פסקי דין על עו"ד שמואל קליין | פסקי דין על וילי דרוקמן

46278-11/11 א     06/04/2014




א 46278-11/11 עו"ד שמואל קליין נ' וילי דרוקמן








בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת"א 46278-11-11 דרוקמן נ' קליין






בפני

כב' השופט
מיכאל תמיר

המבקש/הנתבע

שמואל קליין

, עו"ד
עו"ד יהושע אליוביץ


נגד

המשיב
/התובע
וילי דרוקמן

ע"י עו"ד חגי אברהמי



החלטה

1.
ההחלטה ניתנת בבקשת המבקש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

2.
המבקש העלה את בקשתו במהלך דיון קדם משפט שהתקיים במעמד הצדדים, והמשיב הגיש את תגובתו בכתב בצירוף תצהיר. בהמשך לכך הגיש המבקש תשובה לתגובה ללא תצהיר, ובא כוחו ביקש לחקור את המשיב על תצהירו בחקירה נגדית. לאחר חקירתו הנגדית של המשיב סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

3.
המשיב הגיש תביעה כספית על סך 326,894 ₪. בכתב התביעה המתוקן תובע המשיב השבת שכר טרחה ששולם למבקש לצורך הסדרת עסקת טיעון, סך של 80,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/9/02, ובסה"כ נכון ליום הגשת התביעה סך של 126,894 ₪. כמו כן נתבעו 200,000 ₪ נוספים בגין פיצוי שעל המשיב לקבל, בגין כך שהורשע לפי הודאתו ללא הסדר טיעון וקיבל שנתיים וחצי מאסר - סכום הכולל עוגמת נפש, פיצוי בגין אבדן חירות ועוד. המשיב מתאר בכתב התביעה כיצד המבקש לא התייצב לדיון מכריע בענייניו, אלא שלח עורכת דין מטעמו אשר הופתעה מכך שבית המשפט לא דחה את מועד הדיון ועמד על כך שהיא תקיים חקירה שלא התכוננה אליה, וכתוצאה מכל זאת נאלץ המשיב להודות באשמה בתיק 10555/00.

4.
הטענה המרכזית של המבקש היא כי המשיב ידע עוד במהלך דיון שהתקיים ביום 9/9/03 בפני
כב' השופטת ס"נ זיוה הדסי הרמן (כתוארה דאז) כי לא הייתה כל עסקת טיעון שהתגבשה עם המדינה, אין ספק שידע כי לא הייתה כל עסקת טיעון בעת שניתן גזר הדין נגדו ביום 18/3/04, ולבטח ידע שלא הייתה עסקת טיעון בעת שביקש לקבל מהמבקש 45,000 ש"ח שהוחזקו בידיו בנאמנות כתשלום על חשבון הסכומים שהיה על המשיב לשלם במסגרת עסקת הטיעון - כספים שהועברו לידי המבקש בחודש מרץ 2004. על רקע זאת, והיות שכתב התביעה המקורי הוגש ביום 24/11/11, וכתב התביעה המתוקן
הוגש ביום 23/9/12, חלפו למעלה משבע שנים מהמועד שבו נודע למשיב כי לא הייתה עסקת טיעון.
לטענת המבקש, מנוסח כתב התביעה עצמו עולה כי מדובר בתביעה שהתיישנה.

5.
אל מול זאת, בתגובת המשיב נטען כי ביום שמיעת הערעור בבית המשפט המחוזי ב- 16/2/05, עת הודיעה עו"ד רעיה וייס מטעם המדינה כי לא הייתה כל עסקת טיעון, נודע למשיב לראשונה כי המבקש "מעולם לא הגיש טיוטא של הסכם טיעון ו/או הסכם טיעון ובעצם לא בא בדברים כלל עם רשויות המס". כן נטען כי המבקש הסביר למשיב שהסכם הטיעון יתגבש רק בסוף ההליכים בכל התיקים – הסבר שהרגיע את המשיב ויצר אצלו תחושה שהמבקש שולט בתהליך ובמגעיו מול רשויות המס.

