פסקי דין על א. שגיא חקלאות | פסקי דין על עו"ד אמיר בירמן | פסקי דין על זיתנא מוצרי מזון | פסקי דין על באסם אגבאריה |

35408-02/13 א     02/03/2014




א 35408-02/13 א. שגיא חקלאות בע"מ, עו"ד אמיר בירמן נ' זיתנא מוצרי מזון בע"מ, באסם אגבאריה








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 35408-02-13 א. שגיא חקלאות בע"מ
נ' אגבאריה

ת"א 51009-01-13 א. שגיא חקלאות בע"מ
נ' זיתנא מוצרי מזון בע"מ


תיק חיצוני: 02-59958-12-7


בפני
כב' השופטת איילת הוך-טל


התובעים
1. א. שגיא חקלאות בע"מ
ח.פ. 512371600

2. עו"ד אמיר בירמן


נגד

הנתבע
ים
1. זיתנא מוצרי מזון בע"מ
ח.פ. 514214725
2. באסם אגבאריה
ת.ז. 052397775




פסק דין


לפני מחלוקת כספית שהחלה דרכה בבקשה לביצוע שטר חוב אשר הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתיק שמספרו
02-59958-12-7 . יש לציין כי קרן החוב נשוא תיק זה (סך 189,457 ₪)
נפרעה והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת בהפרשי ריבית, הוצאות משפטיות ושכר טרחה.
מאחר וההתנגדות לביצוע שטר החוב הוגשה בנפרד על ידי כל אחד מהנתבעים, אוחד הדיון בהליכים אלה בפני
י.
מבוא ותשתית עובדתית
1.
התובע מס' 2 מונה ככונס נכסים לצורך תפיסת בית בד (להלן – הכונס), בגין חובות של מפעיליו, ה"ה אבו חנין (להלן- אבו חנין), כלפי התובעת מס' 1 (להלן – הנושה).
2.
ביום 29.11.12 תפס הכונס חזקה בבית הבד של אבו חנין וזאת עקב אי עמידה בתשלומים וחובות כספיים שצברו כלפי הנושה.
3.
בעקבות כך, פנו אבו חנין והנתבעים לכונס בבקשה כי יאפשר להם להמשיך בפעילות בית הבד באופן עצמאי, תוך שהנתבעים ימשכו מדי יום את כל התוצרת וישלמו תמורתה לכונס במזומן.
4.
ביום 30.11.12 נחתם "הסכם להסדרת פעילות בית בד כדורי במסגרת כינוס נכסים" (להלן – ההסכם) בין התובעים לבין אבו חנין והנתבעים.
5.
על פי תנאי ההסכם, התחייבו הנתבעים לשלם עד ליום 4.12.12 חובות בסך 85,000 ₪ לבית הבד הנ"ל וכן להמשיך ולרכוש כמות של לפחות 7 טון שמן לשבוע, במחיר של 16 ₪ (בתוספת מע"מ) לק"ג שמן. ההסכם מציין כי הנתבעים ישלמו במזומן לכונס מדי יום חמישי בשבוע, החל מיום 6.12.12, בעבור כמות השמן שסופקה להם באותו
שבוע.
6.
ההסכם
שהוגש בתיק נושא את חתימת הנתבע מס' 2 (להלן – הנתבע) אך אינו נושא את חתימת הנתבעת מס' 1 (להלן – הנתבעת).
7.
להבטחת קיום ההסכם, התחייבו הנתבעים לחתום על שטר חוב פתוח על החלק (להלן – שטר החוב).


