Google

אסף שלום - יעקב יוסיפוב, בנימין יוסיפוב

פסקי דין על אסף שלום | פסקי דין על יעקב יוסיפוב | פסקי דין על בנימין יוסיפוב |

28756-04/13 סעש     27/04/2014




סעש 28756-04/13 אסף שלום נ' יעקב יוסיפוב, בנימין יוסיפוב








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 28756-04-13


27 אפריל 2014
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט


התובע
:
והנתבע שכנגד)


אסף שלום
ע"י ב"כ עו"ד רן ליבנה ואח'



-

הנתבע

ים
:
(והתובעים שכנגד)
1

.
יעקב יוסיפוב

2

.
בנימין יוסיפוב
ע"י ב"כ עו"ד כפיר דיין-דובב ואח'


ה ח ל ט ה

1.
לפני בקשת הנתבעים (התובעים שכנגד) לחייב את התובע לגלות את המסמכים הבאים:
א.
חשבוניות או קבלות בגין רכישת עצים כחומר גלם לעבודותיו הפרטיות בהתאם לסעיף 44.1 לכתב ההגנה שכנגד.
ב.
חשבוניות או קבלות בגין רכישת פרזול כחומר גלם לעבודותיו הפרטיות בהתאם לסעיף 44.1 לכתב ההגנה.
ג.
חשבוניות או קבלות בגין רכישת קלאפות לעבודותיו הפרטיות.

ד.
חשבוניות עיסקה שהפיק התובע ללקוחותיו בגין המטבחים שייצר באופן פרטי.
ה.
חשבוניות עיסקה שהפיק התובע ללקוחותיו בגין העבודות האחרות שביצע באופן פרטי.

ו.
סקיצות של כל העבודות הפרטיות שבוצעו על ידי התובע בתקופה הרלבנטית.
ז.
העתק דו"ח כרטיס האשראי האישי של התובע לחודשים 4/2012 - 5/2012, בהתאם לאמור בסעיף 46.3 לכתב ההגנה שכנגד.


כמו כן מבוקש כי התובע (הנתבע שכנגד) ישיב על שאלון כמפורט בבקשה.

2.
התובע מתנגד לבקשה.

3.
בהתאם לפסיקה, השיקול המרכזי בסוגיית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין ואף צדדים שלישיים.


ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ – אזולאי הנרי פ"ד מט (4) 54 נפסק:
"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון..." על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש לצורך לאזן בין הערכים המתנגשים".

4.
באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים – אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07) כלהלן:
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל", כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.
במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על הליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של "דיון יעיל" בהליך העיקרי
".

5.
עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/183-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 225).

6.
בנוסף, אחד האינטרסים שבפני
הם ייסוג עיקרון הגילוי, הוא כשמתקיים חסיון כלשהו ביחס למסמך (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה – פרופ' אברהם עוז ואח', מיום 14.5.08). בהקשר זה מבחינים בין שוני סוגי חסיונות עיקריים: חסיונות סטטוטוריים וחסיונות יצירי הפסיקה.
7.
מן הכלל אל הפרט –

את הרלבנטיות של המסמכים יש לבחון לאור הטענות העולות מכתבי הטענות.
הנתבעים טוענים כי יש לדחות את תביעת התובע, אשר עבד בעסקם כנגר, לפיצויי פיטורים, מהטעם
שהפר את חובת האמון ונטל חומרי גלם של הנתבעים או הזמין חומרי גלם על שם הנתבעים לצורך יצור מטבחים ללקוחותיו.
עובדה זו משמשת בסיס אף לתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי הנתבעים.
התובע למעשה מודה כי על פי הסכם בינו לבין הנתבעים, עליו לשאת בעלות חומרי גלם ופרזול בגין מטבחים שהוא מייצר ללקוחותיו בעסק של הנתבעים.
אלא שלטענתו לא הפר את חובת האמון.
לאור טענות אלה יש לבחון את הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים, כגון פגיעה בצדדים שלישיים.

