פסקי דין על דוד אעידן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

11546-02/13 בל     10/04/2014




בל 11546-02/13 דוד אעידן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 11546-02-13



לפני:
כב' השופט מירון שוורץ

נציג ציבור (עובדים): מר יצחק רז
נציג ציבור (מעבידים): מר נחום דוד
התובע
:

דוד אעידן
ת.ז 057543308
ע"י ב"כ: עו"ד מרסי ווינר




-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ראמי אבו זידאן

החלטה


רקע וטענות הצדדים

1.
תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 11.4.2011, נדחתה על ידי הנתבע בנימוק לפיו לא הוכח אירוע תאונתי אשר אירע תוך כדי ועקב עבודת התובע. הנתבע נימק עמדתו בכך שעולה ממסמכים שבתיקו הרפואי של התובע, כי במשך חודשים רבים לאחר מועד הפגיעה - אין כל רישום על אירוע תאונתי כלשהו.


כנגד החלטה זו הגיש התובע תביעה זו שלפנינו.

2.
לטענת התובע, כפי המפורטת בכתב התביעה, הוא עבד במחסן כאשר במסגרת עבודתו היה עליו להרים שקים כבדים מהרצפה ולהניחם על גבי מדפים גבוהים. בשעה שהרים שק שמשקלו 25 ק"ג לפחות ובעת שהושיט ידיו עם השק על מנת להניחו על מדף גבוה, שמע "קליק" חזק בצווארו וחש מייד בכאב בצוואר. כמו כן טען התובע כי דיווח על האירוע למנהלת העבודה. לטענתו, מדובר ב"אירוע תאונתי" וכי יש לדחות את טענת הנתבע בנושא הרישומים הרפואיים. הנתבע בכתב ההגנה, טען כי יש לדחות את התביעה שכן לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה ביום 11.4.2011 כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") וכי אין קשר סיבתי בין הליקוי לו טוען התובע ובין האירוע הנטען ממועד זה.

3.
הצדדים הגישו ראיותיהם בתיק. מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו וכן תצהיר עדות מנכ"לית מעסיקתו- קלית קפה מגדן בע"מ, הגב' מיכל יהב. הנתבע הגיש
הודעות שנגבו באמצעות חוקר מטעמו, הן של התובע והן של גב' יהב. לאחר ישיבת הוכחות בה נחקרו עדים אלו, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

4.
בסיכומיו טוען התובע בעיקר, כי הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בנסיבות של מאמץ בלתי רגיל וכן כי הוסבר על ידו מדוע אין אזכור של התאונה ברישומים הרפואים שבסמוך לה. התובע ציין כי תחילה לא קישר בין הכאבים השונים שהופיעו, לבין התאונה, והעלה השערות רפואיות אחרות כגון בעיית לב וטרשת נפוצה. כן נטען על ידו כי בכל מקרה מדובר בראיה מתוך כלל הראיות שבפני
בית הדין.

5.
הנתבע בסיכומיו, טוען כי גרסאות התובע בתצהירו ובעדותו עומדות בסתירה לגרסתו כפי שתועדה במסמכים הרפואיים. הנתבע מציין בעיקר כי תאונת העבודה מוזכרת לראשונה במסמכים רפואיים רק ב- 1.10.2011. לטענתו, הרישום הרפואי הראשון הינו מיום 30.6.2011 ולא מוזכרים בו הרמת משא או מאמץ. כן נטען כי עולה מעדויות התובע כי ייחס את התסמינים למאמץ הפיזי בעבודה כאשר אילו אירע האירוע כפי שנטען, קרוב לוודאי שהתובע היה מייחס תסמינים אלו אליו. כן מצביע הנתבע על רישומים רפואיים אשר אינם כוללים כאבי צוואר וגב על אף גרסת התובע בתצהירו ובעדותו כי החל לחוש בכאבים הללו כשלושה שבועות לאחר הפגיעה. כן מעלה הנתבע תמיהות באשר לעובדה כי על אף היחסים החמים במקום העבודה אותם תיארה הגב' יהב, התובע לא שיתף אותה "בכל מה שאירע לו לאחר האירוע" כגון בתסמינים ובחששותיו כי מדובר במחלה קשה. האמור לעיל, טוען הנתבע, מעמיד את גרסת התובע לכל הפחות בספק רב.


