פסקי דין על יעקב מסלטי | פסקי דין על דניאל אמקייס

21882-07/13 עא     03/04/2014




עא 21882-07/13 יעקב מסלטי נ' דניאל אמקייס








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ע"א 21882-07-13 מסלטי נ' אמקייס


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת ורדה פלאוט
, אב"ד
כב' השופטת בלהה טולקובסקי
כב' השופטת הדס עובדיה


מערער

יעקב מסלטי
ע"י ב"כ עו"ד איתי ויסמן

ועו"ד אהוד שגב

נגד

משיב
דניאל אמקייס
ע"י ב"כ עו"ד דברת אוחיון




פסק דין


1.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת קולנדר-אברמוביץ) מיום 6.5.2013 אשר דחה התנגדות המערער לביצוע שטר שהוגש על ידי המשיב
וקבע כי הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם.

רקע
2.
המשיב הגיש בקשה לביצוע שני שיקים בסך 300,000 ₪ כל אחד שנמשכו על ידי המערער בתאריכים 20.2.2009 ו-18.4.2009 (להלן: "השטרות").
תיק ההוצאה לפועל נפתח על סך 438,170 ₪. בבקשה לביצוע השטרות צוין ששולם על חשבון החוב סך משוערך של 179,261 ₪.
המערער הגיש התנגדות לביצוע השטרות. בתצהירו הצהיר המערער כי המשיב הלווה לו במהלך שנת 2008 סך 600,000 ₪ וכי השטרות נמסרו למשיב כביטחון להחזר ההלוואה. נטען על ידי המערער שבמהלך השנים 2008 עד 2009 פרע את מלוא קרן ההלוואה בסך 600,000 ₪ וביום 5.4.2010 פרע סך נוסף של 45,000 ₪, כך שבסך הכל החזיר למשיב 645,000 ₪ בהתאם לפירוט שהובא בטבלה, כמפורט בסעיף 8 לתצהיר המערער בהתנגדות. המערער טען שעם השבת מלוא ההלוואה ביקש מהמשיב להשמיד את השיקים והמשיב אישר כי קרע את השיקים והשמידם. התנגדות המערער התקבלה בהסכמה והתיק הועבר לדיון בסדר דין רגיל.

3.
טענת המשיב כפי שפורטה בתצהירו הייתה כי נוכח יחסי חברות בין הצדדים, הלווה המשיב למערער סכומים שבמצטבר נאמדים בכ-2,040,000 ₪ כמפורט בסעיף ד' לתצהירו. נטען על ידי המשיב שהמערער פרע מעת לעת מקצת הסכומים, אך נותר חייב סכום העולה על מיליון וחצי ₪ בגינם לא מסר המערער שיקים לביטחון. בהמשך ביקש המערער הלוואה נוספת בסך 300,000 ₪ שניתנה לו ביום 19.10.2008 אשר כנגדה מסר המערער שיק על סך 300,000 ₪ שמועד פירעונו 20.2.2009. הלוואה נוספת בסך 300,000 ₪ ניתנה למערער ביום 18.12.2008 כנגדה מסר המערער שיק נוסף בסך 300,000 ₪ שמועד פירעונו 18.4.2009. בניגוד לאמור בהתנגדות לביצוע שטר, המערער לא פרע את ההלוואות האמורות למעט הסכום שפורט בבקשה לביצוע השטרות.

פסק דינו של בית המשפט קמא
4.
בית משפט קמא קבע שמדובר בתביעה שטרית בגדרה הודה המערער שחתם על השיקים אך טען שהשיב את התמורה בגינם ולפיכך נטל ההוכחה מוטל על המערער להוכחת טענתו.

5.
לאחר שבית משפט קמא בחן את מלוא הראיות, דחה בית המשפט את טענת המערער שהמשיב הלווה לו רק 600,000 ₪ וקבע כי המערער קיבל מהמשיב הלוואות בסכומים גבוהים יותר, בסך 1,475,000 ₪ לפחות. נקבע שאף אם תתקבל טענת המערער שהחזיר למשיב את הסכומים המפורטים בתצהירו בסך 645,000 ₪, הרי שסכום זה נמוך מהסכומים שקיבל כהלוואה והמערער לא הרים את נטל ההוכחה להוכחת טענתו ששילם למשיב את סכומי השיקים נושא פסק הדין ולפיכך התביעה התקבלה.

תמצית טענות המערער
6.
המערער טוען שבפסק הדין הכריע בית המשפט למעשה "בתיק אחר" מבלי להידרש למכלול היבטי התביעה שלפניו. המשיב שינה את גרסתו היסודית שהלווה למערער 600,000 ₪ וטען לאחר מכן שהלווה למערער 2,040,000 ₪ ושהמערער נותר חייב 1,500,000 ₪. בית משפט חרג מגבולות הפלוגתא שהוכתבה לו והכריע בתיק אחר בתביעה זרה להליך וקיבל את גרסתו משוללת ההיגיון של המשיב. בכך מחק בית המשפט את "צבעם" של שטרי הביטחון והפך אותם למעין "שעבוד צף" שנועד להבטיח את פירעון הסכומים הנוספים מעבר לשלוש ההלוואות האחרונות שהמשיב עצמו טען כי השטרות נמסרו להבטחת פירעונן.

