פסקי דין על האני מואסי | פסקי דין על רתאב מואסי | פסקי דין על בנק הפועלים | פסקי דין על בנק לאומי לישראל תל מונד ואח' |

1321-04/14 רעצ     01/04/2014




רעצ 1321-04/14 האני מואסי נ' רתאב מואסי, בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל תל מונד ואח'








בית משפט השלום בחיפה



רע"צ 1321-04-14 מואסי נ' מואסי ואח'


תיק חיצוני: 0211401117


בפני

כב' השופטת
מירב קלמפנר נבון


מבקש

האני מואסי


נגד


משיבים

1.רתאב מואסי
2.בנק הפועלים בע"מ
---
3.בנק לאומי לישראל תל מונד
4.אנסאף עאסלה




פסק דין


בפני
בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' מחאג'נה איה קרמאן) מיום 12.1.14 בתיק 02-11401-11-7, במסגרתה התקבלה בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. עוד נקבעה הפקדת תשלום ראשוני בסך 3,000 ₪ כתנאי לפתיחת תיק איחוד
וכן נקבע למבקש צו תשלומים חודשי בסך של 1400 ₪ בתיק האיחוד אשר יפתח, ככל שיפתח.

ביום 9.1.14 הגיש המבקש בקשה
להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים והציע לשלם סך חודשי של 150₪.

בהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה מיום 12.1.14, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני
, הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ונקבע כי על המבקש לשאת בתשלום ראשוני בסך של 3,000 ₪ עד ליום 28.1.14 וכן נקבע לו צו תשלומים חודשי בסך של 1400 ₪ החל מיום 25.3.14 ובכל 25 לחודש שאחריו.
בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: המבקש יליד 1960 פרוד, עובד כשומר ומשווק של חומרי נקיון. אין למבקש ילדים המתגוררים עימו. סך הכנסותיו המוצהרות של המבקש – 1760 ₪ לפי הפירוט כלהלן: 1,212 ₪ - משכורת מעבודתו כשומר, 548 -
הכנסה מעבודתו בשיווק. הוצאותיו המוצהרות של המבקש הנן כדלקמן: כלכלה- 1,000 ₪, חשמל, מים, גז וארנונה- 2,100 ₪. הרשמת הנכבדה קבעה כי מנתונים עולה כי למבקש הוצאות יותר מהכנסות, בלא שניתן כל הסבר לכך. המבקש צרף לבקשתו חשבון חשמל בלבד בסך של 674 ₪ עבור חודשים יולי וספטמבר ומכאן יוצא כי חשבון החשמל החודשי של המבקש הנו בסך של 337 ₪. מעיון בדפי החשבון שצרף המבקש, עולה כי בחודש ספטמבר, היו למבקש הפקדות שיקים בסך של 3,407 ₪, ובחודש אוקטובר הפקדת שיק בסך של 2,115 ש"ח ובנוסף להכנסות אלו הייתה למבקש הכנסה נוספת מעבודתו כשומר בסך
1,212 ש"ח. הרשמת קבעה בהחלטתה, כי כל אלו מלמדים כי למבקש הכנסה שאינה מדווחת ובהקשר זה ציינה הרשמת הנכבדה את חובת הגילוי המוטלת על המבקש בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. עוד קובעת הרשמת הנכבדה כי הוצאה בסך של 2,100 ₪ עבור חשמל, מים, גז וארנונה לא הוכחה והודגש כי הוצאה זו עבור יחיד הנה מוגזמת בשים לב לעובדה כי המבקש משלם חשמל בסך של 674 ₪ עבור חודשיים. הרשמת הנכבדה
בהחלטתה מפרטת כי המבקש נחקר בפני
כב' הרשמת תמי לוי יטח ביום 18.7.12 במסגרת תיק ההוצאה לפועל האמור ומהחלטה זו עלה כי המבקש מסתיר מידע מהותי וכאמור אינו עומד בחובת הגילוי המוטלת עליו. באותה חקירה עלו בין היתר הדברים הבאים: המבקש נשוי בפעם הרביעית, רעייתו הרביעית בהריון ואינה עובדת. המבקש הגיש תביעה לקבלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. למבקש ילדים מנישואיו הראשונים והשניים וכל הילדים בגירים מעל גיל 18. למבקש שלושה נכסי נדל"ן, האחד בגודל 180 מ"ר, סביבו יש עוד קרקע בגודל של 665 מ"ר כולל המבנה, הנכס רשום על שם המבקש והזוכה בתיק ההוצאה לפועל. בנכס זה מתגורר המבקש ורעייתו הרביעית. הנכס השני בגודל 120