דיון ומסקנות

6.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה", כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". יסוד הכרחי, אם כן, לקיום תאונת עבודה, הינו קיום תאונה, והנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע.

7.
לאחר שבחנו את העדויות אשר הובאו לפנינו ואת כלל ראיות הצדדים וטיעוניהם, אנו סבורים כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע תאונתי". מצאנו כי יש לקבל את גרסתו, באשר לעצם קרות האירוע והאופן שבו התרחש. גרסת התובע היתה עקבית ואחידה בהזדמנויות השונות שבה נמסרה ואף הנתבע אינו טוען אחרת. התובע מסר, כי מדובר היה בתקופת עבודה עמוסה בשל הקרבה לחג הפסח. עבודתו באותה תקופה במחסן היתה בעיקר עבודת סבלות אשר כללה הרמה, הורדה ושינוע של סחורה. תיאור התובע לקרות האירוע הינו בעיקרו, כי כאשר נכנס לאחד המחסנים, מצא שקים של תבלינים במשקל 25 ק"ג מונחים על הרצפה. כיוון שהדבר היה מנוגד להוראות משרד הבריאות ולכללי העבודה במקום, הרים התובע את השקים על גבי מדפים גבוהים. תוך כדי הרמה של אחד השקים למדף שגובהו מעל גובה כתפיו, הרגיש התובע קליק חזק בצוואר, ראה "שחור" לכמה שניות, עצר לשניה והמשיך כרגיל. בעדותו לפנינו הדגים התובע את הפעולה שביצע עד הרגע שהרגיש את ה"קליק" בצוואר. התובע דיווח לטענתו על האירוע באותו היום לממונה עליו - הגב' יהב והמשיך לעבוד כרגיל באותו היום ובימים שאחריו.

8.
בעדות הגב' יהב, אשר על אף שלא היתה עדה ישירה לאירוע התאונה, יש כדי לתמוך בגרסת התובע בדבר עצם התרחשות האירוע והאופן שבו אירע. התובע כאמור מסר כי באותו היום דיווח לה על האירוע. הגב' יהב העידה כי התובע "בא ואמר לי שהוא הרים שק ונתפס לו, נמתח לו משהו בצוואר משהו וזהו" (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 5-6). גרסה זו נמסרה על ידה גם לחוקר מטעם הנתבע. הגב' יהב העידה גם על כך שהתובע המשיך את עבודתו, כי היא עברה לסדר היום ולזיכרונה, בחודשים שלאחר מכן התובע לא הזכיר זאת. בדומה לתובע, עדותה של הגב' יהב אשר ניתנה בהזדמנויות השונות היתה אחידה ועקבית. ציינו לפנינו את התרשמותנו הטובה מעדותה, שכן, ניכר במהלך העדות כי הגב' יהב מעידה מזכרונה ומתוך כוונה למסור בדיוק את אשר היה. זאת ועוד, מלבד תמיכתה בגרסת התובע באשר לכך שהזכיר את האירוע בפני
ה באותו היום, תמכה עדותה בפרטים רבים נוספים שבעדותו, כגון: כי התובע עבד בעסק תחילה כנהג חלוקה וכי לאחר מספר שנים שונה תפקידו כאשר בין יתר המשימות במסגרת התפקיד אותו ביצע בעת התאונה, עסק התובע בסידור המחסן. כן תמכה עדותה בתיאור התובע את אופן העבודה בכלל ולפני חג הפסח בפרט לרבות הצורך המוגבר בעבודת "סבלות" כגון הרמת שקים וסידורם במחסן. כן עלה מעדות הגב' יהב כי גרסת התובע לכך שלא היה עמו עובד נוסף בעת האירוע, מתיישבת עם חלוקת העבודה שהיתה באותו יום (חקירתה הנגדית, עמ' 2 ש' 17-22 לפרוטוקול).

