פסקי דין על יניב בנימין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

53929-12/12 עבל     09/04/2014




עבל 53929-12/12 יניב בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 53929-12-12



ניתן ביום
09 אפריל 2014

יניב בנימין








המערער


המוסד לביטוח לאומי






המשיב

לפני: הנשיא יגאל פליטמן
, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
, השופט אילן איטח
נציג ציבור (עובדים) מר יצחק הרפז, נציג ציבור (מעבידים) מר יצחק דויטש

בשם המערער - עו"ד אסי רונן
בשם המוסד - עו"ד רועי שביט


פסק דין

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציג הציבור מר יוסף כהן; ב"ל 12607-02-11), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר באירוע הלבבי שלקה בו ביום 24.2.10 כתאונת עבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).

2.
בית הדין האזורי קבע את העובדות הבאות:

"א.
התובע יליד שנת 1974.

ב.
התובע עבד במפעל "גמל" מפעלים לאופני השחזה שריד בע"מ, ובזמן הרלבנטי שימש כמנהל משמרת במפעל.

ג.
במסגרת תפקידו במפעל, התובע היה אחראי על נושאים הקשורים לחומרי גלם, ניוד עובדים, מערך ההסעות, מערך המשמרות וטיפול בבעיות משמעת.

ד.
ביום 24.2.10 בשעה 10:00, נערכה ישיבת צוות, בה נכחו בין היתר התובע בעצמו ומנהלת משאבי אנוש – גב' לאה זבולון. במהלך אותה ישיבה, בשעה 10:30 לערך, העלה התובע נושא לדיון הנוגע לתגמול עובדים, שלא התקבל באהדה על ידי גב' זבולון. זו האחרונה זעמה למשמע דברי התובע, גררה לאחור את הכיסא עליו ישבה, ותוך כך הפטירה לכיוונו של התובע, ובקול רם: "איך אתה מדבר ואתה לא מבין, אתה יודע את הצד שלנו... אתה יודע במיוחד איך אנחנו עוזרים לעובדים ותסתכל על עצמך. אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת".
התובע חש נעלב מדבריה של גב' זבולון, קם מכיסאו, עשה שלושה צעדים והתמוטט".


3.
בית הדין האזורי קבע כי האירוע בישיבת הצוות מיום 24.2.10 אשר במהלכה התמוטט המערער ולקה באוטם שריר הלב, הוא אירוע חריג. לצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע לבין האוטם, בית הדין האזורי מינה את פרופ' אנדרי קרן (להלן - המומחה) שיתן חוות דעתו בשאלה זו.

4.
בית הדין האזורי הפנה אל המומחה את השאלות הבאות:

"א.
מהי המחלה שממנה סבל התובע ביום האירוע?
ב.
האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ביום 24.2.10 כפי שתואר לעיל, לבין האירוע הלבבי שפקד את התובע ביום הנ"ל, ומה חלקו של האירוע בבוא האירוע הלבבי?

או שמא -
ג.
בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, ובמידה ואכן ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע הלבבי, האם ניתן לקבוע כי השפעת האירועים בעבודה על האירוע הלבבי בו לקה התובע ביום המקרה, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

במידה וההשפעה הייתה פחותה בהרבה כאמור לעיל - מהם אותם הגורמים האחרים?"

5.
בסיכום תשובותיו, ולאחר שהתייחס באופן מפורט למחלתו של המערער, קבע המומחה כי:

"....
לאחר ששקלתי את כל הנתונים הרפואיים והעובדתיים שעמדו בפני
בתביעה שבנדון, אני מגיע למסקנה כי גם אם לאירוע בעבודה היתה השפעה כלשהי על הופעת הדיסקציה, השפעה זו היתה שולית, מזערית, ובלתי משמעותית לעומת מצבו הבריאותי של התובע באותו מועד. הדיסקציה הופיעה על רקע שינויים ניווניים בדופן האאורטה אשר התפתחו במשך השנים.
לסיכום, הבתירה התרחשה על רקע מחלה ניוונית של האאורטה, עם הוכחה להתרחבות האאורטה בבדיקה אקוקרדיוגרפית שבוצעה לפני הדיסקציה".
6.
נוכח קביעתו של המומחה, בא כוח המערער הפנה אל המומחה שאלות הבהרה שבסיכום תשובותיו לשאלות אלה קובע המומחה כי:

