פסקי דין על גסאן ספורי | פסקי דין על חמודה חליל נימר חוסיין | פסקי דין על עלי חמודה ספורי |

44638-09/12 א     25/03/2014




א 44638-09/12 גסאן ספורי נ' חמודה חליל נימר חוסיין, עלי חמודה ספורי








בית משפט השלום בקריות



ת"א 44638-09-12 ספורי נ' חוסיין ואח'




בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


תובע

גסאן ספורי


נגד


נתבעים

1.חמודה חליל נימר חוסיין
, ת.ז. 024739831
2.עלי חמודה ספורי
, ת.ז. 020395919




פסק דין


בפני
י תביעה לצו עשה וצו לא תעשה.
אני מקדים ומציין זאת משום שהתובע לא הגיש בתיק זה תביעה כספית ולכן למעשה חוות דעתו של המודד והשמאי מר אבו ריא סאלח, המתייחסת בין השאר לירידת ערך המקרקעין של התובע, אינה רלוונטית ולאור הצהרת ב"כ התובע, אשר אני מקבל,
מיום 27.1.14 אין מניעה שהתובע יגיש תביעה כספית, ככל שיחליט לעשות כן.

המדובר בתביעה כנגד הנתבע 1, שהוא המחזיק בקרקע והקים עליה דיר כבשים או רפת והנתבע 2, שהוא דודו והינו בעלים של הקרקע.

בכתב תביעתו ביקש התובע את הסעדים הבאים:
1.
צו מניעה קבוע
האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם:
א.
לבצע ללא היתר בנייה עבודות בנייה של רפת או דיר במקרקעין הידועים כגוש 12211 חלקה 55 באדמות הכפר אעבלין.
ב.
להכניס בעלי חיים כלשהם ובכללם פרות, כבשים ועזים למבנה למקרקעין האמורים.
ג.
לעשות שימוש במבנה ובמקרקעין (שלא עפ"י היתר כדין) ובכלל זה להחזיק ו/או לגדל שם בע"ח.
2.
בנוסף ביקש התובע צו עשה המורה לנתבעים לפנות את בע"ח מהמבנה והמקרקעין.

בכתב התביעה הוגדר הנתבע 1 כאחראי העיקרי לבניית המבנה (המשמש כאמור כדיר או רפת) ולשימוש בו בקרבת מגורי התובע.

הנתבע 2 הוגדר כבעל הזכות להירשם בעלים או בעל הזכות להחזיק בחלק מהמקרקעין (מגרש 1/4 שבו ממוקם המבנה).

את אחריות הנתבע 2 ניסח גם התובע "אחריות הנתבע 2 כלפי התובע נובעת ממעמד הנתבע 2 במקרקעין או משיתוף הפעולה בינו לבין הנתבע 1 בקשר עם המבנה".

עיון בסיכומי הצדדים מצביע על כך שהנתבע 1 טוען, כי יש במקום יותר ממאה רפתות בתוך השכונות. התובע לא הראה בראיה כלשהי, כי הוא או מי מבני ביתו חלה במחלה כלשהי או כי הוא אינו יכול לישון בלילה מהרעש של הכבשים.
התובע התגורר מספר שנים ליד דיר צאן בעיר ולא
הגיש תלונה בעניין.
לא הוגשה חוות דעת בתחום הבריאות.
תביעתו של התובע אינה מבוססת על חוק ועל הנחיות משרד לאיכות הסביבה.
התובע לא הוכיח המרחק החוקי שניתן לבנות או להקים דיר צאן.
הוראות המשרד לאיכות הסביבה קבעו כי מיקום הדיר לא יפחת מ- 50 מ' מהנחלים ו/או לא פחות מ- 50 מ' ממקום מגורים. במקרה הזה מדובר ב- 170 מ' מרחק אווירי מביתו של התובע.

בסיכומיו טוען ב"כ הנתבע 2 עו"ד טוקאן, כי אין לתובע הלכה למעשה כל טענות כלפי הנתבע 2 והוא משמש כבעל הקרקע בלבד, הוא לא בנה את הדיר ולא הפריע לתובע במאום ולכן דין התביעה נגדו להידחות.

