Google

מיכאל אלזם - כונס נכסים רשמי תל אביב, לימור קירש סיכנאדר (מנהל מיוחד)

פסקי דין על מיכאל אלזם | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על לימור קירש סיכנאדר (מנהל מיוחד) |

37391-11/11 פשר     17/04/2014




פשר 37391-11/11 מיכאל אלזם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, לימור קירש סיכנאדר (מנהל מיוחד)








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


17 אפריל 2014
פש"ר 37391-11-11 אלזם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'





מספר בקשה:9
לפני כבוד השופט יחזקאל קינר




בעניין: פקודת פשיטת הרגל

ובעניין:
(להלן "החייב")


מבקש

מיכאל אלזם
(להלן: "החייב")


נגד


משיבים

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.לימור קירש סיכנאדר (מנהל מיוחד)




פסק דין



1.
צו כינוס נכסים בעניינו של החייב, יליד, 1953, ניתן ביום 10.7.12 והוטל עליו לשלם תשלום חודשי של 500 ₪ לקופת הפש"ר.

2.
בתסקיר שהוכן על ידי המנהלת המיוחדת לקראת דיון בהכרזת החייב פושט רגל סקרה המנהלת המיוחדת את מצבו של החייב, יליד 1953, אשר אינו עובד משנת 2004 עקב בעיות בריאותיות (מחלות לב וסוכרת), ומתקיים מקצבת נכות. חובותיו המוצהרים של החייב הינם כ-4 מיליון ₪ לכ-50 נושים.

צוין כי החייב עבד במקומות שונים כשכיר בענף ייצור הנעליים עד שנת 1999 אז עבד שנתיים כשליח.
צוין כי חלק מחובות החייב הם חובות ישנים עקב תיקי הוצל"פ שנפתחו בשנות ה-90 והחייב לא נתן להם הסבר.

בשנת 2010 הגיעו החייב ורעייתו להסכם פשרה בתביעה שהגישו נגד המדינה לאחר שבנם האסיר נרצח בבית הסוהר, וקיבלו סכום של כ-2 מיליון ₪. בתסקיר נכתב כי לטענת החייב, הסכום שנותר מהפיצויים לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד היה כ-1.2 מיליון ₪, שהועבר לבן של החייב בשם דניאל, שנטל הלוואות על סמך חלק מהכספים, החזיר כספים לשוק האפור, וביתרת הכספים ניסה לפתוח עסק של משקאות חריפים שלא הצליח. מדובר בחברה בשם א.מ. יינות חצר המלך בע"מ, שבנו של החייב הוא בעל המניות היחיד בה. החייב ערב לחובות החברה הנ"ל. לטענת המנהלת המיוחדת החייב יצר לאחרונה התחייבויות חדשות (7 תביעות חוב הוגשו לגבי חובות שנוצרו משנת 2010 ואילך) כשפתוחים נגדו תיקי הוצל"פ רבים והוא אינו יכול לעבוד עקב מצבו הבריאותי. כמו כן העלים החייב נכס משמעותי שהיה יכול לסייע בידו לפרוע את חובות העבר.
מסקנת המנהלת המיוחדת הייתה כי יצירת החובות נגועה בחוסר תום לב ובהעלמת נכסים, והיא עתרה לביטול ההליך.

3.
בתגובה שהגיש החייב צוינו בעיותיו הבריאותיות הרבות. בתצהיר ההסתבכות הצהיר החייב כי הוא ערב לעסק לממכר יינות שנוהל על ידי חברה בבעלות בנו. עוד טען החייב בתגובתו כי סך של 650,000 ₪ מכספי הפיצויים על מות בנו שימש להחזר הלוואות והוצאות עבור שכ"ט עו"ד, והיתרה הושקעה בחברה לממכר יינות שקרסה.

4.
בדיון שהתקיים ביום 14.2.13 טען ב"כ החייב כי לאחר תשלום שכ"ט עו"ד בהליך האזרחי ושכ"ט עו"ד בהליך הפלילי נותרו בידי החי ואשתו סך של 550,000 ₪ בלבד שהושקעו בעסק שלא הצליח, וכי הדבר היה בתום לב.


המנהלת המיוחדת, נושה שהתייצב לדיון והכנ"ר היו בדעה שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, שכן החייב ביכר להשקיע כספים שקיבל בעסק, וכן לחתום על ערבות לעסק, וזאת במקום לדאוג להחזר חובותיו בהם היה שקוע. נטען גם שהחייב לא המציא מסמכים שהיה עליו להמציא להוכחת טענותיו, וכן לא הוכיח את מקור החובות שנוצרו בעבר הרחוק יותר, לפני הקמת החברה לממכר יינות.

עם זאת, הסכימו הכנ"ר והמנהלת המיוחדת למתן ארכה לחייב להגשת הצעת הסדר נושים, וזאת לאחר בדיקת תביעות חוב על ידי המנהלת המיוחדת.

