פסקי דין על בסאם סלאמה | פסקי דין על אניס חביש | פסקי דין על וסים חביש |

22220-11/13 תק     09/03/2014




תק 22220-11/13 בסאם סלאמה נ' אניס חביש, וסים חביש








בית משפט לתביעות קטנות בעכו


09 מרץ 2014
ת"ק 22220-11-13 סלאמה ואח' נ' חביש ואח'




בפני

כב' השופט משה אלטר
, סגן נשיא (בדימוס)


התובע

בסאם סלאמה


נגד


הנתבעים

1. אניס חביש
2. וסים חביש


ובעניין:
התובעים שכנגד
1. חביש אניס

2. חביש וסים







נגד

הנתבעים שכנגד
1. בסאם סלאמה

2. שפיקה סלאמה



פסק דין



1.
רכבו של התובע, מאזדה מספר רישוי 32-176-14 (להלן: "המאזדה"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 2/3/12, בכפר ירכא (להלן: "התאונה").


בעת אירוע התאונה נהגה במאזדה הגב' שפיקה סלאמה, אשתו של התובע (להלן: "אשת התובע").


בתאונה היה מעורב רכב יונדאי מספר רישוי 68-351-04 (להלן: "היונדאי"), השייך לנתבע 1.


בעת אירוע התאונה נהג ביונדאי נתבע 2, שהינו בנו של נתבע 1.

2.
לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של נתבע 2. לכן הגיש את תביעתו שבפני
י, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.


ראוי לציין כי התביעה הוגשה גם נגד חב' הביטוח "כלל", בה היה היונדאי מבוטח בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש, אולם התביעה נגדה נמחקה בהסכמה, לאחר שהתברר כי אין כיסוי ביטוחי בשל העובדה שבמועד אירוע התאונה היה נתבע 2 מתחת לגיל 24.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמת אשת התובע. לכן הם מבקשים לדחות את

התביעה


הנתבעים אף הגישו תביעה שכנגד, בה הם עותרים לחייב את התובע ואת אשת התובע לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתאונה.

3.
מכתבי הטענות עולה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בשאלת האחריות לאירוע התאונה והן בשאלת גובה הנזק שנגרם לכל אחד מהצדדים.


כאן המקום לציין שעל התובע ועל הנתבע 1 לא רובצת כל אחריות, שכן הם לא היו מעורבים בתאונה. העובדה שקרובי משפחה שלהם, שנהגו ברכביהם, היו מעורבים בתאונה, היא כשלעצמה, אין בה די כדי להטיל עליהם אחריות.

עוד ראוי לציין כי לנתבע מס' 2, שאיננו הבעלים של היונדאי, לא נגרם כל נזק רכוש ולכן אין לו עילת תביעה נגד מי מהנתבעים שכנגד.

4.
כאמור, יש בין הצדדים מחלוקת בשאלת האחריות לאירוע התאונה. כדי להכריע בשאלה זו יש לקבוע, תחילה, כיצד אירעה התאונה.


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר החקירה
שבתיק 117951/2012 של שלוחת חיפה חקירות ת.ד. חוף, שהומצא לעיוני ושמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

עובר לאירוע התאונה נהג נתבע 2 את היונדאי ברח' הראשי של כפר ירכא, מכיוון מזרח למערב, בירידה. מדובר בכביש דו סיטרי בו נתיב אחד לכל כיוון. לפני היונדאי, באותו כיוון, נסע רכב טויוטה נהוג בידי מר שאוקי ח'טיב (להלן: "חטיב"). בהגיע חטיב סמוך לפני ביתה של הגב' אוסאף סעב (להלן: "אוסאף"), חברתה של אשת התובע, יצאה אשת התובע מהחנייה של בית אוסאף, שנמצא בצד שמאל כיוון נסיעתם של נתבע 2 ושל ח'טיב, ועלתה על הכביש מתוך כוונה לפנות שמאלה, לכיוון מערב. חטיב, שהבחין במאזדה לאחר שהמאזדה יצא מהחניה, נעצר כדי לא להתנגש במאזדה. כשראה נתבע 2, שכאמור נסע מאחורי הטויוטה, את הטויוטה נעצר, הוא עקף אותו משמאל, מבלי להבחין במאזדה שבאותו שלב היה על הכביש, בניצב לכביש, וטרם החל את הפניה שמאלה, והתנגש עם חזית היונדאי בדופן ימין של המאזדה.


