פסקי דין על מיכאל ליבשיץ | פסקי דין על שקמונה חברה ממשלתית - עירונית לשקום הדיור בחיפה בע"מ

28095-02/14 סעש     24/04/2014




סעש 28095-02/14 מיכאל ליבשיץ נ' שקמונה חברה ממשלתית - עירונית לשקום הדיור בחיפה בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

סע"ש 28095-02-14



לפני:
כב' השופט מירון שוורץ


התובע
:

מיכאל ליבשיץ
ת.ז 326993805
ע"י ב"כ: עו"ד שרה זלמנוביץ




-

הנתבע
:

שקמונה חברה ממשלתית - עירונית
לשקום הדיור בחיפה בע"מ
ח.פ 520024209


ע"י ב"כ: עו"ד אילן גורביץ ואח'

החלטה

1.

לפני בקשת התובע לאיחוד עניינים לפי תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן: "תקנות סדר הדין"). התובע מבקש כי תביעתו תידון ביחד עם תביעה 44777-11-13 שבה נתבעה הנתבעת כאן, חברה ממשלתית העוסקת בין היתר בניהול הוסטל - בית גיל הזהב (להלן: "ההוסטל"), על ידי התובעים מרגריטה ויצחק גלדמן (להלן: "בני הזוג גלדמן"). יצוין כי הצדדים בתיק 44777-11-13 מיוצגים על ידי באי כח הצדדים כאן.

2.
התובע הועסק על ידי הנתבעת בהוסטל החל מיום 10.6.2012, למשך תקופה של כ- 7 חודשים בתפקיד אב בית לילה. לטענת התובע בתביעתו, הוא הודיע על כוונתו להתפטר ביום 31.10.2012, כיוון שלא יכול היה לשאת את תנאי העבודה "המחפירים והמשפילים", כטענתו, בהם עבד (התובע המשיך לעבוד מספר שבועות נוספים לבקשת הנתבעת). התובע הועסק אצל הנתבעת, כפי שעולה מהסכמים שנחתמו עמו, כ"נותן שירות" בתפקיד "כונן". בתפקידו זה, החליף התובע לטענתו את בני הזוג גלדמן (ולטענת הנתבעת, את אם הבית (לילה), הגב' גלדמן). כן הועסק התובע לטענתו על ידי הנתבעת במהלך היום כממלא מקומם של עובדים אחרים. סכום התביעה עומד על 304,776 ₪. ברכיב הפרשי שכר ושעות נוספות טוען התובע כי קיבל שכר על פי דו"חות נוכחות פיקטיביים עליהם אולץ לחתום, אשר אינם משקפים את שעות העבודה בפועל ומהותה- המתוארת על ידו בכתב התביעה. לטענתו, בגין עבודתו בפועל שילמה לו הנתבעת "שכר רעב". יצוין כי את התחשיב בתביעתו מבסס התובע על תשלום שעת עבודה אשר שילמה הנתבעת לגב' גלדמן כפי שפורט בכתב ההגנה של הנתבעת לתביעת בני הזוג. כן כוללת התביעה סכומים בגין אי מתן תלושי שכר, אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין העסקה בשעות רבות, בגין עבודה ביום המנוחה השבועי ופדיון ימי חופשה. בהקשר זה טוען התובע, בין היתר, כי הנתבעת העסיקה אותו בהיקף וברצף שעות האסורות על פי החוק תוך שהיא "קושרת אותו למקום העבודה", "כפי שקושרים כלב שמירה לבית". התובע מתאר בין השאר כי הנתבעת התעקשה ללא סיבה כי יעבוד מתוך דירת אב בית לילה ולא איפשרה לו להימצא בדירת הוריו הנמצאת במתחם ההוסטל. לטענתו הדירה בה שהה היתה מנותקת מחשמל כך שהוא נאלץ להימצא בה בחשכה. נטען כי תאורת הטלפון הנייד אזלה ובהעדר אספקת חשמל לא ניתן היה לטעון הסוללה וכן כי פנס שניתן לו נלקח ממנו תוך זמן קצר. כן טען התובע כי הדירה היתה ללא רהיטים ומלאה בתיקנים. נטען גם לאי תשלום שכר במועד ותשלומו בסופו של דבר רק לאחר בקשות ותחנונים מצד התובע. התובע מתאר תחושה של "סרט אימה" ופגיעות פיזיות ונפשיות כתוצאה מתנאי וסביבת העבודה. התביעה כוללת גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪.

