פסקי דין על אלעד מי-רב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2179-01/13 בל     27/03/2014




בל 2179-01/13 אלעד מי-רב נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 2179-01-13
ב"ל 57963-02-13


27 מרץ 2014

לפני
:

כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי

המערער
/ המשיב
אלעד מי-רב
ע"י ב"כ: עו"ד בנימין פילובסקי
-

המשיב/ המערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם



פסק דין


1.
לפני שני ערעורים, שנדונו במאוחד, הנסובים על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.12.12 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למר אלעד מי רב (להלן: "מי רב") נכות אורתופדית בשיעור 10%, בתחולה מיום 3.10.11. לא נקבעה למי רב נכות נוירולוגית.

2.
מי רב נפגע ביום 21.10.09 בגבו ובצווארו בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 7.12.10 נכות זמנית, וכן קבעה נכות יציבה בשיעור 5% מיום 1.3.10. במסגרת ערר שהוגש, נקבע ביום 22.2.11 בוועדה לעררים, כי למי רב נכות אורתופדית בשיעור 10% בתחולה מיום 1.1.10.

3.
מי רב פנה למוסד לביטוח לאומי ביום 3.10.11 בתביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956. במסגרת הליך זה קבעה וועדה רפואית מדרג ראשון כי נכותו האורתופדית נותרה בשיעור 10%, ונכותו הנוירולוגית בשיעור 0%. עם זאת, הוועדה שינתה את מועד תחולת הנכות האורתופדית ליום 3.10.11.

4.
מי רב הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, אולם הוועדה לעררים, אשר התכנסה ביום 21.3.12, הותירה את קביעת הדרג הראשון על כנו. משמע, נקבע כי למי רב נכות אורתופדית בשיעור 10%, בתחולה מיום 3.10.11, וכן 0% נכות נוירולוגית בהתאם לסעיף ליקוי 29(6)

i
.

5.
מי רב פנה בערעור לבית הדין לעבודה, וביום 25.10.12 התקבל בהסכמה הערעור בתיק ב"ל 37283-05-12, וניתן

פסק דין
בעקבותיו התכנסה הוועדה נשוא הערעור דנן, בהאי לישנא:
"1.
עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתדון בשנית במועד תחולת הנכות האורטופדית ותבהיר מדוע לא נקבע מועד תחילת הנכות מיום 1/1/10 וזאת חרף הקביעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.
2.
כמו כן, תדון הועדה בשנית בתחום הנוירולוגי ותסביר מדוע יישמה את סעיף
29 (6) (1)
ולא סעיף 29 (6) (2).
3.
הועדה תנמק החלטתה.
4.
המערער ובאת כוחו יוזמנו לדיון בפני
הועדה".

6.
כאמור, במסגרת החלטת הוועדה נשוא ערעור זה, החליטה הוועדה כי נכותו האורתופדית של מי רב הינה בשיעור 10% מיום 3.10.11 וכן החליטה למחוק את סעיף הליקוי הנוירולוגי.

7.
בהליך הערעור הנוכחי הסכימו שני הצדדים, כי הנמקת הוועדה בכל הנוגע לתחולת הנכות האורתופדית לוקה בחסר. לפיכך, בדיון שנערך ביום 19.2.14, הוסכם כי עניינו של מי רב יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תדון פעם נוספת במועד תחולת הנכות האורתופדית ותבהיר מדוע לא נקבע מועד התחולה מיום 1.1.10, חרף הקביעה כי לא חלה החמרה במצבו של מי רב.
זאת, לאור כך שוועדה רפואית לעררים אשר התכנסה בעניינו של מי רב ביום 22.2.11, קבעה לו נכות אורתופדית בשיעור 10% החל מיום 1.1.10, וכן לאור זאת שביום 3.10.11 הגיש מי רב תביעה לבדיקה מחדש על פי תקנה 36.

8.
לטענת מי רב, בהחלטת הוועדה לפיה נמחק סעיף הליקוי הנוירולוגי מרשימת הליקויים נפלה טעות. טוען מי רב, כי הוועדה סטתה מהנחיות פסק הדין, לפיהן היה עליה להכריע בין שני סעיפי ליקוי נוירולוגיים, לאור ממצאים נוירולוגיים שנמצאו בוועדות השונות. כמו כן, לטענת מי רב היה על הוועדה להזהירו בטרם בחרה למחוק את סעיף הליקוי שניתן, ולתת בידו את האפשרות לחזור בו מן הערר שהוגש.