8.
שטר החוב נחתם על ידי הנתבע אשר חתם הן כעושה שטר והן כערב לשטר.
9.
בהתאם להסכם, הנתבעת ביצעה משיכת כמויות שמן מבית הבד בתאריכים
3.12.12-18.12.12 בהיקפים של כ 5,000 ק"ג.
10.
על פי המידע המצוי בתיק, הנתבעת ביצעה את התשלומים הבאים לכונס –
10.1.
ביום 3.12.12 העבירה 3 שיקים ע"ס 84,240 ₪:
10.1.1.
שיק מספר
5001004
ע"ס 28,080 ₪ ז"פ 31.1.13.
10.1.2.
שיק מספר
5001005
ע"ס 28,080 ₪ ז"פ 31.2.13.
10.1.3.
שיק מספר
5001006
ע"ס 28,080 ₪ ז"פ 31.3.13.
10.2.
ביום 6.12.12 העבירה הנתבעת 3 שיקים ע"ס 37,440 ₪:
10.2.1.
שיק מספר
5001016
ע"ס 12,480 ₪ ז"פ 31.2.13.
10.2.2.
שיק מספר 5001018
ע"ס 12,480 ₪ ז"פ 31.3.13.
10.2.3.
שיק מספר 5001017 ע"ס 12,480 ₪ ז"פ 31.4.13.
10.3.
ביום 19.12.12 העבירה הנתבעת 4 שיקים ע"ס 67,016 ₪:
10.3.1.
שיק מספר
5001124
ע"ס 16,754 ₪ ז"פ 9.3.13.
10.3.2.
שיק מספר
5001125
ע"ס 16,754 ₪ ז"פ 31.3.13.
10.3.3.
שיק מספר
5001137
ע"ס 16,754 ₪ מ"פ 31.4.13
10.3.4.
שיק מספר
5001136
ע"ס 16,754 ₪ ז"פ 31.5.13.
11.
את תיק ההוצאה לפועל פתחו התובעים ביום 27.12.12 בהסתמך על שטר החוב ע"ס 189,457 ₪. הכונס היה זה שמילא את סכום השטר לצורך הגשתו בהסתמך על הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת כאמור לעיל. התובעים לא שלחו כל הודעה לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.
12.
לבקשת התובעים, הוטלו במסגרת הליכי ההוצל"פ עיקולים עוד בטרם מסירת האזהרה לחייבים. עיקולים אלו בוטלו בהחלטת כב' הרשמת הבכירה ספרא-ברנע מיום 24.3.13.
13.
במהלך ניהול ההליכים נפרעו כל השיקים הנ"ל, כך שסכום הקרן כבר אינו רלוונטי לדיון אשר צומצם לסוגיית הריביות וההוצאות המשפטיות בלבד.
14.
במסגרת הדיון מיום 10.9.13 הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומי טענותיהם בכתב וכי פסק הדין יינתן על יסוד כל החומר הקיים בתיק.
תמצית טענות הצדדים
טענות התובעים
15.
אין מחלוקת בדבר סכום הקרן של חובות הנתבעים. הנתבעת אישרה בעצם תשלום חובותיה את חיוביה על פי ההסכם ולכן יש לדחות את טענותיה כנגד תוקפו. לפיכך, המחלוקת היחידה שנותרה נוגעת להפרת תנאי התשלום שנקבעו בהסכם.
16.
