פסקי דין על אורית לביא | פסקי דין על אריה לביא | פסקי דין על מרדכי קשת | פסקי דין על חברת ארזי רז | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

50195-10/12 תק     27/03/2014




תק 50195-10/12 אורית לביא, אריה לביא נ' מרדכי קשת, חברת ארזי רז בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 50195-10-12 לביא ואח' נ' קשת ואח'




בפני

כב' סגן הנשיא, השופט נווה ערן


תובעים

1
.
אורית לביא

2
.
אריה לביא


נגד


נתבעים

1.מרדכי קשת
, ת.ז. 055977623
2.חברת ארזי רז בע"מ
3.הראל חברה לביטוח בע"מ
ח.פ. 520004078




פסק דין



בפני
י תביעת נזקי רכוש לרכב.
התקיימו מס' ישיבות בתיק זה.
בטרם אכריע בשאלת החבות, עלי להכריע בסוגיה שהועלתה ע"י הנתבעת 3, הראל חב' לביטוח – המבטחת של הנתבעת 2 – חב' ארזי רז בע"מ:

הסוגיה נוגעת לרישיון הנהיגה של הנתבע מס' 1, מר מרדכי קשת
, אשר שימש כנהג אצל הנתבעת 2 ולטענת הנתבעים 1 ו- 2 בזמן אירוע התאונה בתאריך 13.3.12 לא היה ברשותו רישיון נהיגה תקף, דבר שלא היה בידיעתם.
בהקשר זה נשאל על כך הנתבע מס' 1 בישיבת בימ"ש מיום 19.2.14 והעיד כך:
"ביום 13.3.12 היה לי רישיון נהיגה. הפקדתי את הרישיון ב- 4.6.12. היה לי משפט, הופעתי והמשטרה לא הופיעה. הם שלחו לי החלטה על פסילה אבל לא ידעתי כי הם שלחו לי את זה לכתובת הישנה שלי".

על מנת שלא לדחות את הישיבה מיום 19.2.14 וכעולה מהחלטה שנתתי במעמד הישיבה, אפשרתי לנתבע 1 להמציא מסמכים שהוא מסתמך עליהם להוכחת טענה זו ונתתי אפשרות לנתבעים 2 ו- 3 להגיב על מסמכים אלה.

ביום 26.2.14 צירף הנתבע 1 את תעודת הזהות שלו, אשר מצוין בה כי כתובתו הינה שד' משה גושן 13 ק. מוצקין.
לטענתו, בפני
יתו לביהמ"ש
נשפט שלא בפני
ו ורישיונו נשלל ל- 30 יום. המשפט התקיים בהעדרו והוא לא ידע על פסה"ד. פסה"ד נשלח לכתובתה של אמו שנמצאת במצב סיעודי ברח' רוטשילד בק. אליעזר וכאשר אמו נמצאת בבית אבות קרוב ל- 4 שנים.
אשר על כן, לא ידע כלל על פסה"ד והמשיך לנהוג עד להפקדת הרישיון בביהמ"ש בתאריך 4.6.12.

בתגובה למסמך זה שצירף הנתבע 1, טענו הנתבעים 1 ו- 2 כי אין להסתפק בצילום תעודת הזהות (צילום שהיה יכול להמציא גם במעמד הדיון).
הנתבע 1 התייצב לדיון ראשון בעניינו בביהמ"ש לענייני תעבורה ומכאן שיש להניח שאם קיבל את הזימון הראשון לאותה כתובת, חזקה שקיבל גם את הדיון הנוסף.
הנ"ל לא הוכיח כי אמו אינה מתגוררת בביתה ולא צריף אסמכתאות על היותה במוסד סיעודי.
אין במחדלו של אי עדכון הכתובת, כנדרש על פי דין, כדי להעיד על חוסר ידיעתו.
הנתבעת 3 הסבה את תשומת לב ביהמ"ש, כי ככל שתדחנה טענות אלה של הנתבעות 1,2 ותתקבל אחריות בתיק, יש למחוק את הנתבעת 3 – הראל חב' לביטוח מכתבי הטענות, לאור הסדר המצורף בזה עם הנתבעת 2 – ארזי רז בע"מ, לפיה האחרונה היא זו שתישא בעלויות פסה"ד, ככל שייפסק כנגדה .

עברתי על המסמכים ועל טענות הנתבע מס' 1.
בסופו של יום, אני נותן אמון לאחר ששמעתי את הנתבע מס' 1 ולאחר שעיינתי במסמך שהגיש, כי לא ידע על כך שרישיונו נשלל ועליו להפקידו תוך 30 יום.
פסה"ד ניתן בהעדרו ונשלח לכתובת אמו.
אני מסתפק בהצהרת הנתבע 1, כי אמו בבית אבות סיעודי והוא לא ידע כלל על המשפט. לאחר שידע על הפקדת הרישיון הפקיד אותו, ומשכך, אני דוחה את טענות הנתבעות 2 ,3 בהקשר זה.

למעלה מן הצורך אציין, כי הייתי מצפה מהנתבעת 2, שהינה מעסיקתו של הנתבע 1 כנהג מקצועי, כי תדע שרישיון הנהיגה שלו תקף ותדאג להחזיק העתק רישיון נהיגה שכזה בידיה ואינני חושב שיש הצדקה למחוק אותה מכתבי הטענות בטיעון זה.
היה ותתקבל התביעה, היא תתקבל אך ורק כנגד הנתבעים 1 ו- 2, כאשר על פי הסדר שבין הנתבעת 2 והנתבעת 3 תישא הנתבעת 2 יחד עם הנתבע 1 בחיובי פסה"ד ומשכך אני מוחק כבר כעת את הנתבעת 3 מכתבי הטענות, ללא צו להוצאות.

אני עובר לדיון בנושא האחריות:
על פי גירסתא של גב' הילה לוי, כפי שנמסרה בישיבת ביהמ"ש, היא היתה בדרך ללימודים ולצידה ישבה חברה בשם שירן.
על פי גירסתא בכתבי הטענות, הבחינה ברכב הנתבעים עומד לצד הדרך במקום בו אסור לעמוד, ללא איתות או אזהרה. לטענתה, החלה בעקיפת רכב הנתבעים תוך נקיטת אמצעי זהירות ואולם, הנתבע 1 ללא התראה מוקדמת החל בנסיעה, התפרץ לנתיב נסיעתה, פגע בה וגרם לה לנזקים.

הנתבע 1 בגירסתו ציין, כי עמד אחרי תחנת אוטובוס במקום שמותר לעמוד בו ותוך איתות באמצעות 4 בלינקרים. לטענתו, כלל לא נסע ולא הזיז את הרכב ונהגת התובעת
היא שהתפרצה לעבר מקום עמידתו ושפשפה את הצד של רכב הנתבעים.

בגירסתו של הנתבע 1 תמך עובד של הנתבעים, מר אלכסנדר פשוטין ניקולאי. הנ"ל העיד כדלקמן:
"אני זוכר את התאונה. הגעתי עם אוטובוס. המשאית היתה עומדת. הגעתי לקבינה, פתחתי את הדלת. פתאום שמעתי "בום" ושאלתי מה זה? הוא אמר לי שמישהו נכנס בו. לא יודע למה. המשאית עמדה אחרי תחנת האוטובוס. זה לא מפריע לתנועה. לא ראיתי אם היה לו בלינקר. אני בטוח שהוא לא נסע. אני בדיוק פתחתי את הדלת".

לאחר שמיעת גירסאות
הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:
למעשה, הכרעתו של ביהמ"ש צריכה להיות אחת – האם הוא נותן אמון כי רכב הנתבעים, שהינו משאית, היתה בתזוזה ופגע ברכב התובעים כגירסתם, שמא יש לאמץ את גירסת הנתבעים כי מדובר במשאית שהיתה בעצירה מוחלטת ורכב התובעים הוא זה שפגע בה.
זו השאלה העובדתית המצריכה הכרעה.
בהקשר זה עלי לציין, כי התובעת לא הביאה לעדות את הגברת שירן שישבה עמה ברכב ואי הבאת עד רלוונטי פוגעת ביכולתה להוכיח את התביעה על פי עודף מאזן ההסתברות.

הנתבע מצידו הביא עד שנשמע אמין ונתן גירסא סבירה שעולה בקנה אחד עם גירסתו של הנתבע מס' 1.
מיקום הנזקים אינו יכול לתמוך בהכרח בגירסת מי מהצדדים.
לטענת אביה של התובעת, מר אריה לביא
, תמונות הנזק תומכות בגירסת התובעים.
עברתי על תמונות הנזק והן אינן תומכות בגירסתא העובדתית של נהגת התובעים ולכן אינני יכול לאמץ טענה זו.

אשר על כן ומאחר והתובעת נושאת בנטל הראייה והיא לא עמדה בו, אין לי אלא לקבוע כי דין התביעה להידחות.

עלי להדגיש ולציין, כי נמסר מפי אביה של התובעת, מר אריה לביא
, כי לא נמסרו פרטים ע"י נהג הנתבעים.
מכל מקום, המשטרה היתה בשטח והפרטים נמסרו לשוטר, לרבות עדות של הנתבע 1, אך עדות זו לא הובאה כחלק מחומר הראיות ולכן אין ביכולתי להתייחס אליה.

מכל המקובץ דלעיל, כל צד יישא בנזקיו והתביעה תדחה ללא חיוב בהוצאות משפט.





ניתן היום,
כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 50195-10/12 אורית לביא, אריה לביא נ' מרדכי קשת, חברת ארזי רז בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/03/2014)