6.
בתשובת המבקש לתגובת המשיב נטען בין היתר כי המשיב העלים מבית המשפט הסכם שכר טרחת עו"ד קודם שבגינו שולמו 80,000 הש"ח הנ"ל, וכן הפנה לכך שהמשיב הודה במפורש בדיון בערעור ביום 16/2/05 שלא היה לו מספיק כסף כדי לשלם את הסכום הנדרש ממנו לצורך השגת הסדר טיעון, והוסיף כי "המיר את התשלום בלית ברירה בחירותו" כעולה מנספח 11 לכתב התביעה.

7.
בסע' 16 בכתב התביעה המתוקן ישנה הפנייה לפרוטוקול הדיון אשר התנהל בפני
כב' השופטת הרמן ביום 15/7/13, שם טען המבקש (מול ש' 5) כי "הגענו לעיסקת טיעון עקרונית עם ב"כ המאשימה" ובהמשך (מול ש' 11-12) טענה ב"כ המאשימה כי "איננו יודעים עדיין אם נגיע להסדר טיעון". המשיב הוסיף וטען בכתב התביעה המתוקן כי לא הודיעו לו שהיה עליו למלא כל תנאי מוקדם על מנת לגבש עסקת טיעון, ורק במהלך הדיון הודיעה ב"כ המאשימה שהמשיב לא עמד בתנאי.

8.
בכתב התביעה ישנה הפניה לדיון שהתקיים ביום 9/9/03, שבו ב"כ התביעה הודיעה לפרוטוקול כי "לא הגענו לשום הסדר" ולדיון נוסף שהתקיים ביום 16/9/03 שם הודיע המשיב עצמו כי "אנו במגעים בנוגע לעיסקת טיעון בתיק אחר ובכוונתי לצרף".
9.
המשיב אישר בסע' 21 לכתב התביעה המתוקן כי היה עליו להעביר למבקש 100,000 ₪ ראשונים מתוך סך של 500,000 ₪ "ע"ח עיסקת טיעון", אך העביר לו סך של 45,000 ₪ בלבד. בסע' 30 לכתב התביעה המתוקן נטען כי המשיב הופתע לגלות שהמבקש לא פעל בהתאם למוסכם עמו, ולא העביר את הסך הנ"ל של 45,000 ₪ לרשויות המס "כחלק מהבעה של רצון טוב להראות שהתובע מוכן לשלם מקדמה על חשבון עסקת הטיעון".




10.
להלן טענת המשיב בסע' 42 לכתב התביעה המתוקן:

"בין

תאריך
18/03/2004
לבין

תאריך

תחילת

ריצוי

העונש

שנקבע

לתובע

ב
25/04/2004-
(לאחר

דחייה נוספת

של

שבעה

ימים)

היה

לתובע

דין

ודברים

עם

עו"ד

קליין

והתובע

דרש החזר

של

שכה"ט

ששילם לעו"ד

קליין

בסך
80,000
₪
-
מאחר

שהתובע

הרגיש

מרומה. עו"ד קליין

טען

שאין

הוא

אחראי לתוצאות

וסירב

להחזיר

לתובע

את

שכה"ט.

עו"ד

קליין

כלל לא

השיב

לטרוניית

התובע

כי

עו"ד

קליין כלל

לא

פעל

ולא

עשה

דבר

מול

רשויות

המס

כדי להביא

לסגירת

עסקה

בתיק".

11.
בסע' 43 לכתב התביעה המתוקן ישנה התייחסות מפורשת לכך שביום 26/7/04 כתב המשיב שהיה בכלא מכתב למבקש שבו דרש לקבל את הסך של 80,000 ₪ בצירוף מע"מ ששילם למבקש. בסע' 44 לכתב התביעה ישנה התייחסות למכתב תשובה של המבקש מיום 13/9/04 שלפיו אכן הגיע לעסקת טיעון, אך בהעדר תשלום 500,000 ₪ עבור העסקה היא לא יצאה לפועל.

12.
בסע' 46 לכתב התביעה מפנה לדברי ב"כ התובעת, עו"ד רעיה וייס, בדיון בערעור ביום 16/2/05 שמהם עולה כי לא הייתה כל עסקת טיעון – "טענת עסקת הטיעון היא לא העובדות שאני מכירה... זה לא מה שהיה היו דיבורים ערטילאיים על אפשרות שאם ולא התגבש לדבר". בסע' 47 נטען שאז התברר למשיב "כי מעולם לא הייתה עסקת טיעון על השולחן והיא אינה יודעת כלל על מה מדובר" –
ולכן דרש את השבת הכסף ששילם. בסע' 55 לכתב התביעה נטען כי רק בשלב מאוחר נודע למשיב שמעולם לא עלה כל הסכם לוועדות הפשרות של רשויות המס.