לאור האמור בהסכם ולאור העדויות שהובאו מטעם התובעים, ברור כי ההסכם בין הצדדים דיבר על תשלום במזומן. כל טענות הנתבעים בדבר תנאי תשלום אחרים הינם ראיה בעל פה כנגד מסמך בכתב ויש לדחותן.
17.
התובעים דאגו להודיע על הפרת ההסכם בעצם הגשת השטר לביצוע ובהגשת הבקשה להטלת עיקולים כנגד הנתבעים. עצם הבהילות בפעולת הגבייה נגעה למצב הכלכלי של הנתבעים שהובהר בדיון.
18.
עצם הפקדת השיקים ופרעונם אין משמעה קבלת אופן תשלום שונה מהמוסכם. מדובר בהקטנת חוב הנתבעים ותו לא. מעולם לא ניתנה הסכמת מי מן התובעים לשינוי תנאי התשלום הקבועים בהסכם.
19.
לולא ההסכמה לתשלום במזומן לא היה נכרת ההסכם ויש לדחות את נסיונם חסר תום הלב של הנתבעים לשנות את התנאים בדיעבד.
טענות הנתבעים
20.
ההסכם והשטר נשוא התביעה לא נחתמו על ידי הנתבעת או מורשה חתימה מטעמה .
21.
תשלום התמורה בשיקים דחויים נעשתה בהתאם למוסכם. עצם קבלתם והעברתם לצד ג' לצורך ניכיונם מהווה תשלום מלא ומונעת מן התובעים להעלות טענה בנושא.
22.
התובעים לא פעלו להגיש מסמכים שנתבקשו להציג לעצם ביסוס טענותיהם, קרי ההסכם המקורי והעתקי השיקים שנפרעו. עובדה זו צריכה לעמוד לחובתם.
23.
בהחלטת כב' הרשמת הבכירה ספרא-ברנע כבר נקבע כי תביעה זו הוגשה בטרם עת, אך התובעים בחרו להמשיך בה. מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט המצדיק דחיית התביעה וחיוב התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט לדוגמה.
דיון והכרעה
24.
לכל אורך ההליך טוענת הנתבעת כנגד תוקף ההסכם, נוכח העובדה שהנתבע אינו מורשה לחייב או לזכות את הנתבעת. אולם אין בטענות אלו ממש. שאלת יכולתו של הנתבע לחייב או לזכות את הנתבעת מאבדת כל משמעות שעה שהתובעת פעלה על פי ההסכם דה פקטו.
25.
אין חולק כי התובעת קיבלה אספקת שמן בהתאם להסכם ושילמה בגינו על פי המחיר המוסכם בשיקים שלה. לכן, גם אם לנתבע לא היתה סמכות לחייב את הנתבעת על פי ההסכם, הרי שפעולותיה על פי ההסכם הינן למעשה אישורו בדיעבד, כך שאין היא יכולה לחלוק על כי ההסכם מחייב אותה.
26.
יש גם סתירה פנימית בטענות הנתבע שכן אם כטענתו לא יכול היה לחייב את הנתבעת על פי ההסכם במעמד החתימה, כיצד לקח על עצמו ערבות לחובותיה שלטענתו כלל לא נוצרו.
ברור
שאין לקבל טענות אלו, אולם כאמור, נוכח הנסיבות,
אין חשיבות לטענות אלו כעת.

