פסקי דין על דוד מיכאלי | פסקי דין על רשות האוכלוסיה וההגירה

13541-06/13 המש     07/04/2014




המש 13541-06/13 דוד מיכאלי נ' רשות האוכלוסיה וההגירה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

המ"ש 13541-06-13


07 אפריל 2014
לפני:
כב' השופטת אורנית אגסי


המבקש
:



דוד מיכאלי




-

המשיב
:



רשות האוכלוסיה וההגירה


החלטה

1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט (להלן: "הבקשה") בגין קנס מנהלי שהוטל על המבקש ביום 7.11.12 בסך של 5,000 ₪ (להלן: "הקנס המנהלי").

2.
הקנס המנהלי הוטל על המבקש בגין עבירה נטענת מיום 29.7.12 שעניינה העסקת עובד זר בניגוד להוראות חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א 1991.

3.
הודעת הקנס נשלחה למבקש לכתובתו הרשומה בדואר רשום עם אישור מסירה
והתקבל על ידו ביום 11.11.12.

4.
לאור הוראות סעיף 8 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו – 1986 (להלן: "החוק"), רשאי נקנס להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 יום לאחר שהומצאה לו הודעת הקנס. המבקש לא פעל בהתאם להוראות החוק ולא הגיש בקשה להישפט בתוך המועד הקבוע בחוק.

5.
על פי סעיף 13 ב' לחוק מוקנית לבית הדין סמכות להאריך את המועד להישפט וזאת, מנימוקים שיירשמו.

6.
רק ביום 2.4.13 פנה המבקש בכתב אל המשיבה ובבקשתו ביקש להישפט . בקשה זו הוגשה באיחור ועל כן נדחתה בקשתו.

ביום 6.6.13
הגיש המבקש את הבקשה לבית הדין. בבקשה טען המבקש כי "שכח" להגיש את הבקשה להישפט במועד הקבוע בחוק. לדבריו, סבר כי יש לו 45 יום להגיש את הבקשה וכן כי סיכויו בניהול התיק טובים כי לא הוא זה המעסיק של העובד אלא מפעיל טעמו.

7.
הלכה פסוקה היא, כי במסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך מועד להגשת בקשה להישפט אם לאו, על בית הדין לתת את הדעת לשיקולים מסוגים שונים, סובייקטיביים ואובייקטיביים. עוד נפסק, כי יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין חומרת הפגיעה הנטענת בזכויות סוציאליות וזכויות יסוד של עובדים, (עפ"א 14/05, סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל,

פסק דין
מיום 12/3/2006 – להלן: "

פסק דין
סיוון תכשיטים", טרם פורסם וכן עפ"א 22/05, פוזננסקי נ' מדינת ישראל,

פסק דין
מיום 12/3/2006, טרם פורסם).

בפס"ד סיוון תכשיטים פרט ביה"ד הארצי לעבודה את הטעמים המיוחדים להארכת מועד להישפט:
"יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, הקף ביצוע העבירה.
בחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד.
בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם מדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין. בנוסף יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס.
כללם של דברים: על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, על בית הדין לדון בעניין על פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה – הצדק ראוי – להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס. נשוב ונדגיש, "המסלול המנהלי" הינו דרך המלך – בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו "המסלול הפלילי" ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל".

8.
כאמור, בחלוף המועד להגשת בקשה להישפט, הגיש המבקש בקשה זו. הבקשה הוגשה
כשישה חודשים לאחר מועד משלוח ההודעה על הטלת הקנס המנהלי ועל כן יש לבחון האם קיימים טעמים מיוחדים אשר בגינם מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה להישפט באיחור.

9.
המבקש כאמור מעבר לנימוקיו בבקשה ובתצהיר כפי שפורט לעיל לא צרף ולו ראשית ראיה על מנת שבית הידן ישתכנע כי יש מקום לאפשר למבקש בנסיבות המקרה להגיש את בקתשו להישפט באיחור.

10.
לאחר שקילת טיעוני הצדדים ולאור ההלכה הפסוקה בנדון, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להדחות.
אין בנימוקים המפורטים בבקשה משום הצדק אשר בגינם יש להתיר את הגשת הבקשה להישפט באיחור. טענת המבקש כי סבר שישי לו 45 יום להגשת בקשה וכי "שכח" להגיש הבקשה להישפט במועד הקבוע בחוק אין בה משום "טעם מיוחד".
למעשה, המבקש לא ציין כל מניעה אובייקטיבית שמנעה ממנו הגשת הבקשה להישפט במועד הקבוע בחוק. המועדים להגשת הבקשה להישפט מצוינים במפורש בהודעת הקנס ולפיהם היה על המבקש לפעול.

11.
אשר על כן, בנסיבות המקרה דנן אין כדי להצדיק באופן יוצא דופן את הארכת המועד להגשת הבקשה להישפט.

12.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ד,
(
07 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.






























המש בית דין אזורי לעבודה 13541-06/13 דוד מיכאלי נ' רשות האוכלוסיה וההגירה (פורסם ב-ֽ 07/04/2014)