מ"ר, בנכס זה מתגוררת הזוכה, הוא רשום ע"ש המבקש. נכס שלישי בגודל של כ- 120 מ"ר. בנכס זה לא מתגורר אף אחד ולפי הצהרת המבקש הוא מתכוון בעתיד להעביר את הזכויות בנכס לטובת בנו סלאח. המבקש טען בחקירתו כי בנה את הבתים הנ"ל וכן סייע לאחיו בבניית בתיהם וכי יש לו ידע ונסיון בכך. כן ציין המבקש כי ניהל עסק לשיווק חומרי ניקוי מאוחר יותר המשיך לעבוד בעסק זה באמצעות תיק עוסק מורשה שנוהל על שם בנו של המבקש, סולטאן, בעת שסולטאן היה בן 20 עד שהגיע לגיל 22. בתקופה האחרונה עבד המבקש בחברת שמירה ואולם לטענתו הוא לא יכול להמשיך ולעשות זאת הואיל והוטלה הגבלה על רשיון הנהיגה שלו. המבקש טען כי יש לו חובות כלפי צדדי ג', לרבות כלפי בנקים ואולם לא פתוחים כנגדו תיקי הוצאה לפועל או מנוהלות תביעות כנגדו בין היתר הואיל ולטענתו "כולם חברים שלו".

לאור האמור, קבעה הרשמת הנכבדה במסגרת החלטתה נשוא בקשת ערעור זו כי יכולתו הכלכלית של המבקש להחזר החוב, גבוהה מהיכולת עליה הוא מצהיר. כן קבעה הרשמת כי שוכנעה שפוטנציאל ההשתכרות של המבקש בשים לב להכנסות עליהם הצהיר, הינו גבוה יותר. עוד נקבע כי המבקש לא עמד בצו התשלומים אשר נקבע במסגרת התיק וכי מאז מסירת האזהרה לידי
המבקש בהמצאה מלאה ביום 25.2.11 ועד להגשת הבקשה שילם המבקש, סכום זעום בלבד, עובדה שיהא לה ביטוי בעת קביעת התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק איחוד, והמבטא תשלום, ולו חלקי ביותר, ע"ח הפיגורים שיצר בתיק.
הרשמת הנכבדה מצאה כי נגד המבקש מתנהלים 3 תיקי הוצאה לפועל בהיקף של 67,450 ₪.

ביום 27.2.14 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת מיום 9.1.14. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת בהחלטתה מיום 27.2.14.
הרשמת הנכבדה קבעה כי לא מצאה בבקשה כל חידוש שיהא בו כדי לשנות מהחלטתה מיום 9.1.14.

המבקש בבקשתו אשר בפני
מציין כי הנו חייב סך של 80,991 ₪ בארבעה תיקי הוצאה לפועל התלויים ועומדים כנגדו. לטענתו החלטת הרשמת הנה בבחינת דחיית בקשתו. לטענת הרשמת הנכבדה שגתה בהחלטתה, שכן הכנסותיו זהות להוצאותיו. כן שגתה, לטענת המבקש הרשמת הנכבדה כאשר קבעה כי הוצאות הבית (מים, חשמל, גז וארנונה) הנן בסך של 2,100 ₪, כאשר למעשה הן עומדות על סך של 410 ₪. לטענתו, מאז חקירת היכולת שנערכה לו ביולי 2012, החלטה עליה נסמכה הרשמת בהחלטתה, חלו שינויים רבים במצבו הפיננסי של המבקש. לטענתו החלטת הרשמת ניתנה ללא שנבדקה בקשתו באופן ענייני ומבלי שנבחנה יכולתו הכלכלית .

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

תחילה לעניין מועד הגשת בקשת רשות הערעור.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני
הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפני
ו.

בענייננו, המועד להגשת בקשת הערעור הן ביחס להחלטה מיום 9.1.14 והן ביחס להחלטה מיום 27.2.14 חלף ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות הבקשה.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם
(הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.