27.
לשון ההסכם שנכרת בין הצדדים ברורה :
27.1.
הנתבעים התחייבו לשלם סך של 85,000 ₪ בגין שמן זית שסופק להם עובר לכריתת ההסכם עד ליום 4.12.12.
27.2.
עבור שמן זית שיקבלו החל מיום 6.12.12 ואילך, ישלמו הנתבעים מדי יום חמישי עבור סחורה שקיבלו במהלך אותו שבוע במזומן ולפי תעריף שהוסכם.
28.
אין מחלוקת כי בפועל בוצעו התשלומים בהמחאות דחויות לחודשים ינואר עד מאי 2013 ונפרעו במלואם.
29.
במסגרת הדיון מיום 14.2.13 נשאל הכונס מדוע ניאות לקבל את ההמחאות הדחויות ואיפשר לנתבעים להמשיך ולמשוך סחורה מבית הבד. כך השיב:
"...אנו נמצאים במערכת יחסים מורכבת עם ניהול כינוס קשה ותזרים מזומנים קשה של בית העסק שמנסה להשיב חובות אני מתכוון לעסק של בית הבד, התפתינו להאזין ללשונו החלקלקה של מר באסם ובנו מוחמד כל אימת שביקשו עוד כמה ימים נשלם ונגיע ואנחנו התאזרנו בסבלנות גם לאור בקשתו של מר אבו חנין שביקש לא לפוצץ את העסקה כי המשמעות עבורו שלא תהיה לו קונה לשמן היא תוצאה עגומה שהוא יאבד את בית הבד ואני ככונס נכסים הסכמתי להמתין בסבלנות לאור הבקשות של כולם ויידעתי את הנושה המובטח כאן, מר אורי שגיא וגם על דעתו ואנחנו אמרנו ניתן עוד מס' ימים לא להגיע למצב שהוא נזק בלתי הפיך....ומשפחת אבו חנין שבעונה הזו לאור ההליכים המשפטיים הקשים שננקטו כנגדה עבדה יומם ולילה ואני הייתי ער לעבודה בלילה ולייצר היקף של שמן שישקף מצב חשבונאי של אי מכירת בית הבד בכינוס נכסים וזו הסיבה שהתאזרנו בסבלנות...."(
פרוטוקול עמ' 8 סיפא- 9 רישא).
30.
אין מחלוקת כי הכונס נטל לידיו את ההמחאות הדחויות.
31.
במהלך הדיון מיום 14.2.13, הובהר כי השיק הראשון נפדה באמצעות צד ג', ככל הנראה באמצעות עסקת ניכיון (מוצג מב/1).
ראו בפרוט' הדיון, בעמ' 12 שורות 23-29:
"ש. הצ'ק שנפרע נפרע בחשבון הפקדונות שלך?
ת.
הצ'ק הראשון שנפרע, הוסב ונפרע בחשבון צד ג'.
ש.
מי זה צד ג'?
ת.
אתה זה צריך לשאול את מר שגיא. הצ'ק הראשון ביום הפרעון שלו, נעשתה לו הסבה.
ש.
אני מציג לך את הצ'ק מיום 31.1.13 שהוא נפדה בחב' ניכיון צ'קים והוא קיבל את התמורה
ת.
אין שום מניעה להמציא את הצ'קים המקוריים הם נמצאים אצלי במשרד."
32.
התובע לא הציג את יתרת השיקים, על אף שהוא לא חלק על כך שהם נפרעו.
33.
הנה כי כן, אף אם אין מחלוקת בדבר קיומו של הסכם המקבע את אופן התשלום בין הצדדים, אזי אין מחלוקת כי בפועל נהגו כל הצדדים באופן שונה מהמתחייב בהסכם ולכן יש לקבוע כי בהתנהלותם זו שינו את תנאי ההסכם.
34.
אמנם, לפי דברי הכונס ניאות לקבל תשלומים דחויים ולא לפעול מיידית לגביה לטובת הליך הכינוס והגבייה, אלא שיש בדברים אלו כדי לשנות ממהות ההסכמות שגובשו בין הצדדים ויש לבחון מה ההסכמה החדשה שנותרה בין הצדדים בעקבות כך.
35.
אין בדברי הכונס הסבר מספק לגבי מהות ההסכמה החדשה שנוצרה, מהי הארכה שניתנה על ידו, עד מתי ביקש לקבל את התשלום המזומן לשיטתו ומדוע נקט דווקא ביום 27.12.12 בהליך של ביצוע שטר החוב בעודו מחזיק בידיו המחאות דחויות שיש בהן לפרוע את מלוא סכום החוב. דבריו של הכונס לפיהם ניאות "להמתין בסבלנות" הינם ערטילאיים ולא ברור מהם מה פרק הזמן שניאות להמתין, מה הבין הצד שכנגד מהסכמה זו ומדוע לא נערך הסכם בכתב המסדיר את ההסכמות החדשות או לכל הפחות מתריע בפני
הנתבעים כי אין בהמחאות הדחויות כדי להוות עמידה בתנאי ההסכם מולם.
36.
נוכח דברי הכונס בחקירתו, והבהילות בגינה הוגשה בקשה להטלת עיקולים בד בבד עם בקשת הביצוע ובטרם מסירת האזהרה, ניתן לשער כי הכונס פעל בדחיפות משום מידע
שבידו אודות כושר הפרעון של הנתבעים ואין הדבר נובע בהכרח ממהות ההסכמה שגובשה בין הצדדים. (ראו לעניין זה דבריו בעמ' 9 שורות 17-28).
37.
