פסקי דין על ראובן שרוני | פסקי דין על טובה וינשטיין

15806-11/13 תק     13/03/2014




תק 15806-11/13 ראובן שרוני נ' טובה וינשטיין








בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא



ת"ק 15806-11-13 שרוני נ' וינשטיין


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
אלדד נבו


תובעים

ראובן שרוני


נגד


נתבעים

טובה וינשטיין




פסק דין


תביעה זו הוגשה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונה מיום 1.8.13.
לטענת התובע, בעת שנהג ברכבו במגרש החנייה בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, במעבר בין רחבת חניה אחת לשניה, הגיחה לפתע הנתבעת עם רכבה מימינו, לא הבחינה בו, לא נתנה לו זכות קדימה ופגעה ברכבו.
כתוצאה מכך, נגרם לו נזק רכוש בסך 2,485 ₪. התובע אף דורש פיצוי בגין עגמת הנפש, בזבוז הזמן והוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
הנתבעת טוענת כי רשלנותו של התובע היא זו אשר גרמה לתאונה. לטענתה, דווקא התובע הוא זה אשר היה צריך לתת לה זכות קדימה, לא הבחין בה וגרם לתאונה.
הן התובע והן הנתבעת העידו ומסרו גרסתם לנסיבות האירוע.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות התאונה שצורפו לכתב התביעה ובתרשים מגרש החניה לגביו התייחסו הצדדים בעדותם, אני סבור כי הדין עם התובע והתאונה נגרמה כתוצאה מחוסר זהירות מצידה של הנתבעת, אולם תוך ייחוס אשם תורם אף לתובע עצמו ואסביר:
מתמונות ממקום התאונה אשר צורפו לכתב התביעה וכן מעדותו של התובע [עמ' 2 שורות 1-10] עולה כי התאונה אירעה כאשר רכבו של התובע חלף כמעט במלואו את הצומת בה אירעה התאונה. הנתבעת אשר הסיטה את כיוון נסיעתה לימין תוך נסיון לחמוק מפגיעה – פגעה ברכבו של התובע בצידו הימני – קדמי.
מעובדות אלה ניתן ללמוד כי התובע הוא זה אשר נכנס ראשון לצומת ואם הנתבעת היתה נוהגת בצורה זהירה, כפי שטענה בעדותה [עמ' 2 שורה 16 לפרוטוקול], היתה מבחינה בו מבעוד מועד ונמנעת מפגיעה בו.
הנתבעת, בעדותה, העידה כי לא הבחינה בתובע אלא עם הפגיעה בו [עמ' 2 שורות 29-30], זאת למרות שרכבו כמעט חלף את הצומת בזמן הפגיעה.
לא ברור כיצד התובעת לא הבחינה ברכבו של התובע אשר חצה את נתיב נסיעתה כמעט במלואו והמסקנה מכך היא כי תשומת לבה לא היתה לדרך.
לפיכך, הנתבעת היא זו אשר ברשלנותה גרמה לקרות התאונה.
יחד עם זאת, מתרשים מגרש החניה, אינני יכול לקבוע למי מהרכבים נתונה זכות הקדימה. לפיכך, הואיל והנתבעת היא זו אשר הגיעה מימינו של התובע, היה על התובע להבחין בה בטרם נכנס לצומת, גם אם היתה עדיין במרחק מה. התובע העיד כי שדה הראיה שלו לא היה מוגבל [עמ' 2 שורה 2 לפרוטוקול] ולמרות זאת לא הבחין בנתבעת.
לפיכך, אני סבור כי אף התובע לא נהג במידת הזהירות הראויה ויש להטיל עליו אשם תורם בשיעור של 40%.
לעניין הנזקים, אני מקבל את טענות התובע לעניין גובה הנזק. התובע צירף לתביעתו מסמכים המעידים על כך שמהפיצוי ששולם לו הופחתו השתתפות עצמית לנזק והשתתפות עצמית לירידת ערך וכי נגרם לו נזק בגין הפסד הנחת היעדר תביעות, בסכום כולל של 2,485 ₪.
אני מקבל גם את טענתו של התובע כי נגרמה לו עגמת נפש ובזבוז זמן כתוצאה מהתאונה אולם אני סבור כי הפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה הוא בסכום של 500 ₪ בלבד.
לפיכך, התוצאה היא כי הנתבעת תשלם לתובע 1,791 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.8.2013 ועד לתשלום בפועל.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 600 ₪.
התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בתוך 15 ימים מקבלתו.

ניתן היום,
י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 15806-11/13 ראובן שרוני נ' טובה וינשטיין (פורסם ב-ֽ 13/03/2014)