8.
התובע טוען כי מסמכים ב', ד', ה' לא קיימים.

משכך, אין מקום לדון ברלבנטיות של מסמכים אלה.

התובע ימציא עד ליום 1.6.14 תצהיר המאמת את טענתו כי המסמכים לא קיימים.

9.
אשר לדו"ח כרטיס האשראי של התובע לחודשים 4-5/12, טוען התובע כי יש בחשיפתו משום פגיעה בפרטיותו.
הנתבעים טוענים כי הרלבנטיות של דוח כרטיס האשראי נובעת מטענת התובע בסעיף 46.3 לכתב ההגנה שכנגד, לפיו הטענה כי כרטיס האשראי לא כובד מהווה פרסום לשון הרע.

לאחר שבחנתי את הטענות, מסקנתי הינה כי אין להורות על גילוי דו"ח כרטיס האשראי.
המחלוקת בדבר העובדה אם כרטיס האשראי של התובע כובד אם לאו אינה שייכת לליבת המחלוקת ולפיכך הרלבנטיות של הדו"ח הינה עקיפה, אם בכלל.

מנגד חשיפת דו"ח כרטיס האשראי תפגע בפרטיות של התובע.

פגיעה זו בנסיבות העניין אינה מידתית.

10.
אשר לסקיצות של כל העבודות הפרטיות שבוצעו על ידי התובע בתקופה הרלבנטית, אין כל נימוק מדוע הן רלבנטיות לטענות הצדדים.

11.
אשר לחשבוניות או קבלות בגין רכישת עצים כחומר גלם או רכישת קלאפות לעבודותיו הפרטיות של התובע, טוען התובע, כי טרם חשיפתם על הנתבעים להוכיח את ייצור המטבחים הנטענים על ידם. עוד הוא מוסיף כי חשיפת החשבוניות תפגע בצדדים שלישיים, הם הספקים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי חשבוניות אלה רלבנטיות לטענות הנתבעת הן בכתב ההגנה והן בתביעה שכנגד.
טענות התובע באשר לנטל ההוכחה אינן נוגעות לשאלת הרלבנטיות של המסמכים ולמסקנה כי על התובע לגלותם.

הטענה בדבר פגיעה בצדדים שלישיים אינה מנומקת ונטענת בעלמא.

לפיכך יגלה התובע את החשבוניות או הקבלות הנדרשות בסעיפים א' ו- ג' עד ליום 1.6.14.

12.
אשר לבקשת הנתבעים להורות לתובע להשיב על שאלון, השימוש בשאלונים בבית הדין לעבודה הינו חריג ואפשרי רק מ"מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הנתבעים לא הבהירו כל טעם מיוחד.

לפיכך הבקשה נדחית.

13.
התיק יועבר למזכירות לצורך קביעתו להוכחות בפני
מותב.

14.
הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

15.
העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

16.
על התובע להגיש התצהירים כאמור עד ליום 15.7.14 והנתבעים תוך 60 יום מקבלת תצהירי התובע.
התובע
רשאי להגיש תצהירים משלימים ביחס לתביעה שכנגד תוך 30 יום מקבלת תצהירי הנתבעים.

17.
לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תימחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 בלי התראה נוספת.

לא יוגשו תצהירי הנתבעים במועד, ייחשבו הנתבעים כמי שאין בדעתם להגיש ראיות.

18.
סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני
בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, מהות העדות והרלוונטיות שלה להליך. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

19.
חקירה נגדית של עדי התובע לא תעלה על שעה וחצי.

חקירה נגדית של עדי הנתבעים לא תעלה על שעה וחצי אף היא.

הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה בסוף ההליך עפ"י שיקול דעתו של המותב.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד,
(
27 אפריל 2014), בהעדר הצדדים.

















סעש בית דין אזורי לעבודה 28756-04/13 אסף שלום נ' יעקב יוסיפוב, בנימין יוסיפוב (פורסם ב-ֽ 27/04/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים