פסקי דין על עלי אבו עאבד

5937-08/12 פ     31/03/2014




פ 5937-08/12 מדינת ישראל נ' עלי אבו עאבד








בית משפט השלום בחיפה

ת"פ 5937-08-12 מדינת ישראל
נ' אבו עאבד





בפני

כב' השופט
יחיאל ליפשיץ


בעניין:
מדינת ישראל
על ידי באת כוחה – עו"ד שרון אייל



ה
מאשימה



נגד


עלי אבו עאבד
על ידי בא כוחו – עו"ד הילאל



הנאשם

גזר דין


1.
הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק) וכן עבירה של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393 (א)(3) לחוק.

2.
על פי עובדות כתב האישום עבד הנאשם בשנים 2005 – 2008 אצל מר אביעד גביע (להלן: המתלונן) שהינו חקלאי ובעל עסק לשיווק תוצרת חקלאית במושב מגדים. הנאשם שימש כמנהל עבודה בעסק והיה אחראי בין היתר על הובלת סחורה ללקוחות שונים, ביניהם חברת "קטיף–שופרסל". התוצרת החקלאית נארזה בארגזי פלסטיק והונחה על גבי משטחים גדולים (להלן: הארגזים והמשטחים, בהתאמה) אשר הועברו על ידי הנאשם במשאית ללקוחותיו של המתלונן. הארגזים והמשטחים היו בבעלות חברת קטיף לעיל, והמתלונן קיבל אותם כנגד תעודה ותשלום כאשר עבור כל ארגז חויב המתלונן על ידי חברת קטיף בסכום של
25 ₪ ועבור כל משטח חויב בסכום של 60 ₪. עם החזרת הפריטים לחברת קטיף, זוכה המתלונן בהתאם. במהלך תקופת עבודתו של הנאשם, במספר רב של הזדמנויות, גנב הנאשם
משטחים המכילים ארגזים בשווי של 100,000 ₪ - סכום בו חויב המתלונן. את הפריטים לעיל, מכר הנאשם לאחרים וזאת לאחר שפרק מהם את התוצרת החקלאית. את התמורה שקיבל שלשל לכיסו.

3.
תיקון כתב האישום והודאת הנאשם באו על רקע הסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, כאשר הצדדים לא הגיעו להסכמות
לעניין הענישה.

4.
בטרם הטיעונים לעונש, הכין שירות המבחן תסקיר שאלו עיקריו: הנאשם בן 36, נשוי ואב ל3 ילדים, עובד במפעל פלסטיק. הנאשם עבד באופן סדיר מגיל צעיר. הנאשם לקח אחריות על מעשיו ואישר כי במהלך תקופת עבודתו גנב ארגזים ומשטחים ומכרם תמורת כסף. עוד הביע הנאשם חרטה על מעשיו וציין שהוא חש מבויש מעצם מעורבותו בעבירה שכזו. הנאשם ביטא רצון להותיר את המקרה מאחוריו ורצון להמשיך באורחות חייו. שירות המבחן התרשם שהנאשם מבין את משמעות התנהגותו והשלכותיה ברמה החוקית אם כי מתקשה עם הגדרתו כ"עובר חוק" ורואה במעשיו כחריג לדרך התנהלותו. עוד צוין כי מדובר באדם שקט המקיים אורח חיים נורמטיבי והממוקד בצורכי פרנסת משפחתו. הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית ובשל כך לא בא שירות המבחן בהמלצה שכזו. שירות המבחן המליץ על ענישה הרתעתית כדי להבטיח אי הישנות מקרים דומים ועל רקע הקושי של הנאשם לעמוד בגבולות הנדרשים.
יחד עם זאת, הומלץ כי ענישה זו תהא במאסר בעבודות שירות.

5.
במסגרת ראיותיה לעונש הגישה המאשימה את פלט הרשעותיו של הנאשם (ת/1) ממנו עולה כי בשנת 2003 הורשע הנאשם בעבירה של תגרה (אירוע משנת 2000) ונדון למאסר על תנאי. בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לחומרת מעשיו של הנאשם - מדובר במעשים בהיקף כספי ניכר שבוצעו על פני מספר רב של פעמים ולאורך תקופה ממושכת. משמע, אין מדובר במעידה חד פעמית כי אם בפעולה שיטתית ומתוכננת במסגרתה הפר הנאשם את האמון הרב שניתן בו. ב"כ המאשימה הפנתה הן לפגיעה הקונקרטית במתלונן והן בפגיעה בערכים המוגנים שביסוד העבירות בהן הורשע הנאשם – שמירת רכוש הציבור וכן שמירה על חיי מסחר וכלכלה תקינים והצורך לקיים יחסי אמון תקינים בין מעבידים ועובדים. המאשימה הפנתה לכך שהמחוקק קבע עבירות נפרדות של גניבה בהן הופר האמון ובהן נקבע רף ענישה גבוה משמעותית מעבירות גניבה "סתם". כן הפנתה המאשימה לצורך בהשתת ענישה שיהיה בה כדי הרתעת הרבים. לכן, לשיטת המאשימה אין מקום להסתפק בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות כי אם יש מקום להשית מאסר בפועל. המאשימה טענה למתחם ענישה הולם שנע בין 8 ל 18 חודשי מאסר וקנס. לאור נתוני הנאשם נטען שיש מקום להשית עונש בתוך המתחם לעיל, קנס וכן פיצוי לטובת המתלונן.

6.
בטיעוני ב"כ הנאשם הופנה בית המשפט להודאת הנאשם וללקיחת האחריות מצידו. עוד הפנה ב"כ הנאשם לכך כי הנאשם קיים אורח חיים תקין ונורמטיבי, עובד לפרנסתו ומקיים משפחה. כן נטען כי מעשיו של הנאשם נעברו לפני שנים רבות. לכן, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן. בנוגע לתשלום פיצוים – צוין כי בין הצדדים מתקיים הליך אזרחי אך בכל אופן לא התנגד הנאשם לתשלום פיצויים הגם שביקש כי הדבר יהיה בתשלומים.

7.
במסגרת דבריו של הנאשם בטרם גזר הדין הוא הביע את צערו אודות מעשיו. ציין כי עשה זאת בשל מצבו הכלכלי וכן מסר כי יש לו שלושה ילדים קטנים.

8.

כקבוע בחוק העונשין (תיקון 113) העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו; ובקצרה, העונש הראוי לעבריין ייגזר ממידת אשמו ומחומרת מעשיו. תיקון 113 הגדיר את ההיררכיה בין שיקולי הענישה, וזאת לפי הסדר הבא: הלימה, שיקום, הגנה על שלום הציבור, התרעה אישית והרתעת הרבים. בעוד שיקול ההלימה הוא שיקול גמולי; יתר השיקולים הינם שיקולים תועלתניים (ולהרחבה ר' את מאמרו של ד"ר עמי קובו, מבחן הולם למערכת המשפט, ירחון הסניגור ינואר 2014 עמ' 76).

9.
בענייננו, מדובר במספר רב של מקרים אולם מניסוח כתב האישום וכן כפי שהיה ניתן להבין מטיעוני המאשימה לעונש, יש לראות – לעניין העונש – את כלל מעשיו של הנאשם כ"אירוע אחד", וכך אעשה (ולהרחבה בנוגע לסוגיית ריבוי העבירות ר' האמור בת.פ. (מחוזי חיפה) 36180-01-13 מ"י נ' פלוני, 23.3.14).

לעניין קביעת המתחם, מדובר במתחם נורמטיבי אובייקטיבי, כאשר לשם כך נלקחים במסגרת השיקולים: (1) הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה; (2) מדיניות הענישה הנהוגה; ו(3) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה. המתחם מתייחס למקרה קונקרטי ולא ניתן לקבוע מראש מתחם על פי העבירה בלבד (ור' בנדון, לדוגמה, האמור ברע"פ 4088/13

אחמד הדרי נ' מ"י, 11.6.13 ; ע"פ 8641/12 סעד נ' מ"י, 5.8.13 ;

ע"פ 1323/13 חסן ואח' נ' מ"י, 5.6.13.

הערכים החברתיים המוגנים בעניינו הינם ההגנה על קניינו של הפרט וכן ההגנה על יחסי האמון בין עובד למעבידו.
הערך החברתי האחרון מוגן בעבירות הגניבה בהן הורשע הנאשם ושאותן ייחד המחוקק, לחומרה, מעבירת הגניבה ה"רגילות". הפגיעה בענייננו הינה ברמה הבינונית.

לעניין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש להפנות לכך כי מדובר במעשים רבים (הגם שהוגדרו על ידי, כאמור לעיל, כ"אירוע אחד"), שקדם להם תכנון ושנערכו על פני פרק זמן ממושך של שנים. הנזק שנגרם למתלונן הינו משמעותי והסתכם בסכום של 100,000 ₪.
מדובר במעשים שנעשו מטעמים "כלכליים" בלבד ובכך טמונה חומרה נוספת.

המאשימה הציגה בפני
מספר גזרי דין (שרובם ניתנו בטרם נכנס לתוקפו תיקון 113) בהם נגזרו מאסרים של ממש על נאשמים במקרים דומים או חמורים מהמקרה שבפני
נו. ב"כ הנאשם לא הגיש פסקי דין לעיוני אולם אין זה סוד כי משרעת הענישה במקרים שכאלה הינה רחבה והיא נעה ממספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד מאסרים משמעותיים בפועל, כתלות בעיקר בסכום הגניבה, במשך הזמן, בתחכום ובמועד שחלף מביצוע העבירה.

לאור כלל הנתונים והשיקולים לעיל, סבורני כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע ממספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד 20 חודשי מאסר.

10.
איני סבור שיש מקום לסטות ממתחם העונש הראוי – אם לקולא משום שיקולי שיקום; ואם לחומרה משום שיקולי הגנה על הציבור.

11.
לעניין קביעת העונש בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקולי בראש ובראשונה את המועדים בהם בוצעו העבירות (2005-2008) וכן את המועד בו הוגש כתב האישום (חודש 8/2012). נתון זה היה בעל משקל עוד בטרם תיקון 113 (ור' לדוגמה בנדון את ע"פ 6922/08 פלוני נ' מ"י, 6.2.10) ותקף גם כיום (ר' בנדון ס' 40 יא' (10) לחוק). מדובר בפרק זמן ארוך ביותר שיש לו משקל משמעותי לעניין העונש.

עוד הבאתי בחשבון את הודיית הנאשם ולקיחת האחריות מצידו ואת כלל הנתונים שעלו בתסקיר שירות המבחן ושרובם משמשים לזכותו.

12.
סוף דבר, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

12.1.
6 חודשי מאסר.
עונש המאסר לעיל ירוצה בעבודות שירות, כאמור בחוו"ד הממונה על עבודות שירות מתאריך 27.3.14.


תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 11.6.14.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בעבודות שירות, אצל הממונה על עבודות שירות, בתאריך לעיל בשעה 9:00 במפקדת עבודות השירות, בימ"ר עמקים המצוי במתחם תחנת משטרת טבריה בכתובת דרך הציונות 14 טבריה. טלפונים: 04-6728405, 04-6728421, 08-9775099.
מובהר בזאת לנאשם, שעליו לדווח לממונה על עבודות שירות, על כל שינוי בכתובת מגוריו, במספרי הטלפון שלו או בשינוי במצבו הבריאותי. עליו לעמוד בכל תנאי הפיקוח. ביקורות פתע וכל הפרה של עבודות שירות - ובכלל זאת שתיית אלכוהול במהלך העבודה או הגעה בגילופין - עשויה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי יתרת העונש במאסר ממש.
כמו כן, במידה ועפ"י החלטת הממונה על עבודות שירות, במהלך ריצוי עונשו של הנאשם, יועבר הנאשם למקום עבודה אחר מהמפורט בגזר הדין, יועסק הנאשם עפ"י שעות

העבודה הנהוגות במקום העבודה החדש.
12.2.

מאסר על תנאי של 8 חודשים, למשך 3 שנים מיום גזר הדין, שלא יעבור עבירת
רכוש מסוג פשע.
12.3.

קנס בסכום של 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד לתאריך

1.10.15.
12.4.

פיצוי בסכום של 100,000 ₪ לטובת המתלונן. הסכום ישולם ב 10 תשלומים
שווים ורצופים כשהראשון בהם ישולם בתאריך 1.5.14 ויתרת התשלום בתחילת כל חודש עוקב. המאשימה תעביר למזכירות את פרטי המתלונן תוך 10 ימים מהיום.

13.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.


ניתן היום,
כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.
















פ בית משפט שלום 5937-08/12 מדינת ישראל נ' עלי אבו עאבד (פורסם ב-ֽ 31/03/2014)