3.
הנתבעת בכתב הגנתה, טענה כי "בדיעבד", אינה מכחישה כי על אף הנסיבות המיוחדות, התקיימו יחסי עבודה בינה ובין התובע. עם זאת טוענת הנתבעת, לא נפגעו זכויותיו על פי דיני המגן. לטענת הנתבעת, התובע, שהיה אז סטודנט למשפטים, הועסק בדחיפות כמחליף של אם בית (לילה) בהוסטל לתקופה קצרה
ועד שימצא עובד קבוע לתפקיד. לתובע הועמדה דירת מגורים צמודה לדירת הוריו שבהוסטל והתובע היה חופשי לשהות במתחם ההוסטל בכל מקום שיחפוץ בו. לטענת הנתבעת התפקיד הוגדר כ"כוננות" והשעות בגינן קיבל שכר לא היו שעות "עבודה" כפי שטוען. לטענת הנתבעת התובע תוגמל באופן התואם את נכונותו "להיות בכוננות בלבד" ואת הקריאות הבודדות במהלך הכוננות. הנתבעת טוענת עוד בכתב הגנה לאי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 וחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987. לטענת הנתבעת בגין החלפות אקראיות של עובד כזה או אחר הוסדר עם התובע תשלום נפרד. כן דחתה הנתבעת את טענות התובע בכל הקשור לסביבת העבודה וטענה בעיקר כי אספקת החשמל הוסדרה תוך מספר ימים והדירה היתה נקיה ומשופצת.

4.
תביעת הזוג גלדמן כנגד הנתבעת, בה מבקש התובע לדון במאוחד עם תביעתו, עומדת על סך של 3,105,830 ₪ והיא נובעת מיחסי עבודה אשר נמשכו לטענת הזוג גלדמן החל משנת 2001 ועד שפוטרו על ידי הנתבעת ביום 6.6.2012. פיטוריהם נעשו לטענת בני הזוג גלדמן שלא כדין וללא הצדקה, רק כיוון שאושרה זכאותם לקבלת דירת קבע במתחם בו עבדו. לטענת בני הזוג, הם הועסקו בתקופה זו כאב ואם בית לילה ומר גלדמן הועסק בנוסף גם כמחליף עובדים אחרים ובעבודות נוספות. כן נטען על ידם כי רק הגב' גלדמן הוחתמה על חוזה עבודה, על אף שהם הועסקו כצוות. חלק מהתשלום עבור עבודתם הועבר לידי בני הזוג באמצעות בנם עמו נחתם הסכם פיקטיבי לפיו הועסק כנותן שירותים עצמאי. זאת, עד שנת 2008 אז נחתם עם מר גלדמן הסכם כנותן שירות עצמאי. לטענתם הם עבדו שניהם במהלך השנים משמרות לילה, שעות נוספות שבתות וחגים, לעיתים ברצף אשר הגיע ל- 61 שעות. על פי הסכם העבודה שולם לגב' גלדמן 23% משרה. סכום זה לא כלל את עבודת מר גלדמן בהחלפת עובד צוות בנסיבות שונות כמפורט בהסכם העבודה ובעבור מטלות שונות שהוטלו עליו. לטענת בני הזוג, לתובע שולם שכר נוסף אולם לא ברור בגין איזה חלק של עבודתו שולם ועבור כמה שעות. בני הזוג תובעים בתביעתם את הפרשי השכר ושעות נוספות, בהתאם לשעות העבודה בפועל שהיו לטענתם ובהתאם למהות העבודה- אותה הם מתארים בפירוט בתביעה. כן הם תובעים פיצויי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת, תשלום בגין ימי הבראה, פדיון חופשה, פנסיה וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני- בסך 1,080,000 ₪. גם כאן נתבקש בכתב התביעה לדמות את אופן העסקת בני הזוג כקשירתם למקום העבודה כמו "כלב שמירה לבית". נטען כי מדובר בניצול עולים חדשים ומבוגרים, כי מדובר בהסכמי "עבדות" ועוד.