13.
אין חולק כי במועד מתן גזר הדין, המשיב ידע כי לא נחתמה כל עסקת טיעון עם המדינה. טענתו היחידה של המשיב היא כי נודע לו לראשונה ביום הדיון בערעור כי המבקש מעולם לא הגיש כל טיוטה של הסכם טיעון ובעצם כלל לא בא בדברים עם רשויות המס.

14.
המשיב מבסס את טענתו על פרוטוקול הדיון בערעור מיום 16/2/05 (נספח 11 לכתב התביעה המתוקן), ובעיקר על דברי עו"ד רעיה וייס שלפיהן "עסקת הטיעון היא לא העובדות שאני מכירה... היו דיבורים ערטילאיים על האפשרות". ואולם, כעולה מהפרוטוקול הנ"ל, באותו מעמד טען ב"כ המשיב, עו"ד קוסטין, כי הסיבה היחידה לכך שעסקת הטיעון כשלה הייתה חיסרון כיס של המשיב "עסקת הטיעון לא יצא לפועל מאחר ולא היה לו כסף. פה המיר את התשלום בלית ברירה בחירותו" (עמ' 1 ש' 11-12).

15.
על רקע כל האמור לעיל, ובמיוחד לנוכח טענת ב"כ המשיב עצמו כי עסקת הטיעון לא יצאה אל הפועל מפאת מצבו הכלכלי הקשה, הטענה כי נודע למשיב רק ביום הדיון בערעור שלא הונחה כל טיוטה של עסקת טיעון בפני
הרשויות היא דחוקה עד מאוד. כמו כן יצוין כי ניכר מחקירתו הנגדית של המשיב כי ניסה להתחמק ממתן תשובות ברורות לשאלות ברורות שנשאל. יחד עם זאת, היות שבית המשפט אינו אמור לבסס את החלטתו בבקשת ביניים על קביעות מהימנות, ומאחר שכתב התביעה המקורי אשר הוגש ביום 24/11/11 אין לדחות את התביעה מפאת התיישנות בשלב זה.

16.
המבקש הגיש בקשה לחייב את המשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו אם התביעה תדחה, ובהחלטה מיום 25/12/12 נקבע כי "בשלב זה" בית המשפט מחייב את המשיב להפקיד סך של 15,000 ₪, ולקראת דיון ההוכחות בתיק אפשר לשקול עיון מחדש בנוגע לסכום הנ"ל.

17.
בהחלטה מיום 25/12/12 ישנה התייחסות מפורשת לכך שלמבקש טענות הגנה חזקות, לרבות טענת ההתיישנות, והדיון בבקשה לדחיית התביעה על הסף רק חיזק את טענות המבקש.

18.
לפיכך, אף שכאמור אין לדחות את התביעה בשלב זה, בנסיבות העניין והיות שגרסת המשיב דחוקה, אזי מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובהמשך לבקשה הקודמת, יש לחייב את המשיב להפקיד בקופת בית המשפט סך נוסף של 10,000 ₪ להשלמת הסכום שיהיה על המשיב לשלם בגין שכ"ט עו"ד מינימאלי אם התביעה תדחה. יש להפקיד את הסכום הנוסף תוך 30 יום ממועד קבלת העתק מהחלטה זו, ולהגיש לתיק הודעה על כך. בהעדר הפקדת הסכום תמחק התביעה.

19.
אם יופקד הסכום, על המשיב להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 45 ימים מיום קבלת העתק של החלטה זו, ועל המבקש להגיש את תצהיריו תוך 45 ימים מיום קבלת תצהירי המשיב. צד המעוניין לזמן עד שלא הגיש תצהיר מתבקש להגיש בקשה לזימון עדים יחד עם תצהיריו. בכפוף להפקדת הסכום הנוסף הנ"ל יתקיים דיון קדם משפט נוסף (לפני דיון ההוכחות) ביום 10/9/14 לשעה 8:30.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ד, 6 באפריל 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 46278-11/11 עו"ד שמואל קליין נ' וילי דרוקמן (פורסם ב-ֽ 06/04/2014)