9.
התובע טוען כי לאחר מספר שבועות, החל לחוש ב"כאבים ומיחושים שונים מוזרים באזורים שונים בגוף לרבות בצוואר ובגב וכן עייפות נוראית" (תצהיר עדותו). לחוקר הנתבע הסביר כי החל לחוש בחולשה ברגליים שהלכה וגברה במשך הזמן וכי הרגיש מעין כבדות וקושי בהליכה. לטענת התובע, כאשר פנה לטיפול "לא הבינו את הבעיה" והוא נדרש לבצע בדיקות דם ונשלח לראומטולוג. התובע ציין גם חשד כי המדובר בבעיית לב ולכן הופנה למיון. התובע ציין כי הוא חשש כי המדובר במחלה קשה. בהמשך פנה באופן פרטי לנוירולוגית ד"ר בלוך אשר העלתה מספר אפשרויות למצבו - גידול, טרשת נפוצה או פריצת דיסק בצוואר. רק לאחר בדיקת
mri

שביצע התברר כי מדובר בפריצת דיסק חמורה אשר קושרה לטענתו לחבלה. התובע הסביר גם כי בשלב מסוים שייך את התסמינים לשינוי בתפקיד.

10.
העובדה כי התובע לא פנה לטיפול רפואי בחודשים הראשונים שבסמוך לתאונה וכן אי אזכור האירוע התאונתי במהלך הבירור הרפואי לאחר מכן, אכן הצדיקו שאלה ובירור כטענת הנתבע. בהסברי התובע, עם זאת, יש כדי ליתן מענה לאותן שאלות. אנו מקבלים את גרסת התובע ולפיה התסמינים אותם תיאר החלו בהדרגה. כן מתקבל בעיננו על הדעת כי אדם מן הישוב לא יקשר בהכרח את התסמינים אותם מתאר התובע - כגון חולשה כבדות ועייפות ברגליים, גם אם כללו כאבים בתוואר ובגב, לאותו "קליק" שחש בצוואר, במיוחד כאשר אלה לא הופיעו באופן מיידי לאחריו. טענותיו כי הבירור הרפואי לא היה ממוקד וכי נבחנו אפשרויות רפואיות שונות, נתמכות בתיעוד הרפואי שעמד לפנינו.

11.

בהתאם להלכה הפסוקה, יש ליתן משקל מיוחד לאנמנזה הרפואית, שכן הדברים כפי שנרשמים במסמכים הרפואיים, נאמרים מפי הנפגע בזמן אמת. זאת בהתבסס על ההנחה, שהנפגע ימסור לגורמים המטפלים את העובדות הנכונות כדי לזכות בטיפול רפואי המתאים למצבו. בענייננו, ומשמצאנו את גרסתו של התובע מהימנה ומתקבלת על הדעת, הן לעניין מועד פנייתו לטיפול רפואי והן לעניין המנעותו מלקשר בין התסמינים שהחל לחוש בהדרגה לבין האירוע -
איננו סבורים כי הנתונים בתיקו הרפואי של התובע עומדים בסתירה דווקא לגרסת זו.

12.
מעבר לכך, יש לזכור כי רישומים רפואיים נבחנים על ידי בית הדין כחלק ממכלול הראיות, כאמור בעב"ל 949-11-11 רמונדה טויטו- המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 8.12.2013:
"זאת ועוד, אכן, מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד הנטען בו התרחש האירוע התאונתי אינם חזות הכול ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה, ובית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות בפני
ו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי
, ועדותם של המבוטח ועדיו [ראו: עניין אנעאמה]".

13.
סוף דבר - משמצאנו את גרסתו של התובע כמהימנה ואנו מקבלים את תיאורו את האירוע, ועל אחת כמה וכמה משלא מצאנו כי יש בנתונים העולים מתיקו הרפואי של התובע כדי לעמוד בסתירה לגרסתו ולהפריכה, הרי שיש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יתן את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין הליקוי הרפואי אצל התובע.


המזכירות תקבע את התיק לתזכורת חומר רפואי במעמד הנתבע בלבד. לאחר שיאשר הנתבע כי הגיע כל החומר הרפואי שהוזמן, תינתן החלטת המינוי, על ידי אב בית הדין.




ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד (10 אפריל 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.












מר יצחק רז
נציג עובדים

מירון שוורץ
, שופט
אב"ד

מר נחום דוד
נציג מעבידים







בל בית דין אזורי לעבודה 11546-02/13 דוד אעידן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/04/2014)