פסקי דין על נאיפה סמאר | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח בע"מ

47327-04/13 תאמ     23/03/2014




תאמ 47327-04/13 נאיפה סמאר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בקריות



תא"מ 47327-04-13 סמאר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
לובנה שלאעטה חלאילה


תובעת

נאיפה סמאר


נגד


נתבעת

אליהו חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


לפני תביעה כספית ע"ס של 6,080 ₪, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת, רכב מסוג מזדה, שנת ייצור 1997, מ.ר. 3438328, עקב תאונת דרכים מיום 11.1.13.

התאונה אירעה בזמן שרכבה של התובעת היה נהוג ברשות ע"י מר זבידאת אחמד (להלן "הנהג") ובזמן שרכב מ.ר. 3520919, שבוטח ע"י הנתבעת בפוליסת ביטוח צד ג', היה נהוג ע"י מר חמדו דייא (להלן "הנתבע").

בכתב התביעה נטען כי התאונה אירעה בזמן שהנהג נסע בכביש ראשי בקרית ביאליק, לכיוון עכו, אז רכב הנתבע הגיח מימין, לא עצר ולא נתן זכות קדימה ופגע ברכב התובעת.

כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבה של התובעת נזק בסך של 4,580 ₪, כך עפ"י הערכת השמאי שצורפה לתביעה. מעבר לסכום זה, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 500 ₪ בגין שכ"ט שמאי ובסך של 1,000 ₪ בגין טרדה, טרחה והוצאות.

בכתב ההגנה נטען כי האחריות לתאונה רובצת במלואה על כתפיו של הנהג, אשר סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבע. הנתבעת טענה כי הנהג ברכב התובעת הודה באחריותו לתאונה ואף חתם על מסמך לפיו הוא מודה באשמה. מסמך זה צורף לכתב ההגנה.

בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על מצורפיהם, לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את התביעה במלואה.

ראשית אציין כי, עיון והשוואה בין התמונות שהוגשו ע"י הנהג בדיון לבין אלה שהוגשו ע"י הנתבעת, בייחוד התמונה שצורפה ביום 17.3.14, מלמדים כי התמונה ת/1 (א) צולמה קרוב למקום התאונה שכן המבנה הירוק שנראה ברקע (מצד ימין של הכביש בנסיעה מצפון לדרום) מופיע בתמונות שצילם הנתבע מיד לאחר התאונה. גם התמונה הימנית במוצג ת/1 צולמה במקום התאונה ויושם אל לב כי האדם המבוגר שנראה בתמונה ת/1 (א) נראה גם בתמונה ת/1 הימנית.

טענת הנתבע כי התמונות צולמו לאחר שינויים בהסדרי תנועה ולאחר ביצוע עבודות בכביש 22, אינה משכנעת שכן בתמונות הנהג ניתן לראות כי צבע הפסים הלבנים במעבר החצייה והסימונים הלבנים על הכביש דהויים. מעבר לכך, הרי שמקום התאונה שונה לחלוטין לאחר תום העבודות בכביש 22 והיום למעשה אין מעבר לרכבים ממקום זה ורכבים הנוסעים מהקריות לעכו בכביש הישן, ממשיכים, מהצומת שלפני מקום התאונה, בנסיעה בכביש המתעקל ימינה ובהמשך שמאלה מתחת לגשר של כביש 22 ואינה עוברים כלל ממקום זה, כך שסביר להניח כי התמונות משקפות את הסדרי התנועה בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

העובדה כי בתמונות ת/1 לא רואים את הקו הצהוב המפריד בין הכביש לשול הימני (אותו רואים בתמונות הנתבע), אינה בהכרח מלמדת כי מדובר במקום שונה, שכן איכות התמונה ת/1 לא טובה והיא צולמה ממש בצומת, בעוד שהתמונות הנתבע צולמו כמה עשרות מטרים קדימה.

בהקשר זה יודגש כי הנתבע עצמו אישר בחקירתו הנגדית, כי התמונות שהציג הנהג משקפים את מקום אירוע התאונה ואף סימן ב

x

את מקום התאונה על גבי התמונה ת/1.