5.
בהחלטה שניתנה בתום אותו דיון נקבע כך:

"מהדברים שנכתבו בתסקיר המנהלת המיוחדת ומהדברים שנשמעו היום, עולה תמונה ברורה למדי של חוסר תום לב ביצירת החובות החדשים לפחות של החייב. החייב קיבל סכום כספי נכבד כתוצאה מתביעה אזרחית שהוגשה על ידו ועל ידי רעייתו בגין רצח בנם בעת ששהה בין כותלי בית הסוהר. באותו זמן היו חובותיו גבוהים מאוד והסתכמו במליוני שקלים, אך חרף זאת בחר שלא להגיש אז את בקשת פשיטת הרגל ולהשתמש בכספים אלה לצורך הסדר או הפטר, אלא להשקיע אותם בחברה שנפתחה על שם בנו האחר שהיה מנהלה ובעל מניותיה, תוך שהוא חותם ערבויות בזמן שהיקף חובותיו כאמור גבוה מאוד. לטענתו החברה כשלה וכך נוצרו החובות החדשים.
בנסיבות אלה יש מקום לקבוע לכאורה כי יצירת החוב הייתה שלא בתום לב".


עם זאת נקבע עוד כי:

"...תינתן לחייב אפשרות להציע הצעת הסדר ראויה, ובכך ניתן יהיה אולי להביא תיק זה לסיום שלא על דרך ביטול הליכי פשיטת הרגל עקב חוסר תום לב ביצירת החובות.
אין בכך כדי לפטור את החייב להמציא כבר עכשיו את כל המסמכים שנדרשו על ידי המנהלת המיוחדת ובכלל זה מסמכים מפורטים לגבי הכספים שהתקבלו כתוצאה מהסכם הפשרה בתביעה האזרחית, לרבות ההסכם עצמו, וכן מסמכים מפורטים לגבי הוצאת הכספים הנ"ל, כמו גם מסמכים באשר לאותה חברה שהוקמה, והכל כפי שנדרש על ידי המנהלת המיוחדת.
כלל המסמכים הנ"ל יומצאו תוך 30 יום למנהלת המיוחדת.
בדיקת תביעות החוב תסתיים תוך 60 יום, ותינתן אפשרות לחייב להציע תוך 30 יום לאחר מכן הצעת הסדר ראויה כאמור לעיל".

6.
לאחר מספר חודשים הודיעה המנהלת המיוחדת על סיום בדיקת תביעות החוב. סך הכל הוגשו 28 תביעות חוב, ואושרה על ידי המנהלת המיוחדת נשיה בדין רגיל בסך 1,318,786 ₪ ובדין קדימה בסך 78,935 ₪.

7.
בעקבות קבלת הודעת המנהלת המיוחדת בדבר סיום בדיקת תביעות החוב, ניתנה לחייב אפשרות להציע הסדר לנושיו תוך 45 יום, אך תחת זאת עתר החייב ביום 23.10.13 לפטור אותו מביצוע תשלומים חודשיים במשך שנה, ולאפשר לו להגיש הצעת הסדר עד 31.10.14. החייב נימק זאת בגילוי גידול ממאיר, אשפוז וניתוח, בעיות רפואיות, קביעת אחוזי נכות על ידי המל"ל. החייב ציין כי בשל מצבו הרפואי אינו יכול להציע הצעת הסדר לנושיו.

8.
המנהלת המיוחדת טענה בתגובה כי מצבו הרפואי של החייב היה ידוע בעת הדיון מיום 16.2.13, וכי החייב ידע כבר אז כי אין ביכולתו להציע הסדר לנושיו, אלא ביקש להמשיך ולחסות תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל, שעה שאינו ראוי לכך נוכח נסיבות יצירת חובותיו. המנהלת המיוחדת ביקשה שוב לבטל את ההליך.

החייב שב והפנה למצבו הרפואי הקשה.

9.
אין ספק, כי בכל הקשור לביצוע חובותיו השוטפים של החייב בהליך, היה מקום להקל עליו ככל הניתן, נוכח ההרעה במצבו הרפואי. גם קודם לכן, סבל החייב מבעיות רפואיות שונות, שאין צורך לפרטן כאן, וקיבל אחוזי נכות מהביטוח הלאומי, אך גילוי הגידול הממאיר והניתוח שנאלץ החייב לעבור, הרעו עוד יותר את מצבו.

10.
עם זאת, הדגש בשלב זה אינו על התנהלות החייב בהליך, אלא על התנהלותו עובר להליך.

