פסקי דין על אברהם רחמני | פסקי דין על נעמי עובדיה | פסקי דין על שמואל עובדיה |

40908-02/13 תק     06/03/2014




תק 40908-02/13 אברהם רחמני נ' נעמי עובדיה, שמואל עובדיה








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 40908-02-13 עובדיה ואח' נ' סילוק ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


המבקש:

אברהם רחמני


-נגד-


המשיבים:

1. נעמי עובדיה
2. שמואל עובדיה


החלטה

1.
לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 24.7.13, בהעדר התייצבות המבקש. כאשר בסעיף 7 לפסק הדין
נקבע בהתייחס לחיוב המבקש כדלקמן: "באשר לחיובו של הנתבע 2, הנתבע 2 זומן כדין ולא התייצב במועד הדיון ואף לא הגיש כתב הגנה מטעמו ודי בכך בכדי לקבל את התביעה נגדו. עם זאת, בקצירת האומר ולמעלה מן הצורך אוסיף, כי בנסיבות המקרה דכאן לא ניתן להכיר בזכותו מכוח תקנת השוק הקבועה בסעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, לדידי, במקרה דנן, הואיל והנתבע 1 אינו עוסק במכירת רכבים במהלך עסקים רגיל והואיל והנתבע 2 בהודעתו במשטרה הודה, כי לא חתם על ייפוי הכוח לצורך העברת הבעלות על הרכב סבורני, כי אף רכיב תום הלב אינו מתקיים בעסקה זו.
משהבעלות ברכב לא עברה כדין לידי הנתבע 2 ומשכך, ניתן לקבוע שהנתבע 2
קיבל לידיו את רכבם של התובעים שלא כדין ועל כן, יש לחייבו מדין עשיית עושר ולא במשפט".

2.
אליבא דמבקש, כתב התביעה וההזמנה לדין אומנם הומצאו לידיו, אך לטענתו, שם את יהבו על ייצוגו של הנתבע 1 בהליך המשפטי זאת, בהנחה כי זה האחרון יגיע להסדר פשרה עם המשיבים במועד הדיון ובשים לב לכך
שהוא שילם את מלוא התמורה עבור הרכב נשוא תביעה זו. לחילופין ולמען הזהירות נטען, כי יש לבטל את פסק הדין גם משיקול דעת בית המשפט שכן, לשיטתו, במקרה זה חלה "תקנת השוק" בהתאם לעיסוקו של הנתבע 1 כסוחר רכב, זאת בניגוד לקביעת בית המשפט אשר קבע במעמד צד אחד, כי המדובר במכונאי.

3.
יודגש, כי המבקש חטא זה פעמיים, האחת באי הגשת כתב ההגנה במועד ובכלל, השנייה, בהעדר התייצבות למועד הדיון, וזאת חרף זימונו כדין והעובדה, כי ידע על ההליך דנן.

4.
המשיבים מתנגדים לביטול פסק הדין. לטענתם, הבקשה הוגשה בניגוד למועד הקבוע בתקנות- קרי - כשבעה ימים לאחר קבלת פסק הדין לידיו. לגופן של טענות טענו המשיבים, כי למבקש לא עומדת "תקנת השוק" בעיקר נוכח אי-עמידתו באחד מהתנאים שעליו לעמוד בהם לצורך כך, רכיב תום הלב.
דיון
:
המסגרת הנורמטיבית
:

5.
תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (ולהלן: "התקנות"), הדנה בביטול החלטה שלא בפני
בעל דין קובעת את שלהלן:

"ניתנה החלטה שלא בפני
בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים.."

וכן, תקנה 10 לתקנות:
"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט

פסק דין
על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור."

6.
הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לשקול ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין שני מקרים: הראשון - ביטול מחובת הצדק, שעה שנוכח בית המשפט כי נפל פגם בהליך. המקרה השני - לא נפל כל פגם בהליך וביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר בביטול מחמת העדר התגוננות עסקינן, שניים הם השיקולים המנחים את בית המשפט: הראשון- מדוע לא התגונן מבקש הביטול במועד, האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי, או שמא

עסקינן במי שלא התגונן מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות. במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול. "לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול

פסק דין
והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (
רע"א 9686/09
נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן

פסק דין
במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל

רע"א 2975/11
טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו]
30.5.2011) פסקה 9;

רע"א 1119/05
גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2))

" (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן).