שנית, עיון בתמונות שצורפו ע"י הנהג מלמד כי בכיוון נסיעתו של הנתבע הוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה", לרכבים הנוסעים בכביש הראשי עכו – חיפה מכיוון דרום לצפון. הנתבע אומנם טען בחקירתו הנגדית לא היה תמרור כזה בכיוון נסיעתו, ואולם הוסיף כי אינו יודע אם התמרור הנראה בתמונה הוא חדש או לא, מה שמלמד כי הכחשתו בדבר התמרור לא היתה חד משמעית.

מכל מקום, וגם אם נלך לשיטתו של הנתבע, כי לא היה תמרור וכי הוא נסע בנתיב השתלבות, הרי
שבכל מקרה היה עליו ליתן זכות קדימה לרכבו של הנהג, וזאת בהתאם לתקנה 64 (ו) לתקנות התעבורה.

שלישית, טענתו של הנתבע לפיה רכבו של הנהג היה בנתיב נת"צ אינה עולה בקנה אחד עם התמונות שהוגשו ע"י שני הצדדים, מהם עולה כי בכביש קיימים 3 נתיבי נסיעה ולא נראה כי בין אלה קיים נתיב נת"צ. זאת ועוד, גרסתו של הנתבע כי כביש ההשתלבות בו הוא נסע ונתיב הנת"צ מסתיימים במקביל אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם התמונות שהציגו שני הצדדים.

רביעית, לא שוכנעתי כי הנהג סטה מנתיב נסיעתו שכן לכאורה לא היתה כל סיבה לכך ומהתמונות עולה כי נתיב נסיעתו הוא רחב וממשיך ישר, בעוד שסביר יותר כי הנתבע אשר הגיע מצד ימין, הוא אשר ביקש להשתלב בנסיעה בכביש והוא זה אשר גרם לתאונה בעת כניסתו לנתיב נסיעת הנהג.

חמישית, טענתו של הנתבע בנספח הראשון לכתב ההגנה (פנייתו לנתבעת בה הודיע לה על סירובו לשלם לתובעת) כי התמונה שצורפה מלמדת שהנהג נכנס לנתיב נסיעתו (של הנתבע) אינה נכונה, שכן התמונה צולמה
כאשר שני הרכבים היו בשוליים של הכביש ואין בה כדי לתמוך בגרסתו.
לא זו אף זו, טענתו באותו נספח לפיה התאונה אירעה בתחילת נתיב ההשתלבות לא תואמת את עדותו בדיון כי התאונה היתה לקראת סוף נתיב ההשתלבות (עמ' 2, שו' 26 ו-27).

לאור האמור, אני מעדיפה את גרסתו של הנהג ברכב התובעת על פני גרסתו של הנתבע.

לא נעלם מעיני המסמך עליו חתום הנהג, ממנה עולה לכאורה כי הודה באחריות לתאונה והתחייב לשאת הנזק שנגרם לרכבו של הנתבע, ואולם הנהג הסביר כי עבר להתגורר בטמרה לאחר שהתגורר ביריחו וכי אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית. הנהג העיד, ועדותו בעניין זה נתמכה בחלקה בעדותו של הנתבע עצמו, כי הוא שוחח עם הנתבע בשפה הערבית והוסיף כי על המסמך חתם לאחר שסבר כי רשומים בו פרטיו של הנתבע.

אומנם התנהלות זו של הנהג אינה נפוצה בקרב נהגים וטענתו כי חתם על המסמך מבלי להבין את תוכנו הינה בעייתית קמעא ואולם לאחר ששמעתי את עדותם של שני הנהגים ולאחר שבחנתי היטב את התמונות שהגישו, אני סבורה כי גרסתו של הנהג סבירה יותר מגרסתו של הנתבע ואני מקבלת את הסברו של הראשון כי חתם על מסמך ההודאה באחריות מבלי להבין את תוכנו.

אשר לנזק – הנזקים הנטענים בכתב התביעה נתמכו בחוו"ד שמאי שלא נסתרה ע"י הנתבעת ומכאן, אני מורה על קבלת התביעה ועל חיוב הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,080 ₪, בגין נזק ישיר לרכב ושכ"ט שמאי. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את האגרה על שני חלקיה (את החלק השני יש לשלם כנגד הצגת אסמכתא בדבר התשלום) + שכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪.

סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.
ניתן היום,
כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 47327-04/13 נאיפה סמאר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/03/2014)