כך או כך, ברי כי הצדדים התנהלו בהתאם להסכמה שונה מזו הנקובה בהסכם ומשלא עלה בידי הכונס להוכיח מה היה טיבה של ההסכמה, יש לקבוע כי לא היה מקום לנקוט הליכים מידית בהתאם לתנאיו של הסכם ששונה ומשעה שההסכמות החדשות שגובשו שנויות במחלוקת.
38.
יתרה מכך. אף אילו היתה מתקבלת עמדת הכונס לפיה ההסכם ותנאי התשלום הנקובים בו שרירים וקיימים והופרו על ידי הנתבעים באופן המזכה את הכונס בסעד של ריבית והוצאות, אזי יש בגרסת הנתבעים ראיות טובות לטיב אחר של הסכמה שעמדה ביסוד ההסכם.
39.
מן העדויות בתיק עולה כי על אף שההסכם מדבר על תשלום במזומן, נראה כי סוגיית התשלום באשראי באמצעות שיקים עלתה בין הנתבע לבין עיסאם אבו חנין וכן מול התובע. ראו את עדותו של עיסאם אבו חנין בעמ' 13 בש' 24-29:
"...אומנם אני ההסכם שלי עם באסם ביני ובינו באופן אישי היה שונה ממה שההסכם נעשה מול הכונס בירמן וההסכם שלי עם באסם שהוא ישלם את הכספים בתשלומים ב- 4 תשלומים שווים שהיה צריך לשלם לפי הסיפור ביננו 30.12,30.1, 30.3 ו 31.2 . זה סיכום שהיה ביני לבין באסם לא מול אמיר בירמן ומה שמול אמיר ברמן שאת הצ'קים האלה, שהוא צריך לשלם לי בתשלומים לקחת אותם ולנכות אותם בריבית סבירה שלא תעלה על 2% ולקחת את הכסף במזומן ולהעביר אותו לכונס."
40.
ראו גם את עדותו של הנתבע בעניין זה, עמ' 25 בש' 22 – עמ' 26 בש' 1:
"...אמרתי לו אנחנו סיכמנו והילדים סיכמו שאנחנו משלמים לו צ'קים דחויים ינואר פברואר מרץ אפריל והלאה. אתה מוכן כאן הוא אמר שהוא כותב מזומן, ואני אמרתי שאני אנסה לעזור לנכות את הצ'קים עבור אבו חנין שיביא לך את הכסף במזומן, במידה ולא מר אורי שגיא הוא איש שנוטל הלוואות ומקבל ריביות ויודע לנכות צ'קים תיקח את הצ'קים לאורי שגיא הלקוח שלך, שינכה את הצ'ק'ים הוא השיב שישבנו עם אבו חנין וזה לא היה ביום עריכת ההסכם אלא ביום 3.12.12 באתי אליו עם הצ'קים ואמרתי לו שאלו תנאי התשלום שסיכמו עם אבו חנין והילדים שלי יכולים לשלם. עו"ד בירמן אמר לאבו חנין, אם אין ברירה אני ינכה את הצ'קים בחוץ וזה יעלה לך 5% לחודש. מר אמיר הביא דף נייר וכתב 28,080 ₪ כך כמה פעמים כי הוא חישב את הימים ואמר לאבו חנין זה יעלה לך ריבית הרבה כסף, 9,000-12,000 ₪, ומר אבו חנין אמר שאין לו ברירה ובכך נסגר הסיפור באותו רגע שהילדים שלי ימשיכו לקבל שמן וכל שבוע כל השמן שיסופק יתחשבנו ויוציאו צ'קים ויקבלו צ'קים מאבו חנין והצ'קים יעברו למר בירמן..."
41.
על אף שתוכן העדויות האמורות אינו זהה, בשתיהן יש התייחסות להסכמה בין הנתבע לבין עיסאם אבו חנין על תשלום בשיקים דחויים, תוך עירוב התובע בהסכמה ועמדתו בנוגע לעלויות הניכיון הכרוכות בכך. יש לזכור גם כי מר אבו חנין הגיע לעדות מטעם התובעים, מה שמהווה חיזוק לגרסתו בעניין זה.
42.
מאחר והשיק הראשון שהוצג לפרעון אכן נפרע באמצעות צד ג', ומאחר שעל אף שאמר שיעשה כן, לא הציג התובע את יתר השיקים שנפרעו, נראה כי אכן נעשה שימוש בצד ג' לצורך ניכיון השיקים. דבר זה מהווה חיזוק נוסף לגרסת הנתבע.
43.
לסיכום ,
יש לקבוע כי ההסכם בין הצדדים לא הופר - בין משום שבפועל גובשה הסכמה אחרת אשר פרטיה לא הוכחו כדבעי, אך ברור כי לא בוצעו תשלומים במזומן כפי לשון ההסכם ולמרות זאת נמשכה סחורה כסדרה; ובין משום שאף אם ההסכם תקף ולא גובשה הסכמה אחרת מאוחרת יותר, ראיות הנתבעים מצביעות על כי הכונס היה מודע לאופן התשלום הדחוי כפי שהתבצע בפועל וקיבל אותו כבר במעמד החתימה על ההסכם. משום כך , שעה שהתשלומים בוצעו בהתאם לכך, לא היה מקום להגיש את שטר החוב לביצוע.
44.
לעניין חובותיו של כונס הנכסים ותוצאות הפרתן ראו סעיפים 54 (א) ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967.
45.
ראו דברי בית המשפט בע"א 1034/92

