פסקי דין על שי וינשטיין | פסקי דין על בני ספיר | פסקי דין על איי.די.איי חברה לביטוח |

11012-10/13 תק     13/03/2014




תק 11012-10/13 שי וינשטיין נ' בני ספיר, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 11012-10-13 וינשטיין נ' ספיר ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי


תובע

שי וינשטיין


נגד

נתבעים
1. בני ספיר
2. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובע (אופנוע) בתאונת דרכים שארעה ביום 1.8.12 ברחוב כצנלסון בגבעתיים.
מדובר בכביש דו סטרי. שני כיווני הנסיעה מופרדים על ידי קו הפרדה רציף.
בכיוון הנסיעה ממזרח למערב יש נתיב נסיעה אחד, רחב. בצד ימין של הדרך חונים כלי רכב. האופנוע נסע בכביש. רכב שנסע לפניו עצר. התובע החל לבצע עקיפה.
מסתבר שהרכב שנסע לפני האופנוע עצר על מנת לאפשר לרכב שחנה בצד ימין לצאת מהחניה ולהשתלב בתנועה בכביש. ברכב כאמור נהג הנתבע 1. הוא נאלץ לצאת מהחניה בנסיעה שמאלה מאחר שלפניו חנה רכב נוסף.
על אף העובדה שמדובר בנתיב נסיעה רחב, סטיית רכב הנתבע 1 שמאלה (בעת היציאה מהחניה) הייתה רחבה מדי, והיא חרגה מרוחב אותו הרכב שעמד (נטען על ידי התובע שהרכב שעמד התמקם "בצמוד למכוניות שחונות") (עמ' 1, ש' 18)).
היינו, בעת ביצוע מהלך העקיפה על ידי התובע, סטה רכב הנתבע 1 שמאלה, עד אשר הרכב הגיע לקו העצירה.
כתוצאה מהאמור, אירע מפגש בין כלי הרכב והאופנוע ניזוק.
אציין שאיני מקבל את טענת התובע לפיה היה בדעת הנתבע 1 לבצע פניית פרסה. הנתבע 1 ציין מה היה יעד נסיעתו, עדותו כאמור מהימנה עליי וכלל לא שוכנעתי שהיה בדעתו לבצע פניית פרסה אסורה.
בחינת נסיבות העניין מעלה ששני הצדדים אחראים לקרות התאונה.
אחריות הנתבע 1 נעוצה בעובדה שהוא סטה ממסלולו שמאלה, הרבה מעבר לרכב שעצר על מנת לאפשר לו להשתלב בתנועה, כל זאת מבלי לבחון את התנועה במקום. מעבר לעובדה שלא היה מקום לסטות עד לקו ההפרדה כדי לצאת מהחנייה, הרי שהיה על הנתבע 1 להבחין בתובע המבצע מהלך של עקיפה.
סטיית הנתבע 1 ממסלול הנסיעה, באופן לא זהיר ובניגוד להוראת תקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן - "תקנות התעבורה"), נזקפת לחובתו.
אחריות התובע נעוצה בעצם ביצוע מהלך העקיפה, כל זאת בניגוד להוראת תקנה 47(3) לתקנות התעבורה. התאונה ארעה בכביש בו קיימת תנועה ערה בשעות הבוקר, מדובר בנתיב נסיעה אחד. רכב אינו יכול לעצור בכביש ולחסום את הנסיעה. היה על התובע להביא בחשבון אפשרות שהרכב שלפניו עצר על מנת לאפשר להולך רגל (שחוצה את הכביש במקום אסור) לחצות בבטחה או לאפשר לרכב אחר לצאת מחניה. לו היה התובע ממתין עד למהלך נסיעת הרכב שלפניו, לא הייתה התאונה
מתרחשת.
שני הנהגים המעורבים אחראים אפוא לתאונה. אני מעריך את אחריות הנתבע 1 בשיעור של 55% ואת אחריות התובע בשיעור של 45%.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע בתוך 30 ימים סך של 5,005 ₪, בצירוף אגרת משפט על סך 50 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים
.
ניתן היום,
י"א אדר ב תשע"ד, 13 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 11012-10/13 שי וינשטיין נ' בני ספיר, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/03/2014)