5.
הנתבעת, בכתב הגנתה לתביעת בני הזוג גלדמן, דחתה את טענותיהם, מלבד זאת שהיא מכירה בקיומם של יחסי עובד מעביד עם מר גלדמן חרף הנסיבות המיוחדות שאפיינו את ההתקשרות בשעתו. הנתבעת טענה כי הסדר העסקה היה כזה שהועמדה לרשות בני הזוג גלדמן דירה מרווחת בדמי שכירות סמליים בה התגוררה גב' גלדמן עם בן זוגה ובנה, כאשר אגב שגרת חייה הרגילים היה עליה להיות במרחב ההוסטל בשעות הלילה ובסופי שבוע בכוננות הקפצה לקריאות מצוקה של דיירי ההוסטל. כנגד זאת שולם לה שכר הוגן תוך קיום יחסים תקינים וללא טרוניות. מר גלדמן החל לתת אף הוא שירותים לנתבעת לטענתה החל משנת 2008 וללא חלוקה מוגדרת עם הגב' גלדמן. לטענת הנתבעת מדובר היה בשכר עבור שעות "כוננות" ולא שעות "עבודה" כפי שנטען. לעניין נסיבות סיום יחסי העבודה, נטען כי מימוש בני הזוג את זכאותם לדיור ממשרד השיכון, תוך עזיבת דירת המגורים לטובת דירת דייר בהוסטל סיכלה את אפשרות המשך העסקתם ויש לראות בכך מעשה של התפטרות.

6.
בבקשתו לאיחוד הדיון בשתי התביעות, ובתשובתו לתגובת הנתבעת לבקשה, טוען התובע בעיקר, כי מדובר באותה נתבעת וכי ישנה בשני התיקים מסכת עובדתית "דומה בעיקרה, המשלימה האחת את השנייה". מדובר באותה משרה, אותו מקום עבודה, אותה דירה, אותן שעות עבודה, אותו מעסיק, אותם עדים, אותן שאלות עקרוניות שעליהן בית הדין יצטרך לתת את הדעת ובמיוחד- האם מדובר היה ב"עבודה". כן מציין התובע את טענות הנתבעת בכתבי הגנתה בהקשרים השונים כסותרות, כגון את הצורך בהכשרה לתפקיד או את הצורך במגורים בדירה דווקא לצורך התפקיד וטוען כי דיון משותף יסייע לחקר האמת. כן טוען התובע כי בשני התיקים טרם התקיים דיון כך שמבחינה זו לא מן הנמנע לאחד את הדיון בשני העניינים.

7.
הנתבעת מתנגדת לבקשת איחוד הדיון. לטענתה, תוך הפניה לתקנה 120 לתקנות סדר הדין ולפסיקה המנחה, המבחן הראשון הינו קיומן של שאלות דומות של משפט או של עובדה. לטענת הנתבעת, שתי התביעות שונות בעניינים מהותיים. נטען כי מדובר בתקופות שונות. תקופת עבודת התובע היתה קצרה ואילו תקופת העסקת בני הזוג גלדמן היתה ארוכה וממושכת. כן צוין כי מדובר בהסכמים שונים וכן שונה היה טיב הקשר שהיה בין הצדדים. הנתבעת מציינת גם שיטת תשלומים שונה וכן נסיבות שונות של סיום יחסי העבודה. לטענתה, לא ניתן להצביע על עובדות אשר קביעתן במאוחד, תייעל את הדיון.

דיון ומסקנות

8.

תקנה 120 לתקנות סדר הדין העוסקת ב"איחוד עניינים עניינים מטעם בית הדין", קובעת כך:



"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".



כן נאמר בעע (ארצי) 449/07 אביתר ברנר – רו"ח מוטי פרידמן, ניתן ביום 18.9.2007:



"בבית דין זה נקבע בעבר כי "המטרה העיקרית של תקנה 120 לתקנות סדרי

הדין הוא חסכון בזמן ובהוצאות בניהול הליכים שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה"; כי את תקנה 120 ניתן ליישם "לא רק כאשר הצדדים בהליכים השונים הם אותם צדדים, אלא אף בהליכים אשר הצדדים בהם הם שונים"; וכן כי "יש להביא בחשבון את המועד שבו הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים והשלב שבו נמצא ההליך בכל תיק שלגביו מתבקש האיחוד" (ראו: דב"ע נד/3-191 תכנון המים לישראל בע"מ – אורי אייזיק, ניתן ביום 26.5.2007)".