9.
המוסד לביטוח לאומי
התנגד לעמדת מי רב בכל הנוגע לטענותיו בפן הנוירולוגי, וטען כי הוועדה פעלה במסגרת סמכותה ותיקנה טעות קולמוס שנפלה בהחלטתה בעבר. עוד נטען, כי משהוועדה לא הפחיתה את אחוזי הנכות שניתנו למי רב, לא היה מקום להזהירו מראש.
דיון והכרעה


10.
במסגרת

ערעור

על

החלטות

ועדות

לעררים,

מוסמך בית הדין לדון בשאלות

משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי

על בית הדין לבחון אם

הועדה

טעתה בשאלה

שבחוק,

חרגה מסמכותה, הסתמכה

על

שיקולים

זרים

או

התעלמה

מהוראה המחייבת

אותה.
ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
פד"ע לד 213 (1999).

11.
הלכה היא, כי כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי

פסק דין
, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין.
ראו:
דב"ע (ארצי) נ"א/ 01-29 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160 ; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי
(8.1.2008).

12.
לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את עמדתו של מי רב.

13.
פסק הדין שניתן בעניינו של מי רב הורה לוועדה לדון שנית במישור הנוירולוגי, ולהסביר מדוע בחרה ליישם את סעיף הליקוי 29 (6)

i
, ולא את הסעיף
29 (6)
ii
.

14.
הוועדה אכן דנה בטענותיו של מי רב, והחליטה כי:
"נפלה טעות קולמוס מהעברת הסעיף מוועדה בדרג
i

מ- 27.11.11, שלמעשה הוועדה לא דחתה את הערעור אלא קבעה כי אין נכות נוירולוגית בגין התאונה הנדונה, ולעניין זה גם אין סעיף".

15.
בכך, חרגה הוועדה מהנחיות פסק הדין, אשר הורו לה להכריע בין שני סעיפי ליקוי מסוימים. רישום סעיף ליקוי בפרוטוקול, אינו יכול להיחשב כ"טעות קולמוס". ככל שקיים ספק, האם הנחיית פסק הדין מתירה לוועדה לדון במישור הנוירולוגי מראשיתו, או שמא מוגבלת הוועדה
לבחירה בין שני סעיפי ליקוי, הרי שספק זה ראוי שיפעל לטובת המבוטח, מי רב.

16.
אף שסעיף הליקוי המקורי העניק למי רב נכות בשיעור 0%, ברי, כי בכך שהוועדה מחקה את הסעיף, נפגעה זכותו של מי רב לפנות בתביעה להחמרה במישור זה, ככל שתחול החמרה עתידית.

17.
מאחר שהערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון בהליך ההחמרה הוגש על ידי מי רב, ומאחר שכאמור בהחלטת הוועדה לעררים יש כדי לפגוע בזכויותיו, ראוי היה להזהירו טרם מתן ההחלטה וליתן בידו את האפשרות לשקול עמדתו ביחס לערר. יובהר, כי נכונה טענת המוסד לביטוח לאומי
לפיה, ככלל, נדרשת אזהרת הוועדה שעה שהיא שוקלת להפחית מאחוזי הנכות. עם זאת, מטרת האזהרה הינה לאפשר למבוטח לשמור על זכויותיו ולמנוע פגיעה בהן, כתוצאה מההליך שהוא עצמו נקט. מטרה זו מתקיימת בהחלט גם במקרה שלפנינו. זאת, בפרט שעה שסביר להניח, כי מי רב לא צפה שהוועדה תבחר למחוק את סעיף הליקוי שהוענק לו ולא פרש טיעוניו בפני
הוועדה בהקשר זה. לפיכך, היה מקום להזהירו טרם ניתנה החלטת הוועדה.

18.
בנסיבות העניין, מתקבל הערעור, כך שעניינו של מי רב יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תדון פעם נוספת במועד תחולת הנכות האורתופדית ותבהיר – מדוע לא נקבע מועד התחולה מיום 1.1.10 וזאת חרף הקביעה כי לא חלה החמרה במצבו של מי רב.
תשומת לב הוועדה לכך כי וועדה רפואית לעררים אשר התכנסה בעניינו של מי רב ביום 22.2.11 קבעה למי רב נכות אורתופדית בשיעור 10% החל מיום 1.1.10, וכן לכך שביום 3.10.11 הגיש מי רב תביעה לבדיקה מחדש על פי תקנה 36.
כמו כן, הוועדה תדון שוב בטענותיו של מי רב בדבר נכות נוירולוגית. ככל שלדעת הוועדה, אין מקום לקבוע כל נכות נוירולוגית למי רב, תזהיר אותו ותאפשר לו למשוך את הערר שהגיש, כך שתיוותר על כנה החלטת הוועדה מדרג ראשון בדבר הנכות הנוירולוגית.
מי רב ובא
כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה.

19.
נוכח העובדה שמדובר בערעורים מטעם שני הצדדים, אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, (27 מרץ 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








בל בית דין אזורי לעבודה 2179-01/13 אלעד מי-רב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/03/2014)