"ה.
במקרה של התובע, למרבה הצער נכונה האמרה הידועה כי
you are as old as your arterues
דהיינו גילך בקבע על ידי מצב עורקיך. בתובע קיננו גורמי סיכון כבדים, בהם דנתי בחוות דעתי המקורית.בין השנים 2004-2006 (שנתיים בלבד) עלה קוטר האורטה מ-36 מ"מ ל-41 מ"מ, על רקע גורמי הסיכון הללו, ובעיקר כתוצאה מיתר לחץ דם לא מאוזן, תוך פגיעה בדופן האורטה, וזאת הסיבה להתרחשות הבתירה.
עיינתי שוב בנתוני המקרה, ולאחר ששקלתי פעם נוספת את החומר הרפואי והעובדתי, אני חוזר ומגיע למסקנה כי הבתירה התרחשה על רקע מחלה ניוונית קשה של האורטה, עם הוכחה להתרחבות האורטה במהלך השנתיים שקדמו לבתירה, באדם אשר עד גיל 35 סבל משני אוטמים חריפים של שריר הלב, ומבתירה של האורטה העולה על רקע מחלה קשה בעורקיו, על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו".


7.
בא כוח המערער ביקש למנות מומחה רפואי נוסף ובקשתו נדחתה.

8.
לאור חוות הדעת של המומחה בית הדין האזורי דחה את התביעה.

על כך הערעור שבפני
נו.

9.
תמצית טענת באי כוח הצדדים.
א.
בא כוח המערער טען כי בית הדין האזורי שגה בכך שלא קבע שיש קשר סיבתי לאור סמיכות הזמנים בין האירוע החריג לבין התרחישים הקליניים, ודי בכך כדי לקבוע את הקשר הסיבתי.

כמו כן, בית הדין האזורי שגה כך שלא מינה מומחה נוסף לאור חוות הדעת שהוגשה מטעמו של המערער של ד"ר שאול עטר שקבע כי יש קשר סיבתי רפואי בין הדיסקציה לבין האירוע החריג וכי פרופ' קרן מחזיק באסכולה מחמירה יותר מהאסכולה של המומחה מטעם המערער.

ב.
בא כוח המוסד טען כי חוות הדעת של המומחה הן חד משמעיות, ברורות וקוהרנטיות. אין כל טעות המצדיקה סטיה מחוות הדעת.

10.
דיון והכרעה
א.
בחנו את טענות הצדדים ובמיוחד את חוות הדעת המפורטות והבהירות של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, אשר פירט היטב את מצבו הבריאותי של המערער אשר גרם לבוא האוטם במועד שהמערער לקה בו, ואף התייחס לחוות דעתו של ד"ר עטר והשיב למסקנותיו בדבר העלייה הנמדדת בלחץ הדם והדופק בעקבות התרגשות בעבודתו. המומחה הסביר כי לחץ הדם שנמדד מיד לאחר הבתירה היה תקין ורק בחלוף הזמן לחץ הדם עלה לערכים גבוהים אך לא חריגים לעומת מדדי לחץ דם שנמדדו בעברו.

ב.
ועל כן, ומכל הטעמים המפורטים ב

פסק דין
של בית הדין האזורי, זהו המקרה בו חוות הדעת של המומחה עונה על כל הנדרש מחוות דעתו של מומחה ואין כל טעות המצדיק סטיה הימנה או מינוי מומחה נוסף.

11.
סוף דבר - אין מנוס אלא לדחות את הערעור. הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ט' בניסן תשע"ד (9 באפריל 2014) וישלח לצדדים.






הנשיא יגאל פליטמן

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

השופט אילן איטח


נציג ציבור (עובדים) מר יצחק הרפז

נציג ציבור (מעבידים) מר יצחק דויטש









עבל בית הדין הארצי לעבודה 53929-12/12 יניב בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/04/2014)