9.
ובכן, עיון בכתבי בית הדין מטעם הצדדים וכן בטענותיהם לעניין הבקשה לאיחוד עניינים, מעלה על פניו, כי אכן קיים נושא משותף לדיון בשתי התביעות, הוא מהות העבודה אשר אותה דרשה הנתבעת מבני הזוג גלדמן ולאחר סיום העסקתם, מהתובע. לכאורה ועל אף טענה שעלתה בהקשר זה בתגובת הנתבעת לבקשה, ניתן לומר כי שאלות דומות, שבעובדה ושבמשפט, עשויות לעלות במסגרת בירור מהות העבודה אשר דרשה הנתבעת לבצע מהתובע ובני הזוג גלדמן, כאשר הנתבעת עצמה בכתב הגנתה ציינה כי התובע נדרש לאייש בדחיפות את תפקיד אם הבית (לילה) עד למציאת עובד קבוע וכן כי עסק בנוסף בהחלפת עובדים אחרים בתדירות מסוימת. בשלב זה ועל בסיס הנתונים שלפני, לא עולה כי דווקא לזמניות משרת התובע הנטענת, היה קשר עם מהות התפקיד ודרישותיו. סביר להניח כמו כן, במיוחד בשל סמיכות זמני ההעסקה, כי תהיה קיימת זהות בין העדים אשר עשויים הצדדים לזמן לצורך הדיון בנושא זה.

10.
עם זאת, עיון במכלול טענות הצדדים מעלה כי המסכת העובדתית המשותפת לשתי התביעות הינה חלקית, כאשר בשלב הנוכחי יהיה זה קשה להעריך את היקפה ביחס לשאר השאלות שאינן משותפות. כך, לדוגמא, בתביעת בני הזוג גלדמן כנגד הנתבעת תעלה בוודאי שאלת נסיבות סיום העסקתם וכן הגדרת תפקידי בני הזוג במהלך השנים. שאלות אלו אינן רלוונטיות לתביעת התובע. באופן דומה, נושא תנאי הדירה בתקופה בה שהה בה התובע, על אף שמדובר באותה דירה, אינו משותף לתביעות כאשר על פניו וכפי שעולה מכתב התביעה מדובר בנושא מרכזי עבור התובע. זאת ועוד, הכרעה עובדתית במהות העבודה הנדרשת כאמור תהווה, ככל הנראה, בסיס לדיון במרבית שאר רכיבי כל אחת מהתביעות (כגון פיצוי בגין עוגמת הנפש) ועולה השאלה האם מבחינה זו ממילא יתמקד הדיון, גם בנושא זה, בכל אחד מהתובעים בנפרד.

יוער, כי עימות הנתבעת עם טענותיה הסותרות כביכול בתביעות השונות, למען חקר האמת, כטענת התובע, אינו שיקול לענייננו וממילא לא נמנע מן התובע באופן עקרוני לעשות כן גם כאשר התביעות נדונות בנפרד.

11.
לפיכך, על בסיס הנתונים שלפני היום ועל אף השלב המקדמי של הדיון בשתי התביעות, הבקשה נדחית.
עם זאת, יתכן כי בדיון מקדמי ראשוני בשתי התביעות, תוך בחינת אפשרות כי הצדדים יגיעו במהלכו להסכמות כאלו ואחרות, יהיה כדי לשנות את פני הדברים לעניין איחוד הדיון בתביעות בכלל או בתנאים שאמצא לנכון, בהתאם לתקנה 120 לתקנות סדר הדין.

12.
לפיכך, במועד הקבוע לדיון בתיק 44777-11-13, 15.6.2014 בשעה 12:00, יתקיים דיון מוקדם גם בתביעה זו. לדיון יתייצבו הצדדים עצמם ובאי כוחם.

13.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך.



ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד (24 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.




מירון שוורץ
, שופט








סעש בית דין אזורי לעבודה 28095-02/14 מיכאל ליבשיץ נ' שקמונה חברה ממשלתית - עירונית לשקום הדיור בחיפה בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/04/2014)