פסקי דין על נטלי אוצניק | פסקי דין על ארז גיל עטון

8612-03/13 תת     02/03/2014




תת 8612-03/13 נטלי אוצניק נ' ארז גיל עטון








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"ת 8612-03-13 עטון נ' אוצניק




תיק חיצוני: 1409444123




בפני

כב' הרשמת
טלמור פרס


המבקשת

נטלי אוצניק



נגד


המשיב

ארז גיל עטון



החלטה

לפני התנגדות המבקשת לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, בתיק 14-09444-12-3.

1.
על פי הנטען בכתב התביעה, סיפק המשיב למבקשת שירותי תיקון לקטנועים ובעבור שירותים אלה על המבקשת לשלם סך של 30,000 ₪. לכתב התביעה צירף המשיב כרטיסי עבודה בהם מצוינים פרטי הרכב, פרטי הלקוח, ופרטים נוספים המלמדים לכאורה על טיפולים שבוצעו בקטנועי המבקשת.

2.
לטענת המבקשת בתצהיר התומך בהתנגדות, פנתה למשיב בבקשה שיבצע טיפול מכני לאופנוע שברשותה ואשר משמש אותה לביצוע משלוחים בעסק שבבעלותה.
לאחר זמן מה החזיר המשיב את האופנוע לידי המבקשת וטען כי כל התקלות טופלו.
לטענת המבקשת, בניגוד לטענת המשיב, התקלות לא טופלו,
ועל אף פניה נוספת של המבקשת למשיב לתיקון התקלות, סרב האחרון לבקשה והמבקשת נאלצה לפנות לטכנאי אחר אשר תיקן את האופנוע וקיבל תמורה בגין התיקון.

לגרסת המבקשת, השירות בגינו הוגשה התביעה לא סופק בפועל ולדבריה "אין ספק שיש כאן כשלון תמורה מהותי".
עוד נטען בתצהיר, כי לא צורפו לכתב התביעה מסמכים ו/או הזמנה ו/או כל דבר אחר המעיד שהשירות הנטען בכתב התביעה אכן סופק.
ביום 20.2.14 הגישה המבקשת תצהיר נוסף, מבלי שקיבלה רשות בית המשפט לעשות כן, ונוכח התנגדות המשיב להגשת התצהיר, ביקשה המבקשת למשוך את התצהיר.

3.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 23.2.14 נחקרה המבקשת על תצהירה.

ראשית חקירתה הוקדשה לסיבת האיחור בהגשת ההתנגדות לביצוע התובענה, אולם נוכח
ההחלטה מיום 18.4.13 ולפיה הוארך המועד להגשת ההתנגדות, בהעדר תגובת המשיב, אין מקום להידרש לשאלת הצורך בהארכת המועד להגשת ההתנגדות.

בחקירתה הרחיבה המבקשת גרסתה כפי שנטענה בתצהיר, והוסיפה פרטים אשר לא הוזכרו בתצהיר. לראשונה טענה המבקשת כי שילמה עבור השירותים שקיבלה וכי המשיב נהג לאכול בעסק שבבעלותה ולקזז תשלומים אותם היתה צריכה לשלם.

עוד טענה לראשונה כי חשבון החשמל של העסק שבבעלותה היה משותף לעסקו של המשיב ואף את חשבונות החשמל היה על המשיב לקזז מהחיוב נשוא התביעה. המבקשת הוסיפה וטענה וכי כרטיסי העבודה שהוצגו בפני
ה ואשר צורפו לכתב התביעה, אינם חתומים על ידה ויש מביניהם אולי אחד או שניים עליהם היא חתומה.

המבקשת הרחיבה ומסרה פרטים אף באשר לאופן החתמתה על הזמנת העבודה.
לטענתה עם קבלת אופנוע לטיפול, נרשם מספר האופנוע על גבי דף ריק, ולבקשת המשיב הדף נחתם. לאחר החתימה, כך לטענת המבקשת, מוסיף המשיב פרטים על גבי כרטיס העבודה ומשתמש בהזמנות אלה לשם הגשת תביעה. לדבריה אין מדובר בתלונה אישית שלה אלא של מקבלי שירותים נוספים מהמשיב.

4.
הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו.
כך ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני
התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו מוצאת ביטויה בפסיקות רבות כע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524 ; בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41.

אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים).


5.
השוואת גרסת
המבקשת בתצהירה לגרסתה
בחקירתה, מלמדת כי פרטים רבים וטענות חדשות הוספו על ידי המבקשת במהלך החקירה, פרטים וטענות
אשר זכרם לא בא בתצהיר ואשר הופכים טענותיה ל"עדות כבושה", שמשקלה מועט.

כמו כן טענות ההגנה שהועלו על ידי המבקשת לא הועלו באופן סדור ובתצהירה לא התייחסה המבקשת לכרטיסי העבודה אשר צורפו לתובענה ולא פרטה טענותיה באשר להעדר התמורה, בהתייחס לשירותים אשר ניתנו לה לכאורה מהמשיב כמפורט בכרטיסי העבודה הרבים.
המבקשת לא תמכה טענתה בדבר הצורך להעביר הטיפול באופנוע למוסך אחר, במסמכים או חשבוניות המעידות על טיפול כאמור
ולא ידעה להסביר מדוע לא צורפו חשבוניות המעידות על התיקונים.

6.
בשים לב לכך שהנתבעת לא הניחה תשתית עובדתית ראויה לצורך תמיכה בטענותיה, עד כמה שנדרש ממנה בשלב זה וכן לכבישת הטענות עד למועד חקירתה, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת ערבון כספי בסך של 5,000 ₪ אשר יופקד במזכירות בית המשפט בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לבא כח המבקשת.

ככל שהערבון לא יופקד במלואו תוך המועד שנקבע לעיל, תדחה ההתנגדות וימשכו ההליכים בתיק הוצל"פ 14-09444-12-3.

הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין תשולמנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי בתיק.

המזכירות תקבע תזכורת פנימית, בחלוף המועד להפקדת הערבון.




ניתנה היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.








תת בית משפט שלום 8612-03/13 נטלי אוצניק נ' ארז גיל עטון (פורסם ב-ֽ 02/03/2014)