רמות זכרון בע"מ (בכינוס נכסים) נ' ד"ר אליעזר וולף
,[פורסם בנבו] [1993]:

"כונס הנכסים שנתמנה על ידי בית משפט פועל מטעם בית המשפט כעושה דברו, ואינו סוכנו או שליחו של הנושה אשר הציע או ביקש את מנויו. על הכונס להניח דעתו של בית המשפט שפעל כדין ולטובת הכינוס (
ע"א 141/74 פפרבוים נ' שיריזלי, פ"ד ל
(1) 26,20). מוטלת עליו חובת אוביקטיביות במלוי תפקידו ואין הוא צריך לקדם את האינטרסים של הגורם אשר מטעמו הוצע ככונס, שהרי אחרת תהיה בכך פגיעה באינטרסים של נכסי הכינוס או של נושים אחרים ".
46.
בת"א (ת"א) 13949-02-10 פלומורון נגד אהרוני

(פורסם במאגרים - 1.7.13) חוזר בית המשפט על הקביעה כי כונס נכסים, מרגע מינויו, הינו פקיד בית משפט ועושה דברו -

"...במשפט הישראלי הוכר כונס הנכסים כבעל מעמד של קצין בית המשפט הפועל בשמו (
officer of the court
) לצורך מילוי תפקידו (
רע"א 7287/06
שלמה ובר - כונס הנכסים למכירת הדירה נ' יעקב יונה (לא פורסם,
[פורסם בנבו]
, 12.6.2008)), עוד נאמר, כי כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה אשר הציע או ביקש את מינויו, ולפיכך מחויבותו היא כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין; הוא אינו מהוה שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו (
רע"א 10420/07
אלברט כהן נ' מצליח מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (לא פורסם,
[פורסם בנבו]
, 28.4.2008);
רע"א 11356/05
דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ (לא פורסם,
[פורסם בנבו]
, 10.4.2007))... וכיוון שכונס הנכסים הוא קצין בית המשפט ופועל בשמו, עליו למלא את תפקידו באופן אובייקטיבי, תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית המשפט, בנוסף לחובות האמון והזהירות כלפי הזולת לסוגיו, נושים ואחרים (ראו
רע"א 2077/92 אדלסון נ' רייף, פ"ד מז
(3) 485 (1.7.1993); (
ע"א 1034/92
רמות זכרון בע"מ (בכינוס נכסים) נ' וולף (לא פורסם,
[פורסם בנבו]
, 20.1.1993);
ע"א 141/74 פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל
(1) 20, 26 (1975))" [
ע"א 8410/06
נקש נ' בנק לאומי לישראל למשכנתאות בע"מ,
[פורסם בנבו]
, מיום 28.12.08)].
47.
נוכח תום הלב המתחייב מפעולות כונס נכסים כ

officer of the court
, מן הראוי היה להמתין או לפחות להתריע בפני
הנתבעים טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, זאת בדיוק משום אותם טעמים בגינם לשיטתו "המתין בסבלנות" מלכתחילה. בנוסף, אין זה סביר כי מחד יוחזקו תשלומים דחויים עבור מלוא החוב בידיו ומאידך – תוגש בקשה בהולה לביצוע שטר חוב בגין מלוא סכום החוב, מלווה בבקשה להטלת עיקולים בצידה (יש להעיר כי דברים אלה מקבלים ביטוי גם בהחלטה לביטול העיקולים מיום 14.3.13).
48.
נוכח המסקנה כי פתיחת התיק לביצוע שטר החוב בוצעה שלא כדין, אין מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות המשפטיות ובשכר הטרחה הכרוכים בפתיחת התיק.
49.
לעניין הפרשי הריבית בגין דחיית התשלום - אף אילו היתה מתקבלת הטענה כי ההסכם נותר בעינו והופר – לא הוכח כי נגרמו לתובעים נזקים כלשהם בגין אי פרעון התשלום במזומן כנדרש.
50.
לא הוצגו בפני
כל נתונים אודות אופן פירעון כל ההמחאות הדחויות. ראינו כי בגין ההמחאה הראשונה בוצע ניכיון. אי הצגת הנתונים בגין שאר ההמחאות פועלת לחובת התובעים.
51.
לכן, אם נניח כי כל ההמחאות האמורות נוכו, הרי שהנזק הכספי שנגרם הינו לכל היותר בעמלת ביצוע הניכיון. התובעים יכולים היו להעריך באופן מדויק את הנזק שנגרם באמצעות הצגת הערך שקיבלו תמורת ניכיון השיקים ועל הנזק האמור למלא את שטר החוב ולפתוח בהליכי גבייה. הדבר לא נעשה ובמקום זאת נפתח תיק הוצל"פ על כל סכום השיקים בתוספת הצמדה וריבית.
52.
לאור האמור לעיל – דין התביעה להידחות.
53.
הכונס ידאג לסגור את תיק ההוצאה לפועל לאלתר ולבטל את כל ההליכים שננקטו מכוחו.
54.
התובעים יישאו בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד הנתבעים בסך כולל של
8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שלאחר מכן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



ניתן היום,
ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 35408-02/13 א. שגיא חקלאות בע"מ, עו"ד אמיר בירמן נ' זיתנא מוצרי מזון בע"מ, באסם אגבאריה (פורסם ב-ֽ 02/03/2014)