ומן הכלל אל הפרט.

7.
במקרה שבפני
, אין ספק, כי כתב התביעה הומצא למבקש ומכאן, שלכאורה, קיים קושי להורות על ביטול מחמת הצדק. אך, מטעמי הבקשה יש מקום לבחון האם צריך לבטל את פסק הדין, וזאת משיקול טעמי בית המשפט כפי שיפורטו להלן.

8.
בכגון דא יודגש, כי המבקש חטא זה שלוש פעמים, האחת באי הגשת כתב ההגנה, השנייה, בהעדר התייצבות, וזאת חרף העובדה כי ידע על ההליך דנן ושלישית, בכך שהגיש בקשה לביטול

פסק דין
באיחור רב כאשר מנתוני התיק עולה, כי פסק הדין הומצא למבקש ביום 1.8.13 בעוד הבקשה הוגשה ביום 2.9.13. המבקש לא הגיש בקשה למתן ארכה ולא הסביר את האיחור בהגשת הבקשה לביטול

פסק דין
. כמו כן, לא מצאתי "טעמים מיוחדים" לצורך מתן ארכה כאמור. סבורני, כי בשל מחדלים אלה, יש לראותו כמי שזלזל בהליך המשפטי לאחר שניתן לו יומו בבית המשפט. כמו כן, אין בידי לקבל הסברו של המבקש לכך ששם יהבו על הנתבע 1 כי יגיע לפשרה שכן, לו אלה היו פני הדברים משלא הגיעו הצדדים לפשרה במועד הדיון מיום 7/7/13 היה מצופה שיגיש כתב הגנה או כל הודעה אחרת לבית המשפט ואולם מנתונים שפורטו לעיל עולה, כי המבקש היה אדיש לתוצאה ורק לאחר מתן פסק הדין והחיוב נגדו ביקש לבטלו.

9.
באשר לסיכויי ההגנה המבקש, סומך את בקשתו על תקנת השוק. מהי אותה תקנת השוק? תקנת שוק בקצירת האמור היא הסדר משפטי המטפל בתוצאה של מכירת נכס על ידי מי שאינו בעליו. הוראת החוק בעניין זה מוסדרת בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 אשר כותרתו היא "תקנת השוק" מסדיר את תקנת השוק במיטלטלין וקובע: "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב." מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ששה תנאים נדרשים כדי שקונה ייהנה מתקנת השוק לקבלת ההגנה במיטלטלין: (א) כריתת חוזה מכר (בתנאי זה מובלעת גם דרישת התמורה שאינה מפורשת בסעיף); (ב) הממכר הוא נכס נד; (ג) המוכר עוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר; (ד) המכירה נעשתה במהלך העסקים הרגיל של המוכר; (ה) הנכס בהחזקת הקונה; (ו) הקונה פעל בתום לב.

10.
חרף מחדלי המבקש כאמור לעיל סבורני, כי יש לבטל פסק הדין כנגדו מהטעמים כדלקמן:
טענות המבקש בשאלת קיומם של התנאים שנקבעו לדין להכיר בבעלותו ברכב מכוח "תקנת השוק" הינם בבחינת שאלות קנייניות שכן, על בית המשפט להכריע בשאלת הבעלות בנכס ומשכך, ספק רב באם לבית משפט לתביעות קטנות קנוייה הסמכות עניינית לדון בהן. יתרה מכך, כתב התביעה אינו מפרט כלל את עילת התביעה כנגד המבקש ודי בכך בכדי לקבוע, כי למבקש קיימים סיכויי הגנה לא מבוטלים.

11.
מסקנת הדברים הינה, כי דין הבקשה להיתקבל. דין פסק הדין כנגד המבקש להתבטל. המבקש יישא בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ זאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. התובענה תועבר לבית משפט השלום בירושלים . המשיבים יגישו כתב תביעה מתוקן בתוך 45 יום וכן, יסדירו תשלום הפרשי אגרת בית משפט. ככל שלא יעשו כן בתוך המועד הנ"ל התביעה תימחק מחוסר מעש.

המזכירות תקבע תזכורת ליום 1.5.14.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.
ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 40908-02/13 אברהם רחמני נ' נעמי עובדיה, שמואל עובדיה (פורסם ב-ֽ 06/03/2014)