עוד חוזר הנתבע 2 על כך, כי לא הומצאה חוות דעת של איכות הסביבה וכי הטענות למטרד אינן נכונות. מדובר בדיר שהינו 170 מ' מרוחק מביתו של התובע.
מדובר בתביעה קנטרנית ובלתי מבוססת.

לאחר בחינת סיכומי הצדדים, להלן פסיקתי:

דין התביעה להתקבל כנגד שני הנתבעים.

להלן נימוקיי:
1.
הנתבע 2 לא התייצב לישיבת ההוכחות ביום 27.1.14 , לא נחקר ולא נתן גרסא, בנסיבות אלה אינני יכול לשלול שהנתבע 2, שהוא דודו של הנתבע 1, שיתף איתו פעולה ו/או הכשיר את הקמת הדיר נשוא כתב התביעה ולכן יינתנו הצווים, היה ותתקבל הבקשה, כנגד הנתבעים ביחד ו/או לחוד.

2.
לגוף העניין, הלכה למעשה לא מצאתי כל הגנה אמיתית של הנתבע 1, הנ"ל בנה ללא היתר את אותו דיר בסמיכות לבית התובע, הכניס לשם בע"ח ולמעשה מנע מהתובע איכות חיים.
הבטחותיו לפנות את הדיר אם יידרש לכך ע"י הועדות הרלוונטיות לא קוימה והטענה שאין בפועל צו הריסה מנהלי אינו טיעון ששכנע אותי.
3.
התביעה היא תביעה המבוססת על צווי מניעה קבועים.

בנוגע
לסעדים כספיים – ניתנת בזאת לתובע אפשרות לתבוע את מלוא סעדיו הכספיים.
אני מקבל את גירסת התובע, כי קיומו של דיר בסמוך למקום מגוריו מהווה מטרד ליחיד, לפי סעיף 44א לפקודת הנזיקין, וכי הטענה שמדובר בדיר המרוחק 170 מ' מביתו של התובע, כטענת הנתבעים, לא הוכחה ומכל מקום לא שכנע אותי, כי מדובר בדיר אשר אינו מהווה מטרד של ממש לתובע ומשפחתו ואשר על כן צריך לזכות אותו במלוא הסעדים המבוקשים על ידו.

אשר על כן, ניתנים בזאת צווים כדלקמן:
1.
בראש ובראשונה – צו עשה המורה לנתבעים לפנות את בעלי החיים מהמבנה והמקרקעין. אני מעכב ביצוע של הצו ב- 60 יום על מנת לאפשר לנתבע מס' 1 התארגנות במקום, ואולם לאחר פרק זמן זה הוא נדרש לפנות את בעלי החיים מהמבנה במקרקעין, כפי שהצהיר בעבר ולא מילא, ואם לא יעשה כן ניתן לפתוח בהליכי אכיפה כנגדו.

2.
ניתן בזה צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לבצע כל היתר בנייה של רפת או דיר במקרקעין הידועים כגוש 12211, חלקה 55 באדמות הכפר עאבלין, להכניס בעלי חיים כלשהם ובתוכם פרות כבשים ועזים במקרקעין האמורים ולעשות שימוש במבנה ובמקרקעין שלא על פי היתרים כדין ובכלל זה להחזיק ו/או לגדל שם בעלי חיים.

אני פוסק הוצאות כדלקמן:
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות כדלקמן (בחיובים נפרדים):
הנתבע מס' 1 – סך של 3,500 ₪ + מע"מ.
הנתבע מס' 2 – סך של 2,500 ₪ + מע"מ.
ובתוספת עלות אגרות בימ"ש ששילם התובע, כאשר כל אחד מהנתבעים יישא במחצית מעלות האגרות ששולמו ע"י התובע.

סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום,
כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 44638-09/12 גסאן ספורי נ' חמודה חליל נימר חוסיין, עלי חמודה ספורי (פורסם ב-ֽ 25/03/2014)