מאופן אירוע התאונה, כמתואר לעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותה של אשת התובע התבטאה בכך שיצאה מהחניה ועלתה לכביש מבלי לתת זכות קדימה לכלי הרכב שנסעו בכביש וחסמה את נתיב הנסיעה של הטויוטה והיונדאי. רשלנותו של נתבע 2 התבטאה בכך שעקף את הטויוטה
מבלי לוודא שהדרך פנויה ומבלי להבחין במאזדה, שכאמור היה באותו שלב בנציב לכביש.


אין ספק בעיניי כי רשלנותה של אשת התובע עולה על זו של נתבע 2. בנסיבות המקרה אני קובע כי אשת התובע נושאת ב – 65% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו נתבע 2 נושא ב – 35% מהאחריות.

5.
לאור קביעתי סעיף 4 דלעיל באשר לאופן חלוקת האחריות לאירוע התאונה בין הנהגים המעורבים בתאונה, על נתבע 2 לפצות את התובע בשיעור של 35% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה ועל אשת התובע (שהיא נתבעת שכנגד 2) לפצות את נתבע 1 בשיעור של 65% מהנזק שנגרם לו.


על סמך הראיות שהובאו בפני
י אני קבוע כי נזקי התובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכמים בסכום של 12,474 ₪, כמפורט להלן:


א.
עלות תיקון המאזדה, כעולה מחוו"ד השמאי וחשבונית המוסך -
9,698 ₪.

ב.
שכ"ט השמאי






-
1,276 ₪.

ג.
ירידת ערך המאזדה (כולל שכ"ט ששולם לשמאי עבור חוות

דעת של ירידת ערך)

1,500 ש"ח










ונזקי נתבע 1 מסתכמים בסכום של 3,522 ₪, כמפורט להלן:


א.
ערך היונדאי, שהוכרז כ –
total-lost
,

בניכוי השרידים, כעולה מחוות דעת


השמאי -





-
3,000 ₪.

ב.
שכ"ט השמאי -





-
522
₪.



למניעת ספקות הנני להבהיר כי לא נעלם ממני שהשמאי העריך את ירידת הערך של המאזדה ב – 3,000 ₪, שזה 5% ממחיר המאזדה במועד אירוע התאונה (מרץ 2012), אולם יש לזכור כי "ירידת ערך" הינו נזק עתידי, המתגבש רק כאשר הניזוק מוכר את רכבו. כפי שהעיד התובע, הוא לא מכר את המאזדה ואין לו כוונה למכור אותו בקרוב. אין חולקין כי מחירו של רכב יורד בחלוף הזמן והיום מחירו של המאזדה קטן בהרבה ממחירו במרץ 2012 ועד שיימכר, אם יימכר, מחירו ימשיך לרדת. זו הסיבה שהערכתי את פריט הנזק של "ירידת ערך", כולל שכ"ט השמאי (300 ₪), בסכום של 1,500 ₪ בלבד.

6.
סיכומו של דבר, אני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובע סך של 4,366 ₪ (שזה 35% מ – 12,474 ₪) ואת נתבעת
שכנגד 2 (אשת התובע) אני מחייב לשלם לנתבע 1 סך של 2,289 ₪ (שזה 65% מ – 3,522 ₪).


הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12/11/13 ועד התשלום המלא בפועל.


לאור התוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.


ניתן היום,
ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.




למזכירות
: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.







תק בית משפט לתביעות קטנות 22220-11/13 בסאם סלאמה נ' אניס חביש, וסים חביש (פורסם ב-ֽ 09/03/2014)