7.
בית המשפט שגה אף בכך שנתן אמון בעדות המשיב ובעדות נביל חנות שהעיד מטעמו, ובכך שדחה את גרסת המערער וקבע שעדותו בנוגע לסכומי ההלוואות הנוספים הייתה מתחמקת. כך גם ביחס לקביעות בית המשפט שנסמכו על עדות הרב חזן .

תמצית טענות המשיב
8.
לטענת המשיב פסק הדין מבוסס היטב על הראיות שהובאו ועל נטלי ההוכחה והדין ומן הראוי לדחות את הערעור.

דיון והכרעה
9.
לא מצאנו ממש בטענות המערער. אנו סבורות כי צדק בית משפט קמא בקביעתו שהמערער לא עמד בנטל להוכחת טענתו שפרע את השיקים נושא התביעה כפי שנדרש להוכיח לצורך קבלת הגנתו. איננו סבורות שהמשיב שינה את גרסתו כטענת המערער. תביעת המשיב היא תביעה שטרית וטענתו בדבר ההלוואות הנוספות נטענה בתגובה לטענת המערער שפרע את השיקים. זאת ועוד, המערער הודה בחקירתו הנגדית במסגרת הדיון בהתנגדות שנטל הלוואות נוספות מהמשיב במועדים מוקדמים למועדי השיקים. כשנשאל כיצד טען בתצהירו שקיבל רק 600,000 ₪, כשחישוב כל השיקים וההעברות הבנקאיות שהודה בקבלתן מסתכמות בסכום העולה על שני מיליון ₪, השיב באופן לקוני ומתחמק:
"אני נתבעתי על סך של 600,000 ₪ ולכן נתתי תשובה על 600,000 ₪. אם הייתי נתבע על 2 מיליון ₪ הייתי נותן תשובה על 2 מיליון ₪."
(פרוטוקול הדיון מיום 8.12.2011 בעמוד 3 שורות 32-33).
המערער הודה כאמור שנטל הלוואות מהמשיב לצורך הפעילות השוטפת של חברתו וכשנשאל כמה הלוואות קיבל, השיב:
"היו כמה הלוואות, אני לא זוכר כמה, זה היה במהלך 2008, כל מה שלוויתי החזרתי."
(פרוטוקול הדיון מיום 8.12.2011 בעמוד 2 שורה 11).
בנסיבות אלה צדק בית המשפט קמא כשקבע שהמערער לא עמד בנטל להוכיח שפרע את השיקים נושא פסק הדין. בהקשר זה יצוין כי הסכומים שפורטו בטבלה שבסעיף 8 לתצהיר המערער בהתנגדות מתייחסים להחזרים שבוצעו ברובם במועדים שקדמו למועדי נטילת ההלוואות שלהבטחת תשלומן נמסרו השיקים, והדבר מחזק את גרסת המשיב לפיה השיקים שבעניינינו ניתנו להבטחת הלוואות המאוחרות מהמועדים 20.2.2009 ו 18.4.2009. הלוואות אשר לא נפרעו במלואן
כמפורט בבקשת המשיב לביצוע השטרות.
בית המשפט קמא צדק גם כשנמנע מלייחס למשיב חזרה מגרסתו ביחס למהות ההלוואות שלהבטחתן ניתנו השיקים כנטען על ידי המערער. העובדה שבתצהיר המשיב לבקשתו להטלת עיקולים טען שהלוואות בסך 600,000 ₪ לא נפרעו במלואן וכי אלה ההלוואות כנגדן ניתנו השיקים אינה סותרת את גרסת המשיב שניתנו למערער הלוואות בסכומים גבוהים בתקופה מוקדמת יותר. טענה זו הועלתה על ידי המשיב בתגובה לטענות המערער שפרע את מלוא ההלוואות שהשיקים ניתנו להבטחת פירעונן.

10.
בית משפט קמא העדיף את גרסת המשיב, עדותו ועדות העדים מטעמו על פני גרסת המערער. הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית ובקביעות בדבר מהימנות עדים. ראו: ע"א 1242/04 ש. גמליאל חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ש. ארצי חברה להשקעות בע"מ (11.9.2006). לא מצאנו לנכון להתערב בקביעות בית משפט קמא בענייני עובדה ומהימנות. לא מצאנו שבית המשפט שגה ביישום הדין על פי העובדות שהוכחו לפניו. לפיכך ראינו לנכון לדחות את הערעור.
המערער יישא בהוצאות המשיב בערעור בסך 15,000 ₪. העירבון יועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

ניתן היום,
ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


ורדה
פלאוט, שופטת
אב"ד
בלהה טולקובסקי
, שופטת
הדס עובדיה
, שופטת







עא בית משפט מחוזי 21882-07/13 יעקב מסלטי נ' דניאל אמקייס (פורסם ב-ֽ 03/04/2014)