11.
חובת החייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל משתרעת גם על התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת חובותיו (
לוין וגרוניס
פשיטת רגל

173

(מהדורה שלישית, 2010).
הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית של החייב לא נעשתה בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק
האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' כנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991); בית המשפט בוחן גם כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל, האם נהג בחוסר אכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע, האם ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לצורך פרעון החובות, ועוד [ע"א 7113/06 ג'נח נ' כנ"ר,
(20.11.08); פש"ר (חי') 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871
(2004)

12.
לא למותר יהיה להביא את דברי בית המשפט העליון בפסק הדין
בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1.2.2011)
לגבי דרישת תום הלב בשלב יצירת החובות:



"בחינת תום לבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל אינה קשורה ביעילות האיתור והחלוקה של נכסי החייב. עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי.

דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה (ע"א 5877/92 שפיר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4) 710, 713 (1993) (להלן: ענין שפיר); השוו: ענין גרינברג, בעמ' 814). יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפרעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא (ענין הלבר, בעמ' 1315). הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו (ענין ולנסי, בעמ' 26; כן ראו ענין אשכנזי, בעמ' 58-59; ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 4.1.2010); לוין וגרוניס, בעמ' 174; ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435, 439-440 (1995))."

13.
אם נשוב לענייננו, הרי כפי שצויין לעיל, החל החייב לצבור חובות עוד בשנות ה-90. לחובות אלה לא ניתן על ידי החייב הסבר, למרות חובתו של כל חייב לפרוש מידע ונתונים מלאים בדבר האופן בו נוצרו חובותיו.

החייב ואשתו זכו בשנת 2010 בפיצויים בסך של כ-2 מיליון ₪ בעקבות רצח בנם בבית הסוהר, אולם, תחת אשר להשתמש ביתרה הגבוהה יחסית שנותרה מכספים אלה לאחר כיסוי הוצאות, על מנת לסלק את חובותיו של החייב לנושיו, אפילו במסגרת הליך פש"ר, העמיד החייב כספים אלה לרשות בנו (במקרה הטוב) על מנת שיפתח חברה אשר החייב ערב לחובותיה. ערבות זו ניתנה על ידי החייב בהיותו חב חובות רבים לנושיו הקודמים, וביודעו כי אין בידו לפרוע את החובות, אם יווצרו, לפי ערבותו זו, בהעדר כספים או נכסים לכך, אלא רק חובות.

צויין לעיל "במקרה הטוב", שכן ראשי התיבות בשמה של החברה שהוקמה הן ראשי התיבות של החייב, וכתובתה הייתה כתובתו של החייב, כך שיכול והקשר של החייב לחברה היה הדוק יותר מאשר מתן ערבות לחובותיה. כך או כך, אין הדבר משנה לעניין התנהלותו הבלתי תקינה של החייב, העולה כדי חוסר תום לב.


ואכן, החייב נדרש לפרוע את החובות נשוא הערבות, וכך הביא ליצירת חובות חדשים לנושים חדשים, בנוסף לחובות הקיימים לנושים הישנים. כל זאת, כאשר עמדה בפני
החייב אפשרות להשתחרר מחובותיו, שעה שעמדו לרשותו האמצעים לכך, אך החייב בחר להסתיר אמצעים אלה מנושיו הקודמים ופעל באופן בלתי תקין ובלתי הוגן כלפיהם, וזאת רק לאחרונה.

14.
עוד יצוין כי להבדיל ממקרים לא מעטים בהם אין הנושים מגלים עניין בהליך, התייצבה לדיון בהכרזה נושה, אשר החוב כלפיה נובע מהשכרת דירה לחייב, ועולה כדי כ-260,000 ₪. אף היא התנגדה להכרזה ודרשה לבטל את ההליך.

15.
בהינתן האמור לעיל, ובהמשך להחלטה מיום 14.2.13, מצאתי מקום לקבל את עמדת המנהלת המיוחדת שנתמכה בדיון גם על ידי הכנ"ר והנושה, ולפיה קיים חוסר תום ב של החייב המצדיק ביטול ההליך. ואני קובע כי התנהלות החייב עובר להליך פשיטת הרגל, הייתה חסרת תום לב, הן במישור אי כיסוי חובותיו הישנים כאשר הגיע לידיו סכום כסף גדול, והן במישור יצירת החובות החדשים, במתן ערבות לעסק, ספֵק שלו, ספק של בנו, כשאין לו מראש יכולת לפרוע את החובות, אם יווצרו.

16.
אני ער למצבו הרפואי של החייב, שאינו תקין כלל ועיקר, ומאחל לו רפואה שלמה, אך אין בכך כדי להקהות את חוסר תום הלב במהלך התקופה שלפני נקיטת הליך פשיטת הרגל.

17.
אשר על כן אני דוחה את בקשת החייב להכריזו פושט רגל ומבטל את צו כינוס הנכסים.

צו עיכוב היציאה מהארץ יישאר בתוקפו עד 17.7.14 ואז יבוטל.


ניתן היום,
י"ז ניסן תשע"ד, 17 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 37391-11/11 מיכאל אלזם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, לימור קירש סיכנאדר (מנהל מיוחד) (פורסם ב-ֽ 17/04/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים