פסקי דין על טל מזרחי | פסקי דין על מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

58184-01/14 א     23/04/2014




א 58184-01/14 טל מזרחי נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש, היועץ המשפטי לממשלה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 58184-01-14 מזרחי נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש




תיק חיצוני:




מספר בקשה:
1

בפני

כב' הרשם
דורון יעקבי


מבקשים

טל מזרחי


נגד


משיבים

1. מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש
2. היועץ המשפטי לממשלה



החלטה

מונחת בפני
י בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007
(להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין
המבקש הגיש ביום 28.1.2014
תביעה על סך 985,000 ₪ ובבד בקשה לפטור מאגרה.

טענות המבקש:
המבקש שימש כעד מדינה ועד מרכזי בתיק שמנהלת מח"ש נגד שלושה שוטרים בגין עבירות חמורות המיוחסות להם. בין המבקש לבין המשיבה נחתמו 2 הסכמים בעקבות חשיפת מידע מודיעיני בעניינו של המבקש שלטענתו לא שולם לו כל סכום.
המבקש מצהיר בבקשתו כי אין לו הכנסות כלל, אין לו תוכניות חיסכון ופקדונות, הוא מנהל את חשבונו בבנק הדואר.
עוד הוא מוסיף, כי הוא לא מסוגל לקבל הלוואות מבנקים, מחברות אשראי, מאמו או מכל גורם אחר.
בנוסף, המבקש מצהיר, כי אין לו רכוש בעל ערך, דירה או רכב ואינו משתכר בשל מצבו אליו נקלע בשל חשש לחייו אשר לטענתו כי המדינה (המשיבה לבקשה) היא שגרמה בפועל לנזקיו.
המבקש גר אצל אמו בדירה ואינו משלם שכר דירה.


כמו כן, לטענת המבקש, הוא אינו משלם בשלב זה שכ"ט לעו"ד. הוא תר אחר עו"ד שיסכים לייצגו אך ורק תמורת תשלום שכ"ט בסיום ההליך, ורק לאחר שמצא אחד שכזה הגיש את התביעה ובקשה זו.
בנוסף, בתגובת המבקש הוא טוען, כי הסכומים שנמשכו והופקדו בחשבון הבנק הינם, הכנסות מקצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי וכיום אינו מקבל קצבה כאמור מכיוון שכבר ניצל אותה, פיצוי מבית חולים בלינסון במסגרת תביעה ייצוגית, הוצאותיו הם היו למחייתו, ועל מנת להחזיר חובות. עוד טוען המבקש, כי עזב את הבית בגיל 18 ומאז גר בו לסירוגין. עקב מחדלי המשיבה ולאור
מצבו שב לאמו ושם מתגורר. כמו כן, טוען כי דרישת המשיבה כי על אמו למכור את הבית או להעמיד אותו כבטוחה עבור תשלום האגרה, הינה בבחינת לעג לרש ותו לו.

תגובת המשיבים:
תגובת המשיבה:
לטענת המשיבה, המבקש לא צירף אסמכתאות להוכיח מניעה מהעבודה ואף לא צירף אישורים מתאימים מהמל"ל ואין בתצהיר ובבקשה כדי להבהיר מהם מקורות המחייה שלו.
לטענתה, המבקש הציג תדפיס של חשבון בנק אשר אין בו ללמד על המצב הכלכלי הנטען. ההפך הוא הנכון. המשיבה סבורה כי בו ללמד על כך שהתמונה שהוצגה לבית המשפט היא מגמתית וחסרה.
כמו כן, לטענת המשיבה, כחודש לפני הגשת התביעה- מחצית מן האגרה כבר הייתה בחשבונו של המבקש אך הוא משך כספים אלו.
המשיבה טוענת, כי לא ברור היכן מתגורר המבקש דרך קבע שכן עולה סתירה בתצהירה של אמו לפיו "עזב את הבית בגיל 18 ומגיע לביתה לסירוגין" ובין הנאמר בתצהירו לבקשה "המבקש גר אצל אמו ואינו משלם שכר דירה". האם הדגישה בתצהירה כי היא מתגוררת עם בתה בת ה-30 ועם בעלה. לטענתה, הלכה כי אין די בטענה סתמית בדבר חובות או מגבלות המוטלות על הנכס אלא יש ליתן פרט מדוקדק בדבר גובה החובות או ההגבלות, בדבר שווי הנכס ובדבר היתרה שצפויה להיוותר לאחר המכירה. לפיכך, אין בטענה הסתמית של האם בדבר חובות נטענים כלפי הבנק להעלות או להוריד מחובתה לפרט, ברחל ביתך הקטנה, את שווי הנכסים, סכום החובות ואת הניסיונות לממש את הנכס או לגייס באמצעות העמדתו כבטוחה את סכומי האגרה.
המשיבה מפנה להסכם עד המדינה עם מח"ש, ממנו עולה כי המבקש נהג לבצע פריצות לבתים ולסחור באמל"ח יחד עם גורמים עבריינים נוספים. ברי כי עובדה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שחשבון הבנק שהוצג אינו משקף- אף לא הוצאות מחייה בסיסיות- וכי לא ניתן הסבר- איך למרות הטענות- מצליח התובע להתקיים. ברי כי ההתנהלות הכלכלית של מי שמעורב בפעילות שתוארה לעיל- אינה נעשית באמצעות הבנק.