הדברים יפים אף לענייננו. גם לו הייתי קובעת כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 27.2.14 טרם חלף ובהתחשב בכך שהחלטה זו מתייחסת באופן ישיר להחלטה מיום 9.1.14 במסגרתה כאמור נקבע למבקש התשלום הראשוני וצו התשלומים, אין לאפשר למבקש בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

המבקש אמנם הגיש בקשתו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור זו, אך אין די בעובדה שלמבקש ניתן ייצוג על ידי הסיוע המשפטי, על מנת להאריך את המועד להגשת בקשתו נווכח הנסיבות אשר תוארו לעיל. בבקשתו להארכת מועד לא צויין וככל הנראה לא בכדי, אימתי נתקבלה במענו ההחלטה מיום 9.1.14 , מתי פנה אל הסיוע המשפטי בבקשת יצוג משפטי , מדוע התעכב הטיפול בה ואימתי אושרה. די בחוסר פירוט זה על מנת לדחות את הבקשה להארכת מועד שכן נתונים אלו עומדים בבסיס הבקשה.

כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.
ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)
רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח'
דינים עליון 2009(118) 1423)
וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

עיון בבקשה שבפני
מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני
הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטותיה בעניינו של המבקש. החלטת הרשמת מפורטת ומנומקת היטב וניתנה לאחר שזו שקלה את מכלול נסיבותיו של המבקש ולאור הנתונים שהיו בפני
ה. כאמור לא מצאתי במסגרת הבקשה שבפני
כל נתון אשר יעיד על שינוי נסיבות של המבקש. לא מצאתי כל התייחסות
להפקדות בחשבון הבנק של המבקש ומקורן, על אף שהדבר צוין במפורש בהחלטת הרשמת. המבקש בבקשתו בפני
טוען כי מאז חקירת היכולת שנערכה
לו בשנת 2012, חלו אי אילו שינויים במצבו , אך הוא אינו מפרט מהם ואינו תומך זאת באסמכתאות מתאימות. לא מצאתי כל התייחסות עניינית לנכסי הנדל"ן בבעלות החייב. החייב מציין בבקשתו שבפני
כי קביעת הרשמת לעניין הפער הבלתי מוסבר בין ההכנסות להוצאות שגויה, אלא שמעיון בשאלון שצרף המבקש, ושעמד בפני
הרשמת, עולה כי קביעת הרשמת לעניין הפער בין הכנסותיו להוצאותיו ניתנה בהתאם להצהרת המבקש עצמו. עיון בשאלון מעלה כי המבקש עצמו הצהיר על הוצאות של 2,100 ש"ח

בגין חשמל, מים גז וארנונה, כך שטענות המבקש לעניין זה אינן ברורות. בהקשר זה יש לציין כי המבקש לא צרף לעיוני כל אסמכתא אשר תעיד על טענותיו לעיל וככל הנראה לא בכדי.
הנה כי כן, אף במסגרת הבקשה שפני, המבקש אינו עומד בחובת הגילוי המוטלת עליו בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, הוא נמנע מלפרוש בפני
בית המשפט את מלוא המסכת העובדתית בעניינו, הוא אינו מתייחס באופן ענייני לקביעות הרשמת בהחלטתה נשוא בקשת הערעור שבפני
והטענות המועלות בבקשתו נטענות בכלליות וללא אסמכתאות מתאימות.

כן יש לתת משקל להתנהלות המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה, מאז מסירת אזהרה לידי המבקש בהמצאה מלאה ביום 25.2.11
ועד להגשת הבקשה שילם המבקש סך זעום בלבד ויצר פיגורים. כפי שציינה הרשמת ובטעם, לעובדה זו יש לתת ביטוי בעת קביעת התשלום הראשוני כפי שעשתה. יש בהתנהלות זו אף להעיד על רצינות כוונותיו של המבקש לפרוע חובותיו בעתיד. כך או אחרת, אציין כי לאור גובה החובות בתיקי ההוצאה לפועל של המבקש והתנהלותו, התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי שנקבעו לו, הנם סבירים.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב
בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

על אף שלאור התנהלות המבקש בהחלט היה מקום לחייבו בהוצאות, לפנים משורת הדין ומשלא נתבקשה תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.









ניתן היום,
א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 1321-04/14 האני מואסי נ' רתאב מואסי, בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל תל מונד ואח' (פורסם ב-ֽ 01/04/2014)