ראה בענין זה



18.
רשלנותו של השוטר ברה במילוי הטפסים ראויה לכל גינוי, וכאמור זו אינה הפעם הראשונה שאני מתבטאת בדרך זו,
ראה תת"ע 1541-10-13 שמחון שהובא בפני
מאוחר לדיון, ע"י הסנגורית, יחד עם זאת, היה ורשלנות זו אינה פוגעת בלב הראיות – בבדיקת השכרות – היא אינה יכולה להביא לזיכויו של הנאשם. לו הנאשם היה מביא את אחד מחבריו וזה היה מעיד בענין העישון ו/או לעיסת המסטיק של הנאשם ועדותו היתה אמינה ולא היו מתגלים בה בקיעים בחקירה נגדית,
כי אז קרוב לוודאי שהתוצאה הייתה אחרת.

19.
מכל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, שהיא נהיגה בשכרות כאשר בנשיפתו נמדד ריכוז של 405 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף – מעל לרמה המקסימאלית המותרת בחוק ובניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961 יחד עם תקנה 169(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.


כמו כן אני מפעילה סמכותי על פי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, ומרשיעה את הנאשם בעבירות בהן הודה והודייתו זו חוזקה אף במזכר המתנדב (ת/3)– עבירה על סעיף 12א2 לפקודת התעבורה, כי בהיותו נהג חדש, מתחת לגיל 21 הסיע 4 נוסעים ללא מלווה וכן בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף לתקופה הפחותה מ-6 חודשים– עבירה על סעיף 10 א לפקודת התעבורה (ברירת קנס בסך 250 ₪ כאמור בצו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002
).




הטיעונים לעונש יישמעו ביום שנקבע לשימוע הכרעת הדין – 20/3/14 שעה 9:00

ניתנה היום,
ל' אדר תשע"ד ,
02 מרץ 2014
, בהעדר הצדדים


מזכירות תשלח הכרעת הדין לצדדים בפקס.














תתע בית משפט לתעבורה 6825-07/13 מדינת ישראל נ' אלעד עמר (פורסם ב-ֽ 02/03/2014)