המסגרת הנורמטיבית
כללי
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14.
(א)
בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג)
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ז)
דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח)
פטר
בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(י)
ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם ב
ת"א 35270-09-11
, שוקר נ'
inspecs ltd
).

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד
שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפני
ו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו,
דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה:
רע"א 4014/10,
מונדז נ' בירן, פס' 9 לפסה"ד של כב' השופטת הגב' מרים נאור).


תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

נטל ההוכחה
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (
בש"א 128/89
מצא נ' מצא, תקדיון עליון 89 (2) 732).

בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש בבקשה לפטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: מבחן עילת התביעה וסיכוייה להתקבל (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן;
רע"א 9520/10
ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (
ע"א 8974/04
פלוני נ' פלונית) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (
רע"א 430/07
מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים).

המשיבים בבקשה
בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (ראה:
רע"א 1550/05
בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן).

אפשרויות ההכרעה בבקשה
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (מונדז נ' שבתאי בירן) ועפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה".
על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. אני מוצא שהמבקש לא עמד בנטל המוטל על כתפיו ולא שפך אור והציג תמונה מלאה וכוללת על מצבו הכלכלי באם הוא זכאי לקבלת פטור מאגרה ואם לאו.
אעיר כי המבקש גילה טפח בשעה שהסתיר טפחיים וקיימות אי התאמות בין בתצהירים השונים מטעם המבקש.

הדברים אמורים בהתאם לטענות העובדתיות לפיהן המבקש ציין כי המשיכות הרבות שבוצעו בחודש יולי ובחודש אוגוסט היו למחייתו ותשלום חובות, אך לא הציג כל אסמכתא המעידה על גובה החובות, למי חייב ,כמה שילם בגין חובותיו ו/או על הוצאות מחייתו, ולא נסתרה טענת המשיבה שחודש לפני הגשת התביעה- מחצית מן האגרה כבר הייתה בחשבונו.
בנוסף,קיימת אי התאמה בין גירסאת אימו של המבקש בתצהירה לפיה המבקש מתגורר בביתה לסירוגין בעוד לפי גירסאת המבקש הלה מתגורר אצל אימו.
מתצהיריו של המבקש שהוגשו מטעמו נראה כי מלבד הורי המבקש גרה אחותו הבגירה ועל כן נדרש ומצופה היה לפרוש את כל הכנסות בני הבית הבגירים, קל וחומר, שהמבקש מתגורר עימם ואינו משלם שכ"ד. פרטים ועובדות אילו חסרים שכן ניתן ללמוד מהם באם בידי המבקש היכולת לקבל סיוע מבני משפחתו לצורך תשלום האגרה או לחילופין לממן ממקורות הכנסתו בעבר/בהווה.


התשתית הראייתית שהונחה בפני
י אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות תקנות האגרות ושופכת אור על מצבו הכלכלי של המבקש ואין ביכולתי לדעת אם מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע עד כדי אי תשלום מלוא האגרה והוא אכן עומד במבחנים
שהוחלו בפסיקה לגבי זכאותו לפטור מתשלום האגרה ובין אם לאו. ראוי היה כי המבקש היה מפרט ביתר שאת את הכנסות ,הוצאות וחובות התא המשפחתי ויתמוך טענותיו במסמכים. כמו כן, המבקש לא מפרט ניסיונותיו לקבלת מתן הלוואה ממוסד בנקאי בכפוף למשכון נכס
אמו או בהצגת בטוחה אחרת להחזר הלוואה.

סיכום
נוכח הכתוב לעיל ולאחר שבחנתי את הבקשה על כל נספחיה, עיינתי בכתב התביעה, בתגובה ובתשובה לתגובה ושקלתי בכובד ראש את החלטתי, אני מוצא לנכון לא לקבל את הבקשה לפטור מתשלום האגרה.

אני מודע לכך כי החלטתי כבדת משקל. יחד עם זאת, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למצבו הכלכלי של המבקש, מחד המסמכים שהוצגו מעידים לכאורה על קושי כלכלי
ומאידך חסרים פרטים ומסמכים כמו גם אי התאמות לגבי עובדות. מבקש פלוני המגיש בקשה לפטור מאגרה, חובה עליו לתמוך טענותיו במלוא האסמכתאות והפרטים הנדרשים.

לאור האמור לעיל
אני מוצא לנכון, עקב טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המבקש ועיון במסמכים ובטענות הצדדים, לחייב את המבקש בתשלום מחצית האגרה.
המבקש ישלם את האגרה תוך 45 יום.
5129371
54678313
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדחיפות.






ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 58184-01/14 טל מזרחי נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 23/04/2014)